חוקר פרטי ישראלי, חברת לובינג בוושינגטון, ענקית נפט אמריקאית ומסמכים שנלקחו מחשבונות דוא״ל של פעילי סביבה: עמית פורליט, שהוסגר מבריטניה לארצות הברית, ממתין למשפט פדרלי בניו יורק בשל אישומים בקשירת קשר לפריצות למחשבים ובהונאה. תחקיר חדש של הניו יורק טיימס החזיר לכותרות את האיש שפעל במשך שנים בעולם המודיעין העסקי. פורליט כופר באישומים, וגם אקסון מוביל וחברת הלובינג הנקשרת בפרשה מכחישות מעורבות בפעילות בלתי חוקית.

עודכן: 15 באוקטובר 2026

תמונת שער להמחשה בלבד, שאינה מציגה את עמית פורליט או את החקירה: צילום מחשבים של Jakub Żerdzicki / Unsplash.

5 נקודות מרכזיות

• מי הוא הנאשם? עמית פורליט (Amit Forlit), חוקר פרטי ישראלי שפעל בעולם המודיעין העסקי הבינלאומי. ב־14 באוקטובר 2026 פרסם עליו הניו יורק טיימס תחקיר חדש.
• מהם האישומים? קשירת קשר לפריצה למחשבים, קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעי תקשורת והונאה באמצעי תקשורת, במסגרת מערך נטען של פריצות לחשבונות דוא״ל ואיסוף מידע עבור לקוחות.
• למה אקסון מוביל מוזכרת? לפי מסמכי התביעה וטענות שהציגו סנגוריו בעבר, אחד המיזמים נועד להשיג חומר על פעילי אקלים הקשורים למאבקים משפטיים נגד ענקית הנפט. אקסון וחברת הלובינג DCI Group מכחישות ידיעה או מעורבות בפריצות, ולא הוגשו נגדן אישומים בפרשה.
• מה מצבו המשפטי? פורליט הוסגר מבריטניה באפריל 2026, כפר באישומים ושוחרר בערבות ובתנאים מגבילים, לרבות פיקוח על מיקומו. לא הורשע בפרשה.
• מה עשוי להיות העונש? סכום העונשים המרביים בחוק בגין שלושת האישומים עשוי להגיע תיאורטית ל־45 שנות מאסר, אם יורשע ואם העונשים יוטלו במצטבר. זה אינו עונש שנגזר או תחזית לגזר דין.

הפרשה שחזרה לכותרות: מי הוא עמית פורליט?

ביום רביעי, 14 באוקטובר 2026, פרסמו העיתונאים קארן זרייק וגבי סובלמן בניו יורק טיימס פרופיל על החוקר הפרטי הישראלי עמית פורליט. התחקיר מציג אדם שפעל לאורך שנים במרחב שבין מודיעין עסקי, מאבקי תדמית, חברות לובינג וסכסוכים משפטיים בינלאומיים. פורליט הוזכר בעבר גם בפרסומים על קשרים עם בעלי הון ועל פעילותו בענף החקירות הפרטיות; בכתבה האמריקאית צוין כי טען ששירת בשב״כ, טענה שאין בה כשלעצמה אימות רשמי של שירותו.

הסיפור העיקרי כעת אינו חייו החברתיים או הקשרים שייחסו לו, אלא תיק פלילי פדרלי המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בדרום ניו יורק. התביעה מתארת, בכתב האישום שהוגש במקור ב־2022 ונחשף בפומבי מאוחר יותר, פעילות בינלאומית של איסוף מידע באמצעות גישה בלתי מורשית לחשבונות דוא״ל. פורליט, לפי הרשויות האמריקאיות, עמד לכאורה באחת מחוליות התיווך שהפעילו את המערך.

חשוב להבחין בין שלושה דברים: קיימות קביעות של בית משפט והרשעה של אדם אחר בתיק קשור; קיימים אישומים שטרם הוכרעו ביחס לפורליט; וישנן שאלות לגבי המזמינים והנהנים מן המידע, שחלקן עדיין שנויות במחלוקת. אין להציג את אלה כאותה רמת ודאות.

מה טוענת התביעה הפדרלית נגד פורליט?

לפי כתב האישום והחומרים שהוצגו בהליכי ההסגרה, הפעילות המיוחסת לפורליט נכללת בפרשה רחבה של שירותי פריצה והשגת מידע תמורת תשלום. התביעה גורסת שאנשים שפעלו עבור מערך החקירות גייסו גורמים, בהם האקרים בהודו, כדי לשלוח הודעות התחזות ממוקדות — spear phishing — ולהשיג גישה לחשבונות פרטיים של יעדיהם.

המטרה, על פי האישומים, לא הייתה בהכרח גניבת כסף מחשבונות בנק. המידע המבוקש כלל התכתבויות, מסמכים ואסטרטגיות של פעילים, יועצים וגורמים עסקיים, שמאוחר יותר ניתן היה להשתמש בהם במאבקים משפטיים ובקמפיינים תקשורתיים. נגד פורליט הוגשו שלושה אישומים: קשירת קשר לפריצה למחשבים, קשירת קשר להונאה באמצעות תקשורת והונאה באמצעות תקשורת. הוא כפר באישומים.

לפי תחקיר הגרדיאן מיולי 2026, כתב האישום מתאר מבנה של גיוס, העברת משימות וניתוב חומרים שהושגו, ומייחס לחברות שפעלו במסגרת זו קשרים עם גורמי מודיעין עסקי בכמה מדינות. היקף קמפיין הפריצות הרחב יותר הגיע ליותר ממאה קורבנות שלגביהם אומתה חדירה מוצלחת; כתב האישום נגד פורליט מתמקד במספר מוגדר וקטן יותר של נפגעים. לכן אין לייחס לו אישית ובוודאות כל חדירה שתועדה במערך כולו.

למה פעילי אקלים היו יעד?

בשנות ה־2010 התנהלו בארה״ב בדיקות ותביעות הנוגעות לשאלה מה ידעה חברת הנפט אקסון מוביל על השפעות שינוי האקלים ומה מסרה לציבור. פרסומים עיתונאיים על מחקרים פנימיים של החברה עוררו לחץ מצד פעילי סביבה, ארגונים וגורמי אכיפת חוק במדינות בארה״ב. על הרקע הזה, טוענים התובעים, גורמים שפעלו עבור חברת לובינג ביקשו להשיג מידע על מי שהובילו את הביקורת וההליכים.

כתב האישום מתאר חברת לובינג בוושינגטון שפעלה עבור תאגיד נפט גדול שמרכזו היה באירווינג שבטקסס. במסמכי ההסגרה בבריטניה זיהו סנגוריו של פורליט את חברת הלובינג כ־DCI Group ואת תאגיד הנפט כ־ExxonMobil. על פי האישומים, פרויקט מודיעין שכלל מעקב אחר פעילי אקלים הוצע בשנת 2015, ובהמשך נפרצו חשבונות בשנים 2016–2017. בתיק הוזכר גם תקציב מוצע של כ־125 אלף דולר בחודש לשירותי איסוף מידע.

לטענת הרשויות, חלק מן החומרים שהושגו הגיעו לקמפיינים תקשורתיים ולהליכים משפטיים שבהם עסקו יריבי פעילי הסביבה. כך, מסמכים והתכתבויות שנועדו להישאר פרטיים הפכו לכאורה לחומר המשמש במאבק על דעת הקהל ועל התביעות. רויטרס חשפה ב־2024 את פרטי החקירה בקשר לחברת הלובינג ויועץ הקשור לאקסון.

מה אומרות אקסון מוביל ו־DCI Group?

הטענות כלפי מי ששכרו שירותי מודיעין מחייבות זהירות. לא הוגשו אישומים פליליים נגד אקסון מוביל או נגד DCI Group בפרשת הפריצות המתוארת בכתב האישום נגד פורליט. חברת הנפט מסרה בעבר שאינה מעורבת בפעילות פריצה ולא הייתה מודעת לה, והוסיפה שהיא מגנה פעולות כאלה אם אכן התרחשו. DCI Group מסרה שהיא מנחה את עובדיה ויועציה לפעול על פי החוק, והכחישה ידיעה או מעורבות בפריצות; בהמשך טענה שנמסר לה כי היא ואנשיה אינם נתונים לחקירה מצד הרשויות.

בפרסומים על התיק עלו גם סכומים של מיליוני דולרים ששולמו לאורך שנים לחברות הקשורות לפורליט בידי גורמים עסקיים. ואולם עצם קיומו של תשלום עבור שירותי חקירות אינו מוכיח שהמשלם ידע על מעשים פליליים, והסכומים המתוארים כוללים פרויקטים ותקופות שונות. השאלות מי ידע מה, מה הוזמן במפורש ומה נמסר ללקוחות עומדות בלב המחלוקת העובדתית.

לקוראים המבקשים להכיר את החברה עצמה ואת עסקיה, באתר בָּעוֹלָם מופיע גם מדריך מניית אקסון מוביל (XOM). יש להפריד בין הדיון המשפטי בחשדות לבין בחינת פעילותה העסקית של החברה.

אבירם אזערי: החוקר הישראלי שכבר הורשע בפרשה קשורה

השם הישראלי הנוסף שחוזר בתחקירים הוא אבירם אזערי (Aviram Azari), חוקר פרטי שהורשע בארצות הברית בפרשת פריצות בינלאומית. בניגוד לפורליט, בעניינו של עזרי כבר ניתנה הכרעה פלילית: ב־2022 הודה בעבירות, וב־16 בנובמבר 2023 נגזרו עליו 80 חודשי מאסר בבית המשפט הפדרלי במנהטן.

על פי ההודעה הרשמית של משרד המשפטים האמריקאי, עזרי ניהל במשך שנים מבצעי דיוג ממוקד, שכר קבוצות האקרים ובין לקוחותיו היו פרויקטים שכוונו כלפי פעילי אקלים וגורמים נוספים ברחבי העולם. הרשויות העריכו שקיבל יותר מ־4.8 מיליון דולר בגין הפעילות שהודה בביצועה.

הפרקליטות האמריקאית טוענת בכתב האישום נגד פורליט שהיה קשר תפעולי בינו לבין עזרי, וכי באמצעותו נשכרו האקרים שחדרו לחשבונות של פעילי סביבה. אולם הרשעת עזרי אינה הרשעה של פורליט: שאלת חלקו הנטען של פורליט דורשת הכרעה עצמאית במשפטו.

מה הקשר לארגנטינה ולעוד פרשות מודיעין עסקי?

פרשת פעילי האקלים אינה היחידה ששמו של פורליט נקשר בה בדיווחים. במסגרת הליכי ההסגרה הוצגו גם טענות על פעילות איסוף מידע סביב סכסוך החובות הבינלאומי של ארגנטינה, שבו היו מעורבים משקיעים, קרנות גידור וחברות יחסי ציבור. לפי מסמכים שנסקרו בעיתונות הבריטית, חברת לובינג בוושינגטון שילמה לחברות המזוהות עם פורליט סכומים גדולים עבור עבודות מסוגים שונים בין 2013 ל־2018.

בנפרד, שמו של פורליט עלה בהליכים אזרחיים הקשורים לאיש העסקים בתחום התעופה פרהאד עזימה (Farhad Azima), שטען שגורמים שונים סייעו בחדירה לחשבונות הדוא״ל שלו. פורליט הכחיש שהיה מעורב בפריצה עצמה. לפי דיווח The Record מיולי 2025, התביעות האזרחיות העיקריות בפרשה זו הסתיימו בהסכמות ובמחיקה ללא הודאה באחריות מצד הנתבעים. אין לבלבל בינן לבין כתב האישום הפלילי הנוכחי בניו יורק.

הפרשות האלה ממחישות את הטווח הרחב של שירותי מודיעין עסקי בשוק הפרטי — מחיפוש מידע פומבי וחקירות חוקיות ועד חשדות להפעלת חדירה בלתי חוקית לחשבונות. השאלה המשפטית המרכזית היא לא רק איזה מידע הועבר, אלא איך הושג ומה ידעו האנשים שהזמינו אותו.

ממעצר בלונדון למשפט בניו יורק: השתלשלות האירועים

2015–2017: לפי התביעה, מתגבשת יוזמת איסוף מידע נגד פעילי אקלים, ובהמשך נפרצים חשבונות של יעדים המעורבים בנושא אקסון ומדיניות אקלים.

2019: אבירם אזערי נעצר בנמל התעופה קנדי בניו יורק במסגרת חקירת מערך הפריצות הרחב.

2022–2023: חבר מושבעים גדול מגיש בנובמבר 2022 כתב אישום נגד פורליט, תחילה תחת חיסיון. עזרי מודה במעשים בתיקו, ובנובמבר 2023 נגזר עליו עונש מאסר.

אפריל 2024: פורליט נעצר בנמל התעופה הית׳רו שבלונדון לבקשת הרשויות האמריקאיות. הליך ההסגרה הראשוני נתקל בתקלה פרוצדורלית, ובהמשך החלו הליכים מחודשים.

2025–מרץ 2026: בתי המשפט בבריטניה דנים בבקשת ההסגרה ובהתנגדויות שהעלה פורליט. באפריל 2025 נדחתה התנגדותו בערכאה הראשונה, ובמרץ 2026 נדחה גם הערעור האחרון שסלל את הדרך להסגרתו.

אפריל–אוקטובר 2026: פורליט מועבר לארצות הברית, מתייצב בפני בית משפט פדרלי, כופר באישומים ומשוחרר בערבות ובפיקוח. מסמכי בית המשפט בהמשך השנה מתעדים דיונים על תנאי השחרור, העברת חומרי חקירה ולוח ההליכים. תחקיר הניו יורק טיימס ב־14 באוקטובר מציב אותו שוב במרכז תשומת הלב הציבורית.

מהו העונש האפשרי, ומה עדיין לא הוכרע?

התביעה מייחסת לפורליט שלושה אישומים פליליים פדרליים, שהעונשים המרביים בגינם עשויים להסתכם עד 45 שנות מאסר, אם יורשע בכולם ויוטלו עונשים מצטברים. זהו גבול עונשי תיאורטי ולא דרישת עונש קונקרטית של התביעה לקראת גזר דין. אין גזר דין בעניינו, משום שטרם ניתנה הרשעה.

התיק מתנהל בבית המשפט הפדרלי בדרום ניו יורק בפני השופט ג׳סי פורמן, ומספרו 22-CR-645. החלטה פומבית מיולי 2026 עסקה בהעברת חומרי גילוי ובהתאמת לוח הדיונים. לפי התחקירים העדכניים, פורליט שוהה באזור ניו יורק תחת הגבלות ופיקוח על מיקומו. לא מצאנו הכרעה סופית או גזר דין בתיק, ואין הצדקה להציגו כמי שכבר נמצא בכלא בעקבות הרשעה.

פורליט טען לאורך השנים, באמצעות סנגוריו, שלא הזמין או מימן פריצות בלתי חוקיות. בשלב הליכי ההסגרה העלה גם טענות נגד אופיו של ההליך האמריקאי; בתי המשפט בבריטניה לא קיבלו את ההתנגדות להסגרתו. במשפט בארצות הברית עומדת לו חזקת החפות, והנטל להוכיח את האישומים מוטל על התביעה.

למה הפרשה מעניינת הרבה מעבר לאדם אחד?

אם אדם מצליח להיכנס לחשבון הדוא״ל הפרטי של עיתונאי, פעיל ציבור, עורך דין או יועץ אסטרטגי, הוא עשוי להשיג מידע שלא היה נחשף בשום חקירה חוקית. כאשר החומר הזה משמש במאבק משפטי או בקמפיין תקשורתי, הפגיעה עשויה להיות רחבה יותר מהפרת הפרטיות של הקורבן: ייתכן שינוי של מאזן הכוחות בין צדדים להליך, הרתעה של פעילים מפני דיונים חופשיים והפצת מידע מתוך הקשר חלקי.

דווקא משום ששוק החקירות העסקיות פועל לעיתים באמצעות חברות ביניים וקבלני משנה בכמה מדינות, קשה לברר מי ידע מה ומתי. זהו גם אחד המאפיינים שהופכים את התיק לחשוב עבור חברות, ארגוני חברה אזרחית ומערכת המשפט. במקביל, אין להסיק שמי שמתקשר עם חוקר פרטי אחראי אוטומטית לכל פעולה שקבלן משנה ביצע לכאורה. האחריות האישית והארגונית היא עניין של ראיות ושל הכרעה משפטית.

אחרי מה לעקוב

השלב המרכזי הבא הוא ההתקדמות בהליך הפלילי בניו יורק: החלטות בבקשות הצדדים, קביעת מועדי דיון ומשפט, קבילות מסמכי החקירה ועדויות שעשויות להבהיר את שרשרת הזמנת המידע והעברתו. חשוב לעקוב גם אחר השאלה אם יתפרסמו מסמכים נוספים על זהות מי שהזמינו את הפעולות ועל מידת מודעותם לאופן שבו הושג המידע. עד לפסיקה יש לייחס את העובדות השנויות במחלוקת לגורם שטוען אותן.

הזווית הישראלית

הפרשה מחזירה לדיון את מקומם של חוקרים פרטיים וחברות מודיעין עסקי מישראל בשוק הבינלאומי. חקירה עסקית יכולה להיות פעילות חוקית של איתור מידע וניתוחו, אך פעילות הכוללת גישה לא מורשית לחשבונות פרטיים עלולה להיחשב עבירת מחשב גם אם בוצעה במדינה אחרת או באמצעות קבלן משנה.

המקרה מדגיש גם את יכולתה של מערכת אכיפת החוק האמריקאית לנהל הליכי הסגרה נגד אדם זר בגין חשדות לפעילות חוצת גבולות שפגעה בנפגעים ובאינטרסים בארצות הברית. באתר בָּעוֹלָם אפשר לקרוא גם על מתקפת הסייבר ששיבשה מערכות בסופרמרקטים בצרפת ולהכיר את ההבדל בין מתקפה על תשתיות לבין גניבת מידע המשמשת במאבק עסקי או משפטי.

מקורות:
The New York Times — תחקיר על עמית פורליט, 14.10.2026 ·
The Guardian, 15.7.2026 ·
E&E News / POLITICO, 8.4.2026 ·
Reuters, 22.1.2025 ·
Reuters, 27.11.2024 ·
משרד המשפטים האמריקאי — גזר דינו של אבירם אזערי, 16.11.2023 ·
החלטת בית המשפט בתיק Forlit, 28.7.2026 ·
Reuters — הסדרת התביעות האזרחיות הנפרדות, 10.7.2025.