המירוץ להחלפת אנטוניו גוטרש בתפקיד מזכ״ל האו״ם נקלע למבוי סתום, ואיחוד האמירויות החליטה להציע שם חדש: לאנה זכי נוסייבה. הנשיא מוחמד בן זאיד הגיש ב-21 באוקטובר את מועמדותה של הדיפלומטית, שכיהנה יותר מעשור כשגרירת ארצו לאו״ם והובילה דיונים רגישים במועצת הביטחון. אם תיבחר, היא עשויה להיות האישה הראשונה בראש הארגון – אבל הדרך לשם עוברת דרך הסכמה של המעצמות, וכל אחת מהן יכולה לבלום מועמדות.
חמישה דברים שחשוב לדעת
- איחוד האמירויות הגישה ב-21 באוקטובר מועמדות רשמית של לאנה נוסייבה לתפקיד מזכ״ל האו״ם.
- נוסייבה כיהנה כשגרירת האמירויות באו״ם משנת 2013 עד 2024, והיום היא שרת מדינה במשרד החוץ.
- במהלך כהונת האמירויות במועצת הביטחון בשנים 2022–2023 כיהנה נוסייבה פעמיים כנשיאת המועצה התורנית.
- המינוי צריך לעבור המלצה של מועצת הביטחון, שבה לחמש החברות הקבועות יש זכות וטו, ולאחר מכן אישור של העצרת הכללית.
- המזכ״ל הבא אמור להיכנס לתפקיד בינואר 2027, אחרי סיום כהונתו של גוטרש בדצמבר.
עדכון 22 באוקטובר: מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הודיעה על תמיכה פה אחד במועמדותה של נוסייבה. מדובר בגיבוי אזורי חשוב, אך הוא אינו מבטיח תמיכה של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון. הודעת המועצה.
המועמדת שמכירה את חדרי מועצת הביטחון
נוסייבה אינה פוליטיקאית שצמחה בקמפיין בחירות פומבי, אלא דיפלומטית שמבלה את הקריירה בחדרי המשא ומתן. במשך יותר מעשור ייצגה את איחוד האמירויות במטה האו״ם בניו יורק, לרבות בתקופה שבה המדינה הייתה חברה במועצת הביטחון. במסגרת התפקיד עסקה במלחמות, סיוע הומניטרי, נושאי נשים, שינוי אקלים ורפורמות במערכת הבינלאומית.
בהודעת המועמדות הרשמית הדגיש מוחמד בן זאיד את ניסיונה ואת יכולתה לנווט בין מדינות חלוקות. נוסייבה עצמה הציגה את המועמדות כהזדמנות לחזק את מוסדות האו״ם בתקופה שבה ההבטחות הבינלאומיות אינן תמיד מתורגמות לפעולה. העובדה שהיא מגיעה ממדינה המקיימת קשרים עם שורה ארוכה של מעצמות עשויה להיות יתרון פוליטי, אך אינה מבטיחה שתזכה בתמיכתן.
למה המירוץ נקלע למבוי סתום?
מזכ״ל האו״ם אינו נבחר בבחירות ישירות של הציבור. מועצת הביטחון מקיימת התייעצויות והצבעות איתות לא רשמיות, שמאפשרות לחברותיה לבדוק אילו מועמדים ייתקלו בהתנגדות של אחת מחמש המעצמות הקבועות. רק מועמד שניתן להגיע להסכמה לגביו יוכל להיות מומלץ לעצרת הכללית.
לפי דיווחים שפורסמו סביב הגשת המועמדות, כמה סבבי הצבעות מוקדמים לא הביאו להסכמה על אחד המועמדים שהוצעו. היחסים בין ארצות הברית, רוסיה, סין ומעצמות המערב הפכו את התהליך למורכב במיוחד. המינוי של נוסייבה עשוי לפתוח אפשרויות חדשות, אבל גם להפוך לחלק ממאבק רחב יותר בין מדינות.
הזווית הישראלית
איחוד האמירויות מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז הסכמי אברהם. כשרת מדינה וכדיפלומטית בכירה, נוסייבה פעלה בסביבה שבה סוגיות ישראל, הפלסטינים, עזה והביטחון האזורי עולות שוב ושוב בדיונים בינלאומיים. בתפקידה הקודם ייצגה עמדות של האמירויות, שלא תמיד היו זהות לעמדות ישראל, ובכל זאת היא מכירה היטב את הגורמים ואת מנגנוני האו״ם הרלוונטיים.
לישראל עשוי להיות עניין בזהות המזכ״ל הבא בשל תפקיד הארגון בסיוע הומניטרי, בתיווך ובדיונים על סכסוכים אזוריים. עם זאת, אין להסיק מקשרים דיפלומטיים בין ירושלים לאבו דאבי שנוסייבה תאמץ עמדה פרו-ישראלית אם תיבחר. מזכ״ל האו״ם אמור לפעול במערכת רב-לאומית ותחת מגבלות מוסדיות.
מה עלול לעמוד בדרכה?
מועמדותה של נוסייבה צפויה להיבחן גם על רקע המלחמה בסודאן והטענות שאיחוד האמירויות סיפקה סיוע צבאי לכוחות התמיכה המהירה (RSF). אבו דאבי מכחישה שהיא מחמשת את הכוח. הטענות האלה עשויות להשפיע על המגעים הדיפלומטיים סביב מועמדותה, אך אינן קובעות דבר על אחריותה האישית של נוסייבה. רקע על המחלוקת.
האם תוכל להיות האישה הראשונה?
מאז הקמת האו״ם ב-1945, בראש הארגון עמדו גברים בלבד. לאורך השנים הועלו קריאות לבחור אישה לתפקיד, והמועמדות של נוסייבה מצטרפת לניסיון לשנות את המציאות הזאת. עדיין קיימים מועמדים אחרים, וההכרעה מושפעת גם משיקולים גיאוגרפיים, מדיניים ומיחסי הכוחות במועצה.
אחרי מה לעקוב
סבבי ההתייעצות במועצת הביטחון, סימנים לתמיכת חמש המעצמות הקבועות, והחלטה על המועמד שיומלץ לעצרת הכללית. מדובר במועמדות רשמית, לא במינוי שהושלם.
קרדיט לתמונה הראשית: בניין האו״ם בניו יורק, אילוסטרציה ולא צילום של לאנה נוסייבה. Photo by Nils Huenerfuerst on Unsplash.
מקורות: סוכנות הידיעות הרשמית של האמירויות – הודעת המועמדות; הודעת נוסייבה; Times of Israel על התהליך.
