קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Donald Wu on Unsplash
העולם עומד להפסיק אחת משיטות ההתאמה החריגות ביותר של הזמן. ב־15 באוקטובר 2026 אישרה הוועידה הכללית למידות ולמשקולות (CGPM) החלטה שלפיה זמן UTC יהיה רציף החל מ־20 במאי 2027, בלי הצורך להוסיף או להחסיר ״שניית זינוק״ בכל פעם שהפער בין השעון האטומי לבין סיבוב כדור הארץ גדל. מדובר בשינוי טכני בעל השלכות גדולות על תקשורת, מחשבים, ניווט ובורסות, אף שהאדם ברחוב כמעט לא ירגיש בו.
ההחלטה התקבלה לאחר שנים של דיון בין גופי תקינה, מדענים וחברות טכנולוגיה. המדענים רוצים שהשניות שנספרות במערכות מחשב יהיו צפויות ורציפות. המציאות האסטרונומית מורכבת יותר: כדור הארץ אינו מסתובב במהירות קבועה לחלוטין, ולכן יום שנמדד לפי השמש אינו זהה תמיד לרצף של שניות אטומיות.
מהי שניית זינוק ולמה הוסיפו אותה?
ב־1972 החלו להתאים את הזמן האזרחי המתואם, UTC, בין שני מקורות: שעונים אטומיים שמודדים זמן באופן יציב מאוד, וסיבוב כדור הארץ שמגדיר את מחזור היום והלילה. כשהפער חרג מן הטווח המותר, נוספה לעתים שנייה בסוף יום מסוים. במערכות מתאימות, הרצף היה יכול להיראות כך: 23:59:59, אחריו 23:59:60, ורק אז 00:00:00.
השנייה הנוספת כמעט לא מורגשת לציבור, אבל מערכת מחשב שמניחה שבכל דקה יש בדיוק 60 שניות עלולה להתקשות לטפל בה. חלק מהחברות בנו מנגנון ״מריחה״ (leap smear) שמפזר את ההתאמה על פני פרק זמן ארוך יותר. הבעיה: חברות שונות עשויות להשתמש בשיטות שונות, ונוצר חוסר אחידות בין שרתים ומערכות תשתית.
למה החליטו להפסיק את השיטה דווקא עכשיו?
בוועידה הצביעו על הסיכונים לתחבורה, לאנרגיה, לטלקומוניקציה, למערכות חלל ולמערכות ענן. נוסף לכך, שינויים במהירות הסיבוב של כדור הארץ העלו את האפשרות שבעתיד תידרש לראשונה גם שנייה שלילית – הסרת שנייה מרצף הזמן במקום הוספתה. התהליך הזה טרם בוצע, ומערכות רבות אינן ערוכות אליו.
לפי החלטת הוועידה, בסדנת מומחים שנערכה במרץ 2025 הוערכה הסתברות של כ־30% לצורך בשנייה שלילית עד 2035. זו תחזית ולא אירוע ודאי. ההחלטה החדשה מבקשת להפחית את הסיכון עוד לפני שיידרש ניסוי ראשון בסדר גודל גלובלי.
מה יהיה ההבדל בין UTC לבין זמן השמש?
לאחר המעבר תתאפשר סטייה ארוכה יותר בין זמן UTC לבין UT1, הזמן המבוסס על סיבוב כדור הארץ. הוועידה קבעה פער מותר של עד 3,600 שניות – שעה אחת – שאמור לאפשר רציפות לשנים רבות ואף למאות שנים. אין בכך התחייבות ש״ידלגו על שעה״ בעוד זמן קבוע: לא נקבעה כעת פעולת תיקון יומית או חודשית חדשה, והמערכת תמשיך לנטר את הפער.
הסרת שניות הזינוק אינה מבטלת את אזורי הזמן – ישראל תמשיך להשתמש בשעה המקומית שלה ובכללי שעון הקיץ התקפים בחוק – ואינה משנה את אורך היממה האסטרונומית. מדובר בעיקר בשינוי באופן שבו מערכת המדידה האוניברסלית מנהלת התאמות נדירות.
למה זה חשוב לטלפונים, לבנקים ולרכבות?
מחשבים מסונכרנים בהפרשי זמן זעירים, ולעתים גם מיליוניות שנייה חשובות למיון פעולות בשוקי הון, לרישומי עסקאות, לשידורי תקשורת, לניווט ולתיאום מערכות חשמל. טעות או טיפול שונה בשנייה לא צפויה עלולים לגרום לאי־התאמה בלוגים, בהעברת נתונים ובתזמון משימות. לעומת זאת, בשיחה משפחתית או בהצגת השעה על מסך הטלפון אין צורך ברמת דיוק דומה.
היישום דורש עבודה של מוסדות מדידה לאומיים, מפעילי תקשורת וחברות תוכנה. מי שמפעיל מערכות קריטיות צריך לעקוב אחר הנחיות היצרנים והתקינה, ולא לבצע שינוי ידני בשעון.
שאלות ותשובות
האם צריך לכוון את השעון ב־20 במאי 2027?
לא. ההחלטה עוסקת בבסיס הזמן UTC ובניהול שניות זינוק, לא בפעולה שכל אדם צריך לבצע.
האם שעון הקיץ יבוטל?
לא. שעון קיץ נקבע לפי חוקי כל מדינה ואינו זהה לשניית זינוק.
מתי תהיה השנייה השלילית הראשונה?
אין מועד ידוע. הרצון להימנע מן הסיכון הוא אחת הסיבות להחלטה.
מה יקרה אם השמש והשעה הרשמית יסטו זו מזו?
הפער ינוטר, והמסגרת החדשה מאפשרת סטייה הרבה יותר גדולה לפני שנדרשת התערבות. לא נקבע כעת שינוי פתאומי של שעה.
