תצלומי לוויין וראיונות עם גורמים אזוריים חושפים תמונה רחבה של נזקי המלחמה לבסיסי ארצות הברית במזרח התיכון: יותר מ־115 תקיפות טילים וכטב״מים שאיראן או ארגונים הנתמכים בידיה נטלו עליהן אחריות פגעו, עד אוגוסט 2026, במבנים ובציוד ב־26 בסיסים ואתרים שבהם מצוי ציוד אמריקאי. על פי תחקיר סוכנות AP שפורסם בסוף השבוע, התקיפות התמקדו תחילה במערכות גילוי והתראה ולאחר מכן גם במטוסים, מחסנים, מתקני דלק ומגורי חיילים.

התחקיר מתפרסם בזמן שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל אפשרות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע ב־3 בנובמבר. חשוב להפריד בין חשיפת נזקי החודשים האחרונים לבין החלטה אמריקאית על סבב צבאי חדש, שעדיין לא פורסמה.

תמונה ראשית: משגר פטריוט אמריקאי בצילום ארכיון מאירופה, לא תיעוד של אחד האתרים שנפגעו. מקור: ספריית המדיה של בָּעוֹלָם, צילום בנחלת הכלל.

5 דברים שצריך לדעת

• 26 אתרים: סוכנות AP זיהתה פגיעה במתקנים צבאיים עם ציוד אמריקאי בשמונה מדינות במזרח התיכון.
• יותר מ־115 תקיפות: המספר מתייחס לתקיפות של איראן או של גורמים המזוהים עמה, ולא בהכרח למספר טילים ששוגרו או לכל תקיפה שהצליחה.
• מכ״מים לפני מחסנים: בשלב הראשון נפגעו מערכות התראה, מכ״מים ומתחמים המשמשים מטוסים; בהמשך נפגעו גם מתקני דלק, תקשורת ומגורים.
• כוויית נפגעה במיוחד: בסיס עלי א־סאלם הותקף לפי התחקיר לפחות 30 פעמים, ומחנה בוהרינג ספג נזקים נרחבים.
• עלות של מיליארדים: AP מעריכה שהנזק לציוד מגיע למיליארדי דולרים, אך לא הוצג אומדן תקציבי אמריקאי סופי.

מה נחשף בתצלומי הלוויין?

עיתונאי AP השוו צילומים של חברות לוויין שונות, בחנו את מצב המבנים לפני ואחרי התקיפות ושוחחו עם ארבעה גורמים אזוריים המכירים את האירועים. הם מצאו שבין אפריל ליוני בלבד נפגעו או נהרסו מאות מבנים ומתקנים. בין המדינות שבהן נפגעו אתרים: כוויית, בחריין, עיראק, ירדן, עומאן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.

בבסיס עלי א־סאלם בכוויית זוהו פגיעות בלפחות 15 האנגרים למטוסים, במחסנים ובמבנים נוספים. במחנה בוהרינג נגרם נזק קשה למתחמים המשמשים את החיילים. לפי התחקיר, תקיפה בכוויית ב־1 במרץ גבתה את חייהם של שישה חיילים אמריקאים. הנתונים המובאים כאן משקפים את ממצאי התחקיר ולא פירוט מלא שאושר בידי הפנטגון.

מדוע המכ״מים היו יעד מרכזי?

מערכות התרעה מוקדמת נועדו לזהות שיגורי טילים ולספק זמן תגובה למערך ההגנה. לפי מומחים שצוטטו ב־AP, פגיעה במערכות האלה עשויה להקטין את יכולת המעקב והיירוט בהמשך. בירדן נפגע מכ״ם מתקדם שמחירו מוערך בכחצי מיליארד דולר, ובקטאר נפגע מכ״ם נוסף, שמצבו הסופי עדיין אינו ברור.

התחקיר מתאר גם פגיעה במטוסי תדלוק, בציוד תקשורת ובמטוס ביון מדגם E-3 בבסיס הנסיך סולטאן בערב הסעודית. לדברי גורמים אזוריים, ארצות הברית אף העבירה חלק מהציוד שלה אל מחוץ למפרץ הפרסי. זהו דיווח על פריסה שהשתנתה, לא הודעה רשמית על נסיגה אמריקאית מהאזור.

מה אומר הפנטגון ומה עדיין לא ידוע?

פיקוד המרכז האמריקאי נמנע מלפרט לסוכנות AP את הנזק בנימוקי ביטחון מבצעי. דובר הפנטגון שון פארנל מסר כי הבסיסים והכוחות מוגנים, וכי לאנשי הצבא יש את המשאבים הנדרשים לביצוע משימותיהם. תחקיר הלוויין מספק אפוא תמונה עצמאית, אך אינו מאפשר להעריך בפומבי את מלוא היכולת המבצעית הנוכחית של כל בסיס.

הזווית הישראלית

הסיפור חורג מהמאזן שבין וושינגטון לטהראן. יכולת ההתרעה האזורית, הגנת נתיבי השיט והנוכחות הצבאית האמריקאית במפרץ משפיעות גם על חופש הפעולה של ישראל ועל ביטחון שותפותיה. עם זאת, פגיעה במתקן אמריקאי אינה מעידה בפני עצמה על פגיעה ביכולת ההגנה של ישראל, והנתונים שפורסמו אינם מאפשרים להסיק מסקנה כזאת.

לרקע על ההתפתחויות הדיפלומטיות והצבאיות: ארצות הברית נערכת לאפשרות של תקיפה חדשה באיראן וגם מכירת טילי הפטריוט לאוקראינה.

אחרי מה לעקוב?

השאלות המרכזיות הן האם תתפרסם הערכת נזק רשמית של משרד ההגנה, האם תשתנה פריסת הכוחות האמריקאיים באזור, והאם המגעים המדיניים מול איראן יצליחו למנוע חזרה ללחימה. בהקשר התקציבי, יהיה חשוב לראות כמה יוקצה לשיקום המכ״מים, המטוסים והמבנים שנפגעו.

עודכן ב־1 בנובמבר 2026. מקור מרכזי: תחקיר Associated Press. הסוכנות הצליבה תצלומי לוויין וראיונות עם גורמים אזוריים.