המתקפות של אוקראינה בעומק רוסיה הגיעו גם לתשתיות שעליהן נשענים שירותי האינטרנט והבינה המלאכותית במדינה. בשלוש תקיפות כטב״מים בין 8 ל־11 באוקטובר 2026 נפגעו מרכזי נתונים של ענקית הטכנולוגיה הרוסית יאנדקס בסאסובו, קלוגה וולדימיר. שני מתקנים הושבתו לחלוטין ושלישי הושבת בחלקו; שירותי ענן, יישומים ואתרים של לקוחות החברה סבלו משיבושים. הקרמלין אישר ב־13 באוקטובר שהממשלה דנה בהשלכות, בעוד החברה מנסה לשקם את פעילותה — בלי לדעת מתי תצליח.
13 באוקטובר 2026 | הדיווח מבוסס על הודעת יאנדקס, רויטרס, AFP וכלי תקשורת העוסקים בטכנולוגיה.
5 נקודות מרכזיות
- שלושה מתקנים נפגעו: סאסובו במחוז ריאזאן ב־8 באוקטובר, קלוגה ב־9 באוקטובר וולדימיר ב־11 באוקטובר.
- פגיעה בתשתית דיגיטלית: תקלות נרשמו בשירותי יאנדקס ובאתרים וביישומים של חברות שמשתמשות בשרתיה.
- חשש לפגיעה בבינה מלאכותית: בסאסובו נמצאים שניים משלושת מחשבי־העל שבהם משתמשת יאנדקס לפיתוח מודלי AI. לא ידוע אם המחשבים עצמם נפגעו.
- תגובה מהקרמלין: דובר הנשיאות דמיטרי פסקוב הודיע שהממשלה בוחנת את הקשיים; שאלת הפיצוי למשתמשים עדיין פתוחה.
- שינוי באופי המלחמה: במקביל לתקיפות על מתקני אנרגיה ומחסנים, שתי המדינות מכוונות כעת גם לתשתיות שמחזיקות שירותי תקשורת וענן.
מה בדיוק הותקף?
התקיפה הראשונה בסדרה אירעה בלילה שבין 7 ל־8 באוקטובר. כטב״מים פגעו במרכז הנתונים של יאנדקס (Yandex) בעיר סאסובו (Sasovo), במחוז ריאזאן מדרום־מזרח למוסקבה. שריפה שפרצה במתקן הביאה להשבתתו המלאה. החברה הודיעה שלא היו נפגעים בקרב עובדיה ושצוותי חירום וטכנאים נשלחו למקום. בהודעה הרשמית תיארה יאנדקס את מרכזי הנתונים כ״הלב הפיזי״ של שירותיה.
למחרת, 9 באוקטובר, נפגע מרכז נתונים נוסף של החברה באזור קלוגה (Kaluga), מדרום־מערב למוסקבה. יאנדקס אישרה שחלק מהתשתיות יצאו מכלל פעולה. חברת הנשק האוקראינית Fire Point מסרה כי בתקיפה נעשה שימוש בכטב״מים מתוצרתה מדגם FP-1, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אישר כי התקיפה בקלוגה הייתה תגובה לפגיעה הרוסית בתשתיות דיגיטליות באוקראינה. כך דיווחה רויטרס.
ב־11 באוקטובר הודיעה יאנדקס שגם מרכז הנתונים שלה בולדימיר (Vladimir), ממזרח למוסקבה, נפגע בתקיפת כטב״מים והושבת לחלוטין. גם במקרה הזה החברה דיווחה שלא היו נפגעים. מדובר בשלוש פגיעות בתוך ארבעה ימים בתשתיות של אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות ברוסיה. רויטרס, 11 באוקטובר.
למה מרכזי הנתונים האלה כל כך חשובים?
יאנדקס מכונה לעיתים ״גוגל הרוסית״, אבל הפעילות שלה חורגת ממנוע חיפוש: החברה מפעילה שירותי מפות וניווט, הסעות, הזמנות מזון, דואר אלקטרוני, שירותי תשלום ומחשוב ענן. עסקים רבים מאחסנים את הנתונים שלהם על שרתיה ומשתמשים במערכות שלה להפעלת אתרים, יישומים ושירות לקוחות. פגיעה במרכז נתונים אחד עלולה להשפיע גם על חברות שלא הותקפו ישירות, משום שהן תלויות בתשתית משותפת.
בסאסובו מאוחסנים עשרות אלפי שרתים. לפי נתונים קודמים של החברה, במתחם נמצאים גם שניים משלושת מחשבי־העל המשמשים לפיתוח מודל הבינה המלאכותית שלה, YandexGPT. עצם הימצאותם במתחם אינה אומרת שנפגעו: יאנדקס לא אישרה פגיעה פיזית במחשבי־העל, והיקף הנזק לציוד עדיין בבדיקה. רויטרס.
מה קרה לשירותים ולמשתמשים?
השיבושים הורגשו גם מחוץ למתקנים שנפגעו. משתמשים דיווחו על קשיים בשירותי האחסון והמסמכים של יאנדקס וביישומים נוספים. גם אתרים ושירותים של חברות אחרות — ובהם שירותי נדל״ן, תקשורת, אתר רכבות רוסיה ואתרים מסחריים — דיווחו על הפרעות. אתר מדוזה פירט את גל התקלות.
רויטרס ראיינה יזם רוסי שהפעיל אפליקציית היכרויות באמצעות שירות הענן של יאנדקס. לדבריו, כ־8,000 המשתמשים של האפליקציה לא הצליחו להיכנס, וגם הניסיון לשחזר מידע מגיבוי נתקל בשגיאה. הוא הדגיש שאין עדיין ראיה לאובדן מוחלט של הנתונים — אבל עצם חוסר היכולת להפעיל את השירות עלול לגרום לאובדן לקוחות. יאנדקס מסרה שהגיעה להסכמות עם ספקי ענן אחרים כדי לסייע ללקוחות להעביר שירותים ומידע. בעקבות התקיפות ירדה מניית החברה ביותר מ־4% בבורסת מוסקבה, לפי רויטרס.
נכון ל־13 באוקטובר, ישנם שירותים שעדיין מתמודדים עם הפרעות, ובהם שירות התשלומים Yandex Pay. החברה לא פרסמה מועד מוסכם להשלמת השיקום. The Verge דיווח על ההשלכות למשתמשים.
הקרמלין נכנס לתמונה
ביום שלישי, 13 באוקטובר, אישר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי ממשלת רוסיה דנה בבעיות שנוצרו בעקבות הפגיעה בשלושת מרכזי הנתונים. לדבריו, מוקדם לקבוע אם ההשבתות גרמו למשתמשים נזקים כספיים שמחייבים פיצוי. הוא ציין שיאנדקס פועלת בדחיפות לצמצום השלכות התקיפות. רויטרס, 13 באוקטובר.
המעורבות של הקרמלין מעידה שהתקיפות אינן רק אירוע תפעולי של חברה פרטית. תפקודה של יאנדקס משפיע על פעילות יומיומית של מיליוני משתמשים ועל עסקים רבים, ולכן השבתה ממושכת יכולה להפוך גם לסוגיה כלכלית ופוליטית.
האם אוקראינה יכולה להשבית את האינטרנט ברוסיה?
התקיפות מדגימות את הפגיעות של תשתיות דיגיטליות למתקפות פיזיות, אך אין ראיה שהאינטרנט הרוסי כולו קרס. מרכזי נתונים גדולים תוכננו בדרך כלל להפעיל מערכות גיבוי ולהעביר חלק מהעומס למתקנים אחרים. עם זאת, כאשר כמה מתקנים מושבתים בזה אחר זה, אפשרויות הגיבוי מצטמצמות וזמני השיקום מתארכים.
האם התקיפות צמצמו את הפייק ניוז בעולם?
לצד השיבושים בשירותי יאנדקס, התפרסמו ברשתות החברתיות דיווחים שלפיהם המתקפות האוקראיניות גרמו לצניחה בפעילות בוטים רוסיים ולהפחתת הפצת דיסאינפורמציה בעולם. הטענות מבוססות בחלקן על נתון אמיתי: לפי ניתוח של Cloudflare Radar, תעבורה אוטומטית מרשת יאנדקס (AS13238) ירדה בכ־94% ב־11 באוקטובר, בהשוואה לממוצע במחצית השנייה של ספטמבר. Euronews דיווח על הנתון ועל הוויכוח שעורר.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ב־12 באוקטובר, בנאום בפורום הביטחון בוורשה, כי אחרי התקיפות ברשתות החברתיות הורגשו, לדבריו, פחות שנאה, פחות פילוג ופחות פרובוקציות. הוא קשר זאת לירידה בפעילות בוטים. הדברים משקפים את עמדת הנשיא ואת התרשמותו, אך אינם הוכחה סטטיסטית להפחתה בהיקף החדשות הכוזבות.
הסיבה היא שהמדידה של Cloudflare עוסקת בבקשות אוטומטיות שנשלחות משרתים השייכים לרשת יאנדקס. חלק גדול מהן נוצר בידי סורקי חיפוש — תוכנות לגיטימיות שמבקרות באתרים כדי לאנדקס דפים במנוע החיפוש. הנתון אינו מודד פוסטים ברשתות חברתיות, אינו מזהה תוכן שקרי ואינו חושף מי מפעיל רשתות השפעה פוליטיות. The Verge וCybernews בדקו את הטענות והדגישו כי התעבורה האוטומטית מרוסיה בכללותה לא הציגה ירידה דומה. גם הגרפים שהופצו על ירידה בפעילות פוליטית סביב מפלגות באירופה לא אומתו באופן עצמאי.
השורה התחתונה: התקיפות גרמו לשיבוש ממשי ומתועד במערכות יאנדקס ובפעילות האוטומטית שלה. ייתכן שהן השפיעו בעקיפין גם על מערכי הפצת תעמולה מסוימים, אך נכון ל־13 באוקטובר לא פורסמו נתונים שמוכיחים ירידה כלל־עולמית בפייק ניוז או קריסה של רשתות הבוטים הרוסיות ברשתות החברתיות. כדי לבדוק טענה כזאת דרושים נתוני פעילות מחשבונות ומקמפיינים מזוהים לאורך זמן, ולא רק מדידת תעבורת שרתים.
שלב חדש במלחמת התשתיות
בחודשים האחרונים הרחיבו רוסיה ואוקראינה את התקיפות מעבר לעמדות צבאיות ולתשתיות אנרגיה, אל מחסני מסחר אלקטרוני, נמלים, רשתות תקשורת ומרכזי נתונים. רוסיה תקפה תשתיות אינטרנט וענן באוקראינה, לרבות אתרים בקייב; לפי דיווחים, אחת התקיפות גרמה לניתוק זמני של יותר מ־100 אלף משקי בית מהאינטרנט. זלנסקי הציג את הפעולות האוקראיניות כתגובה הדדית לתקיפות הרוסיות. רויטרס.
מרכזי נתונים משרתים בדרך כלל גם משתמשים ועסקים אזרחיים. משום כך, גם אם מדינה טוענת שיש למתקן תרומה צבאית, חוקי הלחימה מחייבים להבחין בין מטרות צבאיות לאזרחיות, לבחון את היתרון הצבאי הצפוי ולהימנע מפגיעה אזרחית בלתי מידתית. המידע הפומבי בשלב זה אינו מאפשר לקבוע באופן עצמאי את החוקיות של כל אחת מהתקיפות.
להתפתחויות הרחבות במלחמה, לתקיפות על תשתיות האנרגיה ולמגעים המדיניים אפשר לפנות גם למדריך מלחמת רוסיה–אוקראינה המתעדכן של בָּעוֹלָם.
אחרי מה לעקוב
השאלות המרכזיות הן מתי יאנדקס תצליח להחזיר את שלושת האתרים לפעילות, האם יתברר שמחשבי־העל בסאסובו נפגעו, האם נגרם אובדן נתונים ללקוחות וכיצד יפעלו הרשויות הרוסיות במקרה של דרישות לפיצוי. התפתחות נוספת תהיה החלטת חברות הטכנולוגיה ברוסיה אם להעביר חלק מהפעילות למרכזים קטנים או מוגנים יותר.
הזווית הישראלית
לא דווח על פגיעה ישירה בחברות ישראליות בעקבות התקיפות. עם זאת, המקרה ממחיש את חשיבותם של פיזור שרתים בין אזורים, גיבויים נפרדים ותוכניות התאוששות מאסון — במיוחד לחברות שפועלות בענן ומספקות שירותים חיוניים. לקח זה רלוונטי גם לישראל, שבה המשכיות של שירותים פיננסיים, ממשלתיים ועסקיים תלויה בתשתיות דיגיטליות.
מקורות מרכזיים
- הודעת יאנדקס הרשמית, 9 באוקטובר, עם עדכון ל־11 באוקטובר
- רויטרס, 13 באוקטובר — תגובת הקרמלין
- רויטרס, 9 באוקטובר — הפגיעה בקלוגה, מחשבי־העל והשלכות כלכליות
- רויטרס, 11 באוקטובר — התקיפה השלישית בוולדימיר
- מדוזה — הסבר על הפגיעות של מרכזי נתונים ותשתיות הענן ברוסיה
- The Verge, 13 באוקטובר — בדיקת הטענות על ״בוטי תעמולה״
