תמונת השער נוצרה בבינה מלאכותית לצורך המחשה בלבד; אינה צילום תיעודי של אירוע או אדם.
SpaceX השלימה את טיסת Starship הראשונה שהגיעה למסלול סביב כדור הארץ והציבה מטען מבצעי. Ship 41 פרסה בהצלחה את כל 26 לווייני Starlink V3 בגובה של כ־269 ק״מ, והלוויינים פועלים כמתוכנן. המשימה אמנם תוכננה להימשך כמעט עשר שעות, אך קוצרה לכשלוש שעות לאחר תקלה במנוע. Starship ביצעה יציאה מהמסלול וחזרה מבוקרת לאטמוספרה לפני נפילה מתוכננת באוקיינוס השקט.
עודכן: 29 בספטמבר 2026
5 נקודות מרכזיות
- Starship במסלול בפעם הראשונה: אחרי 13 טיסות קודמות שנועדו להישאר תת־מסלוליות, Ship 41 ביצעה בעירת מנוע קצרה ונכנסה למסלול נמוך סביב כדור הארץ.
- 26 לווייני Starlink V3 נפרסו בהצלחה: SpaceX אישרה שכל הלוויינים שוחררו למסלול ופועלים כמתוכנן.
- תקלה במנוע קיצרה את המשימה: אחד ממנועי השלב העליון כבה מוקדם, ולכן הטיסה קוצרה מכמעט עשר שעות לכשלוש שעות.
- Super Heavy חזר למים: המאיץ ביצע חזרה מבוקרת ונחיתה במים במפרץ מקסיקו, אף שכמה מנועים כבו במהלך הירידה.
- Starship השלימה חזרה מבוקרת: החללית ביצעה יציאה מהמסלול, נכנסה מחדש לאטמוספרה, התיישרה לקראת הנחיתה ונפלה לאוקיינוס השקט כמתוכנן.
הישג ש-SpaceX מחכה לו כבר שנים
Starship המריאה מ־Starbase שבדרום טקסס בבוקר 28 בספטמבר, במסגרת טיסת הניסוי ה־14 של המערכת המשולבת Starship ו־Super Heavy. כ־25 דקות לאחר ההמראה היא ביצעה תמרון מסלולי שהכניס אותה למסלול בגובה של כ־275 קילומטרים.
לפי Reuters, מדובר באבן דרך ש-SpaceX ניסתה להגיע אליה במשך שנים. כל 13 טיסות הניסוי הקודמות תוכננו להישאר במסלולים תת־מסלוליים, גם כאשר הגיעו לחלל.
הפעם המטרה הייתה שונה: לא רק להגיע לחלל, אלא לבצע בעירה שמכניסה את Starship למסלול יציב ולשאת לראשונה מטען Starlink שנועד להישאר במסלול מבצעי.
כל 26 לווייני Starlink V3 נפרסו
Starship פרסה בהצלחה את כל 26 לווייני Starlink V3, הדור הבא של רשת האינטרנט הלוויינית של SpaceX. לפי Reuters, הלוויינים שוחררו בזה אחר זה בגובה של כ־269 קילומטרים, ואילון מאסק כתב לאחר מכן שכל 26 הלוויינים פועלים כמתוכנן.
לפי הנתונים שפרסמה SpaceX, כל לוויין V3 אמור להוסיף עד 1 טרה־ביט לשנייה של קיבולת downlink לרשת — כלומר קיבולת תיאורטית משולבת של עד 26 טרה־ביט לשנייה למטען כולו.
זו אינה הפעם הראשונה ש-Starship משחררת לווייני V3: Flight 13 ביולי נשאה לוויינים כאלה במסלול תת־מסלולי, והם חזרו לאטמוספרה זמן קצר לאחר מכן. החידוש ב־Flight 14 הוא הניסיון להציב את לווייני V3 במסלול מבצעי.
מבחינה עסקית זה שלב חשוב. Starship נועדה להפוך לכלי מרכזי בפריסת דורות Starlink הגדולים יותר, שמנצלים את כושר הנשיאה הגבוה בהרבה של המערכת לעומת Falcon 9.
מנוע אחד כבה מוקדם — והיה רגע של ספק
במהלך העלייה כבה מוקדם אחד מששת מנועי ה־Raptor של השלב העליון. לפי Reuters, דן הוט מ־SpaceX אף אמר בשידור בתחילה שהחללית לא תוכל להגיע למסלול. דקות לאחר מכן הגיע עדכון מהמהנדסים: ניתן להמשיך ולבצע את בעירת ההכנסה למסלול.
כ־25 דקות לאחר ההמראה הופעל מנוע Raptor יחיד לזמן קצר, ו־SpaceX אישרה ש־Ship 41 נכנסה למסלול. האירוע ממחיש את היכולת של מערכת מרובת מנועים להמשיך במשימה גם כשאחד המנועים אינו פועל כמתוכנן.
Super Heavy השלים את החזרה למפרץ מקסיקו
המאיץ Super Heavy נפרד מהשלב העליון זמן קצר לאחר ההמראה, ביצע את תמרוני החזרה ונחת במים במפרץ מקסיקו כשבע דקות אחרי השיגור. SpaceX לא ניסתה לתפוס אותו במגדל השיגור בטיסה הזו; Flight 14 נועדה לבחון את הביצועים של גרסת החומרה החדשה ולאסוף נתונים לאורך כל החזרה.
לפי Space.com, במהלך הירידה נראו כמה כיבויי מנועים, אך הם לא מנעו מהמאיץ להשלים את הנחיתה במים המתוכננת.
למה המשימה קוצרה לכשלוש שעות?
Flight 14 תוכננה להימשך כמעט עשר שעות ולהשלים כשש הקפות סביב כדור הארץ, אבל SpaceX החליטה לקצר אותה לאחר שאחד ממנועי השלב העליון כבה מוקדם. לפי Reuters, המשימה הסתיימה כעבור כשלוש שעות בלבד.
למרות הקיצור, Starship ביצעה את היעדים המרכזיים: כניסה למסלול, פריסת הלוויינים, יציאה מבוקרת מהמסלול, חזרה דרך האטמוספרה ונפילה מתוכננת באוקיינוס השקט.
שלב החזרה חשוב לא פחות מהכניסה למסלול. כדי להפוך את Starship למערכת רב־פעמית באמת, SpaceX צריכה להוכיח שהיא מסוגלת להחזיר את החללית הגדולה דרך החום והעומס של הכניסה לאטמוספרה שוב ושוב.
מבחן גם למגן החום
Flight 14 כוללת סדרת ניסויים במגן החום של Starship. SpaceX שינתה חלק מהאריחים ואת מנגנוני החיבור שלהם לאחר נתונים שנאספו בטיסות קודמות, ואפילו טסה עם כמה אריחים שכבר שימשו בעבר.
שלושה מלווייני Starlink ששוגרו היום נושאים מצלמות נוספות שנועדו לצלם את מגן החום של Starship מבחוץ בזמן הטיסה. התמונות אמורות לסייע למהנדסים להבין כיצד האריחים מתנהגים אחרי שעות בחלל ולפני הכניסה לאטמוספרה.
למה זה חשוב לתוכנית הירח של NASA?
Starship אינה רק מערכת שיגור של SpaceX. NASA מפתחת עם החברה גרסה מותאמת בשם Starship Human Landing System, כחלק מתוכנית Artemis להחזרת אסטרונאוטים אל הירח. ההשפעה של פיתוח Starship על ההוצאות והכנסות החברה מוסברת במדריך מניית ספייס אקס (SpaceX, SPCX).
לפי NASA, Artemis III מתוכננת ל־2027 כמשימת הדגמה מאוישת במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שבה ייבחנו מפגש ועגינה עם גרסאות ניסוי של נחתות מסחריות מ־SpaceX ומ־Blue Origin. NASA מכוונת ל־Artemis IV ב־2028 כמשימת הנחיתה המאוישת הראשונה של תוכנית Artemis.
Flight 14 אינה ניסוי של נחתת הירח, אבל היכולת להגיע למסלול, להפעיל מחדש מנוע בחלל ולהחזיר את החללית דרך האטמוספרה היא תנאי בסיסי לפני ניסויים מורכבים יותר של תדלוק, מפגש ועגינה.
ומה לגבי מאדים?
אילון מאסק מציג את Starship כבר שנים ככלי שאמור לאפשר בעתיד משימות מאוישות למאדים. גם כאן, ההישג של היום הוא רק שלב אחד מתוך רשימה ארוכה של יכולות שעדיין צריך להוכיח — תדלוק בחלל, טיסות חוזרות מהירות, תמיכה בצוותים לאורך זמן ונחיתה על כוכב אחר.
אבל המעבר מטיסות תת־מסלוליות למסלול אמיתי הוא נקודת שינוי ברורה בתוכנית. Starship כבר אינה רק כלי ניסוי שקופץ לחלל וחוזר; היא מתחילה לבצע את המשימות שלשמן נבנתה.
למה Starship נחשבת חריגה כל כך?
המערכת המשולבת Starship ו־Super Heavy מתנשאת לגובה של כ־124 מטרים ונחשבת לרקטה החזקה ביותר שנבנתה. היא מיועדת להיות רב־פעמית לחלוטין — גם המאיץ וגם החללית — ולהוביל מטענים גדולים בהרבה מאלה שניתן לשגר כיום ברקטות מסחריות רגילות.
היעד של SpaceX הוא לייצר את המערכת בקצב גבוה ולהפעיל אותה שוב ושוב, באופן שיקטין דרמטית את עלות השיגור לכל קילוגרם. עד שהמערכת תגיע לשם נותרו עוד אתגרים משמעותיים, אבל הכניסה הראשונה למסלול היא אחת מאבני הדרך החשובות ביותר עד כה.
המשימה הושלמה — עם הצלחה ועם תקלה
Flight 14 הסתיימה מוקדם מהתכנון, אך השיגה את רוב היעדים המרכזיים שלה. Starship הגיעה למסלול לראשונה, פרסה את כל 26 לווייני Starlink V3, ביצעה יציאה מהמסלול וחזרה מבוקרת לאטמוספרה. לפי Reuters, החללית התהפכה למצב אנכי לקראת המגע עם הים ונפלה לאוקיינוס השקט כשהיא עטופה באש; SpaceX לא תכננה להחזיר אותה לשימוש.
התקלה במנוע והקיצור המשמעותי של זמן הטיסה נשארים נקודות ש-SpaceX תצטרך לנתח לפני המשימות הבאות, אך מבחינת הכניסה למסלול ופריסת המטען מדובר באבן דרך משמעותית לתוכנית.
אחרי מה לעקוב
- ניתוח התקלה במנוע: מה גרם לכיבוי המוקדם והאם נדרשים שינויים לפני Flight 15.
- מצב הלוויינים: האם 26 לווייני Starlink V3 ישלימו את בדיקות המסלול וייכנסו לשירות כמתוכנן.
- החזרה לאטמוספרה: אילו נתונים התקבלו ממגן החום ומהמצלמות שעל לווייני Starlink.
- Flight 15: SpaceX כבר רמזה שאם Flight 14 תצליח, בטיסה הבאה היא עשויה לנסות לראשונה לתפוס גם את שלב ה־Starship החוזר.
- Artemis: NASA תעקוב אחרי קצב ההתקדמות לקראת מבחני Starship HLS ב־2027.
מקורות
- SpaceX — Starship Flight 14
- Reuters — Starship נכנסת לראשונה למסלול
- Space.com — הכניסה למסלול והחזרה של Super Heavy
- NASA — Starship ו־Artemis