סטיבי וונדר בן 76. הוא נולד ב־13 במאי 1950 במישיגן, וכבר יותר משישה עשורים הוא אחד היוצרים הגדולים של הפופ, הסול וה־R&B. סיבוב 50 השנה ל־Songs in the Key of Life כבר יצא לדרך באירופה, ובמקביל וונדר הוציא ארבע הקלטות גנוזות מתקופת האלבום ומהדורת ויניל מיוחדת.

עודכן: 25 באוקטובר 2026

בן כמה סטיבי וונדר?

סטיבי וונדר בן 76 נכון לאוקטובר 2026. הוא נולד ב-13 במאי 1950 בסגינו, מישיגן.

בחצי דקה

חמישים שנה אחרי יציאתו של Songs in the Key of Life, סטיבי וונדר חזר אל האלבום שהפך לאחת מפסגות הקריירה שלו. הסיבוב נפתח ב־13 באוקטובר בברמינגהם, ובכל הופעה הוא מבצע את כל 21 קטעי האלבום. ההופעות הראשונות נמשכו בערך 2:40–3:00 שעות, ובסיומן נוספו בדרך כלל גם שירים מחוץ לאלבום, ובראשם Superstition. הסיבוב אמור להסתיים ב־19 בדצמבר באינגלווד שבאזור לוס אנג׳לס.

5 דברים שכדאי לדעת

• הסיבוב כבר בעיצומו: הוא נפתח ב־13 באוקטובר בברמינגהם; עד 24 באוקטובר התקיימו גם הופעות בפריז, קופנהגן, אוסלו, סטוקהולם והנובר.
• האלבום מבוצע במלואו: 21 קטעי Songs in the Key of Life, לרוב בשני חלקים, ואחריהם הדרן.
• חגיגות 50 השנה כוללות גם מוזיקה חדשה מהארכיון: ב־28 בספטמבר יצא EP עם ארבע הקלטות שלא פורסמו בעבר מתקופת האלבום.
• בין התחנות האירופיות: פריז, אמסטרדם, לונדון, קופנהגן, אוסלו, סטוקהולם, קלן ומנצ'סטר.
• האלבום כולל בין היתר את "I Wish", "Isn't She Lovely", "As" ו-"Sir Duke".

סטיבי וונדר לא צריך סיבה מיוחדת כדי למלא אולמות, אבל לסיבוב הנוכחי יש אחת ברורה: ב־28 בספטמבר 2026 מלאו 50 שנה ל־Songs in the Key of Life.

הסיבוב, Songs In The Key Of Life Performances – 50th Anniversary Tour, נפתח ב־13 באוקטובר בברמינגהם. מאז התקיימו הופעות בפריז, קופנהגן, אוסלו, סטוקהולם והנובר. בכל הערבים שפורסמו עד כה וונדר ביצע את כל 21 קטעי האלבום, בדרך כלל בשני חלקים, ולאחריהם הדרן. ללוח ההופעות.

מילד פלא של מוטאון לאחד היוצרים הגדולים בפופ

וונדר נולד ב-13 במאי 1950 בסגינו שבמישיגן. הוא איבד את ראייתו זמן קצר לאחר לידתו, וכבר בילדות למד לנגן במפוחית, בפסנתר ובתופים. משפחתו עברה לדטרויט, ובתחילת שנות ה-60 הגיע הילד המוזיקלי למוטאון. כשהיה בן 11-12 הוחתם בחברה תחת השם "Little Stevie Wonder", ובגיל 13 כבר הגיע למקום הראשון בארה״ב עם "Fingertips". ספריית הקונגרס מתארת אותו כאחד מילדי הפלא הבולטים שצמחו ממוטאון.

בשנות ה-70 הפך וונדר מאמן צעיר מצליח ליוצר ששינה את הצליל של הסול, ה-R&B והפופ. האלבומים Talking Book, Innervisions, Fulfillingness' First Finale ו-Songs in the Key of Life ביססו אותו ככותב, מפיק ורב-נגן. הוא זכה לאורך הקריירה ב-25 פרסי גראמי, ושלושה מאלבומיו זכו בפרס אלבום השנה. לפי האקדמיה להקלטה, הוא נמנה עם האמנים המעוטרים בתולדות הגראמי.

לצד שירי אהבה ולהיטי פופ, וונדר כתב גם על גזענות, עוני, אי שוויון וזכויות אדם. לאורך השנים הוא היה פעיל ציבורית, וב-2009 מונה לשליח שלום של האו״ם בנושאי אנשים עם מוגבלויות.

האלבום שנשאר איתו 50 שנה

Songs in the Key of Life יצא ב-28 בספטמבר 1976. זו הייתה יצירה רחבת היקף של יותר משעה ו-40 דקות, שיצאה במקור כאלבום כפול עם EP נוסף. וונדר כתב, הפיק ועיבד כמעט את כל החומר וניגן בעצמו בחלק גדול מהכלים, לצד מוזיקאים אורחים ובהם הרבי הנקוק וג'ורג' בנסון.

האלבום זכה בגראמי לאלבום השנה ונכלל בהמשך ב-National Recording Registry של ספריית הקונגרס. עבור וונדר, זו אינה הפעם הראשונה שבה הוא מבצע אותו בשלמותו – הוא כבר חזר אליו בסדרת הופעות בעשור הקודם – אבל הפעם הסיבה היא יובל של ממש.

ארבע הקלטות גנוזות יצאו אחרי 50 שנה

ב־28 בספטמבר, בדיוק ביום השנה ה־50 לאלבום, יצא Songs in the Key of Life: The EP — ארבע הקלטות שלא פורסמו בעבר ונבחרו בידי וונדר מתוך הסשנים המקוריים של 1976.

• It’s Easier
• My Life Story of Love
• I Can See the Sun In Late December
• I’m Into Livin’

ההקלטות החדשות עורבבו מחדש בידי John Fischbach ו־Gary O Adante, שעבדו גם על האלבום המקורי. Universal Music פרסמה את פרטי ה־EP.

ב־13 באוקטובר יצאה גם מהדורת ויניל מיוחדת ל־50 שנה: שני תקליטים צבעוניים של האלבום המקורי ועוד תקליט 7 אינץ׳ עם ארבעת שירי A Something’s Extra. למהדורה הרשמית.

5 שירים שכדאי לשמוע לפני ההופעה

I Wish – פאנק מדויק ונוסטלגי, עם אחד מקווי הבס המזוהים ביותר עם האלבום. להאזנה ביוטיוב.

Isn't She Lovely – אחד השירים האהובים ביותר של וונדר, שנכתב בעקבות הולדת בתו עאישה. להאזנה ביוטיוב.

As – בלדה ארוכה ומתפתחת שהפכה עם השנים לאחד משירי האהבה הגדולים ברפרטואר שלו. להאזנה ביוטיוב.

Love's in Need of Love Today – שיר הפתיחה של האלבום, שמשלב תפילה לשלום עם אמירה חברתית שנותרה רלוונטית גם חמישה עשורים אחר כך. להאזנה ביוטיוב.

Another Star – סיום ארוך, עשיר וקצבי לאלבום, עם השפעות לטיניות והרכב גדול. להאזנה ביוטיוב.

לוח ההופעות: מה כבר היה ומה עוד נשאר

ומה עם יתר הלהיטים?

כעת כבר אפשר לענות: Superstition הפך להדרן המרכזי בהופעות הראשונות. באוסלו וונדר הוסיף גם קטע מ־I Just Called to Say I Love You, ובסטוקהולם ביצע גם את Imagine של ג׳ון לנון. בפריז הצטרף אליו לני קרביץ ל־Superstition. לסטליסטים המתעדכנים.

לעומת זאת, ההופעה בהנובר ב־24 באוקטובר התמקדה כמעט כולה ב־Songs in the Key of Life, ו־NDR ציין שלהיטים גדולים כמו Master Blaster, Part-Time Lover ו־I Just Called to Say I Love You לא בוצעו שם. כלומר, החלק שמחוץ לאלבום משתנה מעט מערב לערב.

אחרי מה לעקוב

הסיבוב כבר סיפק תשובה לגבי המבנה: האלבום כולו מבוצע, בדרך כלל בשני חלקים, והמופעים נמשכים סביב שלוש שעות. עכשיו כדאי לעקוב אחרי ההופעות בקלן ובאמסטרדם, האם וונדר ימשיך לשנות את ההדרן והאם יתווספו עוד תאריכים מעבר ל־18 ההופעות המקוריות. כדאי לעקוב גם אחרי המשך חגיגות היובל — במיוחד אם ארבע ההקלטות הגנוזות ייכנסו בהמשך לסטליסט.

הזווית הישראלית

ישראל אינה נכללת כרגע במסלול. למי ששוקל לשלב הופעה בחופשה אירופית, התאריכים הקרובים ביותר הם קלן ב־26 באוקטובר, אמסטרדם ב־28 באוקטובר, דבלין ב־1 בנובמבר ולונדון ב־3 בנובמבר. הכרטיסים והזמינות משתנים בין הערים, ולכן כדאי לבדוק ב־Live Nation ובאתרי האולמות לפני הזמנה.