פרופ׳ מוני נאור ממכון ויצמן למדע הוא חתן פרס דונלד א׳ קנות (Donald E. Knuth Prize) לשנת 2026, פרס בינלאומי המוענק על תרומה מתמשכת ליסודות מדעי המחשב. ועדת הפרס בחרה להוקיר עשרות שנות מחקר שבהן תרם נאור לפיתוח רעיונות בקריפטוגרפיה, באלגוריתמים, באקראיות חישובית ובמחשוב מבוזר — תחומים שעליהם מתבססות כיום גם מערכות דיגיטליות המשמשות מיליארדי אנשים.
מכון ויצמן הודיע על הזכייה ב־7 באוקטובר 2026, והוועדה המשותפת ל־ACM ול־IEEE פרסמה את נימוקי הפרס הרשמיים. זו אינה זכייה בפרס טיורינג, המכונה לעיתים ״נובל של המחשוב״, אלא פרס נפרד שנועד להכיר בתרומה עמוקה וארוכת שנים ליסודות התיאורטיים של התחום.
התמונה הראשית: פרופ׳ מוני נאור בסדנה מדעית באוניברסיטת ראטגרס, ארצות הברית, בשנת 2016. צילום: BöhmMartin / Wikimedia Commons, רישיון CC BY-SA 4.0. צילום ארכיון, לא מטקס הענקת הפרס.
חמש נקודות מרכזיות
- הזוכה: פרופ׳ מוני נאור, ששמו הרשמי שמעון נאור, חוקר מדעי המחשב ודיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב במכון ויצמן.
- הפרס: Donald E. Knuth Prize לשנת 2026, המוענק מדי שנה בידי ACM SIGACT וועדת יסודות המחשוב של IEEE.
- התחומים המרכזיים: הצפנה והגנת מידע, אקראיות מדומה, אלגוריתמים למאגרי נתונים ומחשוב מבוזר.
- החידושים: הצפנה חזותית עם עדי שמיר, הצפנה שלא ניתן לשנותה באופן בלתי מזוהה, מנגנונים לזיהוי מדליפי מידע ורעיונות מוקדמים שהשפיעו על proof of work.
- החשיבות: הפרס הוענק על מכלול הישגים לאורך עשרות שנים, ולא על מוצר מסחרי יחיד או מאמר חדש שפורסם השבוע.
מי הוא מוני נאור? ביוגרפיה ומסלול אקדמי
נאור למד מדעי המחשב בטכניון, שם השלים תואר ראשון ב־1985. את הדוקטורט השלים ב־1989 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בהנחיית פרופ׳ מנואל בלום. לפני שהצטרף למכון ויצמן בשנת 1993 עסק במחקר במעבדות IBM, ובהמשך כיהן כחוקר וכפרופסור אורח במוסדות אקדמיים נוספים.
כיום הוא מכהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב במכון ויצמן. עבודתו מתמקדת בשאלות בסיסיות: כיצד אפשר להבטיח שמידע דיגיטלי לא ייחשף למי שאינו מורשה? כיצד יודעים שאפשר לסמוך על פעולה שנעשתה בידי מחשב? וכיצד בונים אלגוריתמים שמצליחים גם כשהסביבה כוללת משתמשים המתנהגים בניגוד לכללים? הביוגרפיה הרשמית במכון ויצמן.
מהו פרס דונלד קנות ומי מעניק אותו?
הפרס נקרא על שם פרופ׳ דונלד קנות מאוניברסיטת סטנפורד, מחלוצי מדעי המחשב התיאורטיים, מחבר סדרת הספרים The Art of Computer Programming ומפתח מערכת הסידור המתמטי TeX. הפרס הוענק לראשונה ב־1996 ומאז מוענק לחוקרים שהשפיעו לאורך זמן על אופן החשיבה והעבודה בתחום.
הוא מוענק בשיתוף קבוצת המחקר של ACM לאלגוריתמים ולתורת החישוב (SIGACT) ווועדת IEEE ליסודות המתמטיים של המחשוב. הזוכה מוזמן לשאת הרצאה בכנס מחקר מוביל, לסירוגין בכנסי STOC ו־FOCS. לאתר הפרס הרשמי.
בשונה מפרסים שמוקירים מאמר אחד, פרס קנות נועד להכיר בהשפעה מדעית מצטברת: הגדרות שפתחו תחום מחקר, אלגוריתמים שהתגלו כחשובים אחרי שנים ושיטות שהפכו אבני בניין בעבודתם של חוקרים רבים.
מה תרם מוני נאור לקריפטוגרפיה?
קריפטוגרפיה היא התחום שמאפשר לשלוח, לשמור ולנתח מידע בלי להיחשף למי שאינו מוסמך. הוועדה הדגישה שנאור היה בין החלוצים של מודלים שנועדו להתמודד לא רק עם האזנה פסיבית אלא גם עם תוקפים שמנסים לשנות, להטעות ולהתערב באופן פעיל בתקשורת.
בשיתוף מוטי יונג פיתח רעיונות להצפנה במפתח ציבורי העמידה בפני התקפות שבהן התוקף יכול לבחור טקסטים מוצפנים לצורך בדיקה. עם דני דולב וסינתיה דוורק הציג את מושג ההצפנה הבלתי ניתנת למניפולציה (Non-malleable Cryptography) — דרישה שלפיה תוקף אינו יכול לקחת מסר מוצפן וליצור ממנו מסר חדש שיש לו קשר שימושי לתוכן המקורי, בלי לדעת מהו התוכן.
מדובר במושגים מתמטיים, אך הם נוגעים לשאלות מעשיות כגון הגנה על עסקאות, תקשורת בין מערכות וגישה לנתונים רגישים. מערכות מודרניות משתמשות בשיטות מגוונות, ולכן לא נכון לייחס לנאור לבדו את פיתוחה של טכנולוגיה מסוימת כגון HTTPS או ביטקוין.
מה הקשר בין המחקר שלו ל־CAPTCHA ולמטבעות דיגיטליים?
הוועדה ציינה שני רעיונות שקיבלו משמעות רחבה שנים לאחר שנוסחו. עם סינתיה דוורק דן נאור בדרישה שמחשב יבצע עבודה חישובית כתנאי לקבלת גישה או לשימוש במשאב — כיוון מחקר שתרם ליסודות של Proof of Work. מנגנונים כאלה מופיעים כיום במערכות שונות, ובהן חלק ממטבעות הקריפטו, אך נאור לא פיתח את מערכת הביטקוין עצמה. למי שרוצה להכיר את השימוש המעשי במטבע ואת הסיכונים הכרוכים בו, פרסמנו גם מדריך ביטקוין למתחילים. מדובר בהרחבה כלכלית, ולא בטענה שנאור יצר את המטבע.
רעיון נוסף שלו היה שימוש בבדיקה שמבחינה בין משתמש אנושי לבין תוכנה אוטומטית — רעיון שצפה לפני הזמן מערכות אימות אנושיות דוגמת CAPTCHA. גם כאן יש הבדל בין חלוציות רעיונית לבין המצאת כל המערכות המסחריות שהופיעו בהמשך.
הצפנה חזותית: איך אפשר לפענח תמונה בלי מחשב?
יחד עם פרופ׳ עדי שמיר הציג נאור את תחום ההצפנה החזותית: שיטה שבה תמונה סודית מפוצלת לכמה שכבות, כך שכל שכבה נראית חסרת משמעות בפני עצמה, אבל בהנחת שכבות מתאימות זו על זו אפשר לראות את המסר בעין. הרעיון המחיש כיצד עקרון קריפטוגרפי יכול להיבנות גם מחומרים חזותיים פשוטים, בלי תהליך פענוח דיגיטלי מסורבל.
עם עמוס פיאט פיתח גם עקרונות להצפנת שידורים המאפשרים לקבוצה גדולה לקבל מידע מוצפן ובו בזמן לשלול גישה ממשתמשים מסוימים. רעיונות אלה רלוונטיים לניהול זכויות גישה ולהפצת תוכן מאובטח.
תרומות נוספות: מאגרי נתונים ומחשוב מבוזר
מוני נאור תרם גם לתכנון אלגוריתמים למאגרי נתונים ולניתוח מידע. עבודה עם רונלד פייג׳ין ואמנון לוטם עסקה בשאלת היעילות של אלגוריתמים המאחדים דירוגים ממקורות שונים, והיא זיכתה אותו ואת שותפיו בפרס גדל בשנת 2014.
עם לארי סטוקמאייר עסק נאור בשאלה מה אפשר לחשב מתוך מידע מקומי בלבד ברשת מבוזרת — מחקר שהפך משמעותי לאלגוריתמים ברשתות תקשורת ובגרפים וזכה להכרה בפרס דייקסטרה לשנת 2025. הדברים מדגימים מדוע נימוקי פרס קנות מתייחסים לקריירה רחבה, ולא רק להישג אחד בקריפטוגרפיה.
מה ההבדל בין פרס קנות לפרס טיורינג או פרס גדל?
| פרס | הדגש המרכזי |
|---|---|
| פרס קנות (Knuth Prize) | תרומה מתמשכת ויסודית לתיאוריית מדעי המחשב |
| פרס טיורינג (Turing Award) | תרומה בעלת חשיבות מהותית וארוכת טווח למדעי המחשב בכלל תחומי המקצוע |
| פרס גדל (Gödel Prize) | הכרה במאמרים מכוננים בתחום מדעי המחשב התיאורטיים |
הפרסים אינם דרגות באותה תחרות. לכל אחד ועדת בחירה, קריטריונים ומסורת משלו. העובדה שנאור זכה בעבר גם בפרס גדל מדגישה שחלק מהעבודות שלו הפכו למרכזיות הן כמאמרים יחידים והן כחלק מגוף מחקר רחב.
שאלות נפוצות
מי זכה בפרס דונלד קנות ב־2026?
פרופ׳ מוני נאור ממכון ויצמן למדע, כפי שהודיעו ועדת הפרס ומכון ויצמן באוקטובר 2026.
האם זה פרס נובל למדעי המחשב?
לא. זהו פרס עצמאי בתחום יסודות מדעי המחשב. פרס טיורינג מוכר בכינוי הלא רשמי ״נובל של מדעי המחשב״, אך אין לערבב ביניהם.
האם מוני נאור המציא את ביטקוין?
לא. הוא היה שותף לפיתוח רעיונות תיאורטיים מוקדמים בתחום Proof of Work, ותרומותיו השפיעו על יסודות הקריפטוגרפיה הדיגיטלית.
אחרי מה לעקוב
בהמשך כדאי לעקוב אחר ההרצאה שיישא נאור במסגרת חלוקת הפרס, אחר עבודות חדשות בקבוצת המחקר שלו בתחום פרטיות המידע ואחר האופן שבו עקרונות תיאורטיים מוצאים שימוש במערכות דיגיטליות. באתר בָּעוֹלָם אפשר למצוא גם סקירה של ההשקעות והסיכונים בתחום הבינה המלאכותית — תחום אחר של מדעי המחשב שממחיש את הקשר המורכב בין מחקר בסיסי ליישומים מסחריים.
הזווית הישראלית
זכייתו של נאור היא הכרה בינלאומית בחוקר שעבודתו מזוהה עם מכון ויצמן ברחובות ועם התרומה הישראלית למדעי המחשב. היא מדגישה את התפקיד של מחקר יסודי בתחומים שאינם תמיד מופיעים בכותרות הטכנולוגיה, גם כאשר השפעתם מצטברת לאורך עשרות שנים. בניגוד להודעת מוצר או לגיוס הון בחברת הייטק, כאן מדובר בפרס על רעיונות מדעיים שעליהם נשענות טכנולוגיות רבות.
עודכן: 14 באוקטובר 2026. המידע מבוסס על הודעת מכון ויצמן ועל נימוקי ועדת פרס קנות.
