רומן ביכורים שזכה לשבחים ולפרסים, סופר צעיר שהפך לתגלית ספרותית, ואז חשבון ברשת החברתית שהטיל ספק במקור הטקסט. ב-21 באוקטובר הודיעה הוצאת הספרים הקנדית Boréal כי היא מנתקת את יחסיה המקצועיים עם תליסון אורליאן, לאחר שלדבריה התגלו סימנים לשימוש בבינה מלאכותית בתהליך כתיבת ספרו. השאלה כמה בדיוק מן הרומן נכתב בעזרת AI עדיין נותרה פתוחה.
חמישה דברים שחשוב לדעת
- הוצאת Boréal הודיעה ב-21 באוקטובר על סיום ההתקשרות עם הסופר ההאיטי-קנדי תליסון אורליאן.
- הספר C’était ça ou mourir זכה בפרסים ובעניין בינלאומי, לפני שהתעוררה מחלוקת סביב דרך כתיבתו.
- הסופר הכחיש בעבר שימוש בבינה מלאכותית בספר, וההוצאה תמכה בו בשלבים הראשונים.
- בדיקה חיצונית של גרסאות העבודה העלתה, לפי ההוצאה, סימנים הקשורים לכלי AI במטא-דאטה של חלק מהקבצים.
- ההוצאה לא תדפיס מחדש את הרומן ולא תפרסם ספרים נוספים של הסופר, אך מבהירה שאינה יודעת באיזה היקף נעשה שימוש בכלים.
ההצלחה הספרותית והחשד שהתחיל ברשת
כשהרומן C’était ça ou mourir, שפירוש שמו בקירוב 'זה או למות', הגיע לחנויות, הוא הוצג כהצלחה מסחררת של קול ספרותי חדש. ההצלחה הביאה פרסים, תשומת לב של מו"לים במדינות אחרות ועניין בתרגומים. בספטמבר התחילו להופיע ברשת טענות שהטקסט נכתב בחלקו הגדול באמצעות בינה מלאכותית. הטענות הפכו במהירות לסיפור שחרג מגבולות קהילת הספרות דוברת הצרפתית.
אורליאן דחה את הטענות כי כתב את הספר בעזרת AI, אף שהכיר בעבר במקרים של שימוש לא ראוי בטקסטים אחרים. הוצאת Boréal סירבה בתחילה להסיק מסקנות על בסיס החשדות בלבד והבהירה שאין לה ראיות חד-משמעיות. אלא שהמחלוקת לא שככה, והמחלוקת עוררה מחדש את השאלה כיצד הוצאות לאור ופרסים ספרותיים אמורים לבדוק הצהרות של מחברים על דרכי כתיבתם.
הבדיקה ששינתה את עמדת ההוצאה
ב-21 באוקטובר פרסמה ההוצאה הודעה חריגה. לדבריה, היא אספה את כל גרסאות העבודה של הרומן והזמינה בדיקה חיצונית מעמיקה, לאחר שניסיון לתעד עם הסופר את תהליך היצירה לא הוביל להכרעה והוא הודיע שלא יגיש חומרים נוספים. הבדיקה מצאה, לטענת ההוצאה, עקבות של סימוני בינה מלאכותית בנתוני המטא של חלק מהמסמכים.
הממצא לא מאפשר, גם על פי ההוצאה עצמה, לקבוע כמה מן הספר נוצר באמצעות הכלים האלה. ההוצאה הבהירה כי אינה בטוחה שתתקבל אי פעם תשובה מדויקת לשאלה הזו. עם זאת, לשיטתה הממצאים אינם עולים בקנה אחד עם ההכחשות החוזרות של אורליאן, ולכן יחס האמון בינו לבין המו"ל נפגע.
התוצאה הייתה החלטה על ניתוק הקשר: Boréal לא תדפיס מהדורות נוספות של הרומן ולא תפרסם ספרים אחרים של אורליאן. ההוצאה הודיעה גם שתבחן את השלכות ההחלטה עם מו"לים זרים שהתקשרו בחוזים הנוגעים לספר.
מבחן חדש לעולם הספרים
מקרים של העתקה ספרותית אינם חדשים, וגם שימוש בכלים טכנולוגיים לאורך תהליך הכתיבה אינו בהכרח פסול כשלעצמו. אבל הופעתם של מודלים המסוגלים לנסח עמודים שלמים מטשטשת את הגבול בין עזרה בתחקיר, בעריכה ובלשון לבין יצירה של חלקים משמעותיים מהטקסט. במקרה של אורליאן, הדיון סובב בעיקר סביב השקיפות וההבטחות שנתן הסופר להוצאה, ולא סביב כלל מוסכם שלפיו כל שימוש ב-AI אסור בספרות.
בהודעתה קראה Boréal להפסיק התקפות אישיות נגד הסופר והזכירה את הקוראים והעורכים שהתרגשו מהספר. המקרה מלמד שגם הצלחה אמנותית אמיתית בעיני הקוראים אינה פותרת את שאלת האמון סביב זהות היוצר ואופן הכתיבה.
הזווית הישראלית
גם סופרים, עורכים והוצאות לאור בישראל נדרשים כעת לשאלה כיצד מגבשים כללי גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית. ההבדל בין תרגום, עריכת לשון, הצעות מבניות וכתיבה ממשית של פרקים הוא הבדל שיכול להשפיע על זכויות, חוזים ותפיסת האותנטיות של הספר. פרשת אורליאן ממחישה את החשיבות של הסכמה מוקדמת ובהירה בין יוצר למו"ל.
אחרי מה לעקוב
מעניין יהיה לראות כיצד ינהגו המו"לים הזרים שהתקשרו בעסקאות תרגום, האם הסופר יפרסם תגובה חדשה לממצאי ההוצאה וכיצד תעשיית הספרים תגבש נהלים מוסכמים לשימוש בכלי AI בתהליך היצירה.
מקורות: הודעת הוצאת Boréal מ-21 באוקטובר; סקירת Euronews; רקע על הפרשה ב-Guardian.
קרדיט לתמונה הראשית: ספרים ודפים, אילוסטרציה. Photo by Debby Hudson on Unsplash.
