קרדיט לתמונה הראשית: formulanone / Wikimedia Commons, CC BY-SA 2.0. צילום רייקרס איילנד מ-2013, חתוך ליחס 16:9.
אחד ממתחמי הכליאה הידועים ביותר לשמצה בארצות הברית עשוי להיסגר סוף סוף, אבל לא במועד שנקבע בחוק. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני (Zohran Mamdani), פרסם ביום שישי, 20 בנובמבר 2026, תוכנית לסגירת בתי המעצר ברייקרס איילנד עד סוף 2032. במקום המתחם המבודד, הסמוך לנמל התעופה לה גוארדיה, יפעלו ארבעה בתי מעצר חדשים ברובעי העיר, לצד יחידות טיפול רפואי בבתי חולים. כדי להגיע לשם מתכוונת העירייה גם לצמצם את מספר המוחזקים במערכת הכליאה מיותר מ-6,600 כיום לכ-4,100.
היעד החדש מציב בפני ממדאני מבחן לא פשוט. כבר ב-2019 החליטה ניו יורק להחליף את רייקרס במתקנים קטנים יותר, והחוק הקיים מחייב להפסיק לכלוא אנשים באי עד 31 באוגוסט 2027. אלא שהבנייה התעכבה והאוכלוסייה במתחם נותרה גדולה מדי למתקנים המיועדים להחליפו. התוכנית שפורסמה כעת אמורה לספק דרך מעשית להשלמת המהלך, אך היא גם מחייבת את מועצת העיר לתקן את מועד הסגירה בחוק. רייקרס עדיין פועל, והדחייה ל-2032 טרם אושרה בחקיקה.

5 דברים שחשוב לדעת על התוכנית לסגירת רייקרס
- יעד הסגירה החדש: ממדאני מציע לסיים את הכליאה ברייקרס עד 31 בדצמבר 2032, במקום 31 באוגוסט 2027 – מועד שקבוע כיום בחוק.
- ארבעה מתקנים חלופיים: בית המעצר בברוקלין מתוכנן להיפתח ב-2029, בברונקס ובקווינס ב-2031, ובמנהטן ב-2032.
- צמצום האוכלוסייה: העירייה מבקשת להפחית את מספר המוחזקים מכ-6,600 לכ-4,100, בעיקר באמצעות חלופות למעצר, קיצור עיכובים בבתי משפט ומניעת מעצרים חוזרים.
- השקעה של 146 מיליון דולר: לפי העירייה, בשנת התקציב הבאה יוקצו כספים לשירותי בריאות נפש, הכשרה מקצועית, תמיכה בקהילה וסיוע לנפגעי עבירה.
- האתגר המשפטי: מועצת העיר צריכה לאשר שינוי בחוק, והצלחת המהלך תלויה גם בהשלמת הבנייה ובהפחתת מספר המוחזקים בלי לפגוע בביטחון הציבור.
למה ניו יורק רוצה לסגור את כלא רייקרס?
רייקרס איילנד הוא אי בנהר האיסט ריבר, בין אזורי קווינס והברונקס, שבו פועל מתחם של בתי מעצר עירוניים מאז שנות ה-30. בניגוד לתמונה הרווחת של בית סוהר שבו מרצים אסירים עונשי מאסר ממושכים, חלק גדול מהאנשים המוחזקים בו עדיין לא הורשעו בעבירה שבה הם מואשמים, והם ממתינים להמשך ההליך המשפטי.
המקום צבר לאורך השנים מוניטין קשה בשל אלימות בין מוחזקים, שימוש בכוח, תנאי תברואה ירודים, מחסור בטיפול רפואי ובעיות ניהול. תלונות, תביעות וחקירות פדרליות ליוו את פעילותו במשך עשורים. בשנת 2026 הועברו סמכויות פיקוח נרחבות לגורם ניהולי חיצוני שמונה על ידי בית משפט פדרלי, לאחר שהמערכת לא הצליחה לעמוד בדרישות בטיחות וזכויות בסיסיות. סוכנות הידיעות AP סיכמה את הרקע למינוי ולהחלטה לסגור את המתחם.
רייקרס נצרב בתודעה הציבורית גם בעקבות סיפורו של קאליף בראודר (Kalief Browder), צעיר שהוחזק במעצר כשלוש שנים ללא הרשעה, שוחרר ובהמשך מת בנסיבות טרגיות. המקרה הפך לאחד הסמלים של הדיון הציבורי על עיכובים במשפט, תנאי מעצר והמחיר שאנשים משלמים עוד לפני שהוכחה אשמתם. עבור תומכי הסגירה, הבעיה אינה רק איכות המבנים אלא התפיסה שלפיה אפשר להרחיק מהעין אלפי אנשים בזמן שההליכים המשפטיים מתארכים.
לוח הזמנים החדש: היכן ייבנו ארבעת בתי המעצר?
התוכנית של ממדאני אינה מציעה לבטל את כל מתקני המעצר העירוניים. היא מבקשת להחליף מתחם גדול ומבודד בארבעה מתקנים קטנים יותר, הקרובים לבתי משפט, לקווי תחבורה ולמשפחות. התכנון כולל תאים אישיים, שטחים לטיפול ולהכשרה מקצועית, תנאים משופרים לצוותי הכליאה ומרחבים קהילתיים נפרדים.
על פי התוכנית הרשמית של עיריית ניו יורק, המתקן הראשון ייפתח בברוקלין במהלך 2029. מתקנים בברונקס ובקווינס אמורים להיפתח במהלך 2031, והאחרון, במנהטן, בשנת 2032. המתקן בקווינס צפוי לשמש גם כמוקד כליאה לנשים. עבור תושבי סטטן איילנד מיועד המתקן בברוקלין.
לצד בתי המעצר, העירייה מתכננת יחידות טיפול ייעודיות במערכת בתי החולים העירונית. יחידה עם 104 מיטות כבר נפתחה בבית החולים בלוויו, ומתוכננות 236 מיטות נוספות בבתי החולים וודהול וצפון מרכז הברונקס – בסך הכול 340 מיטות טיפוליות. יחד עם ארבעת בתי המעצר החדשים, הקיבולת המתוכננת של המערכת החלופית היא כ-4,500 מקומות. חשוב להבחין בין הקיבולת הכוללת הזאת לבין כ-4,100 המוחזקים שהעירייה מקווה להגיע אליהם בפועל.
כל מועדי הפתיחה הם יעדים עתידיים, לא מתקנים שכבר הושלמו. הבנייה במנהטן, למשל, מלווה גם בהליך משפטי, והעירייה תצטרך להתגבר על אתגרי תקציב, תכנון, כוח אדם והתנגדות מקומית לאתרי הכליאה החדשים.
האתגר הגדול: איך מפחיתים את מספר העצורים בכ-2,500?
כאן נמצא לב התוכנית – וגם הסיכון המרכזי שלה. מספר המוחזקים ברייקרס הוא כיום כ-6,600, בעוד שהמערכת החלופית צפויה להכיל כ-4,500 איש לכל היותר. העירייה מכוונת לקצת יותר מ-4,000 מוחזקים בסוף התהליך, ולא להמתין לכך שהבניינים החדשים לבדם יפתרו את הבעיה.
לפי נתוני הדוח העירוני, ב-24 באוגוסט 2026 היו 5,579 מוחזקים לפני משפט, כ-85% מאוכלוסיית רייקרס במועד הבדיקה. פירוש הדבר שאנשים רבים ממתינים להכרעה בעניינם, אף שהם עדיין בחזקת חפים מפשע מבחינה משפטית. חלקם מוחזקים משום שלא יכלו לשלם את סכום הערבות שנקבע להם; אחרים בגלל חומרת האישומים או החלטות שיפוטיות.
ממדאני מבקש לצמצם את האוכלוסייה באמצעות ארבעה מסלולים: הרחבת חלופות מעצר ופיקוח בקהילה, הכנת תוכניות שחרור מותאמות למי שנמצאים כבר במעצר, קיצור משך ההליכים בבתי המשפט וצמצום מעצרים חוזרים באמצעות טיפול, דיור ותמיכה. גם החזרת האפשרות לשלם ערבות באופן מקוון, שהושבתה ב-2023, נכללת בחבילה.
העירייה מציגה יעד ביניים של עד 5,500 מוחזקים ב-2029 ועד 4,100 בסוף 2032. אלה אינם נתונים חזויים ודאיים: במסמך הרשמי מובהר שמדובר בהדגמה של צמצום אפשרי לפי הנחות עבודה, ולא בתחזית מובטחת למספר המוחזקים. הביצוע תלוי בשופטים, בתובעים, בסנגורים, בגורמי טיפול וביכולת להעמיד שירותים חלופיים.
מה כוללת ההשקעה של 146 מיליון דולר?
בעקבות פרסום התוכנית הכריזה העירייה על 146 מיליון דולר לשנת התקציב הבאה בתוכניות המלוות את השינוי. מתוך הסכום, 50 מיליון דולר מיועדים להרחבת לימודים, הכשרה מקצועית, טיפול נפשי והתמכרויות ופעילויות נוספות בתוך מתקני הכליאה. עוד 76 מיליון דולר אמורים לשמש לתוכניות קהילתיות, ליווי לאחר שחרור, סיוע בדיור וחלופות למעצר.
לפי הודעת לשכת ראש העיר, מתוכננת גם הרחבה של שירותים לנפגעי עבירה ולמשפחות, כולל שירותי בריאות נפש וסיוע משפטי. העירייה הודיעה על שיפור הכשרת סוהרים, ניהול כוח אדם, טיפול בתלונות ופיקוח על התנאים בתוך רייקרס בתקופת המעבר.
חשוב להפריד בין הסכום שהוכרז לשירותים לבין עלות הבנייה של בתי המעצר החדשים. 146 מיליון הדולר אינם התקציב הכולל לסגירה ולהקמת ארבעת המתקנים; פרויקט התשתיות עצמו הוא מהלך רב-שנתי נפרד. התוצאה תלויה גם בשאלה כמה מהתקציבים יאושרו ויוצאו בפועל.
מדוע תאריך הסגירה נדחה מ-2027 ל-2032?
ב-2017 אימצה עיריית ניו יורק את רעיון הסגירה באופן רשמי, וב-2019 אישרה מועצת העיר את החלפת המתחם. חקיקה מאוחרת יותר קבעה כי יש להפסיק לכלוא אנשים ברייקרס עד אוגוסט 2027. אלא שהביצוע נפגע מעיכובים בתקופת הקורונה, ממחלוקות סביב בניית המתקנים החלופיים ומקשיים בהפחתת מספר העצורים. הממשל הנוכחי מותח ביקורת גם על סדרי העדיפויות של ראש העיר הקודם, אריק אדמס, שלא קידם את ההחלפה באותו קצב.
מועצת העיר עדיין צריכה לאשר את דחיית המועד. יושבת ראש המועצה, ג'ולי מנין (Julie Menin), הודיעה שהיא מוכנה לקדם את עדכון החוק משום שהמועד הקיים אינו מעשי. לצד התמיכה העקרונית, חברת המועצה סלוונה ברוקס-פאוורס דרשה יעדי ביניים מדידים, וחברת המועצה סנדי נרס הדגישה את הצורך לשפר גם את קצב העברת חומרי החקירה ואת הטיפול הרפואי במוחזקים. כך עולה מדיווח Queens Daily Eagle על ההכרזה והתגובות במועצה.
גם בקרב המתנגדים לצמצום המעצר יש חשש בטיחותי: אם יותר נאשמים ישוחררו בתנאים מגבילים או בפיקוח קהילתי, האם יוכלו הרשויות למנוע עבירות נוספות ולהבטיח התייצבות למשפט? אנשי העירייה טוענים שחלופות ממוקדות, ליווי צמוד והאצת הליכים יכולים לאפשר צמצום כליאה בלי לוותר על ביטחון הציבור. השאלה תיבחן בפועל לפי שיעורי התייצבות, מעצרים חוזרים, תוצאות הליכי משפט ותפקוד השירותים החדשים – ולא רק לפי מספר המיטות בבתי המעצר.
מה יקרה לרייקרס איילנד לאחר הסגירה?
העירייה מתכננת להעביר בהדרגה את המבנים והקרקעות מרשות מחלקת הכליאה למחלקה העירונית המנהלת נכסים, ולהתחיל להרוס מתקני כליאה ישנים. במסמך האסטרטגי מוקצים 67.5 מיליון דולר לתוכנית הריסה, והעבודה על ההריסה הראשונה אמורה להתחיל ב-2027.
לגבי העתיד הרחוק יותר עדיין אין החלטה סופית. ממדאני מציע לבחון שימושים הקשורים באנרגיה מתחדשת, בתשתיות סביבתיות ובחוסן העיר מול שינויי אקלים. בין הרעיונות שנבחנו בעבר נמצאים מתקנים לטיפול במים ובפסולת ופתרונות לאגירת אנרגיה. נכון להכרזה, אלה אפשרויות לתכנון עתידי, לא תוכנית מאושרת להפיכת האי לפארק או למתחם מגורים.
בין השינויים שכבר בוצעו נמנים סגירת אגף רפואי ישן ברייקרס, פתיחת מיטות טיפול בבלוויו והתחלת העברת מבנים לניהול עירוני אחר. אבל המתחם הגדול עדיין פעיל, והתושבים יוכלו לבחון את קצב ההתקדמות גם באמצעות הדוחות הרבעוניים שהעירייה התחייבה לפרסם.
אחרי מה לעקוב
השאלה המיידית היא אם מועצת העיר ניו יורק תאשר את שינוי מועד הסגירה בחוק, ואם העדכון יכלול תחנות בדיקה מחייבות ולא רק תאריך יעד חדש. בהמשך חשוב לעקוב אחר התקדמות הבנייה בברוקלין לקראת 2029, פתיחת מיטות הטיפול הנוספות ב-2028, הירידה בפועל במספר המוחזקים, הדוחות הרבעוניים על המהלך והשאלה אם התנאים בתוך רייקרס משתפרים גם לפני סגירתו הסופית.
הזווית הישראלית
המהלך בניו יורק מעלה סוגיות שנידונות גם בישראל: החזקת אנשים במעצר ממושך לפני הרשעה, עומס על מערכת המשפט, הצורך בהפרדה בין מתקני מעצר למתקני ריצוי עונש ושילוב שירותי בריאות הנפש והטיפול בהתמכרויות. אין פירוש הדבר שהמערכות המשפטיות זהות או שמודל ניו יורק מתאים אוטומטית לישראל; מדובר בדוגמה לניסיון לשלב בנייה חדשה, מדיניות מעצר ושירותי תמיכה כחלק משינוי כולל.
המהלך הוא גם מבחן משמעותי של ראש העיר זוהרן ממדאני, על דרכו הפוליטית ועמדותיו כבר כתבנו בבָּעוֹלָם. קודם לכן דיווחנו על החלטתו לפרק את יחידת התגובה האסטרטגית של משטרת ניו יורק ועל תוכנית המאבק באנטישמיות בעיר. שאלת רייקרס מציבה בפני הממשל העירוני מבחן שונה: לא רק הכרזה מדינית, אלא מהלך תשתיתי ומשפטי שיימשך שנים.
נבדק ועודכן ב-20 בנובמבר 2026. מקורות מרכזיים: לשכת ראש העיר – הודעת התוכנית החדשה; דוח Close Rikers: Strategic Plan, נובמבר 2026; Queens Daily Eagle – ההשלכות והתגובות; Associated Press – הסקירה החדשותית.