משקיע שמחזיק מניות או קרנות בחו״ל חשוף לא רק לעליות ולירידות בשוק, אלא גם לשינויים בשערי מטבע. נכס יכול לעלות במונחי דולר, ובכל זאת להניב תשואה נמוכה יותר — או אפילו הפסד — כשמחשבים את שוויו בשקלים.
הבנת החשיפה חשובה במיוחד כשמשווים השקעות שמוצגות במטבעות שונים. אין מטבע אחד שמתאים לכל משקיע, וגידור מטבע אינו מבטל את כל הסיכונים.
חמש נקודות שחשוב לזכור
- התשואה שחשובה לכם תלויה במטבע שבו תשתמשו בכסף בעתיד.
- מטבע המסחר של קרן סל אינו בהכרח המטבע שאליו החשיפה הכלכלית שלה קשורה.
- שינוי בשער יכול להגדיל או לקזז את תשואת הנכס כשמודדים אותה בשקלים.
- גידור מטבע עשוי לצמצם חלק מתנודות המטבע, אך כרוך בעלויות ואינו מבטיח תשואה.
- פיזור בין מדינות ומטבעות יכול לשנות את פרופיל הסיכון, אך אינו מבטיח הגנה מהפסד.
מהו סיכון מטבע?
נניח שמשקיע קונה נכס שמחירו נקוב בדולרים, אך מודד את החיסכון שלו בשקלים. שווי ההשקעה בשקלים תלוי גם במחיר הנכס בדולרים וגם בשער הדולר מול השקל. אם הנכס עולה, אבל הדולר נחלש מול השקל, חלק מהעלייה עשוי להימחק במונחי שקלים. אם הדולר מתחזק, שער החליפין עשוי להוסיף לתשואה השקלית.
הדבר נכון גם לגבי אירו, ליש״ט, ין ומטבעות אחרים. רשות ניירות ערך האמריקאית מציינת ששינוי בשערי מטבע יכול להגדיל או להקטין את התשואה של השקעה בינלאומית.
דוגמה פשוטה: מניה עולה, הדולר יורד
נניח שהשקעתם 100 דולר, כשהדולר שווה 3.70 שקלים. שווי ההשקעה בתחילת הדרך הוא 370 שקלים. לאחר מכן מחיר הנכס עולה ב־8%, ל־108 דולר, אבל הדולר נחלש ב־10% מול השקל, ל־3.33 שקלים. שווי ההשקעה החדש הוא כ־359.64 שקלים — ירידה של כ־2.8% במונחי שקלים, לפני עמלות ומסים.
זו דוגמה חישובית בלבד, לא תחזית ולא תיאור של שינוי שער מסוים. בפועל, גם מחיר הנכס וגם שער החליפין יכולים להשתנות בכל כיוון.
מטבע המסחר אינו כל הסיפור
קרן סל יכולה להיסחר בדולרים, באירו או בשקלים, אך המטבע שבו היא נסחרת אינו בהכרח החשיפה הכלכלית שלה. כדי להבין את החשיפה צריך לבדוק אילו נכסים הקרן מחזיקה, באילו מדינות פועלות החברות, באילו מטבעות הן מרוויחות והאם הקרן משתמשת בגידור.
לדוגמה, קרן הנסחרת באירו עשויה להחזיק חברות אמריקאיות שמפיקות חלק ניכר מהכנסותיהן בדולרים. שינוי מטבע המסחר לבדו אינו הופך את ההשקעה למגודרת מול הדולר.
מה עושה קרן מגודרת?
קרן מגודרת משתמשת בדרך כלל במכשירים פיננסיים, למשל בחוזי מטבע, כדי לצמצם חלק מההשפעה של שינויי שער מול מטבע ייחוס. בדקו לאיזה מטבע מתבצע הגידור, מה היקפו, איך הוא מתחדש ומהן העלויות. גידור עשוי לצמצם גם רווח הנובע מתנועת מטבע, ואינו מגן מפני ירידה במחירי ניירות הערך עצמם.
השוואה בין קרן מגודרת ללא מגודרת צריכה להביא בחשבון את אופק ההשקעה, המטבע שבו צפוי השימוש בכסף, עלויות הקרן והחשיפות האחרות בתיק. אין כלל שלפיו גידור תמיד עדיף או תמיד מיותר.
איך בודקים את החשיפה בתיק?
- רשמו באיזה מטבע תזדקקו לכסף בעתיד ובאיזה טווח זמן;
- בדקו את החשיפה למדינות ולמטבעות בדוחות הקרנות, ולא רק את מטבע המסחר שלהן;
- הפרידו בין שינוי במחיר הנכס לבין שינוי בשער המטבע כשאתם בודקים תשואה;
- בדקו אם הקרן מגודרת, לאיזה מטבע ומהן העלויות שמופיעות בתשקיף;
- הסתכלו על התיק כולו: ייתכן שכמה קרנות שונות מחזיקות אותן חברות ואותה חשיפה מטבעית.
הזווית הישראלית
משקיע שמנהל הוצאות וחיסכון בשקלים עשוי למדוד את התוצאה בשקלים, גם אם חשבון ההשקעות מציג סכומים בדולרים או באירו. לכן כדאי לבדוק את התשואה אחרי שינוי המטבע ולזכור שגם המרת הכסף עצמה עשויה לכלול מרווח או עמלה. במכירה, משיכה והעברה בין חשבונות עשויים להיות גם שיקולי מס, ולכן שמרו דוחות שמציגים את העסקאות והמרות המטבע.
הנושא מתחבר למדריכי האתר על קרנות סל איריות ואמריקאיות, השקעה בנאסד״ק והעברת כסף לחו״ל והמרת מטבע.
אחרי מה לעקוב
- שינויים בשערי המטבע מול השקל ובתנודתיות שלהם;
- עדכונים בתשקיף ובמדיניות הגידור של הקרנות;
- עלויות המרה וגידור שמופיעות בדוחות ובמסמכי הקרן;
- השוואת תשואה באותו מטבע ובאותה תקופה — כדי לא לבלבל בין ביצועי הנכס להשפעת המטבע.
