הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב־2.6% בלבד בשנת 2026, לעומת 2.9% ב־2025. כך מעריכה סוכנות הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTAD) בדוח שפורסם ב־9 באוקטובר. במקביל מתכוננים שרי אוצר, נגידי בנקים מרכזיים ובכירי הכלכלה העולמית לכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בבנגקוק. במרכז הדיונים: מחירי האנרגיה, החובות הגדלים והשאלה אם ההשקעה העצומה בבינה מלאכותית תספיק כדי לתמוך בצמיחה.

פורסם: 10 באוקטובר 2026. הנתון של 2.6% הוא תחזית UNCTAD, ולא התחזית החדשה של קרן המטבע; תחזית קרן המטבע תוצג ב־13 באוקטובר.

5 דברים שצריך לדעת

• הצמיחה נחלשת: UNCTAD צופה 2.6% צמיחה בעולם ב־2026, לעומת 2.9% בשנה שעברה.
• מדינות מתפתחות נפגעות: שיעור הצמיחה שלהן צפוי לרדת מ־4.7% ל־4%.
• המסחר ממשיך לצמוח: הסחר בסחורות ובשירותים צפוי להתרחב בכ־4% במונחים ריאליים, אף שהפעילות הכלכלית הכוללת מאטה.
• הבינה המלאכותית משנה את המפה: היא ממריצה השקעות וסחר, אך היתרונות מרוכזים במספר מצומצם יחסית של חברות וכלכלות.
• מבחן התחזיות הבא: מפגשי קרן המטבע והבנק העולמי ייערכו בבנגקוק ב־12–18 באוקטובר, ופרסום התחזית העולמית של קרן המטבע מתוכנן ל־13 באוקטובר.

למה הכלכלה העולמית מאטה?

לפי דוח הסחר והפיתוח של UNCTAD, עליית מחירי האנרגיה, מתיחויות גיאופוליטיות ושינויים במדיניות הסחר לוחצים על הכלכלה. כאשר הנפט והגז מתייקרים, עלויות ההובלה והייצור גדלות, וחלק מההתייקרות מתגלגל למחירי המזון והמוצרים. בנקים מרכזיים נדרשים אז לבחור בין הצורך לבלום אינפלציה לבין הרצון לתמוך בצמיחה.

אין פירושו של שיעור צמיחה של 2.6% שהעולם נמצא במיתון: התוצר העולמי עדיין צפוי לגדול. אלא שקצב איטי יותר משאיר פחות מקום לגידול בשכר, להכנסות ממסים ולהשקעות בתשתיות, במיוחד במדינות בעלות חובות גבוהים.

המסחר העולמי גדל, אבל התמונה מורכבת

UNCTAD מציינת שהסחר העולמי הגיע לשווי של כ־35 טריליון דולר ב־2025, ומעריכה שהיקף הסחר בסחורות ובשירותים יגדל בכ־4% ב־2026 במחירים קבועים. זה נשמע מעודד, אך חשוב להבדיל בין היקף הפעילות לבין שווי העסקאות: עליית מחירי האנרגיה יכולה להגדיל את שווי הסחר בדולרים גם בלי גידול מקביל בכמות הסחורות.

הנתונים חושפים גם שינוי במפת המסחר. לפי האו"ם, הסחר הישיר בין ארצות הברית לסין הצטמצם ביותר מ־20% מאז 2024, בעוד שמדינות אחרות באסיה הרחיבו קשרי סחר והשקעות. שרשראות האספקה אינן נעלמות; הן משנות מסלול, לעיתים במחיר של עלויות גבוהות יותר.

למה החוב מטריד את קרן המטבע?

לקראת הכינוס קראה מנכ"לית קרן המטבע, קריסטלינה גאורגייבה, לממשלות להתמודד עם גידול בחובות ועם אי־שוויון. כשהריביות גבוהות, חלק גדול יותר מתקציבי המדינות מופנה לתשלום ריבית במקום לחינוך, לבריאות ולתשתיות. הבעיה חריפה במיוחד במדינות עניות שצריכות לממן את חובותיהן במטבע זר.

גם הכלכלות העשירות חשופות לעליית עלויות המימון. תשואות גבוהות בשוק האג"ח משפיעות על מחירי האשראי לעסקים ועל משכנתאות, ועלולות להקשות על מדינות לגייס כסף בתקופות משבר. לקריאה נוספת ראו את המדריך שלנו לחוב האמריקני ולעליית התשואות.

האם הבינה המלאכותית יכולה להאיץ את הצמיחה?

השקעות במרכזי נתונים, בשבבים, בתוכנה ובתשתיות חשמל הן אחד ממנועי הפעילות הבולטים בכלכלה העולמית. הן מייצרות ביקוש לציוד ולעובדים ומזינות את הסחר בטכנולוגיה. אולם התועלת מתרכזת בינתיים במספר חברות ומדינות, ולא ברור באיזו מהירות יהפכו כלי AI לשיפור רחב בפריון של עסקים קטנים, שירותים ציבוריים ומפעלים מסורתיים.

גאורגייבה הזהירה כי ציפיות מוגזמות מהמהפכה הטכנולוגית עלולות גם ליצור סיכון פיננסי אם ההכנסות והרווחיות לא ידביקו את ההשקעות. מעבר לכך, מרכזי הנתונים דורשים כמויות גדולות של חשמל ותשתיות. כלומר, גם מנוע הצמיחה החדש תלוי במחירי האנרגיה וביכולת של מדינות להרחיב את היצע החשמל.

מי צפוי להיפגע יותר?

לפי UNCTAD, הצמיחה בכלכלות המתפתחות צפויה לרדת מ־4.7% ב־2025 ל־4% השנה. לא כולן נמצאות באותו מצב: כלכלות אסייתיות אחדות ממשיכות להפגין עמידות, ואילו מדינות שתלויות בייבוא דלק, במימון חיצוני או בייצוא חומרי גלם עלולות להרגיש את הזעזועים מהר יותר.

המשמעות היא שגם בשנה שבה העולם כולו צומח, הפערים בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה עלולים לגדול. זהו אחד הנושאים המרכזיים של דוח האו"ם: לא רק כמה הכלכלה גדלה, אלא מי נהנה מהצמיחה ומי נשאר מאחור.

מה צפוי בכינוס קרן המטבע בבנגקוק?

המפגשים השנתיים של קרן המטבע והבנק העולמי יתקיימו בין 12 ל־18 באוקטובר בבירת תאילנד. ביום שלישי, 13 באוקטובר, מתוכננת הצגת דוח World Economic Outlook המעודכן, שיספק הערכה חדשה של הצמיחה העולמית, האינפלציה והסיכונים בשנים הקרובות. בהמשך השבוע יידונו היציבות הפיננסית, המדיניות התקציבית, חובות המדינות והקשר בין בינה מלאכותית לתעסוקה.

חשוב לזכור שתחזיות של גופים שונים עשויות להיות שונות בגלל שיטות מדידה, הנחות ומועדי עדכון. לכן אין להשוות את תחזית 2.6% של UNCTAD לתחזית קרן המטבע כאילו היו אותה מדידה. את התחזית החדשה של קרן המטבע צריך יהיה לנתח בנפרד אחרי פרסומה.

הזווית הישראלית

ישראל אינה מנותקת מהמגמה העולמית. התייקרות אנרגיה ועלויות הובלה עלולה להשפיע על מחירי היבוא ועל האינפלציה; עליית תשואות בשווקים הבינלאומיים עשויה להעלות עלויות מימון; ומנגד, ביקוש עולמי לשבבים, לסייבר ולתוכנה עשוי לתמוך בחברות טכנולוגיה ישראליות. עוצמת ההשפעה תלויה גם בהתפתחויות המקומיות ובשער החליפין, ולכן אין להסיק מהתחזית העולמית לבדה תחזית למשק בישראל.

למעקב אחר תגובת השווקים אפשר לקרוא את מדריך הבורסות בעולם ואת המדריך למדד S&P 500.

אחרי מה לעקוב

ביום שלישי, 13 באוקטובר, יתברר אם קרן המטבע עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה ומה היא מעריכה לגבי 2027. כדאי לבחון גם את תחזיות האינפלציה, מחירי האנרגיה והחובות, ואת הפערים בין הכלכלות הגדולות למדינות המתפתחות. אלה יהיו הנתונים החשובים ביותר לעדכון הכתבה.

שאלות ותשובות

מהי תחזית הצמיחה העולמית ל־2026?

סוכנות UNCTAD של האו"ם מעריכה שהכלכלה העולמית תצמח ב־2.6% ב־2026, לעומת 2.9% ב־2025. זו תחזית של UNCTAD ולא של קרן המטבע.

מתי תפורסם תחזית קרן המטבע ל־2027?

דוח התחזית העולמית המעודכן של קרן המטבע יוצג במסגרת הכינוס בבנגקוק ב־13 באוקטובר 2026, וצפוי לכלול הערכות גם לשנת 2027.

מה ההבדל בין UNCTAD לקרן המטבע?

UNCTAD היא סוכנות או"ם המתמקדת בסחר, בהשקעות ובפיתוח. קרן המטבע הבינלאומית עוסקת ביציבות פיננסית, במדיניות מקרו־כלכלית ובסיוע למדינות, ומפרסמת תחזיות כלכליות עולמיות.

האם האטה בצמיחה פירושה מיתון עולמי?

לא בהכרח. צמיחה של 2.6% היא עדיין גידול בתוצר העולמי, אך בקצב נמוך יותר. מיתון פירושו בדרך כלל התכווצות בפעילות הכלכלית ולא רק האטה בגידולה.

מקורות: UNCTAD, 9 באוקטובר 2026; קרן המטבע – לוח אירועים; הבנק העולמי – כינוס 2026; Associated Press – דברי מנכ"לית קרן המטבע.