שני מדדי אמון צרכנים ירדו בספטמבר, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עלו לרמות שלא נראו כמעט שני עשורים, ויוקר המחיה נשאר הנושא המרכזי עבור מצביעים רבים. חמישה שבועות לפני בחירות האמצע, הכלכלה חוזרת למרכז הקמפיין — אבל התמונה עדיין מורכבת: שוק העבודה יציב וחלקים מהמשק ממשיכים לצמוח.

5 נקודות מרכזיות

• מדד אמון הצרכנים של Conference Board ירד בספטמבר ל־81.9, לעומת 88.6 באוגוסט; מדד הציפיות ירד ל־63.6.
• מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן ירד ל־48.1, וציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עלו מ־4.0% ל־4.6%.
• תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים נסחרה ב־29 בספטמבר סביב 5.2% — הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.
• ב־Reuters/Ipsos, 47% מהמצביעים הרשומים אמרו שיוקר המחיה יהיה הגורם החשוב ביותר בהחלטתם בבחירות האמצע.
• עם זאת, מספר הפיטורים נותר נמוך, תביעות האבטלה הראשוניות קרובות לשפל היסטורי והגיוסים עלו מעט באוגוסט.

אמון הצרכנים ירד הרבה יותר מהצפוי

הנתון החדש ביותר הגיע ביום שלישי מ־Conference Board: מדד אמון הצרכנים ירד בספטמבר ב־6.7 נקודות ל־81.9, לעומת 88.6 באוגוסט. מדד המצב הנוכחי ירד ל־109.3, ומדד הציפיות — שמודד את ההערכות לגבי הכנסות, עסקים ושוק העבודה בחודשים הקרובים — ירד ל־63.6, חודש שלישי ברציפות של ירידה.

הירידה חשובה מפני שהצריכה הפרטית היא אחד המנועים המרכזיים של הכלכלה האמריקאית. אמון נמוך לא אומר בהכרח שהצרכנים מפסיקים להוציא כסף מיד, אבל הוא מצביע על חשש גובר לגבי מחירים, עבודה והמצב הכלכלי העתידי.

גם סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן מציג תמונה דומה. המדד הסופי לספטמבר ירד ל־48.1, לעומת 51.7 באוגוסט ו־55.1 לפני שנה. באוניברסיטה ציינו כי המדד נמוך ב־15% לעומת ינואר 2026.

ציפיות האינפלציה שוב עולות

הנתון המדאיג יותר בסקר מישיגן נמצא בציפיות למחירים. ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עלו מ־4.0% באוגוסט ל־4.6% בספטמבר — הרמה הגבוהה ביותר מאז יוני. הציפיות לטווח הארוך עלו מעט ל־3.4%.

מנהלת הסקר, ג'ואן הסו, ציינה כי החששות ממחירים גבוהים ממשיכים להתחזק, וכי עליית מחירי הדלק והמתיחות בסחר משפיעות על ההערכות לגבי החודשים הקרובים. הירידה בסנטימנט אינה מוגבלת למחנה פוליטי אחד: לפי מישיגן, מאז ינואר ירד המדד בקרב רפובליקנים בכ־20% ובקרב דמוקרטים בכ־13%.

שוק האג"ח: יותר מ־5% לעשר שנים

במקביל, שוק האג"ח האמריקאי ממשיך לשדר לחץ. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים נסחרה ביום שלישי סביב 5.2%, לאחר שעלתה מעל 5% לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. תשואת האג"ח לשנתיים זינקה במהלך ספטמבר בכמעט 0.6 נקודת אחוז — העלייה החודשית החדה ביותר מאז תחילת 2023.

עליית התשואות אינה "נתון כלכלי רע" בפני עצמו. היא משקפת שילוב של ציפיות לריבית גבוהה יותר לאורך זמן, אינפלציה עיקשת, מחירי אנרגיה גבוהים, היצע גדול של חוב ממשלתי והשקעות ענק בתשתיות בינה מלאכותית. אבל מבחינת משקי הבית, המשמעות פשוטה יותר: מימון יקר יותר למשכנתאות, לרכבים ולעסקים.

את התמונה היומית של וול סטריט, אירופה ואסיה אנחנו מרכזים גם במדריך הבורסות בעולם.

ועדיין: שוק העבודה לא נראה כמו שוק במיתון

חשוב לא לקרוא את הנתונים האלה כאילו ארה"ב כבר נמצאת במיתון. דוח JOLTS שפורסם גם הוא ביום שלישי הראה שמספר המשרות הפנויות ירד באוגוסט ב־256 אלף ל־7.079 מיליון, אבל מספר הגיוסים דווקא עלה ב־46 אלף ל־5.192 מיליון, ומספר הפיטורים וההדחות ירד ל־1.641 מיליון.

גם תביעות האבטלה הראשוניות נותרו נמוכות מאוד: בשבוע שהסתיים ב־19 בספטמבר הוגשו 197 אלף תביעות בלבד. לכן התמונה הנוכחית היא של כלכלה שבה שוק העבודה עדיין יציב, אבל הצרכנים נעשים פסימיים יותר והאשראי יקר יותר.

למה זה חשוב לבחירות האמצע

הקשר הפוליטי נמצא קודם כול בסדר העדיפויות של הבוחרים. בסקר Reuters/Ipsos שנערך בסוף אוגוסט, 47% מהמצביעים הרשומים אמרו שיוקר המחיה יהיה הגורם החשוב ביותר בהחלטתם כיצד להצביע בנובמבר. באותו סקר 22% אישרו את טיפולו של הנשיא דונלד טראמפ ביוקר המחיה, לעומת 71% שלא אישרו אותו.

גם Pew Research Center מצא ביולי שהכלכלה היא הנושא שהמצביעים הרשומים רוצים יותר מכל לשמוע עליו מהמועמדים לקונגרס: 29% ציינו נושא כלכלי, ובהם 15% שהזכירו במפורש יוקר מחיה ויכולת כלכלית.

הסקרים כבר משקפים אי־שביעות רצון כלכלית

בסקר Reuters/Ipsos שפורסם ב־21 בספטמבר עמד שיעור האישור הכללי של טראמפ על 32%, ורק 17% אישרו את טיפולו ביוקר המחיה. בקרב המצביעים הרשומים נמדדה באותו סקר העדפה של 43% למועמד דמוקרטי לקונגרס לעומת 35% למועמד רפובליקני.

סקר ארצי נוסף של Emerson College Polling, שפורסם בשבוע שעבר, מצא 53% למועמד דמוקרטי ו־42% למועמד רפובליקני במבחן הארצי לקונגרס. באותו סקר 60% אמרו שמדיניותו הכלכלית של טראמפ מחמירה את מצב הכלכלה, ו־41% ציינו את הכלכלה כנושא שמטריד אותם יותר מכל.

הנתונים האלה אינם מוכיחים שהירידה באמון הצרכנים היא שגרמה לשינוי פוליטי, וגם אי אפשר להמיר סקר ארצי למספר מושבים. הבחירות לבית הנבחרים מוכרעות במחוזות, והבחירות לסנאט במדינות שונות. אבל הם מראים שהנושא שבו נרשמת כעת חולשה במצב הרוח של הציבור הוא גם אחד הנושאים המרכזיים בהחלטת ההצבעה.

בתמונת הסקרים לבית הנבחרים אנחנו מרכזים את הסקרים הארציים ואת המרוצים שיקבעו בפועל את חלוקת המושבים.

מה יכול לשנות את התמונה בחודש הקרוב

בימים הקרובים יתפרסמו נתוני תעסוקה ואינפלציה נוספים, והם ישפיעו ישירות על ציפיות הריבית ועל שוק האג"ח. מחירי הנפט והדלק הם גורם מרכזי נוסף: אם הם יישארו גבוהים, הם עלולים להמשיך ללחוץ על משקי הבית ולהקשות על ירידה באינפלציה.

מנגד, המשך חוזקה של התעסוקה והשקעות ה־AI עשוי להשאיר את הצמיחה גבוהה יותר מכפי שמדדי האמון לבדם מרמזים. לכן השאלה המרכזית כרגע אינה אם הכלכלה "טובה" או "רעה", אלא האם העלייה בעלויות והפסימיות של הצרכנים יתחילו להתגלגל גם להוצאות, לעבודה ולפעילות העסקית.

אחרי מה לעקוב

דוח התעסוקה של ספטמבר, נתוני האינפלציה הבאים, מחירי הנפט והדלק, והתגובה של שוק האג"ח. בזירה הפוליטית, כדאי לעקוב אם הסקרים במחוזות המתנדנדים ובמרוצי הסנאט משקפים את אותה ירידה באמון שנראית כרגע בסקרים הארציים.

הזווית הישראלית

תשואות גבוהות בארה"ב משפיעות גם מחוץ לוול סטריט: הן משפיעות על שער הדולר, על עלויות המימון בעולם ועל תמחור מניות ואג"ח. במקביל, חלק מהלחץ על מחירי האנרגיה קשור למתיחות במזרח התיכון, כך שהתפתחויות באזור משפיעות גם על הכלכלה האמריקאית — ובשנת בחירות, גם על סדר היום הפוליטי בוושינגטון.

מקורות: Conference Board / PR Newswire | University of Michigan Surveys of Consumers | Reuters – שוק האג"ח | Reuters – JOLTS | Reuters/Ipsos | Pew Research Center | Emerson College Polling