אד מרקי נבחר שוב במסצ'וסטס אחרי שני מרוצים שבהם יריביו הציעו חילופי דורות. מי שקידם את הגנת הפרטיות לילדים בשנות ה־90 חוזר לסנאט עם הצעות על פרסום ממוקד, בינה מלאכותית ואקלים.
אילוסטרציית בינה מלאכותית
חמש נקודות על אד מרקי
- מרקי ניצח את ג'ון דיטון הרפובליקני בבחירות 2026 וזכה בכהונה מלאה שלישית בסנאט.
- הוא נבחר לראשונה לבית הנבחרים ב־1976 ועבר לסנאט בבחירות מיוחדות ב־2013.
- בבית הנבחרים יזם את חוק הגנת הפרטיות של ילדים ברשת. בסנאט קידם הרחבה לבני נוער.
- עם אלכסנדריה אוקסיו־קורטז הציג ב־2019 את הגרין ניו דיל, החלטה שנועדה לקבוע יעדי אקלים וכלכלה.
- ב־2026 תמך בניסיון להביא לדיון החלטות נגד עסקאות נשק לישראל ובדרישה לקבל מידע על זכויות אדם.
הוויכוח על המשך דרכו של אד מרקי בסנאט התחיל עוד לפני הבחירות הכלליות. סת' מולטון, חבר קונגרס שהיה בן 47 בזמן הפריימריז הדמוקרטיים, ביקש מן הבוחרים לבחור בדור חדש של הנהגה. מרקי, בן 80, העמיד במרכז את סדר היום הפרוגרסיבי שלו ואת הניסיון שצבר בקונגרס. הוא ניצח בפריימריז בספטמבר והמשיך לניצחון על ג'ון דיטון בנובמבר. AP הכריזה עליו כמנצח. בעדכון הספירה של 5 בנובמבר עמד שיעור התמיכה בו על כ־63.3%, מול כ־32.3% לדיטון. הנתונים באותו שלב טרם אושרו סופית. דיווח AP על הפריימריז · הכרעת AP בבחירות הכלליות · נתוני הספירה.
ממאלדן אל הקונגרס
מרקי נולד במאלדן שבמסצ'וסטס. הוא למד בבוסטון קולג' ובבית הספר למשפטים של המוסד, שירת במילואים של הצבא ונבחר לבית הנבחרים המדינתי. ב־1976 הגיע לקונגרס, שם כיהן במשך כ־37 שנה בבית הנבחרים. ב־2013 נבחר לסנאט בבחירות מיוחדות למושב שהתפנה כשג'ון קרי מונה למזכיר המדינה. השנים בבית הנבחרים עיצבו את תחומי העיסוק שלו. הטיפול בתקשורת ובאנרגיה דרש ממנו להיכנס לפרטים של הקצאת תדרים, עלויות תשתית וכללים להגנה על מי שמשתמש בשירות. הביוגרפיה והרקורד של מרקי · ארכיון הקונגרס.
מולטון היה היריב הצעיר השני שמרקי ניצח בפריימריז לסנאט. ב־2020 הוא גבר על ג'ו קנדי השלישי, שזכה לשם מוכר ולתמיכה של בכירים במפלגה. פעילי אקלים צעירים התגייסו אז לטובת מרקי. קנדי מתח ביקורת על עמדות מוקדמות של מרקי בשאלת ביטול ההפרדה בבתי הספר בבוסטון. הקמפיין הציב זה לצד זה את המוניטין הפרוגרסיבי שמרקי בנה במהלך השנים ואת המחלוקות מתקופות קודמות בקריירה שלו. הניצחון על מולטון שש שנים אחר כך הראה שהטענה בזכות חילופי דורות עדיין לא הספיקה כדי להדיח אותו. דיווח AP על הפריימריז ב־2020.
מהאינטרנט של שנות ה־90 לבינה מלאכותית
עוד לפני חוק הפרטיות מרקי עסק בשאלה למי תהיה גישה לרשת. הוא היה בין מחוקקי חוק התקשורת של 1996, שממנו צמחה תוכנית E-Rate לסבסוד חיבור של בתי ספר וספריות. התוכנית נועדה לעזור למוסדות שרכישת שירותי תקשורת הייתה מכבידה על תקציבם. ב־2026, כשנציבות התקשורת פתחה בהליך לבחינה מחדש של התוכנית, מרקי הזהיר מפני דרישות שיקשו על מוסדות קטנים לקבל את הסיוע. שלושה עשורים אחרי החקיקה, הוויכוח נסב גם על כמה זמן ומומחיות נדרשים ממנהל בית ספר כדי להגיש בקשה. עמדת מרקי על תוכנית E-Rate.
ב־1998 התקבל חוק הגנת הפרטיות של ילדים ברשת, COPPA. מרקי היה מי שהוביל את הנוסח בבית הנבחרים. החוק והכללים שהותקנו מכוחו מחייבים מפעילים מסוימים של אתרים ושירותים מקוונים לקבל הסכמת הורים לפני איסוף מידע אישי מילדים מתחת לגיל 13. הכללים עוצבו בתקופה שבה הרשת הייתה שונה מאוד מהסביבה של טלפונים חכמים ופלטפורמות מבוססות פרסום. השאלה מי רשאי לאסוף מידע מילד, ולשם מה, נשארה בלב החקיקה שלו. הסבר נציבות הסחר הפדרלית.
במרץ 2026 הסנאט אישר בהסכמה את COPPA 2.0, הצעה שמרקי קידם עם הרפובליקני ביל קאסידי. הנוסח הרחיב את ההגנות לבני 13 עד 16 וכלל מגבלות על פרסום ממוקד לילדים ולבני נוער. אישור הסנאט העביר את ההצעה לבית הנבחרים. ביולי הציג מרקי סדר יום רחב יותר לפיקוח על בינה מלאכותית, ובין היתר קידם הצעה להקים בסוכנויות רלוונטיות מוקדי אחריות לזכויות אזרח שיטפלו באפליה אלגוריתמית. חלק מההצעות מכוונות לחברות פרטיות, ואחרות לכללים שהממשל עצמו יצטרך למלא כשהוא משתמש במערכות כאלה. נוסח COPPA 2.0 שאישר הסנאט · תוכנית הבינה המלאכותית.
גרין ניו דיל והגבול בין הצהרה לחקיקה
עוד ב־2009 קידם מרקי עם הנרי וקסמן הצעה להגביל את סך פליטות גזי החממה ולאפשר מסחר בהיתרי פליטה. ההיגיון היה שתקרה תקבע כמה מותר לפלוט, והמסחר ייתן לחברות תמריץ להפחית פליטות במקום שבו הדבר זול יותר. בית הנבחרים אישר את ההצעה ברוב צר של 219 מול 212, והיא לא עברה בסנאט. עשור אחר כך פנה מרקי למסלול אחר. תחילה ביקש לבנות תמיכה ביעדים רחבים, שאחר כך יהיה אפשר לתרגם להצעות נפרדות. ההצבעה על הצעת וקסמן ומרקי.
ב־2019 הציג מרקי עם אלכסנדריה אוקסיו־קורטז החלטה שקשרה הפחתת פליטות להשקעה בתשתיות ובמקומות עבודה. היא ביקשה לקבוע כיוון לממשל הפדרלי, והשאירה את פרטי התקציב והביצוע לחקיקה נפרדת. כשההנהגה הרפובליקנית הביאה גרסה של ההחלטה להצבעה פרוצדורלית בסנאט במרץ, ההליך נבלם. 57 סנאטורים התנגדו ו־43 הצביעו נוכח, ובהם מרקי. ההחלטה לא הפכה לחוק, אבל היא נתנה לפעילי אקלים ולמחוקקים שפה משותפת לחיבור בין יעדי פליטות, השקעה ציבורית ותעסוקה. ההחלטה שהגיש מרקי · ההצבעה בסנאט.
הזווית הישראלית
באפריל 2026 תמך מרקי בהוצאת שתי החלטות מהוועדה כדי שהסנאט יוכל לדון בחסימת עסקאות נשק מסוימות עם ישראל. הוא הציג את התנגדותו בהקשר של המלחמה באיראן ושל מחיר המעורבות האמריקאית. בספטמבר הצביע בעד העלאת דרישה ממחלקת המדינה לקבל מידע על התנהלות ישראל בתחום זכויות האדם. גם ההצעה הזאת נבלמה. ההצבעות מלמדות היכן מרקי מוכן להצטרף לניסיון להגביל עסקה או לדרוש דיווח מן הממשל. הנימוקים של מרקי באפריל · ההצבעה בספטמבר.
מרקי גינה את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ותמך בהפסקת אש שתאפשר להחזיר חטופים ולהכניס סיוע לעזה. בהודעתו על הצבעות הנשק באפריל 2025 הוא קשר את התנגדותו לעסקאות שנדונו אז לחשש מפגיעה באזרחים ולמטרות האלה. מבחינת ישראל, המבחן מולו יהיה אפוא גם סוג הציוד שנכלל בעסקה וגם האופן שבו הממשל האמריקאי מסביר לסנאט את השימוש הצפוי בו. הודעת מרקי מאפריל 2025.
אחרי מה לעקוב
המבחן המיידי של מרקי הוא אם יצליח להעביר את הגנת הפרטיות לילדים ולבני נוער גם בבית הנבחרים. בתחום האקלים, המבחן יהיה אם הרוב החדש בסנאט יוביל להצעות עם מנגנון ביצוע ומימון. בהצבעות על ישראל כדאי לשים לב אם ימשיך להתמקד בהגבלות על עסקאות מסוימות ובדרישות דיווח, או יצטרף גם ליוזמות שמשנות את כללי הסיוע הרחבים. מדריך הבחירות לסנאט · הפרופיל של אלכסנדריה אוקסיו־קורטז.
