האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הכריזה היום (שני, 12 באוקטובר) כי פרס נובל לכלכלה לשנת 2026 יוענק לרוברט א' הול מאוניברסיטת סטנפורד ולמייקל וודפורד מאוניברסיטת קולומביה. השניים זכו על תרומתם לביסוס המיקרו־כלכלי של מדיניות לייצוב המשק – מחקר המסייע להבין כיצד בנקים מרכזיים וממשלות יכולים להתמודד עם אינפלציה, מיתון ותנודות בפעילות הכלכלית.

חמש נקודות מרכזיות

• הזוכים הם הכלכלנים האמריקנים רוברט א' הול (Robert E. Hall) ומייקל וודפורד (Michael Woodford).
• נימוק הפרס: "על היסודות המיקרו־כלכליים של ייצוב מקרו־כלכלי".
• מחקריהם עוסקים בקשר בין החלטות של צרכנים ועסקים לבין התנהגות המשק כולו.
• עבודתם השפיעה על פיתוח מודלים לניתוח מדיניות מוניטרית, ריבית, אינפלציה ותעסוקה.
• הפרס לשנת 2026 עומד על 12 מיליון קרונות שוודיות, שיחולקו בין שני הזוכים.

מה בדיוק חקרו הזוכים?

כאשר מדינה מתמודדת עם עליית מחירים, אבטלה או האטה כלכלית, מקבלי ההחלטות צריכים לבחור בין צעדים שעשויים לסייע לייצוב המשק – אך גם לגבות מחיר. העלאת ריבית יכולה לצנן את האינפלציה, למשל, אך גם לייקר הלוואות ולפגוע בהשקעות.

הול וודפורד תרמו להבנה של הקשר בין התנהגותם של אנשים, משפחות ועסקים לבין תהליכים במשק כולו. במקום להתייחס לצריכה, לאינפלציה ולתעסוקה רק כאל נתונים מצרפיים, הם סייעו לפתח מסגרות ניתוח הנשענות על בחירות כלכליות, תמריצים וציפיות לעתיד.

הגישה הזאת היא חלק משמעותי מההתפתחות של הכלכלה המקרו־כלכלית המודרנית. היא מאפשרת לבחון כיצד החלטות על ריבית או על הוצאות ממשלתיות צפויות להשפיע על הכלכלה, ובאילו נסיבות התוצאות עשויות להיות שונות מהצפוי.

רוברט הול: כיצד אנחנו מחליטים כמה להוציא?

רוברט א' הול (Robert E. Hall), יליד 1943, הוא כלכלן אמריקני מאוניברסיטת סטנפורד. הוא מוכר בזכות מחקרים על צריכה, תעסוקה ומחזורי עסקים – כלומר, התנועה בין תקופות של צמיחה להאטה במשק.

אחד הרעיונות המרכזיים בעבודתו הוא שהחלטות צריכה של משקי בית אינן תלויות רק בהכנסה החודשית הנוכחית. אנשים מתחשבים גם במה שהם מצפים להרוויח בעתיד ובמידת הביטחון הכלכלי שלהם. כאשר החשש מפיטורים או מירידה בהכנסה גובר, משפחות עשויות לצמצם הוצאות עוד לפני שחל שינוי ממשי בהכנסתן.

להחלטות כאלה יש השלכות רחבות: ירידה בצריכה עלולה לפגוע במכירות של עסקים, להביא לצמצום השקעות ולהכביד על התעסוקה. הבנת המנגנון חיונית למי שמבקשים לתכנן מדיניות בתקופת האטה.

מייקל וודפורד: החשיבות של ציפיות הציבור

מייקל וודפורד (Michael Woodford), יליד 1955, הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, מהחוקרים הבולטים בתחום המדיניות המוניטרית. ספרו Interest and Prices, שראה אור ב־2003, הפך לאחד מספרי היסוד בדיון המודרני על ריבית ואינפלציה.

תרומה מרכזית של וודפורד היא ההדגשה שהשפעתו של הבנק המרכזי אינה נובעת רק מגובה הריבית היום. גם הציפיות של הציבור, החברות והמשקיעים לגבי החלטות הריבית בעתיד משפיעות על התנהגותם כבר בהווה.

לדוגמה, הודעה של בנק מרכזי שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן עשויה לגרום לעסקים לדחות השקעות ולמשקי בית לצמצם נטילת הלוואות. לעומת זאת, ציפייה להפחתת ריבית עשויה לשנות החלטות עוד לפני שההפחתה מתבצעת. לכן גם האופן שבו הבנק המרכזי מסביר את מדיניותו הוא מרכיב חשוב בהשפעתה.

למה זה חשוב גם מחוץ לאקדמיה?

השאלות שבהן עסקו הול וודפורד עומדות בלב העבודה של בנקים מרכזיים ומשרדי אוצר. כאשר קובעי המדיניות שוקלים כיצד להגיב לאינפלציה, למיתון או לזעזוע חיצוני, הם זקוקים למודלים המנסים להעריך את תגובתם של משקי הבית והעסקים.

המודלים הללו אינם מספקים תחזית מושלמת – משברים, מלחמות ושינויים טכנולוגיים יכולים להפתיע גם כלכלנים מנוסים. עם זאת, הם מאפשרים לבחון באופן שיטתי את ההשלכות האפשריות של החלטות שונות ואת המחירים הנלווים להן.

מי זכה בפרס בשנה שעברה?

בשנת 2025 זכו בפרס יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט, על מחקריהם שהסבירו כיצד חדשנות והתקדמות טכנולוגית מניעות צמיחה כלכלית לאורך זמן. מוקיר, שגדל בחיפה, הוא גם בעל זיקה אקדמית לישראל.

פרס הכלכלה נוסד בשנת 1968 ביוזמת הבנק המרכזי של שוודיה, והוענק לראשונה ב־1969. בשונה מחמשת פרסי נובל המקוריים, הוא לא נקבע בצוואתו של אלפרד נובל, אך מוענק במסגרת אירועי הפרסים. טקס הענקת הפרסים יתקיים ב־10 בדצמבר בשטוקהולם.

לפרטים על הפרסים האחרים ועל הזוכים השנה: מדריך פרסי נובל 2026 באתר בָּעוֹלָם.

אחרי מה לעקוב

אחד המבחנים המרכזיים של המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות יהיה השילוב בין מאבק באינפלציה לשמירה על תעסוקה וצמיחה. המחקר שעליו הוענק הפרס מסייע להבהיר מדוע הציפיות של הציבור, האמון בבנק המרכזי ואופן התגובה של משקי הבית חשובים לא פחות מהמספרים המתפרסמים בהחלטות הריבית.

הזווית הישראלית

גם בנק ישראל נדרש לאזן בין יציבות המחירים לבין מצב הפעילות הכלכלית. ההשפעה של שינויים בריבית על משכנתאות, הלוואות לעסקים, צריכה והשקעות היא דוגמה ישירה לחשיבות של המנגנונים שחקרו חתני הפרס. לצד הריבית עצמה, חשובות גם הציפיות לגבי מה שיקרה למחירים ולמדיניות הכלכלית בחודשים הבאים.

מקורות: אתר פרס נובל – מועדי ההכרזות | האקדמיה המלכותית השוודית למדעים | El País – דיווח על הזוכים | Hindustan Times – דיווח על הזוכים ונימוק הפרס.