עודכן: 17 באוקטובר 2026
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העלה מחדש את האפשרות לתקוף את הר המכוש (Pickaxe Mountain), מתחם מנהרות איראני שנבנה סמוך למתקן הגרעין בנתנז. בריאיון ל־Newsmax ביום חמישי, 15 באוקטובר, אמר טראמפ שארה״ב עשויה לפגוע באתר במהירות, אך לא הודיע שהתקבלה החלטה לתקוף אותו. לדבריו, לא יהיה צורך בנשק גרעיני או בהכנסת כוחות קרקע אמריקאיים.
מאחורי הכינוי החריג מסתתר אחד הפרויקטים החשאיים ביותר שנקשרו לתוכנית הגרעין האיראנית: מערך תת־קרקעי עמוק, מוגן בסלע ובביצורים, שהקמתו החלה לאחר הפגיעה בתשתיות הצנטריפוגות בנתנז. תמונות לוויין מעידות על עבודות נרחבות גם ב־2026, אבל לא הוכח שהמתחם כבר משמש להעשרת אורניום. כך דווח ברויטרס ב־16 באוקטובר, על רקע המלחמה המתמשכת בין ארצות הברית, ישראל ואיראן.
בחצי דקה: 5 דברים שצריך לדעת
- האיום החדש: טראמפ אמר ב־15 באוקטובר שארה״ב עשויה לתקוף את הר המכוש, אך לא הודיע על החלטת תקיפה.
- המיקום: המתחם נמצא מדרום למתקן נתנז, כ־225 קילומטר מדרום לטהראן.
- העומק: מומחים העריכו שהמנהרות נחפרות בעומק של כ־80–100 מטרים לפחות; זו הערכה המבוססת על מידע מרחוק.
- מה יש בפנים: ההערכה היא שהאתר עשוי לשמש לייצור צנטריפוגות או להעשרת אורניום, אך פעילות גרעינית בתוכו לא אומתה בפומבי.
- הקושי הצבאי: עובי הסלע עלול להקשות גם על חימוש חודר־בונקרים; הפצצה MOAB אינה זהה לחימוש החדירה GBU-57.
מה זה הר המכוש ואיפה הוא נמצא?
הר המכוש הוא הכינוי העברי ל־Pickaxe Mountain, ובפרסית Kuh-e Kolang Gaz La (כּוּה־אֶה קוֹלַנְג גַז לַא). על פי המכון למדע ולביטחון בינלאומי (ISIS), המילה הפרסית Kolang פירושה מכוש, וממנה הגיע השם שבאמצעי התקשורת. מדובר במתחם מנהרות גדול שנבנה בתוך הר סמוך למתקן ההעשרה בנתנז, במחוז איספהאן במרכז איראן — לא בהר ליד טהראן עצמה.
האתר נמצא כ־225 קילומטר מדרום לטהראן, מדרום למתקן הגרעין נתנז ובמרחק של קילומטרים ספורים ממנו. לפי סקירה שפרסמה סוכנות AP, שטח המתחם המאובטח מגיע לכ־2.7 קילומטרים רבועים, ובתצלומי לוויין נראים דרכי גישה, כניסות למנהרות ומערך היקפי של אבטחה. עיקר המבנה עצמו נמצא מתחת לפני הקרקע ואינו ניתן לצפייה בתצלום.
מדוע איראן בונה מתחם חדש ליד נתנז?
נתנז הוא אחד מאתרי המפתח בתוכנית העשרת האורניום האיראנית, וסבל לאורך השנים מחבלות ומתקיפות. המתחם החדש החל להיבנות בסתיו 2020. באותה תקופה הסבירו גורמים איראניים כי הם מתכננים להעביר אל מתחת לקרקע פעילות לייצור ולהרכבת צנטריפוגות מתקדמות, לאחר שנפגע מבנה מעל פני הקרקע בנתנז. הצנטריפוגות הן המכונות המשמשות להעשרת אורניום — תהליך שיכול לשרת שימושים אזרחיים, אך ברמות העשרה גבוהות במיוחד עלול לשמש גם לייצור חומר בקיע לנשק גרעיני.
ביוני 2025 תקפה ארה״ב את נתנז, פורדו ואיספהאן במהלך העימות בן 12 הימים בין ישראל לאיראן. הר המכוש עצמו לא הושמד אז. הוא נותר מוקד עניין גם לאחר פתיחת המלחמה המחודשת בפברואר 2026, כשאיראן המשיכה, לפי מחקרי לוויין, בבניית חלקים של המתחם ובחיזוק הגישה אליו.
כמה עמוק נמצא הר המכוש?
מומחים במרכז ג׳יימס מרטין לחקר מניעת הפצת נשק העריכו כבר ב־2023 שהמנהרות נחפרות בעומק של כ־80 עד 100 מטרים. עבודות ההרחבה נמשכו מאז, והיו הערכות שהעומק בחלק מהמקומות גדול יותר. עם זאת, אין מדידה פומבית ומאומתת של עומק החדרים כולם, ומוטעה להציג מספר אחד כאילו נבדק בתוך המתקן.
גם בלי לדעת את העומק המדויק, לסלע המכסה את המתחם יש חשיבות: הוא מאפשר לאיראן להגן על תשתית רגישה בצורה שקשה להשיג במבנה על פני הקרקע. הגנה כזו אינה מבטיחה שהאתר חסין לחלוטין, אך היא מציבה קושי משמעותי בפני מי שרוצה להשמיד את מה שנמצא בתוכו.
האם איראן כבר מעשירה אורניום בהר המכוש?
זו השאלה המרכזית — והתשובה עדיין אינה ידועה. לפי דיווחים על הערכות מודיעין ישראליות, איראן העבירה אל המתחם צנטריפוגות וחלקי צנטריפוגות החל מסתיו 2025. מנגד, מחקר שפרסם מכון CSIS ב־9 בספטמבר 2026, שהתבסס על תמונות לוויין וניתוח פעילות באתר, קבע שאי אפשר לאשש או להפריך את ההערכה הזאת על סמך החומרים הזמינים לציבור.
אנשי CSIS מצאו שהיקף עבודות הסלילה, החיזוק והבנייה בהר גדל ב־2026, ושהאתר עבר בהדרגה מחפירות נרחבות לעבודות בנייה פנימיות אפשריות. עם זאת, דפוס התנועה שנצפה, כולל היעדר אינדיקציות מסוימות להפעלה שאינה עבודת בנייה, הביא אותם להעריך שהמתחם ככל הנראה עדיין אינו כשיר להעשרת אורניום. ההערכה הזאת אינה שוללת קיומו של ציוד רגיש בפנים.
גם לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) אין תמונה מלאה. בספטמבר אמר מנכ״ל הסוכנות רפאל גרוסי כי זוהתה תנועה באזור אתר הבנייה, אולם הסוכנות לא קיבלה גישה למתחם ואינה יודעת מה בדיוק מתרחש בו. דבריו דווחו ב־10 בספטמבר. נכון לעדכון הכתבה, אין ראיה פומבית מוסמכת להפעלה סדירה של מערך העשרה במקום, וגם אין בסיס לקבוע שאין בו כלל ציוד גרעיני.
מה בדיוק אמר טראמפ על תקיפה?
בריאיון לרשת Newsmax ב־15 באוקטובר הציג טראמפ את הר המכוש כיעד אפשרי נוסף לתקיפה אמריקאית. הוא טען שפעילות הגרעין האיראנית מוגנת מתחת למיליוני טונות של סלע, והביע ביטחון שארה״ב תוכל לפגוע באתר במהירות. דבריו מצטרפים לאיומים שהשמיע על אותו יעד כבר ביולי, ולא להכרזה ראשונה על קיומו.
טראמפ גם הבהיר שלדבריו אין צורך להפעיל נשק גרעיני, וחזר על התנגדותו להכנסת חיילים אמריקאים ללחימה קרקעית באיראן. רויטרס לא דיווחה על אישור פומבי לפקודת תקיפה נגד המתקן. יש הבדל בין הצהרה של הנשיא שהאתר על הכוונת לבין החלטה מבצעית שאפשר לאמת.
האם אפשר להשמיד מתקן בעומק כזה?
הר המכוש מציב קושי יוצא דופן משום שהוא חצוב עמוק בסלע קשה. ארה״ב מחזיקה בחימושים כבדים שמיועדים לפגוע במטרות מבוצרות, אך גם עבורם לא מובטחת השמדה של מתקן גדול שמתפרס מתחת להר. חוקרי CSIS העריכו שגם הפצצות האמריקאיות החזקות ביותר שאינן גרעיניות עלולות להתקשות להשמיד את כולו, להבדיל מפגיעה במערכות או משיבוש פעילות.
מה ההבדל בין MOAB לבין פצצת חודרת בונקרים?
שני שמות מופיעים בדיווחים, אך הם מתארים נשק מסוג שונה. GBU-43/B, המכונה MOAB או ״אם כל הפצצות״, היא פצצת נפץ קונבנציונלית גדולה מאוד, שתוכננה בעיקר להשפעת הדף נרחבת ולא לחדירה עמוקה לתוך סלע. לעומתה, GBU-57, המכונה Massive Ordnance Penetrator, היא פצצה קונבנציונלית שנועדה לחדור דרך אדמה ומיגון לפני הפיצוץ. לפי AP, היא תוכננה לחדור עשרות מטרים של קרקע, אך אין בכך הבטחה שתוכל להגיע לכל חלל במתחם הר המכוש.
טראמפ לא אישר בריאיון ל־Newsmax שהורה להפעיל MOAB נגד האתר, והזכרת הפצצה אינה ראיה לכך שנבחרה תוכנית תקיפה. מומחי ביטחון גם מבחינים בין פגיעה בתשתית לבין היכולת להוכיח מה עלה בגורלו של ציוד שאוחסן מתחת לקרקע.
מה המשמעות לישראל ולאזור?
איומיו של טראמפ נוגעים ישירות למאמץ האמריקאי והישראלי למנוע מאיראן לשקם יכולות גרעין. מנגד, פגיעה במתחם מבוצר עלולה להוביל לתגובה איראנית או להסלמה בזירות נוספות. תרחישים כאלה אינם ודאות: אין הודעה רשמית על מועד תקיפה, על היקפה או על תגובת טהראן אם תתרחש.
למתיחות יש גם השלכות אפשריות על השיט במפרץ ועל מחירי האנרגיה. בכתבות נוספות בבָּעוֹלָם אפשר לקרוא על הפגיעה בספינות המסחר ליד מצר הורמוז ועל הקשר בין המשבר למחיר הנפט בעולם. השפעה נוספת נוגעת לפוליטיקה בארצות הברית לקראת בחירות האמצע בנובמבר: לממשל יהיה צורך להסביר מה ישיג מהלך צבאי נוסף וכיצד הוא משתלב בניסיון להגיע להסדר עם איראן.
מה עדיין לא ידוע?
למרות עבודות הבנייה הנראות בתצלומי לוויין, לא ידוע באופן מוסמך אם המתחם פועל, אילו חומרים וציוד הועברו אליו ומה מצבם. גם עומקו המדויק של כל חלק במערכת המנהרות אינו ידוע לציבור. הטענה שאיראן מחזיקה שם בהכרח אורניום מועשר או מייצרת שם נשק גרעיני אינה עובדה מאומתת.
שאלות ותשובות על הר המכוש
איפה נמצא הר המכוש באיראן?
ליד מתקן הגרעין נתנז במרכז איראן, כ־225 קילומטר מדרום לטהראן. הכינוי באנגלית הוא Pickaxe Mountain ושמו הפרסי של ההר הוא Kuh-e Kolang Gaz La.
האם הר המכוש הוא כור גרעיני?
לא הוצג מידע פומבי שמוכיח שיש בו כור גרעיני. החשד המרכזי הוא שמדובר במתחם הקשור לצנטריפוגות — לייצורן, לאחסונן או, בעתיד, להעשרת אורניום. פעילות העשרה בפועל לא אומתה.
האם הר המכוש עמוק יותר מפורדו?
ההערכות לגבי הר המכוש מדברות על כ־80–100 מטרים לפחות מתחת לפני הקרקע, ויש המעריכים יותר. ללא גישה ישירה או תוכניות הנדסיות מאומתות, אין בסיס לקבוע בוודאות את עומקם היחסי של שני המתקנים.
האם טראמפ כבר הורה לתקוף את הר המכוש?
לא ידוע על הוראה פומבית כזאת. הוא איים על המתקן מספר פעמים, וב־15 באוקטובר אמר שארה״ב עשויה לפגוע בו, אך לא מסר מועד או החלטה מבצעית סופית.
מה פירוש Pickaxe Mountain בעברית?
״הר המכוש״. זו צורת השם שהשתרשה בסיקור העברי של המתחם, לצד השם הלועזי Pickaxe Mountain והשם הפרסי Kuh-e Kolang Gaz La.
להרחבת התמונה
לרקע מדיני וביטחוני: הצהרות טראמפ והמגעים בין ארה״ב לאיראן · תגבור הכוחות האמריקאיים באזור · איך המלחמה באיראן משפיעה על הבחירות בארה״ב.
הזווית הישראלית
לישראל יש עניין מיוחד בשאלה אם איראן מצליחה לשקם מתחת לקרקע יכולות של תוכנית הגרעין לאחר הפגיעות באתרים מוכרים. ואולם עצם קיומן של עבודות בהר המכוש אינו מוכיח שהוחזרה יכולת העשרה פעילה, והצהרת טראמפ אינה מעידה לבדה על החלטה ישראלית או פעולה משותפת חדשה.
אחרי מה לעקוב?
להצהרות רשמיות של הבית הלבן והפנטגון, לממצאים חדשים של סבא״א על פעילות גרעינית באתר, לצילומי לוויין מעודכנים של עבודות הבנייה ולתגובת איראן. דיווח על תקיפה ידרוש גם אימות נפרד של מועד האירוע, היקף הפגיעה ותוצאותיו — ולא רק הודעות של הצדדים.
מקורות ובדיקת עובדות
- רויטרס, 16.10.2026 — דברי טראמפ ל־Newsmax ועמדתו לגבי נשק גרעיני וכוחות קרקע.
- CSIS, 9.9.2026 — ניתוח פעילות הבנייה באתר על בסיס תמונות לוויין.
- Institute for Science and International Security, 14.7.2026 — היסטוריית המתחם ותכליתו המוצהרת.
- AP, יולי 2026 — מיקום האתר, עומק משוער והרקע לתוכנית הגרעין.
- Times of Israel, 10.9.2026 — דברי רפאל גרוסי על היעדר גישה ופיקוח ישיר.