בחירות האמצע בארה״ב 2026

מייק לי והמאבק על אדמות המערב

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
פרסומת

הסנאטור הרפובליקני מיוטה ביקש למכור קרקעות פדרליות ונאלץ לסגת. הוא הצליח להעביר חוק קידוחים ממוקד יותר, וממשיך להיאבק על שינוי כללי הבחירות.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

חמש נקודות

  • לי נכנס לסנאט ב־2011 וניצח את אוון מקמולין ב־2022.
  • כיו״ר ועדת האנרגיה קידם מכירת קרקע פדרלית, אך הוציא את ההצעה מחבילת המס של 2025.
  • חוק License to Drill שקידם נחתם באוקטובר 2026.
  • הצעת SAVE America לחיזוק דרישות הרישום והזיהוי נתקלה בהתנגדות בסנאט.
  • בספטמבר התנגד לקידום דרישה לדוח על נוהלי זכויות האדם של ישראל.

ביוני 2025 ביקש מייק לי להכניס לחבילת המס של הרפובליקנים הוראה למכירת מיליוני אקרים של קרקע פדרלית ברחבי מערב ארצות הברית. מבחינתו, זו הייתה הזדמנות להגדיל את היצע הקרקע ולהעביר חלק מן ההחלטות אל הקהילות המקומיות. המהלך עורר התנגדות גם במחנה השמרני, ונוסח המכירה הוצא מן החבילה. באוקטובר 2026 הצליח לי להעביר שינוי ממוקד יותר שנוגע להליכי קידוח. ההבדל בין שני המקרים מאיר את כוחו בסנאט ואת המגבלות שלו. לי יודע לשים רעיון גדול על סדר היום. כדי להפוך אותו לחוק הוא נדרש לעיתים לצמצם את המהלך ולהגדיר היטב על מי הוא חל.

משפט חוקתי ופוליטיקה ביוטה

לי למד באוניברסיטת בריגהם יאנג ובבית הספר למשפטים שלה. הוא עבד כעוזר משפטי של סמואל אליטו, תחילה בערכאת ערעור ובהמשך בבית המשפט העליון, ושירת גם כיועץ המשפטי של מושל יוטה. ב־2010 נבחר לסנאט, בגל הבחירות של תנועת מסיבת התה. השאלה מי מוסמך להחליט, הקונגרס, הממשל או המדינה, מלווה את עבודתו מאז. היא מופיעה בדיונים על קרקעות, בהחלטות של רשויות רגולטוריות ובטענותיו על האיזון בין רוב למיעוט בסנאט.

ב־2022 קיבל לי 53.15% מהקולות מול 42.74% לאוון מקמולין העצמאי, לפי נתוני ועדת הבחירות הפדרלית. המפלגה הדמוקרטית ביוטה תמכה במקמולין במקום להציב מועמד משלה. התוצאה הראתה שיש ביוטה מקום לאתגר החוצה מפלגות, וגם את החוסן של מועמד רפובליקני מכהן. לי נכנס לכהונה שלישית, ומושבו יעמוד לבחירה ב־2028. בקונגרס היוצא הוא עמד בראש ועדת האנרגיה ומשאבי הטבע. מעבר השליטה לדמוקרטים משנה את יכולתו לקבוע אילו הצעות יעלו בוועדה.

מי קובע את עתיד הקרקע

במערב, בעלות פדרלית על שטחים גדולים משפיעה על תכנון יישובים, כרייה, מרעה, שמירת טבע ופנאי. לי ביקש להשתמש במכירה כדי לפנות חלק מהקרקע לצרכים מקומיים, ובהם דיור. מתנגדים שאלו מי יקנה את המגרשים, אם הדיור שייבנה יהיה בהישג יד ואם מכירה תסגור גישה לציבור. בעלות פרטית יכולה לעזור לקדם פרויקט, אך קרקע רחוקה מכביש, ממים או ממקומות עבודה לא הופכת מיד לשכונה. דיון בהיצע דורש לבדוק את מיקום המגרשים ואת התנאים שיחולו אחרי המכירה.

תהליך התקציב הוסיף קושי. לחבילה שקודמה בהליך ההתאמה התקציבית יש כללים המגבילים הוראות שמטרתן העיקרית אינה תקציבית. אחרי שנוסח המכירה נתקל במכשול פרוצדורלי ובהתנגדות פוליטית, לי משך אותו. באוקטובר 2026 טראמפ חתם על License to Drill, שקידמו לי וחבר בית הנבחרים מייק קנדי. החוק עוסק בהליכי אישור קידוח בתנאים מוגדרים, ואינו מחיל את תוכנית מכירת הקרקע שנדונה שנה קודם. היישום יקבע כמה זמן יחסכו מפעילים וכיצד הרשויות יפקחו על פעילות במקומות שבהם סמכויותיהן נפגשות.

כללי ההצבעה כמבחן כוח

ב־2026 היה לי מן התומכים הבולטים ב־SAVE America. ההצעה מבקשת לשנות את הדרישות להוכחת אזרחות בעת רישום לבחירות פדרליות ולהוסיף דרישות זיהוי בהצבעה. לי מציג את השינויים ככלי להגברת האמון בבחירות. מבקרים חוששים מהכבדה על אזרחים שאין בידיהם מסמך מתאים או ששמם השתנה, ומעלים שאלות על העלות ועל לוחות הזמנים שיידרשו מרשויות הבחירות המקומיות.

גם בתוך המפלגה התעוררה מחלוקת על הדרך לקדם את ההצעה. בקיץ 2026 ביקש לי להמשיך את עבודת הסנאט במקום לצאת לפגרה. הסנאט יצא לפגרה באוגוסט בלי להעביר את ההצעה. הדרישה לרוב לסיום דיון העניקה למתנגדים דרך לבלום את ההתקדמות, והלחץ על ההנהגה לא יצר את הקולות הדרושים. לקראת הקונגרס הבא, פיצול ההצעה לסעיפים או שינוי נוסח יהיו דרכים אפשריות לבחון אם נותר לה בסיס רחב יותר.

כשהקידוח חוצה גבול בעלות

המקרה שבו עוסק החוק הממוקד שונה מהקצאה חדשה של קרקע. מאגרי נפט וגז אינם נעצרים בגבול שבין זכויות מינרלים פדרליות לאחרות. היזם ורשויות הפיקוח נדרשים לדעת באילו אישורים תלוי קידוח כאשר קיימים כמה סוגי זכויות. לי וקנדי ביקשו לשנות את האופן שבו המדינה הפדרלית מעורבת באישור בנסיבות הקבועות בחוק. מבחינת חברה, השינוי עשוי לצמצם זמן המתנה. מבחינת הציבור, התוצאה תלויה גם באחריות לפיקוח על מים, בטיחות ושיקום הקרקע לאחר סיום העבודה.

היכולת להעביר את הסעיף הזה מלמדת מדוע לא כל ויכוח על קרקע ציבורית נראה אותו דבר. מכירת שטח משנה לצמיתות את זהות בעל הקרקע ואת היכולת לקבוע מה ייעשה בה. שינוי בהליכי האישור יכול להשאיר את מערך הבעלות במקומו ובכל זאת לשנות את ההשקעה הכדאית. בחלק מהקהילות ביוטה התעסוקה תלויה בפיתוח משאבים, ואילו אחרות תלויות בגישה לשטחים פתוחים ובתיירות. מי שיקדם את השלב הבא יידרש לענות על שתי קבוצות השאלות, לרבות מי מקבל החלטה וכיצד יכול תושב לערער עליה.

גם היוזמות המשותפות של לי עם ג'ון קרטיס, עמיתו מיוטה, נעות בין עקרונות רחבים להסדרים נקודתיים. השניים הציגו הצעה שמבקשת להגביל שימוש במבני השקעה מסוימים ביחס לקרקעות ציבוריות. ההצעה מדגימה שהם יכולים להסכים על מי ראוי שיקבל השפעה על ניהול הקרקע, בלי שהדבר מכריע את כלל המחלוקות על מכירה, שימוש ושימור. ההצעה המשותפת של נציגי יוטה

הזווית הישראלית

בספטמבר 2026 הצביע לי נגד הוצאת החלטה 852 מוועדת החוץ למליאה. ההחלטה ביקשה מן הממשל מידע על נוהלי זכויות האדם של ישראל לפי חוק סיוע החוץ. המהלך נדחה. זו הצבעה שנוגעת לשימוש בכלי פיקוח מסוים. את עמדותיו בסוגיות אחרות, כגון מימון סיוע או שימוש בכוח, יש לבחון לפי ההצעה וההצבעה הנפרדות.

אחרי מה לעקוב

ביוטה, היישום של חוק הקידוחים וצעדים חדשים הנוגעים לקרקע ציבורית יעידו היכן לי מצליח להשפיע מן המיעוט. במליאה, כדאי לעקוב אחר נוסחים חדשים של הצעת הבחירות ומספר השותפים שיצטרפו אליהם. אם יעלה שוב מתווה למכירת קרקע, פרטי המיקום, הגישה לציבור וייעוד המגרשים יהיו חשובים יותר מן המספר הכולל של האקרים.

מדריך בחירות הסנאט

מקורות

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות