כ־2.3 מיליון מקרי סרטן חדשים בעולם בשנת 2024 היו קשורים לזיהומים בנגיפים, בחיידקים ובגורמים מזהמים אחרים – כ־12% מכלל האבחנות החדשות. כך עולה ממחקר רחב של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), זרוע של ארגון הבריאות העולמי. הממצאים מדגישים שחלק ממקרי הסרטן עשויים להימנע באמצעות חיסונים, אבחון וטיפול בזיהומים – אך אין פירוש הדבר שסרטן ככלל הוא מחלה מידבקת.
המחקר פורסם בסוף ספטמבר 2026 בכתב העת The Lancet Oncology, וזכה לתשומת לב מחודשת בתקשורת הבינלאומית באוקטובר. הוא מסכם אומדנים לשנת 2024, ולא נתונים על מספר החולים באוקטובר 2026. בדיקת מקור הנתונים וההפרדה בין שנת המחקר לשנת הפרסום חיוניות להבנת המספרים.
תמונה ראשית: עבודה במעבדה רפואית, צילום אילוסטרציה שאינו מתוך המחקר. צילום: Akram Huseyn / Unsplash.
חמש נקודות מרכזיות
- אחד מכל שמונה: לפי הערכות IARC, זיהומים אחראים לכ־12% ממקרי הסרטן החדשים בעולם ב־2024 – כ־2.3 מיליון מקרים.
- הגורם המוביל: החיידק הליקובקטר פילורי (H. pylori), הקשור בעיקר לסרטן הקיבה, נאמד בכ־760 אלף מקרים.
- נגיף הפפילומה (HPV): נקשר לכ־750 אלף מקרים, ובראשם סרטן צוואר הרחם, אך גם סוגי סרטן נוספים בנשים ובגברים.
- דלקות כבד נגיפיות: הפטיטיס B והפטיטיס C תורמות לסיכון לסרטן הכבד; גם נגיף אפשטיין־בר (EBV) נקשר לכמה סוגי סרטן.
- מניעה אפשרית: חיסון נגד HPV והפטיטיס B, טיפול בזיהומים מסוימים ובדיקות סקר מותאמות יכולים לצמצם סיכונים – לא להבטיח מניעה מוחלטת.
מה בדיוק בדקו החוקרים?
הצוות הבינלאומי נעזר באומדני התחלואה ממאגר Global Cancer Observatory של IARC ובידע המדעי שנצבר על קשר סיבתי בין מחוללי מחלות לבין סוגי סרטן. כך חישבו את מספר מקרי הסרטן החדשים בשנת 2024 שניתן לייחס לזיהומים מוכרים. מדובר באומדן אפידמיולוגי ברמת אוכלוסייה, לא במחקר שבדק ישירות את כל 2.3 מיליון החולים או קבע בוודאות מה גרם לכל גידול.
לפי הודעת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, המחקר מעדכן את תמונת התחלואה העולמית ומביא בחשבון גם מחוללי זיהומים וקשרים חדשים יחסית, לרבות תפקידו של EBV בחלק ממקרי סרטן הקיבה. תוצאותיו פורסמו ב־28–29 בספטמבר 2026.
אילו זיהומים נקשרים לסרטן – ובאיזה היקף?
| גורם מזהם | אומדן מקרים חדשים בעולם ב־2024 | סוגי סרטן מרכזיים הקשורים אליו |
|---|---|---|
| הליקובקטר פילורי (H. pylori) | כ־760 אלף | בעיקר סרטן הקיבה |
| נגיף הפפילומה האנושי (HPV) | כ־750 אלף | צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים |
| הפטיטיס B (HBV) | כ־360 אלף | בעיקר סרטן הכבד |
| אפשטיין־בר (EBV) | כ־260 אלף | סוגי לימפומה, סרטן האף והלוע וחלק ממקרי סרטן הקיבה |
| הפטיטיס C (HCV) | כ־160 אלף | בעיקר סרטן הכבד |
הנתונים מעוגלים והם מתוך תקציר המחקר ב־PubMed. אלה אינם שיעורי הסיכון של מי שנדבקו, אלא מספרי המקרים המוערכים מתוך כלל מקרי הסרטן בעולם.
איך נגיף או חיידק עלולים לתרום להתפתחות גידול?
אין מנגנון אחד המתאים לכל מחולל מחלה. נגיפים מסוימים משבשים את מנגנוני בקרת החלוקה של התא; זיהומים אחרים עלולים לעורר דלקת ממושכת ונזק מצטבר לרקמה; ובמקרים מסוימים פגיעה במערכת החיסון מקלה על גידולים להתפתח. למשל, זיהום ממושך בהליקובקטר פילורי עלול לפגוע ברירית הקיבה, ודלקת כבד נגיפית כרונית עשויה ליצור לאורך שנים סביבה שמגדילה את הסיכון לסרטן הכבד.
עם זאת, רוב מי שנדבקים בנגיפים או בחיידקים האלה אינם מפתחים סרטן. בדרך כלל נדרשים תנאים נוספים, כגון התמדה של הזיהום, גורמי סיכון אחרים ושינויים תאיים לאורך זמן. מידע מפורט על המנגנונים מופיע גם בהסקירה של האגודה האמריקנית לסרטן.
מה אפשר לעשות כדי להקטין את הסיכון?
הבשורה החשובה במחקר אינה שיש בדיקה חדשה אחת שמזהה את כל סוגי הסרטן. חלק מאמצעי המניעה מוכרים שנים רבות: התחסנות נגד HPV והפטיטיס B בהתאם להמלצות משרד הבריאות; בירור וטיפול בהליקובקטר פילורי כאשר קיימת לכך התוויה רפואית; איתור וטיפול בזיהומי הפטיטיס B ו־C; ומעקב ובדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם על פי גיל, היסטוריה רפואית וההנחיות הרלוונטיות.
הטיפול בהפטיטיס C, למשל, עשוי לסלק את הנגיף ולצמצם סיכונים עתידיים, אך אנשים שכבר סובלים ממחלת כבד מתקדמת עשויים להזדקק למעקב גם לאחר מכן. חיסון נגד HPV אינו מבטל את הצורך בבדיקות סקר מתאימות. גם אין סיבה לבצע בדיקות לכל זיהום רק משום שקראנו כותרת על סרטן; בירור אישי נעשה מול אנשי מקצוע לפי נסיבות וסיכון.
למה הפערים בין מדינות חשובים?
לפי המחקר, במזרח אסיה נרשמו על פי האומדן כ־990 אלף מקרים חדשים המיוחסים לזיהומים – כ־42% מהתמונה העולמית. עם זאת, אזורים נבדלים זה מזה בהרכב הזיהומים, בגיל האוכלוסייה, בכיסוי החיסונים, בתשתיות האבחון ובגישה לטיפול. לכן התמונה העולמית אינה זהה לנתונים של מדינה מסוימת, ואין להעתיק את שיעור 12% באופן אוטומטי לישראל.
החוקרים מדגישים שאמצעים יעילים כבר קיימים, אך אינם מגיעים באופן שווה לכל מי שזקוקים להם. הרחבת חיסונים ושירותי רפואה מונעת היא, לכן, לא רק שאלה של מחקר אלא גם של מערכות בריאות ומדיניות ציבורית.
איך זה מתחבר למחקרי סרטן אחרים?
לא כל העלייה באבחוני סרטן מוסברת בזיהומים. בכתבה שלנו על העלייה בסוגי סרטן מסוימים בקרב צעירים נסקרים גורמים אפשריים נוספים ואי־הוודאות המדעית. כמו כן, הבדיקות שמבטיחות לזהות סוגי סרטן רבים בבדיקת דם עוסקות באבחון מוקדם – תחום שונה ממניעת זיהומים ומטיפול בהם.
שאלות נפוצות
האם סרטן הוא מחלה מידבקת?
ככלל, לא. חלק מהזיהומים שעלולים לאורך זמן להגדיל את הסיכון לסרטן עוברים בין אנשים, אבל סרטן עצמו אינו עובר במגע יומיומי רגיל.
האם מי שנדבק ב־HPV או ב־EBV יחלה בסרטן?
לא. רוב הנדבקים אינם מפתחים גידול. הקשר נוגע לעלייה בסיכון אצל חלק מהנדבקים ובהתאם לסוג הזיהום ולגורמים נוספים.
האם הנתון 12% מתאר את ישראל?
לא. מדובר באומדן עולמי למקרי סרטן חדשים ב־2024. כדי לתאר את ישראל צריך נתונים ואומדנים ישראליים נפרדים.
האם קיימים חיסונים המגינים מפני סוגי סרטן מסוימים?
כן. חיסוני HPV והפטיטיס B מונעים זיהומים שיכולים, בחלק מהמקרים, להוביל לסרטן. הם אינם מכסים את כל גורמי הסיכון ואינם תחליף למעקב רפואי.
אחרי מה לעקוב
כדאי לעקוב אחרי הרחבת הכיסוי העולמי לחיסוני HPV והפטיטיס B, אחרי מחקר על חיסונים נגד נגיף EBV, ואחרי נתוני תחלואה שיבדקו אם צעדי המניעה הקיימים אכן מצמצמים לאורך זמן מקרים חדשים של סרטן באזורים שונים.
הזווית הישראלית
בישראל, לפי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות, חיסון HPV כלול בחיסוני בית הספר, ואילו חיסון נגד הפטיטיס B ניתן במסגרת חיסוני השגרה החל מהלידה. המסר הישראלי הוא חשיבות נגישות לחיסונים, אבחון וטיפול לצד הימנעות מהבטחות גורפות: הממצאים אינם אומרים שאפשר למנוע כל סרטן, אבל הם מראים שחלק מן המחלות הממאירות קשור לגורמי סיכון שניתן לפעול נגדם.
עודכן: 14 באוקטובר 2026. המידע אינו תחליף להמלצה רפואית אישית.
