ועדת הבחירות המרכזית של בוסניה והרצגובינה קבעה ב־24 באוקטובר את תוצאות הבחירות הכלליות: דניס בצ׳ירוביץ׳, דריאנה פיליפוביץ׳ וז׳לקה צביאנוביץ׳ הם שלושת חברי הנשיאות החדשה, וסאבו מיניץ׳ נבחר לנשיא רפובליקה סרפסקה. במקביל התבררה גם מפת הכוח בפרלמנט הארצי: SDA היא הסיעה הגדולה עם תשעה מושבים, SNSD עם שישה, SDP עם חמישה ו־HDZ BiH עם ארבעה. שיעור ההצבעה הסופי עמד על 44.31%. חלון קצר לבקשות ספירה מחדש ולערעורים עדיין פתוח, ולכן האישור הסופי יגיע לאחר סיום ההליך.
עודכן: 25 באוקטובר 2026 | תוצאות שנקבעו בידי ועדת הבחירות המרכזית ב־24 באוקטובר.
- דניס בצ׳ירוביץ׳ נבחר לכהונה נוספת עם 222,484 קולות — 38.10% במרוץ הבוסניאקי — לפני בקיר איזטבגוביץ׳ עם 34.14%.
- דריאנה פיליפוביץ׳ ניצחה במרוץ הקרואטי עם 120,701 קולות — 47.28% — לפני סלאבן קובאצ׳ביץ׳ עם 30.03%.
- ז׳לקה צביאנוביץ׳ נבחרה לכהונה נוספת עם 319,705 קולות — 55.56% — לפני מרינקו בוז׳וביץ׳ עם 26.37%.
- סאבו מיניץ׳ נבחר לנשיא רפובליקה סרפסקה עם 301,532 קולות — 52.10% — מול 40.96% לברנקו בלאנושה.
- שיעור ההצבעה היה 44.31%: 1,479,635 מצביעים מתוך 3,338,946 רשומים. מערכות הזיהוי הביומטרי והסריקה האלקטרונית הופעלו לראשונה בקנה מידה ארצי.
מה הוכרע בבחירות
ב־4 באוקטובר בחרו אזרחי בוסניה והרצגובינה את שלושת חברי הנשיאות, את 42 חברי בית הנבחרים הארצי, את הפרלמנטים של הפדרציה ושל רפובליקה סרפסקה, את נשיא וסגני נשיא רפובליקה סרפסקה ואת בתי המחוקקים של עשרת הקנטונים בפדרציה.
המערכת הפוליטית המפוצלת של בוסניה פירושה שאין תוצאה אחת שמכריעה הכול. שלושת חברי הנשיאות נבחרים בנפרד, ובמקביל מתחיל משא ומתן על קואליציות בכמה רמות שלטון שונות.
המערכת נולדה מתוך הסכם דייטון שסיים ב־1995 את מלחמת בוסניה. יותר משלושה עשורים אחר כך, המבנה שנועד לאפשר לבוסניאקים, לסרבים ולקרואטים לחיות בתוך מדינה אחת ממשיך לעצב כמעט כל מערכת בחירות.
הפרלמנט הארצי: SDA ראשונה, אבל אין לה רוב
בבית הנבחרים של הפרלמנט הארצי יש 42 מושבים. לפי התוצאות שנקבעו ב־24 באוקטובר: SDA קיבלה 9 מושבים, SNSD 6, SDP 5, HDZ BiH 4 ו־SBiH 3. NiP, DF, PSS ו־SDS קיבלו שני מושבים כל אחת; שבע מפלגות וקואליציות נוספות קיבלו מושב אחד כל אחת.
| מפלגה | מושבים |
|---|---|
| SDA | 9 |
| SNSD | 6 |
| SDP BiH | 5 |
| HDZ BiH | 4 |
| SBiH | 3 |
| NiP | 2 |
| DF | 2 |
| PSS | 2 |
| SDS | 2 |
| שבע רשימות נוספות | 1 כל אחת |
המשמעות היא שגם המפלגה הגדולה ביותר רחוקה מאוד מרוב. לפי הניתוחים הפוסט־אלקטורליים, HDZ BiH ו־SNSD נראים כרגע כשותפים שקשה לעקוף, והם כבר חידשו את הברית ביניהם. SDA, שהפכה שוב למפלגה הבוסניאקית הגדולה ביותר, מנהלת שיחות כדי לחזור לממשלה הארצית; גם SDP עשויה להיות חלק מהמתמטיקה, אבל הרכבת רוב תדרוש שילוב של כמה מפלגות מהפדרציה.
הבית התחתון לבדו אינו מספיק. בבוסניה גם בית העמים קריטי: מי שישלוט בשלושה מתוך חמישה מושבים באחד המועדונים האתניים יכול לשלוט בקוורום ובכך להפוך לשותף כמעט הכרחי. לכן ההרכב הסופי של הממשלה ייקבע רק אחרי השלמת בתי העמים והסכמות בין המפלגות.
למה לבוסניה יש שלושה נשיאים?
בראש המדינה עומדת נשיאות בת שלושה חברים: אחד בוסניאקי, אחד קרואטי ואחד סרבי. חברי הנשיאות מכהנים ארבע שנים, והיו"ר מתחלף ביניהם ברוטציה.
גם דרך הבחירה מפוצלת לפי מבנה המדינה. בוחרים הרשומים בפדרציה של בוסניה והרצגובינה יכולים להצביע למועמד הבוסניאקי או למועמד הקרואטי; תושבי רפובליקה סרפסקה בוחרים את החבר הסרבי.
בפועל התקיימו שלושה מרוצים נפרדים לנשיאות, וכל אחד מהם שיקף מאבק פוליטי ואתני שונה.
המרוץ הבוסניאקי: בצ'ירוביץ' נבחר לכהונה נוספת
דניס בצ׳ירוביץ׳ ניצח במרוץ הבוסניאקי עם 222,484 קולות — 38.10%. בקיר איזטבגוביץ׳ קיבל 199,337 קולות — 34.14%; סמיר אפנדיץ׳ 149,541 — 25.61%; ופחרודין ראדונצ׳יץ׳ 12,526 — 2.15%.
המשמעות היא שבצ'ירוביץ' נשאר בנשיאות לקדנציה נוספת, בעוד SDA שוב לא הצליחה להחזיר את איזטבגוביץ' לתפקיד שבו כיהן בעבר.
מה העמדות של בצ'ירוביץ'?
בצ'ירוביץ', איש המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, מזוהה עם קו פרו־אירופי ופרו־מערבי. הוא תומך בהמשך תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי ובחיזוק הקשר עם נאט"ו, ומציג את עצמו כתומך במדינה מתפקדת יותר עם מוסדות מרכזיים חזקים יותר ופחות חסימות אתניות.
מול רפובליקה סרפסקה הוא מתנגד לצעדים שנתפסים כניסיון לפרק או לרוקן מתוכן את מוסדות המדינה המשותפים, ותומך בשמירה על שלמותה הטריטוריאלית של בוסניה והרצגובינה. Reuters תיארה אותו כמועמד בוסניאקי מתון ופרו־אירופי.
המרוץ הקרואטי: פיליפוביץ' מנצחת
דריאנה פיליפוביץ׳ מטעם HDZ BiH ניצחה במרוץ הקרואטי עם 120,701 קולות — 47.28%. סלאבן קובאצ׳ביץ׳ קיבל 76,655 — 30.03%, וזדנקו לוצ׳יץ׳ 57,924 — 22.69%.
המרוץ הקרואטי מלווה כבר שנים במחלוקת על מי למעשה מייצג את הקרואטים במדינה. מאחר שכל מצביע בפדרציה יכול לבחור אם להשתתף במרוץ הבוסניאקי או הקרואטי, מפלגות קרואטיות טוענות שהרוב הבוסניאקי יכול להשפיע גם על בחירת הנציג הקרואטי.
מנגד, תומכי השיטה מציינים שהחוק מאפשר לכל מצביע בפדרציה לבחור באיזה משני המרוצים להשתתף, וכי שינוי המערכת יחייב רפורמה חוקתית רחבה יותר.
מה העמדות של פיליפוביץ'?
פיליפוביץ' מגיעה מ־HDZ BiH, המפלגה הקרואטית הגדולה במדינה. הקו המרכזי שלה הוא פרו־אירופי ותומך בהשתלבות באיחוד האירופי, אך במקביל דורש שינוי של חוק הבחירות ושל מנגנוני הייצוג כך שהחבר הקרואטי בנשיאות ייבחר, לטענת המפלגה, בעיקר בידי מצביעים קרואטים ולא בזכות קולות של הרוב הבוסניאקי בפדרציה.
לכן מבחינת HDZ, הסוגיה החוקתית והאלקטורלית אינה עניין טכני אלא שאלה של מעמד הקרואטים כ"אחד משלושת העמים המכוננים". המפלגה תומכת במדינה הבוסנית ובמסלול האירופי שלה, אך דורשת מבנה שלטוני שמבטיח אוטונומיה וייצוג קרואטי חזקים יותר.
המרוץ הסרבי: צביאנוביץ' נבחרה שוב
ז׳לקה צביאנוביץ׳ מטעם SNSD ניצחה עם 319,705 קולות — 55.56%. מרינקו בוז׳וביץ׳ קיבל 151,746 — 26.37%, ונבוישה ווקאנוביץ׳ 103,871 — 18.05%.
הניצחון שלה, יחד עם היתרון של סאבו מיניץ' במרוץ לנשיאות רפובליקה סרפסקה והובלת SNSD בפרלמנט הישות, ממחיש שמילורד דודיק ממשיך להחזיק בהשפעה פוליטית משמעותית גם לאחר שנאסר עליו לכהן בתפקיד ציבורי.
מה העמדות של צביאנוביץ'?
צביאנוביץ' היא מבכירות SNSD ומזוהה עם הקו של דודיק: הגנה רחבה על סמכויות רפובליקה סרפסקה, התנגדות להעברת סמכויות נוספות למוסדות המרכזיים בסרייבו וביקורת חריפה על סמכויות הנציג הבינלאומי העליון.
מחנה SNSD תומך עקרונית בהשתלבות אירופית, אך בפועל מקדם קו שמציב את האוטונומיה של רפובליקה סרפסקה לפני רפורמות שמחזקות את השלטון המרכזי. במקביל הוא מקיים קשרים קרובים עם מוסקבה ומתנגד לקו פרו־נאט"ו מובהק. Reuters תיארה את צביאנוביץ' כנציגת מחנה לאומני סרבי פרו־רוסי.
הבחירות הראשונות אחרי הדחת דודיק
דודיק שלט בפוליטיקה של רפובליקה סרפסקה במשך שנים, כראש ממשלה, נשיא וכחבר בנשיאות בוסניה.
באוגוסט 2025 קבעה ועדת הבחירות המרכזית כי כהונתו כנשיא רפובליקה סרפסקה הסתיימה בעקבות פסק דין שאסר עליו למלא תפקיד פוליטי במשך שש שנים. גם לאחר מכן הוא המשיך להיות דמות מרכזית ב-SNSD ובוויכוח על היחסים בין בניה לוקה לסרייבו.
רפובליקה סרפסקה: מיניץ׳ נבחר לנשיא
סאבו מיניץ׳ מטעם SNSD נבחר לנשיא רפובליקה סרפסקה עם 301,532 קולות — 52.10%. ברנקו בלאנושה מטעם SDS קיבל 237,071 קולות — 40.96%.
גם באספה הלאומית של רפובליקה סרפסקה SNSD היא הסיעה הגדולה ביותר עם 34 מתוך 83 מושבים. יחד עם שותפותיה, למחנה של מילורד דודיק יש רוב יציב בישות — הוכחה לכך שהרחקתו האישית מתפקיד ציבורי לא פירקה את המבנה הפוליטי שבנה.
הסוגיה הסרבית היא גם שאלה על עתיד המדינה
המחלוקת בין הנהגת רפובליקה סרפסקה לבין מוסדות המדינה בסרייבו נוגעת לחלוקת הסמכויות בתוך בוסניה ולהיקף האוטונומיה של הישות הסרבית.
דודיק ותומכיו קידמו לאורך השנים צעדים להרחבת האוטונומיה של רפובליקה סרפסקה ולעיתים גם איומים בפרישה. מוסדות המדינה והנציג הבינלאומי העליון טענו מנגד שחלק מהצעדים פוגעים בסדר החוקתי שנקבע בהסכם דייטון.
במדור הפוליטיקה שלנו עסקנו גם בהבחירות בסרביה, שכנתה של בוסניה ואחת השחקניות המרכזיות באזור.
לראשונה: זיהוי ביומטרי וסריקת פתקים
אחד השינויים הבולטים בבחירות היה טכנולוגי. לראשונה בבחירות כלליות בבוסניה והרצגובינה הופעלו זיהוי ואימות ביומטרי של מצביעים, סורקי פתקים ומערכת להעברה אלקטרונית של התוצאות. לפרטי המערכת.
המטרה הייתה לצמצם התחזות, הצבעה כפולה ומחלוקות סביב הספירה ולהאיץ את פרסום התוצאות. בפועל נרשמו גם תקלות ועיכובים ביותר מ־200 קלפיות, כך שהמערכת החדשה עצמה תהיה חלק מהערכת הבחירות.
כמה אנשים רשומים להצבעה?
ועדת הבחירות המרכזית מסרה ביולי כי 48,074 מצביעים נכללו ברשימה להצבעה מחוץ לבוסניה והרצגובינה. הנתון מופיע בעדכוני ועדת הבחירות.
הבחירות קבעו מאות תפקידים ברמות השלטון השונות — מהנשיאות הארצית ועד בתי המחוקקים של הקנטונים.
למה קשה לדבר על "מנצח" אחד בבוסניה
בשונה ממדינות שבהן מערכת הבחירות מסתכמת בשאלה איזו מפלגה קיבלה רוב, בבוסניה התוצאות מתחלקות בין כמה מוסדות ובין שתי ישויות בעלות מערכות פוליטיות שונות.
מפלגה יכולה להתחזק בבית הנבחרים הארצי אבל להיחלש בפרלמנט של אחת הישויות. קואליציה אחת יכולה לשלוט בפדרציה ואחרת ברפובליקה סרפסקה. שלושת חברי הנשיאות יכולים להגיע ממפלגות יריבות.
גם אחרי פרסום התוצאות צפוי משא ומתן על הרכבת ממשלות וקואליציות בכמה רמות במקביל.
אחרי מה לעקוב
ערעורים וספירות מחדש: ועדת הבחירות קבעה את התוצאות ב־24 באוקטובר, אך אפשר להגיש בקשות ספירה מחדש בתוך 72 שעות וערעורים לבית המשפט בתוך יומיים. האישור הסופי מגיע רק אחרי סיום ההליך.
הממשלה הארצית: SDA, SNSD ו־HDZ BiH הן שוב שלוש נקודות הכוח המרכזיות. השאלה היא אם SDP או מפלגות נוספות מהפדרציה יצטרפו, ומה יהיה מאזן הכוחות בבית העמים.
רפובליקה סרפסקה: SNSD מחזיקה 34 מתוך 83 מושבים ומיניץ׳ נבחר לנשיא. לכן מחנה דודיק יוצא מהבחירות מחוזק גם בלי שדודיק עצמו יכול לכהן.
הדרך לאיחוד האירופי: בוסניה קיבלה אור ירוק לפתיחת שיחות הצטרפות כבר ב־2024, אבל רפורמות משפטיות ואנטי־שחיתות עדיין תקועות. הרכב הממשלה החדשה יקבע אם התהליך מתקדם או חוזר לחסימות אתניות וחוקתיות.
הטכנולוגיה החדשה: הזיהוי הביומטרי וסריקת הפתקים הופעלו לראשונה בקנה מידה ארצי. אחרי תקלות, ספירות חוזרות והצבעה חוזרת בקלפי אחת בברצ׳קו, הבחירות האלה יהיו גם מבחן למערכת החדשה.
הזווית הישראלית
לבחירות יש גם זווית ישראלית. בשנים האחרונות התפתחו קשרים פוליטיים וכלכליים בין גורמים בישראל לבין הנהגת רפובליקה סרפסקה, לצד היחסים הרשמיים של ישראל עם בוסניה והרצגובינה כמדינה אחת.
לכן תוצאות הבחירות ברפובליקה סרפסקה והיחסים שלה עם המוסדות בסרייבו יהיו רלוונטיים גם למעקב הישראלי אחר הבלקן, במיוחד אם המחלוקות החוקתיות והמדיניות יחריפו לאחר הבחירות.
