איראן וארה"ב: ביקור עיראקי בטהרן ומגעים לפגישת ואנס-רזאי

קרדיט לתמונה הראשית: P. Hughes / Wikimedia Commons. דוחא, קטאר, צילום ארכיון מפברואר 2026; לא צילום של המגעים. https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Doha_-_West_Bay_Skyline_03.jpg

ראש ממשלת עיראק ביקר בחשאי בטהרן, וראש המודיעין הטורקי מדווח על פגישה אפשרית בשבוע הבא בין סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס לבין בכיר במועצה לביטחון לאומי של איראן. שורת ההתפתחויות שהתפרסמו ב-8–9 בנובמבר 2026 מצביעה על ניסיון חדש לקרב בין וושינגטון לטהרן, בזמן שהמלחמה נמשכת. לפי דיווחים בעיראק ובאיראן, ראש הממשלה עלי א-זיידי נפגש בסוף השבוע בטהרן עם יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, מאנשי המשא ומתן הבכירים של איראן. במקביל אמר ראש ארגון המודיעין הטורקי, איברהים קאלין, כי קטאר צפויה לארח בשבוע הבא פגישה בין ואנס למוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. הפגישה המוצעת בקטאר לא אושרה עד כה רשמית בידי ארה"ב, איראן או קטאר.

המהלך הדיפלומטי מתנהל בכמה ערוצים במקביל. ראש ממשלת קטאר ושר החוץ שלה, מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני, הגיע לוושינגטון לשיחות עם הנשיא דונלד טראמפ ועם ואנס, אחרי ביקור בטהרן. איראן מציעה מתווה מואץ של יומיים לפתיחת מצר הורמוז ולהמשך המגעים, בתנאי שארה"ב תסיר תחילה את המצור על נמלי איראן ותעניק הקלות נוספות. מזכיר המדינה מרקו רוביו דוחה את סדר הפעולות, ולפי רויטרס, בכירים אמריקאים ובמדינות המפרץ אינם צופים פריצת דרך מיידית.

ברקע נמשכות תקיפות ותקריות במפרץ, התנועה במצר הורמוז עדיין מוגבלת והלחץ הפוליטי על ממשל טראמפ גדל בעקבות בחירות האמצע. כל הדיווחים על פגישות ומסרים חדשים מלמדים שהדיפלומטיה פעילה; הם אינם מעידים על הפסקת אש חדשה או על הסכם חתום.

עדכון: 9 בנובמבר 2026. הדיווחים על ביקורו של א-זיידי בטהרן נשענים על מקורות בתקשורת האיראנית והעיראקית, שחלקם אינם מסכימים על יום הביקור; הדיווח על מפגש ואנס-רזאי הוא הודעה המיוחסת לקאלין, ולא אישור משותף של הצדדים.

ההתפתחויות ביממה האחרונה: מה קרה מאחורי הקלעים?

ראש ממשלת עיראק הגיע לטהרן – ונפגש עם קאליבאף

ביקורו של עלי א-זיידי לא הוכרז מראש כפסגת שלום. תחילה דיווח ערוץ אל-חדת' הסעודי, מפי גורמים שלא זוהו, כי משלחת עיראקית הגיעה לטהרן לביקור של כשמונה שעות והעבירה מסר מארה"ב. הידיעה לא זיהתה את חברי המשלחת או את הנמען האיראני, ולתוכנו של המסר לא פורסם אישור רשמי. סוכנות שינחואה דיווחה על פרטי הפרסום ב-9 בנובמבר.

בהמשך דיווח האתר העיראקי 964, בהסתמך על גורם שצוטט בסוכנות פארס האיראנית, כי א-זיידי עצמו עמד בראש המשלחת ונפגש עם יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, המשמש גם אחד מראשי צוות המשא ומתן האיראני. לפי אותו מקור, קאליבאף הציג לאורח את תוכנית שני הימים של איראן, והדיון הוקדש למאמצים לסיים את המלחמה. 964, 9 בנובמבר. האתר האיראני Middle East News ציטט גורם במשרד החוץ העיראקי שטען כי לצד א-זיידי הגיע גם פאלח אל-פיאד, ראש ארגון אל-חשד א-שעבי, וכי השיחות הסתיימו ללא תוצאה. לפי הפרסומים, הביקור נערך בסוף השבוע, אך המקורות מציינים ימים שונים. Middle East News, 9 בנובמבר.

הביקור הגיע אחרי שיחה טלפונית ב-5 בנובמבר בין טראמפ לא-זיידי, שבה הדגיש ראש ממשלת עיראק את הצורך למנוע שימוש בשטח ארצו לתקיפות נגד מדינות שכנות, ואחרי פגישות שקיים השליח האמריקאי טום ברק בבגדד. ב-6 בנובמבר הציע שר החוץ העיראקי פואד חוסיין להקים ועדה של שרי חוץ אזוריים שתבקר גם בטהרן וגם בוושינגטון כדי לקדם פתרון. אלה צעדים מתועדים, אך אין אישור רשמי לכך שטראמפ הטיל על א-זיידי שליחות מוגדרת או שאישר את תוכן ההצעות שהועברו לאיראן. שינחואה על שיחת טראמפ-א-זיידי; אנאדולו על הצעת עיראק.

קאלין: ואנס ורזאי צפויים להיפגש בדוחא בשבוע הבא

בכנס באנקרה ביום שני אמר איברהים קאלין, ראש ארגון המודיעין הלאומי של טורקיה, כי קטאר אמורה לארח בשבוע הבא פגישה בין סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס לבין מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. הדברים דווחו על ידי Middle East Eye וסוקרו גם ב-Clash Report, 9 בנובמבר. לפי הדיווח, קאלין הגדיר את הפגישה המתוכננת הזדמנות חשובה לפריצת דרך, אך לא מסר פרטים על סדר היום שלה או על נוסח מוסכם.

מדובר באפשרות משמעותית במיוחד משום שוואנס כבר פנה לרזאי במכתב שהועבר באמצעות מתווכים קטארים בסוף אוקטובר. המכתב נועד, לפי דיווחים בארה"ב, לבחון חזרה למשא ומתן ישיר, ואפשרות לפגישה בדוחא או באיסטנבול כבר הוזכרה אז. רקע לדיווח על המכתב. עם זאת, הדברים החדשים של קאלין אינם אישור אמריקאי או איראני למפגש שנקבע סופית, ולכן אין להציג את הפגישה כעובדה מוגמרת.

קאלין אמר עוד כי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שוחח בשבת עם טראמפ וביקש ממנו להימנע מגל תקיפות חדש. לפי דבריו, טורקיה ומדינות נוספות פועלות סביב תוכנית בת שבע נקודות, שמטרתה לקדם הקלות בסנקציות ושחרור נכסים איראניים בתמורה לצעדים איראניים בנושא הגרעין, פיקוח בינלאומי והורמוז. הוא הדגיש שהשאלה שנותרה היא מי יפעל ראשון, והזהיר שגם תקרית מצומצמת עלולה לדרדר את האזור למערכה נוספת. Middle East Eye, כפי שפורסם ב-Hatha Al-Youm.

ראש ממשלת קטאר בוושינגטון: מתווה קצר, פערים גדולים

במקביל אמור היה מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני להיפגש ב-9 בנובמבר עם טראמפ ועם ואנס. הדיווח של רויטרס התבסס על גורמים המעורים במגעים, והוא נפרד מהדיווח של קאלין על פגישה אפשרית בין ואנס לרזאי בשבוע הבא. לפי התיווך הקטארי, איראן מוכנה לקדם פתיחה של הורמוז והליך מדיני בתוך יומיים – לאחר פעולות אמריקאיות להסרת המצור והקלות כלכליות. רוביו אמר שהצעת איראן אינה מציאותית; דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי דחה את הביקורת. רויטרס, 9 בנובמבר.

החיבור בין יוזמת עיראק, דברי קאלין ומאמצי קטאר מעיד על ריבוי ערוצי תיווך, לא בהכרח על תוכנית אחת שכל הצדדים כבר אימצו. השאלה המרכזית היא אם יצליחו לגבש הסכמה על צעדים ראשונים הניתנים לאימות – לפני שיחזרו לשאלות הכבדות של ההעשרה הגרעינית, הסנקציות וביטחון השיט.

בתמונה: קו הרקיע של דוחא, קטאר, שבה מתנהלים מגעים מדיניים. צילום ארכיון מ-2026, לא תיעוד של פגישות המשא ומתן. צילום: P. Hughes / Wikimedia Commons, ברישיון CC BY 4.0. התמונה הוקטנה לשימוש באתר.

חמישה דברים שצריך לדעת

עיראק מנסה לתווך: לפי דיווחים, ראש הממשלה א-זיידי ביקר בחשאי בטהרן ונפגש עם קאליבאף. תוכן המסרים מארה"ב לא פורסם רשמית.
מפגש ואנס-רזאי עדיין לא אושר: ראש המודיעין הטורקי קאלין אמר שקטאר תארח אותם בשבוע הבא; שלוש המדינות המעורבות טרם אישרו זאת בפומבי.
ראש ממשלת קטאר בשיחות בוושינגטון: המתווכים בוחנים את מתווה שני הימים, אך רוביו דוחה את תנאיו הנוכחיים.
הגרעין וסדר הפעולות הם לב המשבר: טהרן דורשת תחילה הסרת מצור והקלות כלכליות; ארה"ב רוצה לדון בגרעין ובפיקוח כבר בתחילת הדרך.
אין הסכם: יוזמות התיווך מצטרפות להפסקת האש מאפריל ולמזכר יוני שנכשלו, בעוד הלחימה והתקריות במפרץ נמשכות.

למרות ההתרוצצות הדיפלומטית: איפה המגעים נתקעים?

בימים האחרונים נשמעו מסרים סותרים משני צדי המתרס. טראמפ אמר ביום ראשון כי חידוש תקיפות אמריקאיות רחבות הוא אפשרות בלתי סבירה אם תושג עסקה טובה, אך הזכיר שיש לצבא מטרות נוספות במקרה של הסלמה. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר מנגד שהוא אינו סבור שהצדדים ניצבים בפני פריצת דרך, וכינה חלק מדרישות איראן לא מציאותיות. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, השיב ביום שני כי הדרישה להסיר מצור וסנקציות לפני חידוש שיחות היא מבחינת טהרן תנאי סביר. רויטרס.

קטאר ממשיכה לשמש המתווכת המרכזית בשלב זה, אך כעת גם עיראק וטורקיה מנסות לדחוף את הצדדים לעבר פגישה בדרג גבוה. ואנס, שהוביל בעבר מגעים להפוגה, כבר העביר הצעה לרזאי באמצעות מתווכים. אף שראש המודיעין הטורקי הציג פגישה בשבוע הבא כאפשרות קרובה, טרם נמסרה הודעה משותפת על סבב ישיר או על נוסח הסכם.

ביום חמישי, 5 בנובמבר, אמר גורם איראני בכיר לרויטרס כי טהרן העבירה באמצעות קטאר הצעה גם בנושא הגרעין וכי ארה"ב בוחנת אותה. יום לאחר מכן דיווח בלומברג, מפי דיפלומט המעורה בשיחות, שאיראן שוקלת לראשונה מזה זמן ויתורים בתחומים גרעיניים שהיו עד כה מחוץ לדיון. אלה סימנים לתנועה דיפלומטית, אך אף אחת מהידיעות אינה מעידה שהושגה הסכמה על היקף הוויתורים או על יישומם. רויטרס, 5 בנובמבר; בלומברג, 6 בנובמבר.

ציר הזמן: כך הגיעו הצדדים למגעים הנוכחיים

2015–2025: מהסכם הגרעין לשיחות שנקטעו

הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 הגביל את העשרת האורניום האיראנית, את היקף המלאי ואת הפעילות הגרעינית בתמורה להקלה בסנקציות ולפיקוח בינלאומי. ארה"ב פרשה ממנו בהוראת טראמפ ב-2018 והחזירה סנקציות, ואיראן הרחיבה בהדרגה את ההעשרה. במהלך 2025 התקיימו מגעים נוספים בין ממשל טראמפ לטהרן, אך הם נתקעו בשאלת זכותה של איראן להעשיר אורניום בשטחה. בהמשך אותה שנה תקפו ארה"ב וישראל מתקנים גרעיניים באיראן. זהו הרקע לחוסר האמון שמלווה את המשא ומתן הנוכחי.

פברואר 2026: שיחות עומאן נכשלות והמלחמה נפתחת

ערוץ שיחות בתיווך עומאן לא הניב הסכם. ב-28 בפברואר פתחו ארה"ב וישראל בתקיפות באיראן, בין היתר נגד מתקני צבא, טילים וגרעין. המנהיג העליון עלי חמינאי נהרג בתקיפות, ובנו מוג'תבא חמינאי מונה בהמשך ליורשו. איראן הגיבה בירי לעבר ישראל ומדינות במפרץ המארחות כוחות אמריקאיים והגבילה בחריפות את התנועה במצר הורמוז. המלחמה התפשטה גם ללבנון ולזירות אזוריות נוספות. סקירת ספריית בית הנבחרים הבריטי.

7–12 באפריל: הפסקת אש בתיווך פקיסטן – והפיצוץ באסלאמאבאד

בתחילת אפריל, בתיווך פקיסטן, הוכרזה הפוגה של שבועיים בלחימה בין ארה"ב לאיראן. אולם הצדדים הציגו הבנות שונות לגבי משמעותה, והמצור הימי והגבלות השיט לא נעלמו. ב-11–12 באפריל נפגשה משלחת אמריקאית בראשות ואנס עם נציגים איראנים באסלאמאבאד – מפגש בדרג גבוה במיוחד ביחסים בין המדינות. טראמפ אמר שרוב הנושאים סוכמו, אבל לא נושא הגרעין. בעקבות הכישלון הודיעה ארה"ב על מצור ימי נגד תנועה אל נמלי איראן ומהם. דוח שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, מאי 2026.

מאי: טיוטות עוברות בין הצדדים, עימותים מוגבלים נמשכים

גם לאחר משבר אפריל המשיכו מסרים והצעות לעבור בין הצדדים. הבית הלבן דיבר על התקדמות, אך דחה הצעה איראנית במאי. במקביל נמשכו תקריות בין כוחות אמריקאיים לאיראניים באזור המצר. עצם קיומן של טיוטות לא מנע חילופי אש, והמחיש עד כמה קשה להפריד בין המשא ומתן לבין המתרחש בשטח.

17 ביוני: מזכר בן 14 סעיפים – מסגרת, לא שלום

בתיווך פקיסטני הגיעו ארה"ב ואיראן להבנות שתועדו במזכר בן 14 סעיפים. הוא התווה תקופה ראשונית של 60 יום לדיונים על סיום הלחימה, השיט בהורמוז, סנקציות, תוכנית הגרעין וטילים. המסמך לא היה הסכם שלום מפורט ולא כל הסעיפים הוכרעו. אף שהמזכר סייע להפוגה מוגבלת, ההפרות והתקיפות ההדדיות נמשכו, ובהמשך קרסה המסגרת. עד אוגוסט פג תוקפה. הפרלמנט הבריטי; שירות המחקר של הקונגרס.

אוגוסט: קטאר מנסה להחזיר את הצדדים לשולחן

ראש ממשלת קטאר ביקר בטהרן בסוף אוגוסט כדי לפתוח מחדש ערוץ הידברות, בשעה שטראמפ הצהיר שארה"ב אינה מקיימת אז שיחות עם איראן. לצד המאמץ הקטארי נמשכו הסנקציות האמריקאיות והמצור. התיווך התחדש בהדרגה, אך לא הושג אז הסדר. רויטרס, 27 באוגוסט.

ספטמבר: תוכנית שבעת הימים

בשולי עצרת האו"ם הציעה איראן מתווה של שבעה ימים לבניית אמון ולפתיחה מחודשת של הורמוז. קטאר העבירה בין הצדדים תגובות והסתייגויות, ובסוף החודש דווח על תשובה אמריקאית. לפי גורם המעורה בדיונים, המכשול המרכזי היה סדר הצעדים – מי מבצע את ההתחייבויות שלו קודם – ולא רק רשימת הנושאים שעל הפרק. רויטרס, 30 בספטמבר.

אוקטובר ותחילת נובמבר: מתווה יומיים, בחירות בארה"ב וטיוטת גרעין

באוקטובר ניסתה טהרן לקצר את תוכנית שבעת הימים ליומיים. קטאר ומדינות אזוריות נוספות המשיכו להעביר מסרים, ובתחילת נובמבר דיווחה איראן שהטיוטה עודנה נידונה אף שלא הושגה הסכמה בדוחא. ב-3 בנובמבר נערכו בחירות האמצע בארה"ב, כאשר המלחמה ומחירי האנרגיה היו נושאים מרכזיים במאבק הפוליטי. ב-5 בנובמבר דיווח גורם איראני על העברת הצעה גרעינית באמצעות קטאר; ב-6 בנובמבר עלו דיווחים על נכונות איראנית לבחון פשרות; וב-9 בנובמבר נועד ראש ממשלת קטאר לקיים פגישות בוושינגטון. התהליך מתקדם בערוצים דיפלומטיים, אבל עדיין אינו הסכם.

מה בדיוק היה במזכר יוני?

זהו המסמך המשמעותי ביותר שעליו ניסו הצדדים לבנות השנה הסדר כולל. לפי נוסחים שפורסמו בתקשורת ונותחו בידי ספריית בית הנבחרים הבריטי – לא נוסח רשמי מלא שפורסם בהסכמה משותפת – המזכר כלל התחייבות עקרונית להפסקת פעילות צבאית בכל הזירות, לרבות לבנון; הסרת המצור האמריקאי על נמלי איראן; הסדרת מעבר בטוח של כלי שיט במצר הורמוז; הקלות בסנקציות על יצוא הנפט; ודיון בשחרור נכסים איראניים מוקפאים.

החלקים שהיו אמורים להידון בהמשך כללו מנגנון פיקוח על תוכנית הגרעין וטיפול בחומר מועשר, אפשרות למתווה שיקום של איראן בהיקף של כ-300 מיליארד דולר והסכמה סופית שתזכה לאישור מועצת הביטחון של האו"ם. הסכומים והסעיפים האלה הופיעו במתווה שנדון – הם לא היו התחייבות כספית שכבר בוצעה או עסקה סופית שנחתמה. הפרק הזה גם המחיש בעיה מרכזית: ישראל וחיזבאללה לא היו צדדים ישירים למזכר, אף שהוא התייחס ללחימה ביניהם.

מה איראן דורשת בתוכנית החדשה?

הרעיון האיראני פשוט מבחינת הסדר, אך מסובך מבחינת הביצוע: ביום הראשון ארה"ב תתחיל למלא את התנאים הנדרשים ממנה, וביום השני איראן תאפשר את פתיחת המצר ותתחיל ליישם התחייבויות משלה. שר החוץ עבאס עראקצ'י הציג את המתווה כמקוצר ומעשי, אך בוושינגטון רואים בו דרישה לוויתורים אמריקאיים לפני שניתנו ערבויות מספיקות.

מן ההצהרות והדיווחים עד 9 בנובמבר עולה כי התנאים האיראניים כוללים את הסרת המצור על נמלי איראן, הפסקת תקיפות, הקלות בסנקציות על נפט ושחרור נכסים מוקפאים; דרישות גם לצמצום נוכחות צבאית אמריקאית ולדיון בפיצוי על נזקי המלחמה; הכרה בהסדר ניווט במצר הורמוז שתיאמו איראן ועומאן; והפסקת הלחימה בזירות האזוריות, ובהן לבנון. אין בידינו מסמך משותף מאושר המציג את כל שבע הדרישות בנוסח מוסכם, ולכן יש להתייחס לרשימה זו כמכלול דרישות שדווחו, לא כטקסט חתום. סקירת אל-ג'זירה, 9 בנובמבר; רויטרס.

הדרישה האיראנית להסדיר מסלול ניווט חדש יחד עם עומאן מעוררת שאלה נוספת: האם פתיחה מחודשת תהיה חזרה לתנועת ספנות חופשית במתכונת שהייתה נהוגה לפני המלחמה, או שתעניק בפועל לאיראן שליטה רחבה יותר בכלי השיט העוברים במצר. ארה"ב ומדינות המפרץ אינן מעוניינות ליצור תקדים שיאפשר גביית אגרות או מגבלות תנועה חד-צדדיות.

מה ארה"ב דורשת, ולמה היא דוחה את המתווה?

ארה"ב מתעקשת שהסדר בר-קיימא לא יוכל לעסוק רק בהפסקת תקיפות ובפתיחת הורמוז. מבחינת ממשל טראמפ, שאלת הגרעין צריכה להיכנס לדיון כבר בשלב הראשון: מה ייעשה במלאי האורניום המועשר, איזה סוג העשרה – אם בכלל – תתאפשר בעתיד, וכיצד יוכלו פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבדוק שההתחייבויות מקוימות. יש גם מחלוקות על טילים בליסטיים, מנגנוני אכיפה והיקף הסרת הסנקציות.

זה אינו ויכוח תיאורטי. במהלך 2025 ו-2026 ארה"ב דרשה תקופות שונות עצירה מלאה של העשרת האורניום באיראן; טהרן טענה שהעשרה לצרכים אזרחיים היא זכות ריבונית שלה. לאחר התקיפות, שאלת המיקום והשליטה בחומר שכבר הועשר הפכה רגישה עוד יותר. בלי מנגנון אימות מקובל, כל הפסקת אש תהיה פגיעה. ניתוח הפרלמנט הבריטי.

בשבוע האחרון נשמעו גם הבדלים בטון בתוך הממשל: טראמפ הציג אפשרות להסכם ובמקביל איים בחידוש תקיפות; ואנס הדגיש את המחיר הפוליטי של המלחמה; רוביו הדגיש כי הוא אינו רואה פריצת דרך קרובה. אין פירוש הדבר בהכרח חילוקי דעות על יעד מוסכם, אלא הבדלים בסדרי העדיפויות, במסרים לציבור ובטקטיקת המיקוח. AP, 9 בנובמבר.

המתווכות: קטאר מובילה, פקיסטן ועומאן ברקע

קטאר היא כעת הערוץ המרכזי לחילופי מסרים. היא מקיימת יחסים הדוקים עם ארה"ב, אך גם קשרי עבודה עם איראן, ומאפשרת לצדדים לבחון נוסחים בלי להציג כל מגע כהכרה או כניעה. ביקור ראש ממשלתה בטהרן ופגישותיו המתוכננות בוושינגטון ממחישים את התפקיד הזה.

פקיסטן סייעה להגיע להפסקת האש של אפריל ולמזכר יוני. היא אירחה באסלאמאבאד את המשלחות והמשיכה לפעול מאחורי הקלעים גם לאחר קריסת המסגרת ההיא. עומאן תיווכה בשיחות הגרעין שקדמו למלחמה ומעורבת בדיון על תנועה במצר הורמוז, שחופיו מצויים גם בתחום אחריותה. טורקיה, סעודיה, מצרים ומדינות מפרץ נוספות מקיימות שיחות דיפלומטיות ומנסות למנוע הסלמה אזורית; תפקידיהן אינם זהים, ואין להציגן כחתומות על תוכנית משותפת אחת.

גם רוסיה ממשיכה לקיים מגעים עם בכירים איראניים. בנובמבר פגש הנשיא ולדימיר פוטין את איש הביטחון האיראני מוחסן רזאאי, אך אין אינדיקציה לכך שמוסקבה החליפה את קטאר כמתווכת הראשית. Axios, 9 בנובמבר; הדיווח בבָּעוֹלָם על ביקור רזאאי במוסקבה.

מצר הורמוז: למה כל משא ומתן חוזר לשיט ולנפט?

מצר הורמוז מחבר את המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ולנתיבי המסחר העולמיים. לפני המלחמה עבר דרכו חלק גדול מסחר הנפט והגז הנוזלי בעולם. איראן הפכה את התנועה במצר למנוף לחץ, וארה"ב השיבה במצור על נמלים איראניים. כתוצאה מכך נפגעו הכנסות, עלויות ביטוח והובלה עלו, והמדינות המייבאות אנרגיה נדרשו להתמודד עם זעזוע מתמשך.

המשבר הוא גם מבחן לשאלה מי יוכל לאכוף כל הסכם. התחייבות איראנית לפתוח את המצר לא תספיק אם חברות ספנות ימשיכו לחשוש ממוקשים, טילים או עלויות ביטוח חריגות. במקביל, אין ודאות שטהרן תסכים לצעדים צבאיים אמריקאיים באזורה כל עוד המצור על נמליה נמשך. בנובמבר דווח על פגיעות חדשות בספינות ועל תקיפות מוגבלות באי קשם; חלק מהפרטים הגיעו מהודעות איראניות ולא אומתו באופן עצמאי. רויטרס; עדכוני המלחמה בבָּעוֹלָם.

הזווית הישראלית: לבנון, הגרעין והחשש מהסדר חלקי

ישראל הייתה שותפה לפתיחת המלחמה בפברואר 2026, אבל אינה צד ישיר לשיחות האמריקאיות-איראניות המתנהלות כעת בתיווך קטאר. מבחינת ישראל, השאלה איננה רק אם המצר ייפתח, אלא מה יקרה לתוכנית הגרעין האיראנית, לטילים ולמערך הכוחות של איראן באזור. ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש בעבר שהיעד המרכזי הוא הוצאת החומר המועשר מאיראן ופירוק יכולות ההעשרה; דרישות אלה מחמירות יותר מהפסקת אש ימית זמנית.

איראן מצידה דורשת שהפסקת המלחמה תחול גם על הזירות האחרות, ובכללן העימות בין ישראל לחיזבאללה בלבנון. אולם לבנון, ישראל וחיזבאללה לא היו צדדים ישירים למזכר יוני. לכן הסכם עקרוני בין ארה"ב לאיראן עלול להיתקל בקושי אם לא ילווה בהסכמות נפרדות – או לפחות במנגנון תיאום – לגבי הלחימה בלבנון. דוח שירות המחקר של הקונגרס; דוח הפרלמנט הבריטי.

הבחירות בארה"ב שינו את האווירה, לא את סעיפי המחלוקת

ההפסדים הרפובליקניים בבחירות האמצע שנערכו ב-3 בנובמבר חיזקו את הלחץ על טראמפ להביא הישג מדיני או להבהיר כיצד תסתיים מלחמה יקרה ומתמשכת. ואנס ובכירים רפובליקנים אחרים קשרו את התוצאה בין היתר למחיר המלחמה, בעוד רוביו המשיך להציג את המערכה כהכרח ביטחוני. מדובר בלחץ פוליטי משמעותי, אבל הוא אינו מבטל את הפערים בין הצדדים בנוגע לסנקציות, לפיקוח גרעיני ולהורמוז. גם טהרן מבקשת להראות לציבור שלה שהסנקציות והמצור האמריקאי לא הוכרעו לטובת וושינגטון.

מה יכול לקרות עכשיו?

האפשרות הראשונה היא הסדר בשלבים: התחייבויות מדורגות והדדיות בנושא הורמוז והמצור, לצד מנגנון פיקוח ומפת דרכים לשיחות גרעין. זו כנראה הדרך המעשית ביותר להתקדם, אך היא מחייבת את שני הצדדים להסכים על סדר הפעולות ועל דרך לוודא שכל אחד עומד בהתחייבויותיו.

האפשרות השנייה היא הפוגה מוגבלת ללא הסכם כולל: הסכמה שקטה על צמצום תקיפות ושיט חלקי, בעוד הסוגיות הכבדות נדחות. ניסיון העבר מלמד שהסדר כזה עלול להחזיק זמן קצר בלבד.

האפשרות השלישית היא המשך מלחמת התשה: מצור, תקיפות ממוקדות ואיומים הדדיים בלי חזרה לעימות רחב. זו אינה מלחמה שהסתיימה, גם אם מספר התקיפות קטן.

האפשרות הרביעית היא הסלמה חדשה: כישלון נוסף בשיחות, תקרית חמורה בים או מהלך בזירה הלבנונית עלולים להביא לחידוש התקיפות הרחבות. עצם הדיבור על תוכניות צבאיות אינו הוכחה שהחלטה כזו התקבלה. תרחישים שנותחו בשירות המחקר של הקונגרס.

שאלות נפוצות

האם ארה"ב ואיראן כבר הגיעו להפסקת אש חדשה?

לא. נכון ל-9 בנובמבר אין הכרזה מוסכמת על הפסקת אש חדשה, ותקיפות ותקריות ממשיכות להתרחש גם כשמתקיימים מגעים עקיפים.

מה ההבדל בין הפסקת אש להסכם שלום?

הפסקת אש עוסקת בראש ובראשונה בהשהיית הלחימה. הסדר כולל אמור להתמודד גם עם פיקוח גרעיני, סנקציות, ביטחון השיט ומנגנוני יישום – ואולי גם עם הזירות האזוריות.

מי מדבר עם מי?

קטאר מחברת כעת בין ממשל טראמפ לבין גורמים איראניים. בצד האמריקאי מעורבים הנשיא, סגנו ואנשי הממשל; בצד האיראני מעורבים משרד החוץ ובכירים ביטחוניים ומדיניים. לא כל ההודעות המוחלפות מעידות על מפגש ישיר בין משלחות.

למה ההצעה האיראנית מדברת על יומיים?

איראן טוענת שאפשר לקצר את סדרת הצעדים שעליה דיברה בספטמבר לשני ימי ביצוע. ארה"ב לא קיבלה את התנאים: עצם ההצעה ללוח זמנים קצר אינה קובעת שהמלחמה תסתיים בתוך יומיים.

אחרי מה לעקוב?

תחילה יש לעקוב אחר תוצאות השיחות של ראש ממשלת קטאר בוושינגטון, ובעיקר אחר אישור או הכחשה מצד וושינגטון, טהרן ודוחא לדברי קאלין על פגישת ואנס-רזאי בשבוע הבא. במקביל חשובה הבהרה רשמית על ביקור ראש ממשלת עיראק בטהרן ועל תוכן המסרים שהעביר, אם אכן הועברו. הסימן המעשי לפריצת דרך לא יהיה עצם קיומן של פגישות, אלא הודעה על צעדים הדדיים שניתן לאמת: הסרת חלק מהמצור, פתיחה של הורמוז, מנגנוני פיקוח או לוח זמנים מחייב לדיונים על תוכנית הגרעין. עד אז יש להמשיך להבחין בין דיווחי מקורות, הודעות רשמיות וצעדים שבוצעו בשטח.

למעקב קצר יותר אחר ההתפתחויות האחרונות: הכתבה המתעדכנת על המו"מ בין ארה"ב לאיראן, וכן עדכוני הלחימה והספנות בבָּעוֹלָם.