הצעת חוק חדשה של הנציבות האירופית מבקשת לקבוע כללים אחידים לילדים בכל 27 מדינות האיחוד: מתחת לגיל 13 לא תהיה גישה לרשתות חברתיות, בני 13–14 יוכלו להשתמש רק בחשבון מוגבל ובפיקוח הורים, וחשבון עצמאי יתאפשר מגיל 15. ההצעה כוללת גם הגבלות על גלילה אינסופית, פרסום מותאם אישית, פניות מזרים וצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית.
- ילדים מתחת לגיל 13 לא יוכלו לפתוח חשבון ברשת חברתית באיחוד האירופי.
- בני 13 ו-14 יוכלו להשתמש בחשבון מוגבל בפיקוח הורים, עם הגבלות על התכנים וזמן שימוש של עד שעה ביום.
- מגיל 15 יהיה ניתן לפתוח חשבון עצמאי, אך פלטפורמות עדיין יידרשו לספק הגנות מיוחדות למשתמשים קטינים.
- ההצעה מגבילה מאפיינים שנועדו להאריך את זמן השימוש, ובהם גלילה אינסופית, התראות בשעות הלילה והמלצות המבוססות על פרופיל המשתמש.
- החוק עדיין לא נכנס לתוקף: הוא יצטרך לעבור משא ומתן ואישור בפרלמנט האירופי ובמועצת האיחוד האירופי.
הכתבה המלאה
האיחוד האירופי מקדם את אחד הניסיונות המקיפים ביותר עד כה להגביל את השימוש של ילדים ברשתות חברתיות. הנציבות האירופית הציגה ב-17 בספטמבר את ה-EU KIDS Act, הצעת חוק שתיצור לראשונה כללים אחידים בכל 27 מדינות האיחוד בנוגע לגיל שבו ילדים יכולים להשתמש ברשתות חברתיות ובשירותים דיגיטליים אחרים.
לפי ההצעה, ילדים שטרם מלאו להם 13 לא יוכלו להשתמש ברשתות חברתיות. בגילים 13 ו-14 תתאפשר גישה מוגבלת בלבד באמצעות חשבון בפיקוח הורה או אפוטרופוס, ורק מגיל 15 יהיה ניתן לפתוח חשבון עצמאי.
הכללים אינם מיועדים רק לאינסטגרם, פייסבוק וטיקטוק. הם צפויים לחול גם על פלטפורמות לשיתוף וידאו, משחקים מקוונים ושירותי בינה מלאכותית שבהם משתמשים ילדים ובני נוער.
מה יקרה לילדים מתחת לגיל 13
ההצעה קובעת שילדים מתחת לגיל 13 לא יוכלו לפתוח או להפעיל חשבון ברשת חברתית.
עם זאת, היא אינה מבקשת לנתק ילדים לחלוטין מתוכן מקוון. שירותי וידאו יוכלו להציע אזורים שמותאמים לילדים, למשל לצפייה בתוכן לימודי או בידורי המתאים לגילם, באמצעות חשבון שנמצא בשליטת הורה או אפוטרופוס.
הכוונה של הנציבות היא ליצור הפרדה בין צפייה מוגבלת בתוכן לבין כניסה מלאה למערכת של רשת חברתית – עם חשבון אישי, המלצות אלגוריתמיות, תגובות, מעקב אחרי משתמשים ואינטראקציה עם אנשים אחרים.
בני 13 ו-14 יקבלו חשבון מוגבל
בני 13 ו-14 לא יקבלו גישה מלאה לרשתות החברתיות. ההורים יוכלו לפתוח עבורם "חשבון מיני", שיהיה כפוף לפיקוח ולהגבלות.
לפי ההצעה הנוכחית, זמן השימוש בחשבונות האלה יוגבל לעד שעה ביום. האפשרות ליצור קשר עם משתמשים אחרים תהיה מצומצמת, והתכנים שיוצגו יצטרכו להתאים לגיל המשתמש.
ההורה יוכל לנהל את החשבון באמצעות כלי פיקוח ייעודיים. רק מגיל 15 ניתן יהיה, לפי הנוסח שהוצג, לפתוח ולנהל חשבון עצמאי.
לא רק הגיל: אירופה יוצאת נגד המנגנונים שמחזיקים אותנו במסך
החלק המשמעותי בהצעה אינו מסתכם בשאלה מי רשאי לפתוח חשבון.
הנציבות האירופית מבקשת לשנות את הדרך שבה פלטפורמות פועלות כאשר המשתמש הוא קטין. בין היתר, ההצעה כוללת מגבלות על גלילה אינסופית ללא הפסקה, מנגנוני תגמול שמעודדים שימוש חוזר והתראות בשעות השינה.
גם מערכות ההמלצה צפויות להשתנות. פלטפורמות לא יוכלו להסתמך באותה דרך על פרופיל של ילד ועל היסטוריית הפעילות שלו כדי לבנות עבורו רצף אישי של תכנים או פרסומות.
חשבונות של קטינים יצטרכו להיות פרטיים כברירת מחדל. גישה למיקום, למצלמה ולמיקרופון תהיה חסומה כברירת מחדל, והפלטפורמות יצטרכו לספק דרכים פשוטות לחסום או להשתיק משתמשים אחרים. פניות לא מבוקשות מזרים לקטינים ייאסרו.
גם ChatGPT וצ'אטבוטים אחרים נכנסים לתמונה
ה-EU KIDS Act מרחיב את הדיון מעבר לרשתות החברתיות המסורתיות ומכניס לתוכו גם בינה מלאכותית.
לפי ההצעה, שירותי AI שמיועדים או זמינים לקטינים יצטרכו לעמוד בכללי בטיחות מיוחדים. צ'אטבוטים ו-"AI companions" יהיו כבויים כברירת מחדל עבור ילדים, והחברות יידרשו למנוע עיצוב שמעודד תלות רגשית של ילדים במערכת.
זהו שינוי משמעותי בוויכוח על בטיחות ילדים ברשת: לצד TikTok, Instagram ו-YouTube, הרגולטורים האירופיים מתחילים להתייחס גם לשיחה ממושכת עם מערכות בינה מלאכותית כחלק מאותו עולם רגולטורי. הדיון משתלב בוויכוח רחב יותר על רגולציה של בינה מלאכותית ועל היקף האחריות של חברות הטכנולוגיה.
אבל איך יודעים בן כמה המשתמש?
אחת הבעיות המרכזיות בכל ניסיון להגביל שימוש של ילדים ברשתות חברתיות היא אימות הגיל. כיום קל יחסית להזין תאריך לידה שאינו נכון ולפתוח חשבון.
לפי ההצעה האירופית, רשתות חברתיות ופלטפורמות וידאו יידרשו לבדוק את גיל המשתמש כאשר נפתח חשבון חדש. האימות אמור להיעשות באמצעות פתרונות חיצוניים ומאושרים, ולא באמצעות שמירת צילום דרכון או תעודת זהות אצל כל רשת חברתית בנפרד.
האיחוד מפתח בין השאר מערכת לאימות גיל שתאפשר למשתמש להוכיח שהוא מעל גיל מסוים בלי להעביר לפלטפורמה את כל פרטי הזהות שלו.
הנקודה הזאת צפויה להיות אחת המחלוקות המרכזיות סביב החוק. תעשיית הטכנולוגיה מזהירה כי יצירת מערכות אימות גיל בקנה מידה כזה עלולה לחייב איסוף מידע רגיש ולהפוך אותו ליעד לתקיפות סייבר.
האחריות עוברת לפלטפורמות
הגישה האירופית החדשה מבקשת לשנות גם את השאלה מי צריך להוכיח שהשירות בטוח.
במקום שרגולטור יצטרך להראות שפלטפורמה מסוימת פוגעת בילדים, החברות הגדולות יצטרכו להראות מראש שהשירותים שלהן תוכננו באופן בטוח עבורם.
פלטפורמות גדולות במיוחד – כאלה שלהן לפחות 45 מיליון משתמשים פעילים בחודש באיחוד האירופי – יצטרכו להציג תוכניות מפורטות לעמידה בדרישות.
אי עמידה בכללים עלולה להביא לקנסות של עד 6% מהמחזור השנתי העולמי של החברה. עבור Meta, לדוגמה, מדובר בנושא שמצטרף לשאלות רחבות יותר של פרטיות ושימוש ב-AI, שבהן עסקנו גם בכתבה על Meta Muse והמידע שהוא עשוי לדעת על המשתמשים.
אירופה אינה לבד
הוויכוח על הגבלת רשתות חברתיות לילדים מתנהל כיום במדינות רבות. אוסטרליה כבר בחרה במודל מחמיר של הגבלת שימוש ברשתות חברתיות לבני פחות מ-16, ומדינות נוספות באירופה ובעולם בחנו בשנים האחרונות מגבלות גיל ואימות משתמשים.
אחד הקשיים הוא שהגבלה על פתיחת חשבון אינה מבטיחה שילדים לא יצליחו לעקוף אותה. החברות והרגולטורים יצטרכו למצוא איזון בין אימות גיל אמין לבין שמירה על הפרטיות של מאות מיליוני משתמשים.
מתי האיסור יתחיל?
לא בקרוב.
ה-EU KIDS Act שהוצג הוא עדיין הצעת חוק. הפרלמנט האירופי וממשלות 27 מדינות האיחוד יצטרכו לדון בו, לנהל משא ומתן על הנוסח ולאשר אותו לפני שיוכל להיכנס לתוקף.
במהלך התהליך חלק מהפרטים יכולים להשתנות – כולל מגבלות הגיל, אופן אימות המשתמשים והחובות שיוטלו על הפלטפורמות.
עם זאת, עצם הצגת ההצעה ברמת האיחוד מראה שהוויכוח עבר שלב: השאלה באירופה כבר אינה רק האם צריך להגן יותר על ילדים ברשת, אלא עד איזה גיל צריך להגביל גישה ומי יהיה אחראי לאכוף את הכללים.
אחרי מה לעקוב
השלב הבא יהיה תגובת הפרלמנט האירופי וממשלות האיחוד להצעה, ובעיקר הוויכוח סביב אימות גיל ופרטיות המשתמשים. כדאי לעקוב גם אחרי התגובה של Meta, TikTok, Google וחברות הבינה המלאכותית, שיידרשו לבצע שינויים משמעותיים אם החוק יאושר בנוסחו הנוכחי.
הזווית הישראלית
החוק האירופי לא יחול ישירות על משתמשים בישראל, אבל הוויכוח מתקיים גם כאן. בכנסת הוגשו במהלך 2026 הצעות חוק פרטיות שנועדו להגביל את הגיל לשימוש ברשתות חברתיות, ובהן הצעה לקבוע גיל מינימום של 15. הצעה אחרת, שביקשה למנוע שימוש מתחת לגיל 14, הוסרה מסדר היום.
גם משרד הבריאות הישראלי ממליץ כיום להמתין עד גיל 15 לפחות לפני שימוש עצמאי ברשתות חברתיות כמו TikTok ואינסטגרם לצורכי פנאי ושיתוף תוכן ציבורי.
אם האיחוד האירופי יחייב את חברות הטכנולוגיה לפתח מנגנוני אימות גיל, חשבונות מוגבלים וכלים חדשים לפיקוח הורי, חלק מהשינויים עשויים להגיע בהמשך גם למשתמשים מחוץ לאירופה. חברות בינלאומיות מעדיפות לעיתים להפעיל מערכת אחת במספר שווקים במקום לתחזק גרסאות שונות לחלוטין לכל מדינה.
