האפיפיור ליאו ה-14 נמצא היום, 27 בספטמבר, בלורד – התחנה הרגישה ביותר בביקורו בן ארבעת הימים בצרפת. לצד המיסה, המפגש עם חולים והעלייה לרגל לאחד האתרים הקתוליים החשובים בעולם, הביקור מציב אותו מול משבר ההתעללות המינית בכנסייה, מול צרפת חילונית שאימצה בשנים האחרונות חוקים הסותרים את עמדת הוותיקן בנושאי הפלות וסיוע במוות, ומול שאלה רחבה יותר: איזה מקום נשאר לכנסייה הקתולית בחברה הצרפתית.

5 נקודות מרכזיות

• הביקור מתקיים בין 25 ל-28 בספטמבר: ליאו הגיע לפריז ביום שישי, נפגש עם הנשיא עמנואל מקרון, ביקר באונסק"ו ובנוטרדאם וקיים אירועים עם צעירים ומאמינים. היום הוא בלורד, ומחר יסיים את הביקור במץ.
• משבר ההתעללות נמצא במרכז הביקור בלורד: האפיפיור צפוי להיפגש בפרטיות עם שבעה נפגעי עבירות מין שבוצעו במסגרת הכנסייה.
• היקף המשבר עצום: ועדת CIASE העריכה ב-2021 שכ-216 אלף קטינים נפגעו מינית מכמרים ואנשי דת בצרפת בין 1950 ל-2020. כשכוללים גם אנשים שאינם אנשי דת שפעלו במסגרות כנסייתיות, ההערכה עולה לכ-330 אלף.
• צרפת והוותיקן נמצאים בעמדות שונות בסוגיות של תחילת וסוף החיים: ב-2024 עיגנה צרפת בחוקה את החירות המובטחת לנשים לפנות להפסקת היריון, ובאוגוסט 2026 נחקק בה חוק המסדיר סיוע במוות בתנאים שנקבעו בו.
• לצד החילון יש גם מגמה הפוכה: הכנסייה הקתולית בצרפת דיווחה שב-2026 הוטבלו 13,234 מבוגרים – יותר מפי שלושה לעומת 2016.

למה לורד היא התחנה הרגישה ביותר

לורד, למרגלות הפירנאים, היא אחד מאתרי העלייה לרגל הקתוליים המוכרים בעולם. לפי המסורת הקתולית, ב-1858 דיווחה ברנדט סובירו על התגלויות של מריה במערת מסביאֵל, ומאז מגיעים למקום מיליוני עולי רגל, בהם חולים ואנשים המבקשים ריפוי.

לפי לוח הביקור הרשמי של הוותיקן, ליאו נפגש הבוקר עם בישופי צרפת, עורך מיסה בשטח המקדש, ובהמשך היום ייפגש עם צוותים ועם חולים ב-Accueil Notre-Dame. הערב מתוכננת תהלוכת לפידים מסורתית.

אבל הפעם לורד אינה רק תחנה דתית. לפי AP ורויטרס, במהלך השהות במקום צפוי האפיפיור לפגוש שבעה אנשים שנפגעו מינית במסגרת הכנסייה. המפגש יתקיים בדלתיים סגורות.

המספר שממשיך לרדוף את הכנסייה בצרפת

הדיון בהתעללות בכנסייה הצרפתית השתנה באוקטובר 2021, עם פרסום הדוח של הוועדה העצמאית CIASE. הוועדה העריכה שכ-216 אלף קטינים נפגעו מינית מכמרים או מאנשי מסדרים דתיים בצרפת בין 1950 ל-2020. כאשר נוספו גם נפגעים מאנשים שאינם אנשי דת אך פעלו במסגרת מוסדות הכנסייה – למשל בבתי ספר קתוליים, בקתכיזם ובמסגרות נוער – ההערכה עלתה לכ-330 אלף.

דוח CIASE הפך את ההתמודדות עם הפגיעות לאחד האתגרים המרכזיים של הכנסייה בצרפת. מאז הוקמו מנגנוני הכרה ופיצוי, אך ארגוני נפגעים ממשיכים לטעון שהשינוי המוסדי איטי מדי.

לפי נתונים שפורסמו השבוע ב-AP, כ-2,000 נפגעים פנו למנגנון העצמאי INIRR, ו-1,184 החלטות פיצוי כבר התקבלו. הפיצוי הממוצע עמד על כ-36,900 אירו. עבור המבקרים, עצם המפגש של האפיפיור עם נפגעים הוא צעד חשוב, אבל אינו תחליף לשינויים ארוכי טווח באופן שבו הכנסייה מטפלת בתלונות ובאחריות מוסדית.

גם האמנות בלורד הפכה לחלק מהוויכוח

למשבר יש גם נוכחות פיזית בלורד. פסיפסים של הכומר והאמן מרקו רופניק, שהואשם בהתעללות מינית ופסיכולוגית בנשים בוגרות, קישטו חלקים מהמתחם. לפי Vatican News, הבישוף המקומי החליט לכסות את העבודות בהדרגה מתוך התחשבות בנפגעות. ההליך הכנסייתי בעניינו של רופניק עדיין נמשך.

העובדה שהאפיפיור מגיע דווקא למקום הזה מחברת בין השפה הדתית של ריפוי ונחמה לבין דרישה הרבה יותר מעשית מצד נפגעים – אחריות, שקיפות ושינוי.

הפער בין צרפת לוותיקן

הביקור מתקיים גם על רקע פער עמוק בין עמדת הכנסייה הקתולית לבין החוק הצרפתי בשתי סוגיות מרכזיות.

במרץ 2024 נוספה לחוקה הצרפתית הוראה שלפיה החוק קובע את התנאים שבהם ממומשת החירות המובטחת לאישה לפנות להפסקת היריון. צרפת הייתה המדינה הראשונה שעיגנה הגנה כזו בחוקה. הנוסח הרשמי מופיע ב-Légifrance.

באוגוסט 2026 נחקק גם החוק הצרפתי בדבר הזכות לסיוע במוות, לאחר שהמועצה החוקתית אישרה אותו. הכנסייה הקתולית מתנגדת הן להפלות והן לסיוע במוות ורואה בהגנה על החיים מתחילתם ועד סופם עיקרון יסודי.

למרות הפערים האלה, הביקור אינו מתנהל כעימות עם ממשלת צרפת. בפגישתו ביום שישי עם מקרון בארמון האליזה דיבר ליאו על המורשת התרבותית והדתית של צרפת ועל החברה המגוונת שלה. לפי ארמון האליזה, השניים דנו גם באוקראינה, במזרח התיכון, באפריקה, בשינוי האקלים ובבינה מלאכותית.

צרפת חילונית – והקתוליות עדיין נוכחת

צרפת מזוהה יותר מרוב מדינות אירופה עם עקרון ה-laïcité – הפרדה ברורה בין מוסדות המדינה לדת. לאורך עשרות שנים ירדה ההשתתפות במיסות ונחלשה השפעת הכנסייה על החברה והפוליטיקה.

אבל הנתונים של השנים האחרונות מציגים תמונה מורכבת יותר. לפי ועידת הבישופים הקתולית של צרפת, ב-2026 הוטבלו 13,234 מבוגרים – עלייה של 28% לעומת 2025 ויותר מפי שלושה לעומת 4,124 ב-2016. עוד יותר מ-8,000 בני 11 עד 17 הוטבלו השנה.

הנתונים האלה אינם הופכים את מגמת החילון, אבל הם מצביעים על תופעה מקבילה: לצד ירידה ארוכת שנים בהשתייכות המסורתית לכנסייה, יש גם קבוצה גדלה של צעירים ומבוגרים שבוחרים להצטרף אליה באופן פעיל.

מה כבר קרה בביקור

ליאו הגיע לצרפת ביום שישי, 25 בספטמבר. הוא נפגש עם מקרון בארמון האליזה, ביקר במטה אונסק"ו, השתתף בתפילת ערבית בקתדרלת נוטרדאם וקיים משמרת תפילה עם צעירים בסטאד דה פראנס.

בשבת ביקר במרכז Maison Bakhita לסיוע ושילוב חברתי, נפגש עם אנשים המצטרפים לכנסייה ועם מי שהוטבלו לאחרונה, וערך מיסה בכיכר הקונקורד. בערב הגיע ללורד והתפלל במערת מסביאֵל.

זהו הביקור האפיפיורי הראשון בצרפת היבשתית מאז ביקורו של בנדיקטוס ה-16 ב-2008, והוא מעניק לליאו במה גדולה להתמודד עם שאלות שמלוות את הכנסייה הרבה מעבר לגבולות צרפת.

מחר: אירופה, דת ושלום במץ

ביום שני, 28 בספטמבר, יעזוב ליאו את לורד ויטוס למץ. לפי הוותיקן, שם יקיים מפגש בין-דתי וישתתף באירוע תחת הכותרת "אל שורשי אירופה למען שלום ואחדות", לפני מיסה בקתדרלת סן-אטיין וחזרה לרומא.

כך שהביקור בצרפת נע בין שלושה מוקדים: משבר פנימי של הכנסייה, היחסים שלה עם חברה חילונית, והניסיון של האפיפיור להציג אותה גם כשחקן בזירה האירופית והבינלאומית.

הזווית הישראלית

ישראל אינה נושא מרכזי בביקור, אך המזרח התיכון כן עלה בשיחה בין ליאו למקרון. לפי ארמון האליזה, השניים דנו בשלום וביציבות באזור לצד המלחמה באוקראינה. כדאי לעקוב גם אחרי דבריו של האפיפיור במץ, שם שלום, דיאלוג בין-דתי ואחדות אירופה יהיו חלק מרכזי מסדר היום.

אחרי מה לעקוב

האירוע הרגיש ביותר שנותר בלורד הוא המפגש עם נפגעי ההתעללות. השאלה המרכזית אינה רק מה יאמר ליאו בפגישה פרטית, אלא אם בעקבות הביקור יגיעו צעדים נוספים מצד הכנסייה בצרפת ובוותיקן.

מחר יעבור המוקד למץ. שם יהיה כדאי לעקוב אחרי האופן שבו ליאו מחבר בין דת, אירופה, מלחמות ושלום – ואחרי השאלה אם הביקור בצרפת יישאר בעיקר אירוע סמלי או יסמן גם כיוון מעשי לכהונתו.