ממשל טראמפ בוחן הקמת מנגנון פיקוח בינלאומי חדש בדרום לבנון, לקראת סיום הפעילות הנוכחית של כוח יוניפי״ל בסוף השנה. מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו אישר השבוע כי וושינגטון מחפשת גוף שיוכל לבדוק אם ישראל ולבנון מקיימות את התחייבויותיהן על פי מסגרת ההסכמות שנחתמה ביוני, והעלה אפשרות של משימת פיקוח אזרחית במקום כוח צבאי. בין המודלים המוזכרים בדיון המקצועי נמצא כוח המשקיפים הרב־לאומי בסיני, שמפקח על הוראות הסכם השלום בין ישראל למצרים. עד כה לא הוכרזה החלטה אמריקאית לאמץ את המודל הזה או להקים כוח חדש.
5 דברים שצריך לדעת
- יוניפי״ל יוצאת: המנדט המבצעי של כוח האו״ם בדרום לבנון מסתיים ב־31 בדצמבר 2026. תהליך צמצום ונסיגת הכוחות צפוי להימשך בשנת 2027, ולא להתבצע ביום אחד.
- רוביו מציע לשקול פיקוח אזרחי: ארה״ב מחפשת מנגנון אימות שיתקבל על דעת ישראל ולבנון, שיעקוב אחר יישום ההסכם ביניהן. הרכבו וסמכויותיו טרם נקבעו.
- המודל בסיני: כוח המשקיפים הרב־לאומי (MFO) הוא גוף עצמאי שאינו כוח של האו״ם, ומאז 1981 בודק את יישום ההסדרים הביטחוניים בין מצרים לישראל. הוא כולל אנשי צבא ואזרחים.
- ביקור מדיני בביירות: שגריר ארה״ב באו״ם, מייק וולץ, צפוי לבקר בלבנון ב־16–17 בנובמבר ולדון בעתיד מנגנון הפיקוח. לפי דיווחים, צפויות פגישות עם ההנהגה הלבנונית.
- עדיין יש מחלוקת: צרפת ואיטליה מקדמות חלופות לנוכחות בינלאומית, בעוד ישראל וארה״ב מתנגדות להמשך יוניפי״ל במתכונתה הנוכחית. שום הצעה מחליפה לא אושרה.
מה אמר מרקו רוביו על כוח חדש בדרום לבנון?
לאחר פגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפריז ב־9 בנובמבר, הסביר רוביו כי ארה״ב פועלת להקמת מנגנון אמין לבדיקת יישום ההסדרים הביטחוניים. לפי דבריו, המעקב יתמקד בין השאר ב״אזורי הפיילוט״ בדרום לבנון: אזורים שבהם כוחות ישראליים אמורים לצאת, צבא לבנון אמור לתפוס אחריות ביטחונית, וארגונים חמושים שאינם כפופים למדינה לא אמורים לשוב ולהתבסס.
רוביו הדגיש שהמנגנון אינו חייב להיות משימה צבאית ויכול להיות גם אזרחי. לדבריו, ההצעה עוד רגישה וטעונה הסכמה מצד שתי המדינות, ולכן פרטי המתווה אינם מוכנים לפרסום. רוביו ציין כי צרפת עשויה לסייע בעיצוב ההסדר. דבריו דווחו בהרחבה בתקשורת הלבנונית.
המשמעות היא שינוי אפשרי בדגש: במקום כוח רחב של שומרי שלום הפועל תחת דגל האו״ם, יוקם אולי גוף קטן וממוקד יותר במשימות ניטור, אימות ודיווח. עם זאת, עדיין לא ידוע אם יכלול פקחים אזרחיים בלבד, אנשי צבא, או שילוב ביניהם, מי ינהל אותו ואילו מדינות ישתתפו.
מהו כוח המשקיפים הרב־לאומי בסיני (MFO)?
ה־MFO, ראשי תיבות של Multinational Force and Observers, הוקם ב־1981 כדי לפקח על ההסדרים הביטחוניים שנקבעו בהסכם השלום בין ישראל למצרים מ־1979. הוא פועל בעיקר בסיני ואינו כפוף לאו״ם. על פי האתר הרשמי של הארגון, תפקידו לבצע תצפיות, אימות ודיווח בשיתוף הצדדים להסכם. זהו גוף המשלב צוות אזרחי וכוחות צבאיים ממדינות שונות.
הרעיון להיעזר במודל הזה בלבנון עלה גם בפרסומי מומחים. תא״ל במילואים אסף אוריון, לשעבר ראש החטיבה האסטרטגית בצה״ל, הציע באוגוסט במאמר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב להקים מנגנון קטן בהובלה אמריקאית שיתבסס על עקרונות ה־MFO. גם ניתוח של מכון המזרח התיכון (MEI) הציג את האפשרות הזאת.
אבל יש הבדל מהותי בין שתי הזירות. בסיני המשקיפים מפקחים על סידורי ביטחון בהסכם שלום בין שתי מדינות, בעוד שבדרום לבנון המנגנון העתידי אמור לפעול על רקע עימות שטרם הסתיים באופן מלא, כשחיזבאללה אינו צד להסכם בין הממשלות. בדיקת פירוק תשתיות חמושות ומניעת התבססות מחודשת היא משימה מורכבת יותר מתצפית על פריסת כוחות מוסכמת.
למה יוניפי״ל מסיימת את תפקידה, ומה קורה ב־2027?
כוח יוניפי״ל פועל בדרום לבנון מאז 1978, ותפקידיו הורחבו בעקבות מלחמת לבנון השנייה והחלטת מועצת הביטחון 1701 משנת 2006. באוגוסט 2025 החליטה מועצת הביטחון בהחלטה 2790 להאריך את מנדט הכוח בפעם האחרונה, עד 31 בדצמבר 2026, ולהתחיל לאחר מכן בתהליך נסיגה מסודר של עד שנה.
כלומר, המשימות המבצעיות הנוכחיות מסתיימות בסוף דצמבר 2026, אך חיילי האו״ם לא ייעלמו כולם בן לילה. במהלך 2027 תתקיים נסיגה הדרגתית, עם פעולות מוגבלות לאבטחת אנשיו של הארגון, סיוע הומניטרי ותיאום הנסיגה. זהו ההסדר הרשמי כפי שמפורט בהחלטה 2790 באתר יוניפי״ל.
ישראל וארה״ב מתחו ביקורת על יעילות יוניפי״ל במניעת התעצמות חיזבאללה לאורך השנים. מנגד, האו״ם וממשלת לבנון מזהירים שיציאה ללא נוכחות בינלאומית חלופית עלולה ליצור חלל ביטחוני ולפגוע ביכולת לפקח על הפרות באזור הגבול. גורמי האו״ם מזכירים שסמכויותיו של יוניפי״ל התבססו בעיקר על סיוע לצבא לבנון ולא על פירוק חיזבאללה בכוח. מסמך של ספריית הפרלמנט הבריטי סוקר את המחלוקות ואת ההצעות הקיימות.
מה כולל ההסכם המשולש בין ישראל, לבנון וארה״ב?
ב־26 ביוני 2026 נחתמה בוושינגטון מסגרת הסכמות משולשת בין ארה״ב, ישראל ולבנון. המסמך מתווה תהליך מדורג של פריסת צבא לבנון באזורים שנבחרו, פירוק תשתיות של ארגונים חמושים שאינם בשליטת המדינה, ונסיגה ישראלית מותנית באימות התקדמות בתהליך. הוא כולל גם מנגנון תיאום צבאי בין הצדדים בתמיכת ארה״ב.
זו אינה אמנת שלום מלאה בין ישראל ללבנון. הפרטים הביטחוניים והשלבים המעשיים עדיין נתונים למשא ומתן, ויישום ההסדר נתקל בקשיים. השאלה העומדת כעת במרכז היא מי יבדוק בפועל אם שני הצדדים עומדים בהתחייבויות שלהם — והאם הגוף שימונה יהיה מוסמך לפעול גם בשטח, ולא רק לקבל דיווחים. המסגרת פורסמה במשרד החוץ האמריקאי.
מה מתכננים צרפת ואיטליה?
במקביל לדיונים האמריקאיים, צרפת ואיטליה בוחנות שיתוף פעולה בינלאומי שיסייע לצבא לבנון וימנע חלל ביטחוני עם יציאת יוניפי״ל. בין האפשרויות שנדונו נמצאת נוכחות אירופית צבאית או משולבת, אך נכון ל־13 בנובמבר עדיין לא סוכמו מספר אנשי הכוח, הרכב המדינות או הסמכויות. בשיחות שרי החוץ של ה־G7 בתחילת השבוע הודגשה החשיבות של סידור ביטחוני אמין לאחר יוניפי״ל. ברקע התקיימה גם פסגת G7 בפריז והדיונים של רוביו עם בעלות הברית.
לפי דיווחים בישראל, בירושלים מסתייגים מכוח אירופי במתכונת שהציע מקרון. העמדה המסתמנת של וושינגטון היא שמנגנון עתידי חייב להיות מקובל על ישראל ולבנון. בצד הלבנוני מעוניינים בשימור פיקוח ונוכחות בינלאומית, אך נותרת מחלוקת על היחס בין החלטה 1701 לבין מסגרת ההסכמות מיוני 2026.
מה מטרת הביקור של מייק וולץ בביירות?
לפי דיווחים מה־11–12 בנובמבר, שגריר ארה״ב באו״ם מייק וולץ צפוי להגיע לביירות בימים שני ושלישי, 16–17 בנובמבר 2026. בביקור הוא אמור לדון בסידורי הביטחון שיחליפו את יוניפי״ל ובפיקוח על יישום ההסכם. בין שיחותיו המתוכננות דווח על פגישה עם נשיא לבנון ג׳וזף עאון, ועל מגעים צפויים עם ראש הממשלה נוואף סלאם ויו״ר הפרלמנט נביה ברי. סדר הפגישות המלא עדיין אינו מאומת כהודעה רשמית.
הביקור עשוי להבהיר אם הממשל נוטה למנגנון אזרחי מצומצם, לגוף בינלאומי רחב יותר או למודל משולב. לפי א־שרק אל־אווסט, 12 בנובמבר, השיחות עוסקות גם בשאלה כיצד מנגנון חדש ישתלב בהחלטת מועצת הביטחון 1701 ובהסכם המשולש.
אחרי מה לעקוב?
שלוש שאלות יכריעו את הכיוון: האם ביקור וולץ יוליד מתווה מפורט ומוסכם; האם צרפת ואיטליה ישתתפו בכוח עתידי ובאיזה תפקיד; והאם יימצא פתרון מוסכם לסמכויות הפיקוח באזורים שמהם אמור צה״ל לסגת. לא פחות חשוב יהיה לברר אם יידרש אישור חדש של מועצת הביטחון, או שהצדדים יקימו גוף מחוץ למסגרת האו״ם, בדומה למודל בסיני.
הזווית הישראלית
בעבור ישראל, השאלה אינה רק מי יחבוש קסדה או יישא תג של משקיף בגבול הצפון, אלא אם מי שיפקח יוכל לוודא שצבא לבנון נכנס לאזורים שסוכמו ושחיזבאללה אינו שב אליהם — ובמקביל לתעד את ההתקדמות בנסיגת הכוחות הישראליים. יוניפי״ל תסיים את משימותיה הקיימות בעוד פחות מחודשיים, אך עדיין לא הוחלט איזה גוף ימלא את החלל. השאלה הזו תהיה אחת המרכזיות ביחסי ישראל, לבנון וארה״ב בשבועות הקרובים.
לקריאה נוספת בבָּעוֹלָם: המימון האיראני לחיזבאללה – הנתונים האחרונים.
מקורות
- יוניפי״ל: החלטת מועצת הביטחון 2790
- MFO: האתר הרשמי וההסבר על משימת המשקיפים בסיני
- משרד החוץ האמריקאי: מסגרת ההסכמות המשולשת, 26 ביוני 2026
- Kataeb: דברי רוביו על מנגנון הפיקוח, 10 בנובמבר
- א־שרק אל־אווסט: ההיערכות לפוסט־יוניפי״ל, 12 בנובמבר
- מכון וושינגטון: רעיון מנגנון פיקוח בדגם MFO
- הפרלמנט הבריטי: מה יקרה לאחר יוניפי״ל
צילום ראשי: Sushanta Rokka / Unsplash. צילום אילוסטרציה של כוח שמירת שלום של האו״ם, ולא תיעוד של אירוע בלבנון.
