ארצות הברית מתגברת שוב את הנוכחות הצבאית שלה במזרח התיכון, בזמן שהעימות עם איראן נמשך בעצימות משתנה והערוץ הדיפלומטי עדיין פתוח. קבוצת נושאת המטוסים USS Theodore Roosevelt וקבוצת התקיפה האמפיבית של USS Makin Island יצאו לכיוון האזור ועליהן יחד יותר מ־7,000 מלחים וכ־2,000 נחתים. במקביל נשלחו בשבועות האחרונים שתי סוללות Patriot נוספות לסעודיה ולקטאר להגנת מתקני נפט וגז. לפי AP, הפריסה עשויה להביא לכך שבאזור יהיו שלוש נושאות מטוסים אמריקניות במקביל, אך טרם הוחלט אם Roosevelt תצטרף לשתיים שכבר שם או תחליף אחת מהן. אין הודעה אמריקנית על החלטה לפתוח בסבב תקיפות חדש.

עודכן: 2 באוקטובר 2026

5 דברים שצריך לדעת עכשיו

• כ־9,000 מלחים ונחתים אמריקנים בדרך לאזור. לפי AP, שתי קבוצות הספינות נושאות יחד יותר מ־7,000 מלחים וכ־2,000 נחתים.
• שלוש נושאות מטוסים הן אפשרות, לא עובדה מוגמרת. באזור נמצאות כעת USS George H.W. Bush ו־USS George Washington; הפנטגון עדיין לא קבע אם Theodore Roosevelt תצטרף אליהן או תחליף אחת מהן.
• מערכי ההגנה במפרץ מתחזקים. לפי Axios, ארה״ב שלחה סוללת Patriot נוספת לסעודיה להגנת מתקן נפט וסוללה נוספת לקטאר להגנת מתקן גז.
• המלחמה אינה נמצאת כרגע בשלב של הפצצות אמריקניות רצופות. מאז הפסקת האש באפריל נרשמו תקופות של רגיעה לצד סבבים חדשים של תקיפות, וכעת טראמפ אומר שחידוש מערכה רחבה יותר עדיין אפשרי.
• הורמוז נפתח חלקית — אך לא חזר לשגרה. משלוחי LNG דרך המצר הגיעו בספטמבר לשיא מאז פרוץ המלחמה, אך לפי S&P הם עשויים להגיע באוקטובר רק לכ־25% מהיקף התנועה שלפני המלחמה.

מה בדיוק ארה״ב שולחת למזרח התיכון

לפי Associated Press, הצי האמריקני שולח לאזור קבוצה של ספינות שעליהן כ־9,000 אנשי צבא. הכוח כולל את קבוצת נושאת המטוסים USS Theodore Roosevelt, עם הסיירת USS Chosin, ואת קבוצת התקיפה האמפיבית של USS Makin Island, הכוללת גם את USS John P. Murtha ואת USS Anchorage.

על שתי הקבוצות נמצאים יותר מ־7,000 מלחים וכ־2,000 נחתים. לפי AP, המהלך עשוי להביא את הנוכחות הימית האמריקנית באזור ליותר מ־20 אלף מלחים ונחתים, לצד מאות כלי טיס.

כיום נמצאות באזור שתי נושאות מטוסים אמריקניות: USS George H.W. Bush ו־USS George Washington. AP דיווחה שהפריסה החדשה עשויה להביא לשלוש נושאות מטוסים באזור כבר מסוף אוקטובר, בעוד Axios דיווחה ש־Theodore Roosevelt צפויה להגיע סביב אמצע נובמבר. בשתי הסוכנויות הודגש אותו סייג: טרם הוחלט אם היא תחליף אחת מנושאות המטוסים שכבר באזור או תצטרף אליהן. לכן נכון לדבר בשלב הזה על אפשרות לשלוש נושאות מטוסים במקביל, לא על פריסה סופית שכבר הושלמה.

גם סעודיה וקטאר מקבלות חיזוק

ההיערכות אינה מסתכמת בספינות ובמטוסים. Axios דיווח כי בשבועות האחרונים נשלחו שתי סוללות Patriot נוספות למדינות המפרץ: אחת לסעודיה, להגנת מתקן נפט מרכזי, ואחת לקטאר, להגנת מתקן גז.

לפי הדיווח, המטרה היא לחזק את ההגנה על תשתיות אנרגיה במקרה שהעימות עם איראן יתחדש בעוצמה גבוהה. במהלך המלחמה איראן כבר תקפה יעדים במדינות המפרץ, ובוושינגטון יודעים שכל מערכה חדשה עלולה לגרור תגובה נגד בסיסים אמריקניים ונגד מדינות שיאפשרו שימוש בשטחן או במרחב האווירי שלהן.

המהלך גם ממחיש עד כמה מערכות Patriot והמיירטים שלהן הפכו למשאב מבוקש. המלחמה מול איראן, לצד הצרכים באוקראינה ובזירות נוספות, מפעילה לחץ כבד על מלאי טילי ההגנה האווירית האמריקניים.

מה מצב המלחמה מול איראן כרגע

העימות החל בתקיפות אמריקניות וישראליות ב־28 בפברואר. הפסקת האש של 8 באפריל סיימה 40 ימים של לחימה אינטנסיבית, אבל לא סיימה את הסכסוך: מאז נרשמו הפוגות לצד תקיפות נקודתיות והתפתחויות צבאיות נוספות. נכון ל־2 באוקטובר אין מערכה אמריקנית רציפה בהיקף של פברואר–אפריל, אך שני הצדדים נערכים לאפשרות של סבב רחב נוסף.

לפי Reuters, איראן נערכת כעת לתגובה רחבה וחזקה יותר אם ארצות הברית תחדש מבצע תקיפות גדול. שלושה גורמים איראניים אמרו כי המפקדים בוחנים מטרות, טווחים ועיתוי, ואף אפשרות לפגוע במדינות שיסייעו לפעילות אמריקנית. במקביל הונחו ארגונים המזוהים עם איראן בלבנון, בתימן ובעיראק להיות מוכנים לתגובה מתואמת אם תיפתח מערכה גדולה נוספת.

מדובר בהיערכות ובתכנון, לא בהחלטה שכבר התקבלה. גם בצד האמריקני אין הודעה על פתיחת מבצע חדש. טראמפ אמר בראיון שפורסם השבוע כי חידוש התקיפות אחרי בחירות האמצע ב־3 בנובמבר הוא אפשרות, אך לא פירט מה התנאים לכך.

הדיפלומטיה עדיין חיה — אבל אין הסכם

למרות ההיערכות הצבאית, הערוץ המדיני לא נסגר. איראן העבירה בשולי עצרת האו״ם הצעה באמצעות מתווכים קטארים. לפי Reuters, ההצעה כוללת פתיחה מחודשת של מצרי הורמוז והפסקת הלחימה בתוך שבעה ימים, בתמורה להסרת המצור האמריקני על נמלים איראניים והקלות כלכליות.

טראמפ אמר שהוא דחה את המתווה, אבל איראן הודיעה בהמשך כי קיבלה באמצעות קטאר תגובה אמריקנית והיא בוחנת אותה. גורם המעורה בשיחות אמר ל־Reuters כי הצדדים מסכימים במידה רבה לגבי הצעדים שיידרשו, אבל חלוקים על הסדר שבו הם צריכים להתבצע.

אחת המחלוקות המרכזיות נשארת תוכנית הגרעין. וושינגטון רוצה להכניס אותה לשיחות כבר בשלב הראשון; איראן דורשת שקודם יוסרו צעדי הלחץ הכלכליים והימיים ורק אחר כך ייפתח מו״מ על הגרעין.

לרקע נוסף: ההצעה האיראנית והוויכוח על הורמוז.

הורמוז: יותר ספינות עוברות, אבל עדיין לא שגרה

במקביל למתח הצבאי יש סימנים להתאוששות חלקית של השיט. נתונים שפורסמו ב־2 באוקטובר מראים כי בספטמבר עברו דרך מצרי הורמוז 19–21 מטעני LNG — המספר החודשי הגבוה ביותר מאז פרוץ המלחמה.

לפי S&P Global Energy, 13 מהמטענים יצאו מקטאר ושישה מאיחוד האמירויות. Kpler ספרה 21 מטענים בסך הכול. עם זאת, האנליסטים עדיין אינם מדברים על חזרה לשגרה: אם קצב סוף ספטמבר יימשך גם באוקטובר, היקף התנועה החודשי עשוי להגיע לכ־25% בלבד מהרמה שלפני המלחמה.

כמה מכליות אף ביצעו מה שמכונה "מעברים חשוכים" — כיבוי של מערכת הזיהוי AIS במהלך המעבר במצר כדי להקטין את הסיכון לזיהוי ופגיעה. לפני המלחמה עבר דרך הורמוז בערך חמישית מאספקת הנפט וה־LNG העולמית. לנתוני Reuters.

היציאה מעיראק מול החזרה למפרץ

יש כאן גם תמונה אמריקנית מורכבת יותר. ב־30 בספטמבר השלימה ארצות הברית את יציאת הכוחות האחרונים שלה מבסיסים בעיראק, בהתאם להסכם שנחתם עוד ב־2024. מצד אחד, מדובר בצמצום של נוכחות יבשתית ארוכת שנים. מצד שני, כמעט באותו זמן וושינגטון שולחת כוח ימי ואווירי גדול יותר לאזור המפרץ.

כלומר, ארצות הברית אינה בהכרח "חוזרת" למזרח התיכון במבנה הישן של בסיסים וכוחות קרקעיים גדולים, אלא מחזקת יכולת ימית, אווירית ואמפיבית שמאפשרת לה לפעול במהירות בלי פריסה קרקעית דומה לזו שהייתה בעיראק.

לכתבה שלנו על יציאת הכוחות האמריקניים מעיראק.

מה המשמעות לישראל

מבחינת ישראל, ריכוז הכוחות האמריקני מגדיל את יכולתה של וושינגטון להגיב במהירות אם העימות מול איראן יתחדש — בין אם בהגנה על בסיסים ונתיבי שיט ובין אם בפעולה התקפית. הוא גם מחזק את ההגנה על סעודיה וקטאר, שתי מדינות שמבקשות למנוע מצב שבו מערכה חדשה נגד איראן גוררת שוב תקיפות על מתקני אנרגיה במפרץ.

במקביל, האירוע בטיסת FlyDubai לישראל ממשיך להיבדק. טראמפ העלה אפשרות של קשר איראני, אך נכון לעכשיו לא הוצגה ראיה פומבית שמבססת קשר כזה. לכן נכון להפריד בין החקירה של האירוע לבין ההיערכות הצבאית הרחבה יותר. לכתבה המעודכנת על חקירת FlyDubai.

אחרי מה לעקוב

הסימן החשוב ביותר יהיה מבנה הפריסה של Theodore Roosevelt: אם היא תגיע כאשר Bush ו־George Washington עדיין באזור, ארצות הברית תחזיק שלוש קבוצות נושאות מטוסים במזרח התיכון — כפי שכבר קרה באפריל 2026, לראשונה מאז 2003. אם אחת הקבוצות תוחלף, התגבור יהיה משמעותי אך קטן יותר מכפי שמשתמע מהמונח "שלוש נושאות". במקביל יש לעקוב אחר עמדת סעודיה בנוגע לשימוש במרחב האווירי שלה במקרה של מבצע חדש, ואחר תגובת איראן לפריסה הנוספת.

בזירה המדינית המבחן הוא אם המתווכים הקטארים מצליחים לצמצם את המחלוקת על סדר הפעולות: פתיחת הורמוז והקלות כלכליות מול דיון בתוכנית הגרעין. כל עוד הפער הזה נשאר פתוח, ארצות הברית ואיראן ממשיכות למעשה להתכונן לשני תרחישים במקביל — הסכם או סבב לחימה נוסף.

מקורות

• AP — כ־9,000 אנשי צבא וקבוצות הספינות בדרך למזרח התיכון
• Wall Street Journal — נושאת מטוסים שלישית ותגבור הכוחות
• Axios — סוללות Patriot בסעודיה ובקטאר
• Reuters — ההיערכות האיראנית לתגובה רחבה יותר
• Reuters — מצב המגעים והצעת הפסקת האש
• Reuters — התאוששות חלקית של שיט ה־LNG דרך הורמוז