נשיא בוליביה רודריגו פאס הכריז בשבת, 31 באוקטובר 2026, על מצב חירום ארצי כדי לאפשר הזרמת משאבים וכוחות סיוע לאזורים הנפגעים ממזג האוויר החריג הקשור לתופעת אל ניניו. לפי נתונים רשמיים, הבצורת פגעה בכ־78 אלף משפחות בשש מתוך תשע מחלקות המדינה, ויותר מ־75 אלף ראשי בקר אבדו. במקביל מתמודדים אזורים אחרים במדינה עם הצפות.
ההכרזה מגיעה על רקע אזהרות מפני תופעת אל ניניו חזקה במיוחד, שעלולה לשנות את דפוסי הגשמים והטמפרטורות באזורים רחבים בעולם. בבוליביה מבקשת הממשלה להעביר משאבים במהירות, לתגבר צוותי חילוץ ולהגן על אוכלוסיות שתלויות בחקלאות ובגידול בעלי חיים.
תמונה ראשית: צילום ארכיון להמחשה שאינו מתעד את האירוע הנוכחי. צילום: Andrea Huls Pareja / Unsplash.
5 דברים שצריך לדעת
- מצב חירום: הנשיא פאס אישר ב־31 באוקטובר הכרזה שמאפשרת תיאום והקצאת משאבים מיוחדים.
- 78 אלף משפחות: זהו היקף הפגיעה מבצורת שדווח על ידי הממשלה, ולא מספר הנפגעים הכולל בכל אסונות הטבע.
- שש מחלקות: הבצורת משפיעה על שש מתשע מחלקות בוליביה, אך לא באותה עוצמה בכל מקום.
- נזק למשק החי: הרשויות דיווחו על אובדן של יותר מ־75 אלף ראשי בקר.
- שתי סכנות יחד: לצד מחסור במים באזורים מסוימים, באזורים אחרים מתרחשות הצפות.
מה התרחש בבוליביה?
בדיווח שמסרה הממשלה השבוע הוצגו פגיעות נרחבות באזורים חקלאיים, מחסור במים והפסדים של מגדלי בקר. ההכרזה על מצב חירום אינה אומרת שכל שטח המדינה שרוי בבצורת; היא נועדה לספק כלים ממשלתיים להתמודדות משולבת עם אירועי מזג אוויר קיצוניים. הנשיא פאס קרא לשיתוף פעולה בין הגופים הממשלתיים והאזוריים ולתגבור צוותי חירום במוקדים הנפגעים.
מה זה אל ניניו ואיך הוא משפיע?
אל ניניו הוא שלב במחזור אקלימי טבעי שקשור להתחממות חריגה של מי האוקיינוס השקט באזור קו המשווה. השינוי בטמפרטורות פני הים משפיע על מחזורי רוחות וגשמים ברחבי העולם, אך אינו יוצר אותם דפוסי מזג אוויר בכל מקום. באמריקה הדרומית הוא עשוי להיות קשור לבצורת באזורים מסוימים ולהצפות או לגשמים כבדים באחרים.
הקשר בין כל אירוע מקומי לאל ניניו דורש בדיקה מדעית; הכרזת הממשלה מתייחסת לתמונה המערכתית, ולא לקביעה שכל גשם או שריפה יחידים נגרמו ממנו. שינוי האקלים ארוך הטווח עשוי להחמיר חלק מן ההשפעות של מזג האוויר הקיצוני, אך מדובר בשני תהליכים שונים שצריך להבחין ביניהם.
גם המדינות השכנות תחת לחץ
לפי AFP, בפרו נרשמו חום ושריפות יער, שבהן נהרגו לפחות 12 בני אדם, ובצ׳ילה חוותה הבירה סנטיאגו חודש אוקטובר גשום באופן חריג. אין פירוש הדבר שהתנאים במדינות השונות זהים: האקלים, הטופוגרפיה ויכולת ההתמודדות המקומית משפיעים על האופן שבו מזג האוויר הופך לאסון.
הזווית הישראלית
ישראל עוקבת אחר שינויי אקלים ותחזיות עונתיות שמשפיעות על חקלאות, משק המים ושרשראות אספקה בינלאומיות. אין תחזית אוטומטית שלפיה מצב החירום בבוליביה מרמז על בצורת בישראל; השפעת אל ניניו על המזרח התיכון מורכבת ומשתנה מעונה לעונה.
לרקע אזורי: ההצפות בסנטיאגו והקשר לאל ניניו ומקומות בעולם שנמצאים בסיכון גובר משינויי אקלים.
אחרי מה לעקוב?
נתוני פגיעה מעודכנים של ממשלת בוליביה, היקף סיוע המים והמספוא למשפחות החקלאים, ותחזיות הגשם לחודשים הקרובים. הדגש הוא על ההבדל בין אספקת עזרה מיידית להתאוששות ארוכת טווח של בעלי חיים, יבולים ופרנסות.
עודכן ב־1 בנובמבר 2026. מקור: AFP באמצעות CNA.
