גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי איראן שמרה על חלק משמעותי מתשתיות ייצור הטילים והכטב"מים שלה למרות התקיפות של ישראל וארצות הברית. לפי דיווח בלומברג, טהראן ממשיכה להחזיק מלאי משמעותי של נשק בליסטי ונגד ספינות, ונערכת לחדש את כוחה. אבל אין עדיין נתון מאומת המעיד כי מלאי הטילים חזר במלואו לרמתו שלפני המלחמה.

עודכן: 10 באוקטובר 2026

מה חדש?

סוכנות בלומברג דיווחה ביום שישי (9 באוקטובר), מפי גורמים מערביים המעורים בהערכות מודיעין, כי איראן הצליחה לשמר את פעילותם של מפעלים לייצור טילים וכטב"מים למרות חודשים של תקיפות. המשמעות היא שטהראן יכולה לייצר נשק נוסף ולהשלים בהדרגה חלק מהמלאים שנוצלו במהלך הלחימה.

אחד הגורמים אמר לבלומברג כי בידי איראן מלאי משמעותי של טילים בליסטיים וגם אמצעי לחימה נגד ספינות. אותו גורם טען כי רוסיה מספקת לאיראן טילים נוספים. משרד ההגנה הרוסי לא השיב לבקשת תגובה של בלומברג, והיקף הסיוע הנטען לא אומת בפומבי.

הדיווח מגיע יום לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי לא יתקוף את איראן לפני בחירות האמצע ב־3 בנובמבר, אף שהמצור הימי האמריקאי והמתיחות במפרץ נמשכים.

5 דברים שצריך לדעת

• מפעלי הייצור שרדו בחלקם: גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי איראן יכולה להמשיך לייצר טילים וכטב"מים למרות הנזקים מהתקיפות.
• אין ספירה עדכנית של הטילים: בהערכת מודיעין מיוני נאמד המלאי הכולל של החימוש האיראני בכשלושה רבעים מהיקפו לפני המלחמה, אך לא פורסמה הערכה מקבילה עדכנית לאוקטובר.
• רוסיה מוזכרת כמקור אספקה: בלומברג מייחסת לגורם מערבי טענה שרוסיה מספקת טילים לאיראן, ללא אישור עצמאי למספרם או לסוגיהם.
• הפוגה עד נובמבר: טראמפ הודיע שלא יתקוף את איראן לפני בחירות האמצע, בלי להתחייב להימנע מתקיפות אחריהן.
• מצר הורמוז תחת איום: לפי הצי הבריטי, לפחות עשרה כלי שיט נפגעו בשבוע שקדם לדיווח, ומחירי ההובלה והנפט נותרים תחת לחץ.

כמה טילים נותרו לאיראן?

אחת השאלות החשובות בדיווח היא מה איראן עדיין מחזיקה, ולא רק מה היא מסוגלת לייצר. לפי בלומברג, ישראל העריכה שלפני פרוץ הלחימה ב־28 בפברואר היו בידי איראן כ־2,500 טילים בליסטיים. מאז, לפי ניתוח של בלומברג אקונומיקס לנתונים פומביים, שוגרו לפחות 2,000 טילים בליסטיים ויותר מ־4,000 כלי נשק מעופפים ממשפחת שאהד.

למרות מספר השיגורים הגדול, הערכות מודיעין מערביות שפורסמו ביוני הצביעו על כך שאיראן החזיקה אז בכשלושה רבעים מהחימוש שעמד לרשותה לפני המלחמה. המספר אינו מתייחס בהכרח לטילים בליסטיים בלבד, והוא גם אינו אומדן עדכני של מלאי אוקטובר. לכן יהיה מטעה להסיק ממנו שאיראן החזירה את כל הטילים שאיבדה.

לפי ג'ים למסון, אנליסט לשעבר ב־CIA שכתב מחקר בנושא, סביר שהתקיפות פגעו קשות בחלק מתשתיות הייצור של איראן לטווח הארוך. מנגד, הערכות המודיעין החדשות מצביעות על כך שהפגיעה לא ביטלה את יכולתה לייצר נשק נוסף.

מה ידוע על הסיוע הרוסי?

לדברי גורם מערבי שצוטט בבלומברג, רוסיה מעבירה טילים לאיראן. כבר ביוני דווח בסוכנות כי מדינות מערביות מעריכות שטהראן קיבלה ככל הנראה אמצעי לחימה חדשים מתוצרת רוסיה בתקופת הפסקת האש. נכון לעכשיו, לא פורסם מידע מאומת על היקף משלוחים חדשים, על סוגי הטילים או על מועדי הגעתם.

האפשרות לרכש רוסי חשובה משום שהיא עשויה לאפשר לאיראן להגדיל את המלאי גם בלי להסתמך רק על מפעליה המקומיים. אבל מדובר בשלב זה בהערכה של גורמי מודיעין, ולא בפרטים שאושרו רשמית בידי מוסקבה או טהראן.

החלטת טראמפ והמרוץ לשיקום

ביום חמישי, 8 באוקטובר, הודיע טראמפ שארצות הברית לא תחדש תקיפות באיראן עד הבחירות לקונגרס ב־3 בנובמבר. לדבריו, השיחות עם טהראן נמשכות, אך המצור האמריקאי על נמלי איראן נותר בתוקף. הנה הדיווח המלא שפרסמנו על הודעת טראמפ.

בקה ואסר, מומחית ביטחונית בבלומברג אקונומיקס, אמרה כי ההפוגה בתקיפות אמריקאיות גדולות מעניקה לאיראן זמן להתארגן מחדש ולשקם את כוחותיה. בה בעת, המלחמה והמצור ממשיכים לפגוע בכלכלה האיראנית, ולא הוכרז על הסדר מדיני המסיים את העימות.

האיום על מצר הורמוז

המלאי האיראני אינו קשור רק לאפשרות של מתקפות נגד בסיסים אמריקאיים או נגד ישראל. בלומברג מדגישה גם את מערך הטילים נגד ספינות ואת יכולתה של איראן לפגוע בתנועת הספנות במפרץ הפרסי.

לפי נתוני הצי הבריטי שצוטטו בדיווח, לפחות עשרה כלי שיט נפגעו במהלך השבוע האחרון. הנפט נסחר בעת פרסום הדיווח מעל 100 דולר לחבית, ועלות שכירת מכלית הגיעה לכ־1.2 מיליון דולר ביום, לעומת פחות מ־50 אלף דולר לפני המלחמה. העלויות משקפות את הסיכון המתמשך לשיט באזור, גם בתקופות שבהן תנועת האוניות מתאוששת.

העימות של סעודיה עם החות'ים בתימן מוסיף אי־ודאות סביב נתיבי יצוא דרך הים האדום. להרחבה אפשר לקרוא את העדכונים שלנו על המלחמה בתימן.

הזווית הישראלית

עבור ישראל, הדיווח מעלה מחדש את שאלת ההשפעה ארוכת הטווח של התקיפות באיראן. פגיעה במחסני טילים ובאתרי ייצור עשויה לצמצם יכולות לזמן מסוים, אבל השאלה המרכזית היא האם איראן יכולה לשקם את פסי הייצור, להשיג רכיבים ולחדש מלאים במהירות.

מנגד, המידע שפורסם אינו מאפשר לקבוע שאיראן שבה ליכולת שהחזיקה לפני המלחמה. בלומברג נסמכת בעיקר על גורמים מערביים אנונימיים, וההערכות אינן שקולות לספירה עצמאית של הטילים שנותרו.

שאלות ותשובות

האם איראן חידשה את כל מלאי הטילים שלה?

לא ידוע. בלומברג מדווחת על יכולת ייצור שנותרה פעילה ועל מלאי נשק משמעותי, אך אינה מספקת ספירה עדכנית המוכיחה חזרה מלאה לרמה שלפני המלחמה.

כמה טילים בליסטיים יש לאיראן?

המספר הנוכחי אינו ידוע פומבית. לפי בלומברג, ההערכה הישראלית לפני המלחמה עמדה על כ־2,500 טילים בליסטיים, ומאז שוגרו לפחות 2,000. יש להביא בחשבון ייצור, קליטת נשק נוסף ואובדן מלאים בתקיפות.

האם רוסיה שולחת טילים לאיראן?

גורם מערבי אמר לבלומברג שכן, אולם רוסיה לא אישרה את הטענה, ולא פורסמו פרטים מאומתים על משלוחים חדשים.

אחרי מה לעקוב?

ההתפתחויות החשובות בתקופה הקרובה יהיו הערכות חדשות לגבי היקף מלאי הטילים האיראני, סימנים לתיקון ולהרחבה של יכולות הייצור, מידע על סיוע רוסי והחלטת ממשל טראמפ בנוגע למדיניות התקיפות לאחר 3 בנובמבר.

מקורות: Bloomberg, 9.10.2026; פרסום הדיווח של בלומברג ב־The Spokesman-Review; Reuters, 8.10.2026.