בריאות

ניגריה רוצה לבטל מאסר על ניסיון התאבדות: טיפול במקום כלא

הנשיא בולה טינובו מבקש להחליף עונש של עד שנת מאסר בטיפול רפואי ושיקום. למה יו״ר הסנאט התנגד, אילו הצעות כבר על השולחן ומדוע החוק עדיין לא השתנה?

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
שער העיר אבוג'ה בירת ניגריה, צילום המחשה למהלך החקיקה על טיפול רפואי במקום ענישה

נקודות מרכזיות

  1. טינובו העביר לסנאט ב-17 בנובמבר 2026 הצעה לביטול ההפללה של ניסיון התאבדות.
  2. החוק הקיים בניגריה מאפשר עד שנת מאסר, קנס או שניהם, בהתאם להסדר הפלילי החל.
  3. ההצעה מבקשת להחליף העמדה לדין בטיפול רפואי, תמיכה ושיקום למי ששרדו.
  4. במקביל, הצעה נפרדת של הסנאטור אסוקו אקפניונג עברה קריאה שנייה באוקטובר והועברה לוועדות.
  5. נכון ל-20 בנובמבר 2026 החוק לא בוטל; בגאנה ביטלו את ההפללה ב-2023 ובקניה פסק בית המשפט נגד ההפללה ב-2025.
פרסומת

בניגריה, אדם ששורד ניסיון התאבדות עדיין עלול למצוא את עצמו מול בית משפט ואף להישלח לכלא. נשיא המדינה, בולה טינובו (Bola Tinubu), מבקש לשנות זאת: ב-17 בנובמבר 2026 הוא העביר לסנאט הצעת חוק שתבטל את הענישה הפלילית על ניסיון התאבדות ותפנה את מי ששרדו לקבלת טיפול רפואי, תמיכה ושיקום. המהלך מגיע אחרי שנים של קריאות מצד פסיכיאטרים וארגוני בריאות הנפש, אך הוא עדיין רחוק מסיום. ההצעה נמצאת בהליך חקיקה, והעונשים הקיימים לא בוטלו.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

הדיון מעורר מחלוקת גם בתוך המערכת הפוליטית בניגריה. יו"ר הסנאט, גודסוויל אקפביו (Godswill Akpabio), הביע רק בחודש שעבר התנגדות לביטול העונשים, בטענה שהמהלך עלול לעודד פגיעה עצמית. לאחר שהנשיא העביר את הצעתו, אקפביו בירך על הדיון בה והדגיש את הצורך לסייע לאנשים במצוקה נפשית. כעת הסנאט יצטרך להחליט אם, וכיצד, לשנות את ההסדר המשפטי הקיים.

מבנה באבוג'ה, בירת ניגריה - צילום המחשה לדיון על שינוי החוק
Photo by David Rotimi on Unsplash

צילום המחשה מאבוג'ה, בירת ניגריה. התמונה אינה מתעדת את הדיון בסנאט.

5 דברים שחשוב לדעת

  • היוזמה הנשיאותית: טינובו העביר לסנאט ב-17 בנובמבר 2026 את National Mental Health Amendment Bill 2026, שמטרתה לבטל אחריות פלילית לניסיון התאבדות.
  • החוק כיום: הוראות בחוק הפלילי ובחוק העונשין הניגרי מאפשרות ענישה של עד שנת מאסר, קנס או שניהם, בהתאם למסגרת החוקית.
  • מה מוצע במקום: הערכה רפואית, הפניה לטיפול, תמיכה נפשית, שיקום ומעקב, ולא העמדה לדין בשל ניסיון ההתאבדות עצמו.
  • שני מסלולים: לצד הצעת הנשיא, הצעה נפרדת של הסנאטור אסוקו אקפניונג עברה קריאה שנייה בסנאט באוקטובר 2026.
  • עוד לא נכנס לתוקף: נכון ל-20 בנובמבר 2026, לא אושר חוק המבטל את העבירה; תהליך החקיקה והדיון בוועדות עדיין נמשכים.

מה קובע כיום החוק בניגריה לגבי ניסיון התאבדות?

במסגרת המשפטית הקיימת בניגריה מופיעה עבירת ניסיון התאבדות בסעיף 327 של ה-Criminal Code ובסעיף 231 של ה-Penal Code. לפי משרד ההסברה הפדרלי של ניגריה, הוראות אלה עדיין מאפשרות הליך פלילי נגד מי ששרדו ניסיון התאבדות. העונש המרבי עשוי להגיע לשנת מאסר, ובחלק מהמסגרות החוקיות גם לקנס או לשילוב בין השניים.

המורכבות נובעת גם מההיסטוריה של הדין הניגרי. החקיקה הפלילית שמכוחה ניתנים העונשים נשענת בחלקה על הסדרים מהתקופה הקולוניאלית, בעוד שחוק בריאות הנפש הלאומי מדגיש את הצורך בטיפול, בהגנה ובסיוע לאנשים הנמצאים במצוקה נפשית. כך נוצר פער בין ההכרה במשבר בריאותי לבין האפשרות להטיל עונש פלילי בעקבותיו.

אין פירוש הדבר שכל מי ששורד ניסיון התאבדות נשלח בהכרח למאסר; מדובר בעונש שהחוק מאפשר להטיל. אבל עצם החשש מהליך פלילי עשוי להשפיע על נכונותם של אנשים ושל בני משפחותיהם לדווח על מצוקה או לפנות לעזרה, כפי שטוענים גורמי המקצוע התומכים ברפורמה.

מה בדיוק הציע נשיא ניגריה בולה טינובו?

ב-17 בנובמבר הקריא יו"ר הסנאט אקפביו מכתב של טינובו, שבאמצעותו הועברה לחברי הבית הצעת התיקון לחוק בריאות הנפש לשנת 2026. מטרתה, לפי הדיווח של Premium Times מאותו יום, היא לבטל את ההפללה של ניסיון התאבדות וליצור מסגרת תמיכה למי ששרדו.

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה ב-19 בנובמבר כי הצעת הנשיא מבקשת לעבור מתגובה עונשית להתייחסות לניסיון התאבדות כאל אירוע המחייב שירותי בריאות נפש, שיקום ותמיכה. עם זאת, נוסח ההצעה המלא לא פורסם לציבור בעת הדיווחים הראשונים, ולכן אין לייחס לה סעיפים מפורטים שלא הוצגו רשמית.

היוזמה אינה מתחילה בנובמבר. כבר באוגוסט 2026 אישרה הממשלה הפדרלית לקדם תיקון לחוק בריאות הנפש, ובספטמבר חזרו נציגי משרד הבריאות על עמדתם שיש להעביר את הנושא להליך חקיקה. בהודעה רשמית של משרד ההסברה מספטמבר הוסבר שהכוונה היא להחליף תגובה של ענישה בהפניה לעזרה ובמתן טיפול בזמן.

הצעת החוק הנוספת: טיפול, מוקדי סיוע והכשרת אנשי מקצוע

במקביל להצעת הנשיא מקדם הסנאטור אסוקו אקפניונג (Asuquo Ekpenyong), המייצג את מחוז קרוס ריבר דרום, הצעה נפרדת להקמת מסגרת לאומית למניעת התאבדות ולשיקום מי ששרדו ניסיונות התאבדות. ב-13 באוקטובר 2026 היא עברה קריאה שנייה בסנאט והועברה לוועדות הרלוונטיות לבחינה נוספת.

ההצעה הפרלמנטרית אינה מסתפקת בהסרת העונש. לפי סיכום הדיון שפרסמה ממשלת ניגריה, היא מבקשת לקדם הערכה רפואית, הפניה לטיפול ומעקב; להפעיל מוקדי סיוע במצבי משבר; להכשיר שוטרים, מורים ואנשי צוות רפואי; ולשפר את האיסוף של נתוני בריאות הציבור. אלה צעדים מוצעים, ולא שירותים שהחוק החדש כבר מחייב לספק.

אקפניונג טען שהחשש מהפללה יוצר מחסום כפול: אנשים עלולים להימנע מפנייה לעזרה, ובני משפחה עלולים להסתיר ניסיונות התאבדות מחשש לפגיעה בשמם ולהליך משפטי. לדבריו, שינוי החוק לבדו לא יספיק אם המדינה לא תספק בפועל אפשרויות טיפול זמינות ונגישות.

למה יו"ר הסנאט התנגד לשינוי – ומה אמר אחר כך?

הוויכוח בא לידי ביטוי חריף במיוחד בדיון שהתקיים באוקטובר. יו"ר הסנאט גודסוויל אקפביו התנגד לביטול הענישה בטענה שהסרת הסנקציות עלולה לעודד התנהגות מסוכנת. הוא ביקש גם לבחון את היחס בין החוקים הפדרליים לבין החקיקה במדינות השונות בניגריה, כדי לא ליצור מצב שבו הוראות סותרות ימשיכו לחול במקומות שונים. הדיון תועד ב-Channels Television.

לאחר שטינובו העביר את ההצעה שלו לסנאט, אקפביו הציג עמדה מסויגת יותר. לפי הדיווח ב-ThisDay מ-18 בנובמבר, הוא הדגיש שאנשים שמעשיהם קשורים למצבים נפשיים זקוקים לתמיכה ולא לענישה. עדיין מוקדם לקבוע אם הפערים בין המחוקקים נפתרו, וכיצד יתמודדו עם שאלות הנוגעות לתיאום בין החוק הפדרלי לחוקי המדינות.

למה מומחי בריאות הנפש מבקשים להפסיק להעניש?

מטפלים ופעילים בתחום בריאות הנפש טוענים שהליך פלילי אינו תחליף להערכה רפואית, להגנה מידית ולסיוע מתמשך. אדם שחווה משבר חמור עשוי להזדקק לטיפול רפואי, להערכה של מצבו הנפשי, לתמיכה של סביבתו ולמעקב לאחר שחרורו. החשש ממאסר או מחשיפה ציבורית עלול להקשות על הגישה לעזרה בזמן שבו היא נחוצה.

הקריאה לשינוי בניגריה נמשכת שנים. במאי 2024, בדיון פרלמנטרי, קרא פרופ' טאיוו אובינדו (Taiwo Obindo), שכיהן אז כיו"ר איגוד הפסיכיאטרים בניגריה, להסיר את הסנקציות הפליליות על ניסיון התאבדות. המוקד של הצעות הרפורמה הוא מניעת פגיעה נוספת במי ששרדו והרחבת אפשרויות הטיפול – לא עידוד של התנהגות מסכנת חיים. הדברים הובאו בסיקור BBC מ-20 בנובמבר.

חשוב להבחין בין ביטול עבירה פלילית לבין פתרון בעיות בריאות הנפש במדינה. גם אם יוסרו העונשים, יידרשו צוותים רפואיים, מסגרות טיפול נגישות, שירותי חירום ומנגנוני ליווי. התוצאה תלויה לא רק בנוסח החוק, אלא גם ביכולתה של המדינה להפוך את התוכנית לשירותים שאנשים יוכלו להשתמש בהם.

מה עשו מדינות אחרות באפריקה?

ניגריה אינה המדינה הראשונה ביבשת שעוסקת בביטול ההפללה. גאנה ביטלה ב-2023 את ההפללה של ניסיון התאבדות, ובינואר 2025 קבע בית המשפט העליון של קניה כי הוראת החוק שהפכה ניסיון התאבדות לעבירה אינה חוקתית.

בפסק הדין של בית המשפט בקניה מ-9 בינואר 2025 נקבע שההפללה פוגעת בזכויות הקבועות בחוקה, ובהן כבוד האדם, שוויון והזכות לבריאות. ההחלטות במדינות האלה אינן יוצרות כשלעצמן חובה משפטית בניגריה, אך הן מדגימות את הדיון הרחב יותר באפריקה על היחס בין הדין הפלילי לבריאות הציבור.

האם החוק כבר השתנה בניגריה?

לא. נכון ל-20 בנובמבר 2026, מדובר בהצעות חקיקה בשלבים שונים. הצעת הנשיא הועברה לסנאט ב-17 בנובמבר, ולפי הדוח הפרלמנטרי המסכם את ישיבות 17-19 בנובמבר היא הועברה לטיפול פרוצדורלי לקראת הדיונים הראשונים. ההצעה הנפרדת של אקפניונג כבר עברה קריאה שנייה באוקטובר, אך גם היא טרם הפכה לחוק.

ההמשך עשוי לכלול דיונים בוועדות, שמיעת גורמי מקצוע, התאמות בין נוסחי ההצעות והצבעות נוספות. עד שתושלם החקיקה ותיכנס לתוקף, אין להציג את עונש המאסר כאילו הוא כבר בוטל.

אחרי מה לעקוב

האם הסנאט יקדם את הצעת הנשיא לקריאות הבאות, כיצד היא תשתלב עם ההצעה הפרלמנטרית שכבר נמצאת בוועדות, ואם המדינה תפרסם תוכנית יישום למוקדי סיוע, להפניה רפואית ולשיקום. שאלה נוספת היא כיצד יטופלו ההבדלים בין החקיקה הפדרלית לבין ההוראות החלות במדינות השונות של ניגריה.

הזווית הישראלית

בישראל בוטלה כבר ב-1966 העבירה הפלילית של ניסיון התאבדות, שהייתה קיימת בדין המנדטורי. אין פירוש הדבר שהחוק מתייחס לכל סוגי המעורבות בהתאבדות באותו אופן: שידול או סיוע להתאבדות הם נושא משפטי נפרד, והדין הישראלי עדיין קובע לגביהם עבירה פלילית. דוח משפטי ממשלתי בישראל מתאר את ביטול עבירת הניסיון ואת ההבחנה בינה לבין סיוע.

הדיון בניגריה מזכיר שהשאלה אינה רק איזה עונש מופיע בספר החוקים, אלא מה פוגש אדם בעת מצוקה: שוטר, בית משפט או שירות רפואי זמין. ההשוואה לישראל אינה מלמדת שהמערכות זהות, אך מבהירה שביטול העונש הפלילי הוא החלטה משפטית שאפשר להפריד מהחובה להגן על חיי אדם ולהעניק טיפול.

נבדק ב-20 בנובמבר 2026. מקורות מרכזיים: רויטרס; Premium Times; משרד ההסברה הפדרלי של ניגריה; דוח ההליך הפרלמנטרי.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

הזווית הישראלית

בישראל בוטלה העבירה הפלילית של ניסיון התאבדות בשנת 1966, ואילו עבירות שידול או סיוע להתאבדות נשארו נפרדות בדין. בניגריה ההפללה עודנה קיימת ונבחנת כעת רפורמה. יש להבדיל בין שינוי החוק לבין הקצאת משאבים לטיפול נפשי נגיש.

מה שווה לעקוב אחריו?

  • קידום הצעת הנשיא לקריאות נוספות בסנאט; הדיון בוועדות בהצעת אקפניונג; הכרעה בשאלת התאמת החוק הפדרלי לחוקי המדינות; תוכנית להפעלת שירותי טיפול ושיקום.

מקורות