ממשלת הולנד נקלעה למשבר שמעמיד בספק את המשך כהונתה, פחות מתשעה חודשים לאחר שנכנסה לתפקיד. שתי מפלגות בקואליציית המיעוט של ראש הממשלה רוב יטן, D66 ו־CDA, הגיעו להסכמה עם מפלגות אופוזיציה על העלאת מסים על הון והפחתת מסים על עבודה. השותפה השלישית בממשלה, VVD, טוענת שהעסקה מפרה את ההסכם הקואליציוני ומאיימת לבחון מחדש את המשך השותפות. ביום חמישי, 12 בנובמבר 2026, נפתח דיון מיוחד בפרלמנט, ולאחריו אמורה להתקיים ההצבעה על תוכנית המסים. נכון לעדכון האחרון שנבדק בשעה 11:10 בהולנד, ההצבעה טרם הסתיימה, הממשלה לא התפטרה ולא הוכרזו בחירות חדשות.

עודכן: 12 בנובמבר 2026, 11:10 שעון הולנד (12:10 בישראל) | הדיון בפרלמנט החל, אך עדיין אין תוצאה להצבעה.

תמונת השער: אזור הביננהוף בהאג, מתחם היסטורי של מוסדות השלטון ההולנדיים. צילום ארכיון, לא תיעוד מהדיון במשבר. Photo by Lidia Nemiroff on Unsplash.

עדכון מהדיון בפרלמנט: יטן מאמין שאפשר להגיע לפתרון

הדיון המיוחד בבית הנבחרים בהאג נפתח ב־12 בנובמבר בשעה 10:15 לפי שעון הולנד. בכניסה לאולם אמר ראש הממשלה רוב יטן שהוא מאמין שהמשבר ייפתר, ושכל הצדדים רוצים בהצלחת הממשלה. במקביל, D66 ו־CDA הבהירו שהן עומדות מאחורי הסכם המסים עם PRO ו־Volt, חרף ההתנגדות של VVD. במהלך הדיון מתחו מפלגות אופוזיציה ביקורת על נוסח ההסכם ועל השלכותיו לעסקים ולחוסכים. נכון לעדכון האחרון שנבדק, לא פורסמו תוצאות ההצבעה ולא התקבלה הודעה על נפילת הממשלה. הדיווח החי של NOS, 12 בנובמבר.

5 דברים שחשוב לדעת על המשבר הפוליטי בהולנד

• מה הצית את המשבר? ב־11 בנובמבר הגיעו D66 ו־CDA להסכם מסים עם מפלגות האופוזיציה PRO ו־Volt, בלי הסכמת השותפה השלישית בקואליציה, VVD.
• מה כולל ההסכם? העברת נטל מס של כמיליארד אירו מהכנסות מעבודה לעבר מסים על הון ובעלי נכסים, עם הקלה מוצעת במס על עבודה.
• למה VVD מתנגדת? מנהיגת המפלגה, דילאן ישילגוז, אומרת שהעסקה פוגעת בעסקים ובחוסכים, וסותרת את ההסכמות שעל בסיסן הוקמה הממשלה.
• מה מצב הממשלה? ממשלת יטן נשענת על 66 מתוך 150 מושבים בבית התחתון — עשרה פחות מהרוב הדרוש — ותלויה בהסכמות עם האופוזיציה.
• מה קורה היום? ב־12 בנובמבר נערך דיון מיוחד עם ראש הממשלה ולאחריו מתוכננת הצבעה. עדיין לא התקבלה החלטה רשמית על פיזור הממשלה או על בחירות.

מה קרה בהולנד ולמה הממשלה בסכנה?

העימות פרץ ביום רביעי, 11 בנובמבר. לאחר שבועות של משא ומתן על תוכנית המסים לשנת 2027, הגיעו נציגי מפלגות הממשלה D66 ו־CDA לפשרה עם PRO ו־Volt, שתי מפלגות אופוזיציה שמבקשות להגדיל את חלקם של בעלי הון במימון התקציב. הבעיה: המפלגה השלישית בקואליציה, VVD, לא הסכימה לפשרה ולא הייתה שותפה לסיכומה הסופי.

מנהיגת VVD ושרת ההגנה, דילאן ישילגוז־זגריוס (Dilan Yeşilgöz-Zegerius), טענה שמפלגתה הופתעה מההסכם למרות התייעצויות תכופות עם השותפות. היא הודיעה שאם D66 ו־CDA יצביעו בעדו, יהיה צורך לבחון באופן יסודי את המשך השותפות הקואליציונית. היא לא הודיעה באותו שלב על פרישת VVD מהממשלה.

מנגד, D66 ו־CDA טוענות שהסכמות עם סיעות אופוזיציה הן תנאי הכרחי להפעלת ממשלת מיעוט. לפי NOS, הן מסרבות לפתוח מחדש את ההסכם שהושג. מאחורי המחלוקת עומדת גם שאלה עקרונית: האם כל אחת ממפלגות הממשלה יכולה לגייס תמיכה בפרלמנט להצעה אחרת, גם כששותפותיה מתנגדות?

מי מרכיב את ממשלת הולנד וכמה מושבים יש לה?

רוב יטן (Rob Jetten), מנהיג D66, הושבע לראשות ממשלת הולנד ב־23 בפברואר 2026. הממשלה שלו מורכבת משלוש מפלגות: D66 הליברלית־מרכזית, VVD הליברלית־ימנית ו־CDA הנוצרית־דמוקרטית. זו ממשלת מיעוט, שבה המפלגות המרכיבות את הממשלה אינן מחזיקות יחד ברוב בפרלמנט.

בבית הנבחרים, שבו 150 מושבים, מחזיקה D66 ב־26 מושבים, ל־VVD יש 22 ול־CDA יש 18 — בסך הכול 66 מושבים. רוב רגיל דורש 76. גם בסנאט אין לקואליציה רוב יציב, ולכן כמעט כל הצעת חוק חשובה מחייבת הסכמה עם מפלגות נוספות. אתר הפרלמנט ההולנדי מפרט את הרכב הממשלה ואת יחסי הכוחות.

מלכתחילה זו הייתה נוסחה לא פשוטה: יטן ניסה לנהל ממשלה המבוססת על הסכמה בין מפלגות, במקום קואליציה שמחזיקה ברוב אוטומטי לכל הצבעה. המשבר הנוכחי מראה עד כמה קשה לאזן בין הסכמות עם שותפות הממשלה לבין הצורך להשיג קולות נוספים בפרלמנט.

מה כוללת תוכנית המסים שעוררה את המשבר?

הפשרה שהושגה עם PRO ו־Volt נועדה להעביר חלק מנטל המס מן העבודה אל ההון. לפי פירוט שפרסמה NOS ב־12 בנובמבר, התוכנית כוללת גבייה נוספת בהיקף של כמיליארד אירו בשנה ממקורות הקשורים להון, לצד הפחתת מס בסדר גודל של כ־900 מיליון אירו על הכנסות מעבודה.

מקורות הגבייה המוצעים כוללים שינויים במיסוי הכנסות מנכסים וחסכונות, הגבלת דרכי העברת כספים ומתנות לצורכי מס, אי־הצמדה של חלק מספי המס, וצמצום הטבות המאפשרות הפחתת מס באמצעות מבנים פיננסיים. חלק מהסכום מבוסס על יעד לגבייה נוספת ממניעת תכנוני מס, ולא על מס חדש עם גבייה ודאית שכבר הוכחה.

המונח "מס מיליונרים" שבו משתמשת האופוזיציה הוא כינוי פוליטי למכלול הצעדים; אין מדובר בהכרח במס אחיד שנגבה מכל מי ששווי רכושו עולה על מיליון אירו. השינויים המדויקים תלויים בנוסח שיאושר בפרלמנט וביישומו.

PRO ו־Volt טוענות שהשינוי יפחית את הנטל על שכירים ויעניק מיסוי מאוזן יותר. VVD רואה בו פגיעה באקלים העסקי ובחסכונות. אלה עמדות מנוגדות על חלוקת נטל המס ועל הדרך לעודד צמיחה, לא ויכוח רק על השאלה איך לממן את התקציב.

מי הן PRO ו־Volt ולמה הן חשובות?

PRO — הולנד הפרוגרסיבית (Progressief Nederland) היא מפלגת אופוזיציה שהוקמה ב־2026 מאיחוד מפלגות הירוקים GroenLinks והעבודה PvdA. בראשה עומד יסה קלאבר (Jesse Klaver), והיא מחזיקה ב־20 מושבים בבית התחתון. Volt, בהנהגת לאורנס דאסן (Laurens Dassen), היא מפלגה פרו־אירופית שמחזיקה במושב אחד. הרכב הסיעות הרשמי בפרלמנט.

תמיכת שתי המפלגות חשובה משום שהיא יכולה לסייע להעביר את תוכנית המסים בסנאט ובבית התחתון, אך אין די בחתימה על פשרה כדי להבטיח שכל תיקון יאושר בכל הצבעה. מאחר ש־VVD מתנגדת לתיקון, תוצאות ההצבעה תלויות גם בעמדת סיעות אחרות. השותפות הקואליציוניות צריכות אפוא להשיג שני דברים שונים: רוב למהלך הכלכלי והסכמה שתאפשר לממשלה להמשיך לתפקד.

למה דילאן ישילגוז מאיימת על הקואליציה?

ישילגוז היא מנהיגת VVD ומכהנת גם כשרת ההגנה וכסגנית ראש הממשלה. מפלגתה תומכת בדרך כלל במדיניות של סביבה עסקית תחרותית, מיסוי מרוסן ועידוד יוזמה פרטית. היא התנגדה מלכתחילה לדרישות PRO להעלאות מס על הון.

הטענה שלה אינה רק לגבי הסכומים. לדבריה, שתי שותפותיה קידמו הסכם רגיש עם מפלגות שמאל בלי הסכמת VVD, והציבו אותה בפני עובדה מוגמרת. NL Times דיווח שהמפלגה דורשת שינוי יסודי בדרך העבודה המשותפת אם D66 ו־CDA יתמכו בתיקון.

מנקודת מבטן של D66 ו־CDA, יש קושי הפוך: אם VVD מטילה וטו על כל הסכם עם האופוזיציה משמאל, ייתכן שהממשלה לא תוכל להשיג תמיכה להעברת תקציב ומסים. לכן העימות נוגע למבנה הממשל עצמו — לא רק לגבייה ממיליונרים.

למה רוב יטן ביטל את הנסיעה לפסגת האיחוד האירופי?

ראש הממשלה רוב יטן היה אמור להשתתף במפגש מנהיגים בדבלין, אך ביטל את נסיעתו כדי להתמודד עם העימות בקואליציה. לפי סוכנות AP, יטן בחר להישאר בהאג ולהשתתף בדיון הפרלמנטרי על תוכנית המסים. ביום חמישי בבוקר נקבע דיון מיוחד בהשתתפותו, ולאחריו הצבעה על התיקונים ועל תוכנית המסים.

ההחלטה להישאר בהולנד ממחישה את חומרת המשבר, אך אינה הוכחה שהממשלה כבר נפלה. מועד ההצבעה ואופן ההצבעה של הסיעות אמורים להבהיר מה יהיה הצעד הפוליטי הבא.

האם ממשלת הולנד כבר נפלה?

לא. נכון לבוקר 12 בנובמבר 2026, לא פורסמה הודעה רשמית על התפטרות הממשלה או על קביעת בחירות חדשות. מנהיגת VVD הציגה דרישה ועמדה פוליטית, אך עדיין לא הודיעה על עזיבת הקואליציה. גם אם יתברר שהשותפות אינן מסכימות על התקציב, יש הבדל בין כישלון בהצבעה אחת, פרישת שותפה קואליציונית והחלטה רשמית של הממשלה להתפטר.

המצב עשוי להשתנות בעקבות הדיון וההצבעה ב־12 בנובמבר. מומלץ לבדוק את הסיקור החי של NOS ואת אתר הפרלמנט לקבלת תוצאות והודעות רשמיות.

מה האפשרויות להמשך המשבר הפוליטי בהולנד?

כרגע עומדות על הפרק כמה דרכי פעולה, ואף אחת מהן עדיין לא הוכרזה כהחלטה:

• חזרה למשא ומתן בתוך הקואליציה: שלוש המפלגות ינסו להגיע להבנות על גבולות שיתוף הפעולה עם האופוזיציה, גם אם יישארו חלוקות על סעיפי המס.
• שינוי במבנה התמיכה בממשלה: אם VVD תחליט להפסיק לשתף פעולה, ייתכן שייעשה ניסיון להרכיב בסיס תמיכה אחר בפרלמנט, עם שותפות או הסכמי תמיכה חדשים.
• התפטרות הממשלה: אם לא ניתן יהיה להמשיך לתפקד, ייתכן שראש הממשלה יגיש את התפטרות הקבינט. גם אז אין הכרח שבחירות יתקיימו מיד.
• בחירות מוקדמות: בחירות הן אפשרות אם לא יושג פתרון פוליטי חלופי, אך הן אינן תוצאה אוטומטית של מחלוקת על תוכנית מסים.

לפי NOS, הפרלמנט כבר תמך ברעיון לבחון תחילה אפשרויות להקמת ממשלה חלופית לפני שמגיעים לבחירות. המשמעות היא שמשבר קואליציוני אינו חייב להוביל מיד לקלפיות.

למה בהולנד יש שוב משבר ממשלתי?

המערכת הפוליטית בהולנד מפוצלת למפלגות רבות, וממשלה כמעט תמיד צריכה לבנות קואליציה. הממשלה הקודמת, בהנהגת דיק סכוף (Dick Schoof), התפרקה ביוני 2025 לאחר שמפלגתו של חרט וילדרס, PVV, פרשה ממנה בעקבות מחלוקת על הגירה. בבחירות באוקטובר 2025 זכתה D66 במספר הקולות הגדול ביותר, והמשא ומתן הוביל להקמת ממשלת המיעוט הנוכחית בפברואר 2026.

ממשלת יטן נועדה להציג דרך אחרת לניהול פוליטי: שיתופי פעולה גמישים עם אופוזיציה לפי הצורך. יתרונה התיאורטי הוא האפשרות להעביר חוקים עם שותפים שונים; הקושי הוא שמפלגות הקואליציה עצמן אינן תמיד מסכימות עם השותפים החיצוניים. משבר המסים הוא המבחן החריף ביותר עד כה לניסוי הזה.

מה המשבר בהולנד אומר לישראלים?

הולנד היא יעד לנסיעות, ללימודים ולעבודה עבור ישראלים. במועד העדכון אין הודעה שהמשבר הפוליטי שינה את כללי הכניסה, אשרות השהייה או פעילות שדות התעופה. יחד עם זאת, אם תתחלף הממשלה עשויות להיות בהמשך החלטות במדיניות ההגירה, המיסוי והכלכלה — כל שינוי כזה יצטרך להיבדק לפי החלטות והוראות רשמיות, ולא לפי עצם קיומו של המשבר.

לפרטים מעשיים, שאינם תלויים בכותרות הפוליטיות היומיות, אפשר לקרוא את רילוקיישן להולנד – המדריך המלא לאשרות, עבודה, מסים ודיור ואת הולנד למטיילים – מדריך ערים, מסלולים ותחבורה.

אחרי מה לעקוב

שלוש נקודות יקבעו את המשך הפרשה: תוצאת ההצבעה על תוכנית המסים לשנת 2027; החלטת VVD אם להמשיך בממשלה לאחריה; והודעה רשמית של ראש הממשלה וראשי מפלגות הקואליציה על המשך שיתוף הפעולה. כל עוד אין הודעה כזו, נכון לתאר את המצב כמשבר חמור, ולא כנפילת הממשלה.

מקורות מרכזיים: Associated Press, 12.11 — המשבר והתגובות; NOS, 12.11 — התפתחויות ומועד ההצבעה; NOS, 11.11 — פרטי הסכם המסים; הפרלמנט ההולנדי — הדיון בתוכנית המסים; הפרלמנט — רשימת הסיעות והמושבים; ממשלת הולנד — השבעת הממשלה בפברואר; Parlement.com — מפלגת PRO.