יומיים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, שייערכו ביום שלישי, 3 בנובמבר 2026, פרסמו גופי חיזוי הבחירות הבולטים את הערכותיהם האחרונות. קוק, Inside Elections, סבאטו, נייט סילבר ו־Decision Desk HQ מצביעים על שינוי נרחב בדירוגי המרוצים מאז תחילת השנה, אך חלוקים בעוצמת השינוי ובמשמעותו לסנאט. הסקרים הארציים מצביעים על יתרון לדמוקרטים, בעוד שבעה מרוצי סנאט עדיין מוגדרים צמודים במיוחד. מה אומרים הנתונים, מי הם הפרשנים המרכזיים ומה עלול לשבש את החישובים?

כל 435 המושבים בבית הנבחרים עומדים לבחירה, לצד 35 מתוך 100 מושבי הסנאט. לרוב בבית הנבחרים נחוצים 218 מושבים. בסנאט מחזיקים כיום הרפובליקנים ב־53 מושבים, לעומת 47 לסיעה הדמוקרטית ולבעלי בריתה העצמאיים, כך שהדמוקרטים צריכים תוספת נטו של ארבעה מושבים כדי להגיע ל־51. במקרה של תיקו 50–50, לסגן הנשיא הרפובליקני ג'יי די ואנס יש קול מכריע.

תמונה ראשית: בניין הקפיטול בוושינגטון, צילום ארכיון. Connor Gan / Unsplash. תמונת הבניין אינה מתעדת את יום הבחירות הנוכחי.

5 דברים שצריך לדעת על התחזיות

• הסקרים הארציים: בסקר רויטרס/איפסוס שנערך ב־22–26 באוקטובר השיבו 53% מהמצביעים הצפויים כי יעדיפו מועמד דמוקרטי לבית הנבחרים, לעומת 44% לרפובליקני.
• קוק (Cook Political Report): בדירוג המעודכן מ־30 באוקטובר, 222 מושבים בבית מדורגים כדמוקרטיים בדרגת Lean ומעלה, 195 כרפובליקניים, ו־18 ללא יתרון מובהק (Toss-up).
• Inside Elections: נייתן גונזלס עדכן בשבוע האחרון את דירוגיהם של 64 מרוצים לבית, לסנאט ולמושלים; 63 שינויים היו לכיוון הדמוקרטי ורק אחד לכיוון הרפובליקני.
• הסנאט: קוק משאיר שבעה מרוצים במעמד Toss-up — באלסקה, איווה, קנזס, מיין, מישיגן, אוהיו וטקסס. שישה מהם על מושבים שמוחזקים בידי רפובליקנים.
• תחזית אינה תוצאה: דירוגי אנליסטים, ממוצעי סקרים ומודלים סטטיסטיים משתמשים בשיטות שונות. שגיאת סקרים משותפת לכמה מדינות או פערי השתתפות עלולים לשנות את התוצאה.

קוק: התחזקות במפת בית הנבחרים, שבעה מרוצי סנאט פתוחים

ה־Cook Political Report, בראשות אנליסטים ובהם עורכת בית הנבחרים ארין קובי (Erin Covey) ועורכת הסנאט ג'סיקה טיילור (Jessica Taylor), אינו מסתפק בסקר ארצי. אנשיו בוחנים כל מחוז בנפרד: ההצבעות הקודמות בו, המועמדים, גיוס הכספים, הדמוגרפיה והתנאים המקומיים.

ב־30 באוקטובר הזיז קוק עוד 12 מרוצים בבית הנבחרים בכיוון הדמוקרטי. במאמר הסיכום שלה הציגה קובי תרחיש של שינוי נטו של 12 עד 25 מושבים לטובת הדמוקרטים. עם זאת, בדירוגי קוק נותרו 18 מחוזות ללא הכרעה אנליטית; מדובר בהערכה מקצועית של רמת התחרותיות, לא בספירת קולות.

גם בסנאט השאירה טיילור שבע מדינות בקטגוריית Toss-up לאחר שיחות עם אסטרטגים משתי המפלגות. היא הדגישה כי אפילו המומחים העובדים במרוצים אינם יודעים כיצד יסתיימו כל השבעה. לניתוח הסנאט המלא של קוק, 30 באוקטובר.

Inside Elections: המפה התחרותית התרחבה למחוזות רפובליקניים

נייתן גונזלס (Nathan L. Gonzales), העורך של Inside Elections, פרסם ב־31 באוקטובר את שינויי הדירוג האחרונים שלו. לפי הניתוח, מספר המרוצים לבית הנבחרים המוגדרים תחרותיים עלה מ־64 בראשית המחזור ל־82: ב־55 מהם המושב מוחזק כיום בידי רפובליקנים, לעומת 27 מושבים דמוקרטיים. גונזלס מציג טווח של 20–30 מושבים שהדמוקרטים עשויים להוסיף, לעומת טווח 12–25 אצל קוק.

במסגרת שורת השינויים הועברו מרוצי הסנאט באוהיו ובטקסס מהגדרת Toss-up לדירוג Tilt Democratic — נטייה קלה לדמוקרטים — ואילו איווה וקנזס הועברו מ־Tilt Republican ל־Toss-up. הדירוג אינו תוצאה צפויה בוודאות: אפילו הפרשים של אחוזים בודדים עשויים להיראות שונים לחלוטין לאחר ספירת הקולות.

סבאטו: גם חמש מדינות בסנאט ללא דירוג מכריע

Sabato's Crystal Ball של המרכז לפוליטיקה באוניברסיטת וירג'יניה, בעריכת קייל קונדיק (Kyle Kondik) וג'יי מיילס קולמן (J. Miles Coleman), פרסם ב־27 באוקטובר מפה עם 225 מושבי בית הנבחרים בדירוג Lean Democratic ומעלה, 193 בדירוג Lean Republican ומעלה ו־17 Toss-up. בסנאט הוגדרו 49 מושבים בדרגות הנוטות לדמוקרטים, 46 לרפובליקנים וחמישה ללא יתרון מובהק. ההבדל ביחס לקוק ממחיש מדוע אין "תחזית מוסכמת" אחת: כל צוות מיישם שיקול דעת אחר על אותם נתונים ולעיתים מעדכן במועד אחר.

קונדיק וקולמן מייחסים משקל מיוחד למיין ולטקסס, אך מזכירים גם את שאלת אמינות הסקרים במדינות שבהן דונלד טראמפ ניצח בפערים גדולים בבחירות לנשיאות ב־2024.

נייט סילבר ו־Decision Desk HQ: מה מוסיפים המודלים הסטטיסטיים?

לעומת הדירוגים של קוק, גונזלס וסבאטו, המודל FLIPR של נייט סילבר ואלי מקאון־דוסון ב־Silver Bulletin מבצע סימולציות של מרוצי הבית, הסנאט והמושלים, ומשקלל ממוצעי סקרים, איכות סוקרים, הטיות שיטתיות ועיתוי הסקרים. בעדכון האחרון הפומבי מ־31 באוקטובר ציינו השניים כי תיקנו הנחות במרוץ למונטנה ועדכנו גורמים הנוגעים למועמדים, בלי שינוי מהותי בתמונת המודל הכוללת. את האומדנים והעדכונים אפשר לראות בלוח המודל המקורי.

גם Decision Desk HQ (DDHQ) מפרסם מודל מתעדכן לבית הנבחרים ולסנאט. בניגוד לשיוך מחוז ל"נוטה" למפלגה, הוא מחבר נתוני סקרים, יתרון מפלגתי היסטורי, מועמדים ונתונים נוספים לאומדנים מבוססי סימולציות. בדף המעודכן מ־31 באוקטובר מפורטים בנפרד מרוצי ה־Toss-up והמושבים שבמודל הם בעלי אי־הוודאות הגבוהה ביותר. תוצאות המודלים הן תרחישים סטטיסטיים; הן אינן משאלי דעת קהל חדשים או תוצאות רשמיות.

מה באמת מראים הסוקרים? איפסוס, אמרסון ו־YouGov

בסקר רויטרס/איפסוס שנערך ב־22–26 באוקטובר, נמדדו כאמור 53% לדמוקרטים מול 44% לרפובליקנים בקרב מי שהוגדרו כמצביעים צפויים. בקרב כלל המבוגרים נמדדה לטראמפ תמיכה של 32% בלבד, ורק 20% אישרו את טיפולו ביוקר המחיה. אלה אוכלוסיות מדגם שונות, ולכן אין להשוות בין הנתונים כאילו נשאלו כולם את אותה שאלה באותה קבוצת מצביעים.

סקר אמרסון מה־24–26 באוקטובר מצא 52% מול 42% בקרב אלף מצביעים צפויים, עם טווח אי־ודאות מדווח של כשלוש נקודות אחוז. בסקר The Economist/YouGov מה־23–26 באוקטובר נרשמו 52% מול 41% לפי ההגדרה המחמירה של מצביעים צפויים, לעומת 46% מול 40% בקרב מצביעים רשומים. השוני ממחיש את חשיבות שיטת הסינון של מי שצפויים להצביע בפועל.

כל הסקרים הללו מודדים העדפה כללית למועמד מפלגתי במחוזו של הנשאל — "פתק הצבעה גנרי". הם אינם מחליפים את ההצבעה בפועל ב־435 מחוזות שונים, שבהם זהות המועמד, גבולות המחוז והיקף ההשתתפות עשויים לייצר תוצאות אחרות.

שבע המדינות שבמרכז המאבק על הסנאט

קוק מזהה שבעה מרוצים ללא יתרון מובהק. בטקסס מתמודד הדמוקרט ג'יימס טלאריקו מול הרפובליקני קן פקסטון; באוהיו מנסה שרוד בראון לשוב לסנאט מול ג'ון האסטד; במיין מתמודד טרוי ג'קסון מול סוזן קולינס; באלסקה מתמודדת מרי פלטולה מול דן סאליבן; באיווה ג'וש טורק מול אשלי הינסון; בקנזס אדם המילטון מול רוג'ר מרשל; ובמישיגן מתמודד עבדול אל־סייד מול מייק רוג'רס על מושב פתוח.

המרוצים הללו ממחישים מדוע יתרון ארצי בסקרים אינו פותר את שאלת הסנאט. הרוב נקבע לפי מספר מדינות ומושבים, לא לפי סך כל הקולות בארצות הברית. גם מרוצים בדרום קרוליינה ובנברסקה הוזכרו בניתוחים ככאלה שהתקרבו יותר מהצפוי, אם כי קוק עדיין אינו מסווג אותם כ־Toss-up. להרחבה: מדריך הבחירות לסנאט בבָּעוֹלָם.

מה עלול לשבש את התחזיות?

התרחיש שהאנליסטים מזהירים מפניו הוא שגיאת מדידה שאינה מוגבלת למדינה אחת. אם סקרים בכמה מדינות מעריכים בחסר את שיעור ההצבעה של מצביעי הרפובליקנים, הטעות יכולה להשפיע במקביל על שורה של מרוצים צמודים. מנגד, גם השתתפות גבוהה מהצפוי של צעירים, עצמאיים או מצביעים מזדמנים יכולה ליצור פער בין המודלים לתוצאות. העובדה שמיליונים כבר הצביעו מוקדם אינה מלמדת כשלעצמה למי הצביעו.

יש גם הבדל בין תחזית שמבוססת על דירוג מקצועי לבין מודל הסתברותי, ובין אלה לבין סקר בודד. מה שנראה כיתרון בתוך מרווח הטעות איננו הבטחה לתוצאה מסוימת. גם איפסוס עצמו מדגיש בסקירתו מ־30 באוקטובר את ההבדל בין הסביבה הלאומית לבין המרוצים המקומיים ואת החשיבות של יוקר המחיה ושל ההשתתפות.

הזווית הישראלית

השליטה בשני בתי הקונגרס חשובה לישראל בשל סמכויות החקיקה, התקציב, הפיקוח על הממשל והסנאט באישור מינויים. במערכת הבחירות הנוכחית עולות גם שאלות הקשורות למלחמה עם איראן, לסיוע ביטחוני ולמדיניות החוץ האמריקנית. אין פירוש הדבר שכל חברי אחת המפלגות מחזיקים באותה עמדה כלפי ישראל: עמדותיהם של מועמדים ומחוקקים שונים אינן אחידות בתוך כל מפלגה.

לרקע: מה יכול להשתנות בסמכויות טראמפ אם הרוב בקונגרס ישתנה? וגם המרוצים החשובים לבית הנבחרים.

אחרי מה לעקוב?

ביום הבחירות, 3 בנובמבר, השאלות המעשיות יהיו שיעורי ההצבעה, פערי ההצבעה בפועל מול הסקרים בכל אחת משבע מדינות הסנאט, וכן התוצאות במחוזות בית הנבחרים שהועברו ברגע האחרון לקטגוריית Toss-up. חשוב להמתין גם לקולות הדואר ולהצבעה המוקדמת במדינות שבהן ספירתם מתמשכת. לקוראים בישראל: המדריך לליל הבחירות ולמועדי התוצאות בשעון ישראל, וכן מעקב ההצבעה המוקדמת.

עודכן ב־1 בנובמבר 2026. הנתונים מתייחסים לפרסומים ולסקרים שנבדקו עד היום. דירוגים ואומדנים עשויים להשתנות עד לפתיחת הקלפיות; אין לראות בהם תוצאות בחירות. מקורות מרכזיים משולבים בקישורים לאורך הכתבה.