קרדיט לתמונה הראשית: Photo by atefeh abdollahi on Unsplash

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד חתם על תקנות המרחיבות סמכות לסנקציות בשל הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי. המהלך עשוי לאפשר סנקציות על מסייעים לבניית E1, אך אינו מטיל עיצומים אוטומטיים.

עודכן ל־15 באוקטובר 2026. הבחנה בין עובדות, תוכניות והערכות.

5 נקודות מרכזיות

• תקנות Global Human Rights and International Humanitarian Law Sanctions Regulations 2026 נחתמו ב־12 באוקטובר והוגשו לפרלמנט ב־13 בו.
• התקנות מרחיבות סמכות להטיל סנקציות בשל הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, סיוע להן ומניעת סיוע הומניטרי.
• הרחבת הסמכות עשויה לכלול גורמים המסייעים לבניית ההתנחלות המתוכננת E1, גם מחוץ לישראל.
• הסמכה להטיל סנקציות אינה רשימת אנשים שכבר הוכרזו כמסומנים; כל סימון מחייב החלטה נפרדת.
• התקנות כפופות לאישור פרלמנטרי בפרק הזמן שנקבע להן, ובמועד הפרסום חלון הבדיקה פתוח.

מה השתנה בלונדון?

בריטניה הרחיבה את מסגרת הסנקציות שלה באמצעות תקנות שנחתמו ב־12 באוקטובר והוגשו לבית הנבחרים ולבית הלורדים ב־13 באוקטובר 2026. מטרתן לאפשר פעילות נגד מעורבים בהפרות חמורות של משפט זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות סיוע לפעילות שמוגדרת בלתי חוקית על פי הגישה הבריטית. לפי דיווח בגרדיאן, אחת המטרות הבולטות של המהלך היא לאפשר פעולה נגד גורמים המממנים, מסייעים או מפיקים תועלת מבניית התנחלויות ישראליות בגדה המערבית, בדגש על תוכנית E1.

מהי תוכנית E1 ולמה היא במחלוקת?

E1 הוא אזור תכנון ממזרח לירושלים בין מעלה אדומים למרחב ירושלים. ממשלות ישראל קידמו לאורך השנים תוכניות בנייה באזור, ותומכיהן מציגים אותן כהמשך בנייה ויצירת רצף תכנוני ותחבורתי. בריטניה, לצד גורמים בינלאומיים נוספים, טוענת שבנייה ישראלית במקום תפגע ברציפות הטריטוריאלית של שטחים פלסטיניים בין צפון הגדה לדרומה ותכביד על מימוש מדינה פלסטינית בת־קיימא. ישראל חולקת על חלק מהפרשנויות המדיניות והמשפטיות הללו.

מי עשוי להיפגע מסנקציות?

לפי ההסדר הבריטי, ניתן להגדיר אדם או תאגיד כיעד לסנקציות בהתאם לקריטריונים שבתקנות, לרבות מי שסייע להפרה חמורה או הפיק ממנה תועלת כאשר מתקיימים התנאים המשפטיים. סנקציות עשויות לכלול הקפאת נכסים, איסורי תנועה ומגבלות על פעילות עסקית. בדיווח הועלתה אפשרות שהמנגנון יגיע גם לגופים פיננסיים המעורבים בפעילות המוגדרת. אבל אין פירוש הדבר שכל בנק שנותן הלוואה בישראל נתון אוטומטית לסנקציות; נדרשת החלטה פרטנית לפי הדין ונסיבותיו.

מה עדיין לא נעשה?

לפי המקורות שאומתו, מדובר קודם כול בהרחבת סמכויות. התקנות כשלעצמן אינן אומרות שבריטניה כבר הכריזה על כל יזם, קבלן או מוסד פיננסי המעורב ב־E1 כיעד לסנקציות. יש לבדוק בנפרד הודעות משרדי הממשלה הבריטיים ואת הרשימה הרשמית של היעדים. המסגרת החדשה גם טעונה אישור של שני בתי הפרלמנט בתוך חלון הזמן שנקבע, ואינה בהכרח סוף המהלך המשפטי.

ההקשר המדיני בין ישראל לבריטניה

בחודשים האחרונים התגברה המחלוקת בין שתי המדינות סביב ההתנחלויות, סמכויות הנציגויות הדיפלומטיות בירושלים והיחס למצב בגדה המערבית. ממשלת בריטניה סבורה שיש להשתמש בסנקציות כדי להגיב לפגיעה בזכויות אדם ולפעולות שהיא רואה כהפרת המשפט הבינלאומי. ישראל מתנגדת לשימוש במונחים ובצעדים מסוימים נגד ההתיישבות ומציגה את ירושלים ומרחב מעלה אדומים כחלק מאינטרסים אסטרטגיים. הנושא צפוי להמשיך לעלות ביחסים הדיפלומטיים והכלכליים.

מקורות וקישורים

התקנות הבריטיות – נוסח רשמי; הפרלמנט הבריטי – מעקב הליך אישור התקנות; The Guardian – רקע לכוונה לפעול נגד מסייעים להתנחלויות; רשימת הסנקציות הרשמית.