תחקיר שפורסם בבריטניה ב־2 בנובמבר 2026 מעלה שאלות לגבי הישגי פרויקט הנתונים הרפואיים של פלנטיר (Palantir) במערכת הבריאות הציבורית NHS. לפי מסמכים שהתקבלו ביותר ממאה בקשות חופש מידע, 29 גופים המפעילים בתי חולים ושירותים רפואיים ומופיעים ברשימת הארגונים שלכאורה נהנים מפלטפורמת הנתונים, השיבו כי המערכת טרם עלתה אצלם לאוויר או שאינם משתמשים ביישומיה התפעוליים. ב־NHS ובפלנטיר מדגישים שהטכנולוגיה כבר מסייעת לשירותים רבים, אך המשמעות המדויקת של "שימוש" ו"תועלת" עומדת כעת במחלוקת.

הפרשה נוגעת לחוזה בריטי בשווי כ־330 מיליון ליש"ט להקמת Federated Data Platform, מערכת שנועדה לחבר בין מקורות מידע בבתי חולים, לצמצם עיכובים ולייעל קביעת ניתוחים ושחרור מטופלים. השאלה אינה אם טכנולוגיית AI מסוגלת לסייע לרפואה בכלל, אלא אם ההצלחות שמציגים מקבלי ההחלטות נמדדות בצורה עקבית ומוכחת.

חמישה דברים שצריך לדעת

• התחקיר: העיתון The Guardian הסתמך על יותר מ־100 בקשות לפי חוק חופש המידע, שהועברו באמצעות ארגון הרופאים והבריאות Medact.
• 29 גופי NHS: חלקם מסרו שהפלטפורמה אינה פעילה אצלם, וחלקם שאינם מפעילים את היישומים המתוארים — אף שהם נמנים ברשימת הנהנים ממנה.
• חוזה: היקף פרויקט FDP עומד על כ־330 מיליון ליש"ט, לפי הפרסומים והנתונים הרשמיים.
• טענת NHS: כ־137 גופים מוגדרים "פעילים" במערכת, וכ־140 דיווחו על תועלת כלשהי; ההגדרות אינן זהות בהכרח לשימוש ישיר בטיפול בחולים.
• המחלוקת: NHS ופלנטיר מדווחים על שיפורים במדדים רפואיים, אך הגורמים הסטטיסטיים הבהירו שלא הוכח קשר סיבתי לכל השיפור המדווח.

מהי מערכת FDP ולמה הושקע בה כל כך הרבה כסף?

בתי חולים נדרשים לעבוד עם נתונים שנמצאים במערכות שונות: תורים לניתוחים, מיטות אשפוז, שחרור מטופלים, כוח אדם, בדיקות מעבדה ועוד. פלטפורמת FDP נועדה לרכז ולחבר נתונים קיימים, בלי להחליף בהכרח כל תוכנה מקומית, ולעזור לצוותים לתכנן שימוש יעיל יותר במשאבים.

תיאור "מערכת AI" אינו אומר שכל בית חולים שכבר מחובר לפלטפורמה משתמש דווקא בכלי בינה מלאכותית בניהול טיפול. חלק מהיישומים מיועדים לאנליטיקה ולהעברת נתונים מינהליים. ההבחנה הזאת נמצאת בלב הפרשה.

מה גילה התחקיר על 29 הגופים?

לפי הדיווח, בין הגופים שהשיבו שלא עשו שימוש תפעולי ביישומי המערכת היו מוסדות שהסבירו כי טרם הגדירו לוח זמנים להטמעה או שהתמקדו במיזמים אחרים. חלקם עשויים להשתמש בתשתית הטכנית לצורך דיווח או חישובי עלויות, גם בלי להפעיל כלי תפעול רפואיים בפועל.

לכן אין להסיק מהמספר 29 שמערכת הנתונים כלל אינה פעילה בבריטניה או ש־29 בתי חולים קיבלו תוכנה שלא הותקנה אצלם; הדיון נוגע לפער בין קטגוריות הדיווח הפומביות לבין השימוש שעליו דיווחו הגופים עצמם. התחקיר המקורי.

117 אלף ניתוחים נוספים – מה המספר באמת אומר?

NHS England טוען כי ביחידות שמשתמשות בפלטפורמה בוצעו בתקופה של שנה 117,539 ניתוחים נוספים ביחס לתקופת ההשוואה. פלנטיר ציינה גם הפחתה בעיכובי שחרור ושיפור בהודעה לחולים על תוצאות בדיקות. אלה נתונים שמציגות הרשויות והחברה, ולא מסקנה בלתי תלויה שהמערכת עצמה גרמה לכל השיפור.

לפי התחקיר, NHS הכיר בעבר בכך שאינו יכול להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין השימוש ב־FDP ובין כלל הגידול בניתוחים. הרשות לפיקוח על נתונים סטטיסטיים בבריטניה בוחנת את אופן הצגת הממצאים. מדידה נכונה צריכה לבחון בין היתר אילו מוסדות השתמשו בכל יישום, באיזו תדירות, מה הייתה נקודת ההתחלה ואילו שינויים אחרים התרחשו במקביל.

מה אומרות פלנטיר ומערכת הבריאות?

ב־NHS עומדים מאחורי הפרויקט ואומרים שכמעט 140 גופים דיווחו על תועלת ממגוון הכלים, גם בתחומים שאינם טיפול קליני ישיר. דובר פלנטיר טען כי המערכת סייעה לשיפור הטיפול ולייעול עבודת בתי החולים והציג נתונים על כ־117 אלף ניתוחים נוספים, צמצום עיכובי שחרור ושיפור בזמני תשובה לחולים.

מנגד, חברי פרלמנט, פעילי זכויות מטופלים ואנשי מערכת הבריאות דורשים הגדרה מדויקת יותר של תועלת, שקיפות במדדים ובחינה של החוזה. בין האפשרויות שהוזכרו: שימוש בסעיף יציאה מהחוזה ב־2027 או פתיחת תחרות לספק מקומי. אלה דרישות של גורמים פוליטיים וציבוריים, ולא החלטה ממשלתית שהתקבלה.

למה השאלה חשובה גם למשקיעים בפלנטיר?

פלנטיר נסחרת תחת הסימול PLTR ומספקת מערכות נתונים ו־AI לגופים ממשלתיים, ביטחוניים ומסחריים. חוזים ארוכי טווח במערכות ציבוריות יכולים לתמוך בצמיחה, אבל הם חושפים אותה גם לדיון רגולטורי, לחובת שקיפות ולביקורת פוליטית. בשלב זה אין בתחקיר לבדו שינוי מאומת של תנאי החוזה.

ראו גם את המדריך שלנו למניית פלנטיר ואת מדריך המניות המרכזי. הסיקור אינו המלצת השקעה.

הזווית הישראלית

השאלה כיצד מחברים מערכות רפואיות, מאבטחים מידע רגיש ומודדים תועלת של כלי AI רלוונטית גם למערכת הבריאות בישראל. כשמוסד מדווח על שיפור בתוצאות, חשוב לבדוק אם המדד נובע מהשימוש במערכת עצמה או מגורמים אחרים. לתחקיר הבריטי אין משמעות ישירה לגבי בתי חולים בישראל, ואין בו קביעה שמידע של מטופלים ישראלים נחשף.

אחרי מה לעקוב?

לבדיקת הרשות הסטטיסטית, לפרסום הגדרות מדידה מוסכמות, להחלטות לגבי סעיף היציאה מהחוזה ב־2027 ולשאלה אם יצליחו גופי NHS להדגים תועלת קלינית מדידה בהיקף רחב.

מקורות: The Guardian, 2 בנובמבר 2026 – תחקיר מבוסס חופש מידע ותגובות הגופים; NHS England – מידע רשמי על FDP. הנתונים על הטמעה ותועלת מיוחסים לגורמים שפרסמו אותם.