נכון ל־21 באוקטובר 2026, שתי מפלגות כבר אישרו את המשך המגעים להקמת קואליציה בברלין: הוועדות המוסמכות של הסוציאל־דמוקרטים (SPD) והירוקים הצביעו ב־19 באוקטובר בעד פתיחת משא ומתן עם מפלגת השמאל (Die Linke). האחרונה צפויה לקבל החלטה בוועידה המיוחדת שלה ב־31 באוקטובר. שיחות הגישוש הסתיימו במסמך עקרונות משותף, אבל המשא ומתן הרשמי והקמת ממשלה עדיין תלויים בהחלטות המפלגות ובסיכום ההסכם המלא. rbb24, ‏19 באוקטובר.

עודכן ב־21 באוקטובר 2026. SPD והירוקים אישרו ב־19 באוקטובר לעבור למשא ומתן קואליציוני, לאחר שהשלימו ב־17 באוקטובר את שיחות הגישוש. מפלגת Die Linke תכריע ב־31 באוקטובר, ולאחר מכן, אם יתקבל אישורה, ניתן יהיה להתחיל במשא ומתן הרשמי בתחילת נובמבר. מקור: rbb24.

מתי יתחיל המשא ומתן הקואליציוני?

מסמך הגישוש קיבל אור ירוק מ־SPD ומהירוקים. כמעט כל נציגי הירוקים הצביעו בעד, עם שני מתנגדים, וגם המוסדות המוסמכים של SPD תמכו בהמשך המגעים. ההחלטה שנותרה היא של Die Linke, שתכנס ועידה מיוחדת ב־31 באוקטובר. רק אחרי שתושלם גם ההחלטה הזאת יוכלו הצדדים לפתוח רשמית במשא ומתן על ההסכם המלא. שאלות הדיור, התקציב והטיפול באנטישמיות עדיין טעונות ניסוח מוסכם ומפורט. rbb24, ‏19.10.

על מה כבר הסכימו השמאל, הירוקים ו־SPD?

מסמך הגישוש אינו הסכם קואליציוני מלא, אבל הוא כבר מציב קווי יסוד ברורים לממשלה אפשרית. לפי rbb24 והמסמך שהוצג ב־17 באוקטובר, שלוש המפלגות הסכימו בין היתר על הצעדים הבאים:

• העברת מלאי דיור גדול לבעלות ציבורית: המפלגות מבקשות לקדם חוק שיחול על חברות המחזיקות ביותר מ־10,000 דירות. לפי ההבנות, הצעת החוק אמורה להגיע לפרלמנט באמצע 2028. אליף ארלפ אמרה שהמהלך עשוי להוציא כ־160 אלף דירות מ"היגיון השוק".
• בנייה: יעד לאישור בניית 100 אלף דירות חדשות בשנים הקרובות.
• שכר דירה בחברות העירוניות: העלאות יוגבלו לעד 2% במסגרת החברות שבבעלות ברלין, לצד גוף מרכזי למאבק בגביית שכר דירה מופרז.
• תחבורה וסביבה: התנגדות להמשך סלילת A100 במזרח ברלין ולהרחבת הבנייה בשולי Tempelhofer Feld; במקביל מתוכננים צעדים להתמודדות עם חום עירוני, איסוף מי גשם והפחתת שטחים אטומים.
• תחבורה ציבורית ותרבות: הוזלת הכרטיס החברתי לתחבורה ציבורית והחזרת "יום ראשון במוזיאון" ללא תשלום.
• מימון: לפי ארלפ, המפלגות מבקשות לגייס לפחות 400 מיליון אירו נוספים באמצעות מסים ואגרות.
• אנטישמיות: המסמך המשותף שגובש בתחילת החודש אמור להיכלל גם בהסכם הקואליציוני. במקרים של אירועים אנטישמיים יופעל מנגנון משותף, ובמקרים מסוימים תישקל גם הרחקה מסיעה.

ההבנות האלה עדיין כפופות למשא ומתן המפורט ולאישורי המפלגות. rbb24 – עיקרי מסמך הגישוש.

תוצאות הבחירות בברלין 2026: תוצאה רשמית וסופית

ועדת הבחירות של ברלין אישרה ב־12 באוקטובר את התוצאות הסופיות של הבחירות לבית הנבחרים שהתקיימו ב־20 בספטמבר. Die Linke קיבלה 25.7% מקולות הרשימות, לפני CDU עם 18.8%, AfD עם 16.3%, הירוקים עם 14.3% ו־SPD עם 12.1%. מפלגת BSW קיבלה 4.7% ולא עברה את אחוז החסימה, ואילו FDP הגיעה ל־2.5%. הודעת ועדת הבחירות הרשמית.

הטבלה מציגה קולות שניים (רשימות מפלגתיות), אחוזים מעוגלים ומנדטים סופיים. המפלגות שמתחת לאחוז החסימה אינן מיוצגות בפרלמנט החדש. מקורות: Wahlrecht – פירוט הקולות הסופי לפי ועדת הבחירות ומנהל הבחירות של ברלין – חלוקת המושבים הרשמית.

כמה אנשים הצביעו, ולמה הפרלמנט קטן בחמישה מושבים?

שיעור ההשתתפות עמד על 74.23% – 1,846,344 מצביעים מתוך 2,487,318 בעלי זכות בחירה, עלייה של כ־11.3 נקודות האחוז ביחס לבחירות החוזרות ב־2023. בגרסה המוקדמת של התוצאות דווח על 1,846,170 מצביעים; המספר המדויק המתוקן מופיע בתוצאות הסופיות. נתוני הבחירות הסופיים.

לאחר בדיקה חוזרת במחוז שפנדאו 1, נקבע כי מועמד AfD טומי טאבור (Tommy Tabor) זכה במנדט הישיר ולא מועמדת CDU בטינה מייסנר (Bettina Meißner). בעקבות השינוי חישבה ועדת הבחירות מחדש את המנדטים העודפים ומנדטי הפיצוי, והפרלמנט הצטמצם מ־158 מושבים לפי הספירה הזמנית ל־153 מושבים בספירה הסופית. חלוקת המושבים היא 45 לשמאל, 33 ל־CDU, 29 ל־AfD, 25 לירוקים ו־21 ל־SPD. שינוי החישוב לא שינה את האפשרויות למרבית הקואליציות. Berlin.de – ההסבר הרשמי לשינוי.

ברלין היא גם עיר וגם אחת מ־16 המדינות הפדרליות של גרמניה. אלה בחירות לבית הנבחרים של ברלין, לא בחירות לבונדסטאג הגרמני ולא בחירה ישירה לראשות העיר. לאחר גיבוש רוב קואליציוני, חברי בית הנבחרים בוחרים את ראש ממשלת ברלין, הנושא גם בתואר ראש העיר המכהן.

השיחות הושעו: מה קרה ב־13 באוקטובר?

השינוי המרכזי חל לאחר ישיבת ההקמה של סיעת Die Linke בפרלמנט החדש. הירוקים ו־SPD הודיעו שהן משהות את שיחות הגישוש משום שלדבריהן הצהרה שהסיעה אישרה לגבי אנטישמיות אינה מבוססת על המסמך שעליו סיכמו שלוש המפלגות ב־8 באוקטובר. במכתב שפרסמו דרשו השותפות הפוטנציאליות הבהרה בשאלה אם הסיכומים הקודמים עדיין תקפים ואם Die Linke מתכוונת ליישם אותם. הן לא הודיעו על פירוק קואליציה קיימת – מפני שקואליציה חדשה עדיין לא הוקמה. Tagesschau/rbb, ‏13.10 · רויטרס, ‏13.10.

הסכם 8 באוקטובר כלל קבלת ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) לאנטישמיות והצעה למנגנון משותף לבירור תלונות נגד חברי פרלמנט. לפי ההבנות, נציגי שלוש הסיעות אמורים לבחון כל מקרה, ובנסיבות המתאימות ייתכן גם הרחקת חבר סיעה לאחר הסכמה או בחינה בידי מומחים חיצוניים. חלק מחברי Die Linke הסתייגו בעבר מהגדרת IHRA משום שלטענתם יש בה סיכון לטשטוש הגבול בין אנטישמיות לביקורת על ממשלת ישראל. רויטרס – פרטי ההסכמות מ־8 באוקטובר.

מי היא ונסה אמדה ומדוע שמה נמצא במרכז המשבר?

ונסה אמדה (Vanessa Emde), שנבחרה מטעם Die Linke במחוז נויקלן, עוררה ביקורת בשל אמירות ופעילות הקשורות לישראל ולעזה במהלך מערכת הבחירות. כמה מבקריה פירשו התבטאויות קודמות שלה כשלילת זכות קיומה של ישראל וטענו שהן אנטישמיות. אמדה דוחה את הטענות לאנטישמיות, ולכן חשוב להציג אותן כטענות נגדה ולא כקביעה עובדתית או משפטית.

ב־13 באוקטובר החליטה סיעת השמאל לכלול את אמדה בין חבריה. אמדה, כמו יתר חברי הסיעה שנכחו בישיבה, חתמה על הצהרה המכירה בזכותה של ישראל להתקיים, מביעה התנגדות לאנטישמיות ותומכת בהגנה על חיי יהודים. אולם הירוקים ו־SPD טענו שההצהרה נשענת על החלטות מפלגתיות של Die Linke ולא על המסמך המשותף שגובש שבוע קודם לכן. בדיווחים בתקשורת הגרמנית הוזכרה גם ציפייה להוצאת אמדה מהסיעה, אך לא הוצגה החלטה פורמלית המבטלת את חברותה. rbb24 – ישיבת הסיעה והתגובות · Deutschlandfunk – המחלוקת סביב הנוסח והחברות בסיעה.

המשבר סביב אמדה לא נעלם לחלוטין, אבל הוא כבר אינו עוצר את תהליך הקמת הממשלה. לאחר חידוש השיחות הסכימו שלוש המפלגות שהמסמך המשותף על מאבק באנטישמיות ישולב בהסכם הקואליציוני העתידי. אמדה עצמה פרסמה לאחר מכן ביקורת חריפה על ההצהרה שעליה חתמה, וב־rbb דווח כי הנהגת סיעת Die Linke אינה רואה עוד בסיס לשיתוף פעולה עמה. במקביל נקבע מנגנון לטיפול באירועים אנטישמיים, שעשוי להגיע במקרים מסוימים עד להרחקה מסיעה. rbb24 – ההסכמה והמצב סביב אמדה.

מי מנהל את המגעים, ומי יכול להיות ראש העיר הבא?

אליף ארלפ (Elif Eralp), מועמדת Die Linke, הובילה את מפלגתה למקום הראשון עם 45 מושבים. ורנר גראף (Werner Graf) מוביל את הירוקים בשיחות, ושטפן קראך (Steffen Krach) מייצג את SPD. ב־17 באוקטובר הציגו נציגי שלוש המפלגות יחד את מסמך הגישוש והמליצו להתקדם למשא ומתן קואליציוני. ארלפ היא המועמדת המרכזית מטעם המפלגה הגדולה בגוש, אבל רק הצבעה בבית הנבחרים לאחר הסכם קואליציוני יכולה להפוך אותה לראשת ממשלת ברלין. rbb24.

לשלוש מפלגות השמאל יש רוב מספרי נוח של 91 מנדטים, ואילו שילוב של CDU, הירוקים ו־SPD מחזיק 79 מנדטים, שניים מעל הדרוש. CDU אינה יכולה להרכיב ממשלת רוב רק עם SPD, משום שלשתיהן יחד 54 מושבים. AfD אינה שותפה לשיחות הקואליציה המרכזיות בשל סירובן של המפלגות האחרות לשתף עמה פעולה.

ראש העיר המכהן קאי וגנר (Kai Wegner) מה־CDU ממשיך לנהל את ענייני העיר עד שתיבחר ממשלה חדשה. אז יבחר בית הנבחרים את ראש העיר, בתפקידו גם כראש ממשלת מדינת ברלין. ארלפ לא נבחרה אוטומטית לראשות העיר רק משום שמפלגתה ניצחה בבחירות. לקריאת פרופיל המועמדת: מי היא אליף ארלפ ומה היא מציעה לברלין?. משרד ראש העיר – ברלין.

דיור ותקציב: הושגה פשרה, אבל הפרטים עוד פתוחים

הדיור היה אחד המכשולים המרכזיים בדרך להסכמה – ובמסמך הגישוש נרשמה פריצת דרך. Die Linke נכנסה לשיחות כשהיא דורשת ליישם את משאל העם מ־2021 ולהעביר לבעלות ציבורית מלאי גדול של דירות; SPD התנגדה לכך במהלך מערכת הבחירות. כעת שלוש המפלגות הסכימו לקדם חוק שיחול על חברות המחזיקות ביותר מ־10,000 דירות, כשהיעד הוא להביא אותו לפרלמנט באמצע 2028. rbb24 – ההבנות החדשות.

הפשרה אינה סוגרת את כל הוויכוחים: במשא ומתן המלא עדיין יהיה צורך להגדיר את מנגנון ההעברה לבעלות ציבורית, את מקורות המימון, את היקף הפיצוי ואת סדרי העדיפויות בתקציב. לפי Reuters, דמי השכירות המבוקשים בברלין כמעט הוכפלו מאז 2014, ותחזיות מקומיות מצביעות על צורך בכ־211 אלף דירות נוספות עד 2040.

גם הביקורת הכלכלית נותרה בעינה. מחקר של מכון קיל לכלכלה העולמית טען שהעברת דירות לבעלות ציבורית לבדה לא תגדיל את היצע הדיור ועלולה לפגוע בגמישות השוק; Die Linke טוענת מנגד שהמהלך נועד לצמצם את כוחם של תאגידי הנדל״ן ולהגן על שוכרים. Reuters – הוויכוח הכלכלי.

מה מציעות חמש המפלגות שנכנסו לפרלמנט?

מעבר לשאלת הקואליציה, לתוצאות הבחירות יש משמעות לעמדות שונות של המפלגות בנושאי דיור, תחבורה וביטחון. אלה דגשים מתוכניות הבחירות, ולא דירוג של המפלגות:

• Die Linke – השמאל (45 מושבים): פיקוח עמוק על שכר דירה, הרחבת דיור ציבורי והעברת דירות של תאגידים גדולים לבעלות ציבורית; מתנגדת להארכת כביש הטבעת A100 ושמה דגש על שירותים ציבוריים והגנה על שוכרים.
• CDU – הנוצרים־דמוקרטים (33): בנייה והאצת הליכי תכנון, דגש על אכיפת חוק וביטחון ברחובות; תומכת בהמשך פיתוח A100 ובשמירה על תשתיות המיועדות לרכב פרטי לצד תחבורה ציבורית.
• AfD – אלטרנטיבה לגרמניה (29): מדיניות הגירה מצמצמת, חיזוק כוחות אכיפת החוק והתנגדות לחלק מיעדי מדיניות האקלים והתחבורה שמקדמות הירוקים. המפלגות האחרות אינן מנהלות עמה שיחות הקמת ממשלה.
• הירוקים (25): הרחבת תחבורה ציבורית ושבילי אופניים, מאבק במשבר האקלים והגנה על שטחים ירוקים, לצד פיקוח על שכר דירה ובנייה בת־קיימא.
• SPD – הסוציאל־דמוקרטים (21): יעד של בניית 100 אלף דירות חדשות, מנגנון פיקוח על שכר הדירה ומרשם שכירויות; שיפור תחבורה ציבורית, השקעה בשירותים עירוניים ודגש על תעסוקה ורווחה.

מקורות לעמדות: ZDF – תוכניות הבחירות של המפלגות, השוואת מדיניות דיור לפי מצעי המפלגות, ZDF – עמדות בתחבורה ומצע SPD לבחירות.

153 מושבים: אילו קואליציות אפשריות מבחינה מספרית?

המפלגות נדרשות לרוב של לפחות 77 מתוך 153 מושבים. מבחינה מתמטית קיימות כמה אפשרויות, אך נכון ל־23 באוקטובר רק השמאל, הירוקים ו־SPD השלימו שיחות גישוש, ושתי האחרונות אישרו את המשך המגעים:

הקואליציה המוצעת של Die Linke, הירוקים ו־SPD תחזיק ב־91 מושבים – 14 יותר מהרוב הדרוש. אם המו״מ יסתיים בהסכם ויאושר בידי המפלגות, בית הנבחרים יוכל לבחור את ראש ממשלת ברלין. אליף ארלפ נחשבת למועמדת המרכזית מטעם המפלגה הגדולה בקואליציה המסתמנת, אך היא אינה נכנסת לתפקיד אוטומטית. המנדטים – מנהל הבחירות · מצב המגעים – rbb24.

מה עוד נדרש לפני הקמת הממשלה?

שני אישורים כבר ניתנו: SPD והירוקים הצביעו ב־19 באוקטובר בעד פתיחת משא ומתן קואליציוני. כעת נדרשת החלטת Die Linke בוועידה ב־31 באוקטובר. אם תאשר זאת, יוכלו הצדדים לפתוח בשיחות רשמיות על תקציב, חלוקת תיקים, לוחות זמנים ותוכנית הדיור. רק לאחר חתימת הסכם קואליציוני ואישורו על ידי המפלגות תוכל הקואליציה להציע מועמד לראשות ממשלת ברלין ולהביא את בחירתו לבית הנבחרים.

לפי התהליך שקבעה Die Linke עוד לפני הבחירות, לאחר משא ומתן עשוי להתקיים גם הליך אישור פנימי רחב לחוזה הקואליציוני. לכן גם אם השיחות הרשמיות יתחילו בתחילת נובמבר, אין עדיין תאריך סופי להשבעת ממשלה חדשה.

מקורות מרכזיים – בדיקה ב־23 באוקטובר 2026

• Tagesschau/rbb, ‏19 באוקטובר — SPD והירוקים אישרו פתיחת משא ומתן; מפלגת השמאל תחליט ב־31 באוקטובר.
• rbb24, ‏17 באוקטובר – סיום שיחות הגישוש, עיקרי המסמך ולוח הזמנים להמשך.
• הירוקים בברלין, 17 באוקטובר – הודעה רשמית על ההמלצה לפתוח במשא ומתן קואליציוני.
• Reuters, ‏8 באוקטובר – ההסכמות על אנטישמיות שאפשרו את פתיחת הגישושים.
• מנהל הבחירות בברלין, 12 באוקטובר – חלוקת 153 המושבים הסופית.
• Reuters – משבר הדיור בברלין והשלכותיו על מערכת הבחירות.
• Reuters – הוויכוח הכלכלי סביב העברת דירות לבעלות ציבורית.
• ממשלת ברלין – מידע רשמי על תפקיד ראש העיר ומינוי ממשלה.

בדיקה אחרונה: 23 באוקטובר 2026. תוצאות הבחירות בברלין סופיות. שיחות הגישוש הסתיימו, שתי מפלגות אישרו את המשך המגעים, והחלטת Die Linke על פתיחת המשא ומתן הרשמי צפויה ב־31 באוקטובר. טרם נחתם הסכם קואליציוני.