קרדיט לתמונה הראשית: Photo by National Cancer Institute on Unsplash

סרטן המעי הגס שמתגלה לפני גיל 50 אינו בהכרח זהה מבחינה ביולוגית לזה שמאובחן בגיל מבוגר. מחקר שפורסם ב-29 באוקטובר 2026 בכתב העת Nature Medicine בחן גידולים מ-189 חולים וגילה הבדלים בהרכב התאים סביב הגידול, בתקשורת בין תאים ובהתבטאות גנים מסוימים. הממצאים עשויים לסייע בעתיד בהבנת התנהגות המחלה אצל צעירים, אך הם אינם מציעים בשלב זה בדיקת אבחון או טיפול חדש.

המחקר נולד בעקבות מגמה שמטרידה רופאים ברחבי העולם: עלייה בשכיחות סרטן המעי הגס והחלחולת בגילים צעירים. עד כה קשה היה לדעת אם החולים הצעירים מאובחנים מאוחר יותר בלבד, או שמא הגידולים אצלם מתנהגים אחרת מלכתחילה. החוקרים ניסו לבדוק את השאלה דרך הרקמה עצמה ולא רק דרך רשומות רפואיות.

חמש נקודות מרכזיות

• במחקר נותחו 189 גידולי סרטן ראשוניים: 54 מחולים מתחת לגיל 50 ו-135 מחולים בני 50 ומעלה.
• החוקרים בחנו מאות אלפי גרעיני תאים באמצעות טכנולוגיית ריצוף RNA ברמת התא.
• בחלק מהגידולים אצל צעירים נמצא שיעור גבוה יותר של תאי תמך סביב הגידול ופחות תאי אפיתל, לצד פעילות שונה של מולקולות RNA.
• חלק מהממצאים נבדקו בקבוצות נוספות, ובהן 712 גידולים בטכניקת הדמיה עצמאית.
• המחקר אינו מוכיח מה גורם לעלייה בתחלואה, ואינו מצדיק שינוי עצמאי בבדיקות או בטיפול.

איך נערך המחקר?

צוות חוקרים מארצות הברית ומיפן השתמש בדגימות גידול שנאספו מחולים לאורך טווח רחב של גילאים. המדענים הפיקו מפה מפורטת של כ-850 אלף גרעיני תאים, ובהם תאי הגידול עצמם, תאים של מערכת החיסון, כלי דם ורקמת חיבור. השיטה מאפשרת לזהות איזה סוג תא מפעיל איזה גן, במקום להסתפק בממוצע של הגידול כולו.

החוקרים התחשבו בגורמים שעלולים להטות את ההשוואה, כגון מיקום הגידול במעי, שלב המחלה, טיפולים שניתנו לפני הניתוח ומאפיינים מולקולריים. זהו פרט חשוב: גידולים שמופיעים בצד שמאל של המעי נפוצים יותר בקרב צעירים, ולכן הבדל בין חולים צעירים למבוגרים אינו בהכרח נובע מהגיל עצמו.

מה שונה בגידולים של חולים צעירים?

בגידולים יציבים מבחינת מיקרוסטליטים (MSS), הקבוצה המרכזית שנבדקה, החוקרים זיהו אצל צעירים שיעור גבוה יחסית של תאי סטרומה – תאי רקמת תמיכה שמקיפים את הגידול ומשתתפים בסביבתו – ושיעור נמוך יותר של תאי אפיתל. בנוסף, נמצאה פעילות מוגברת של מולקולות RNA ארוכות שאינן מקודדות לחלבונים (lncRNA). חלקן עדיין אינן מוכרות היטב למדע.

החוקרים דיווחו גם על פעילות מוגברת של FN1 ועל מאפיינים הקשורים לתהליך המכונה EMT, שבמהלכו תאים עשויים לרכוש יכולת לנוע ולהתפשט. דפוסים אלה מעוררים השערה שהסביבה סביב הגידול עשויה לתרום להתנהגות אגרסיבית יותר של חלק מהגידולים בגיל צעיר. אבל זיהוי קשר ברמה המולקולרית אינו הוכחה שהמנגנון הוא הגורם למחלה או לתוצאות הטיפול.

למה דווקא צעירים, והאם מצאו סיבה למחלה?

המחקר אינו עונה על שאלת הסיבה לעלייה בתחלואה. תזונה, השמנה, אורח חיים, מיקרוביום וחשיפה סביבתית הם בין הכיוונים שנחקרים בעולם, אך אי אפשר להסיק מן הנתונים האלה שאחד מהם מסביר את הממצאים. כמו כן, לא כל הגידולים של צעירים דומים זה לזה: יש בהם תתי-סוגים מולקולריים מגוונים, חלקם מושפעים מתסמונות תורשתיות ואחרים לא.

המחברים עצמם הצביעו על מגבלות, ובהן מספרם הקטן יחסית של החולים הצעירים בהשוואה לקבוצת המבוגרים והיעדר רקמה תקינה תואמת מכל משתתף. יש צורך בעבודות נוספות שיבחנו האם ההבדלים קשורים לפרוגנוזה, לתגובה לטיפולים ולגילוי מוקדם.

מה המשמעות לציבור בישראל?

המסר המעשי אינו שהתגלה פתאום מבחן גנטי חדש לסרטן המעי הגס, אלא שחשוב לא להתעלם מתסמינים גם לפני גיל הסקר המקובל. דימום מפי הטבעת, שינוי מתמשך בהרגלי היציאות, ירידה לא מוסברת במשקל או אנמיה מחייבים בירור רפואי לפי נסיבותיהם. מי שיש להם סיפור משפחתי משמעותי או גורמי סיכון אחרים צריכים להתייעץ עם רופא לגבי עיתוי הבדיקות, שעשוי להיות מוקדם מההנחיות לאוכלוסייה הכללית.

את התמונה הרחבה יותר של המגמות בעולם אפשר לקרוא בכתבה הקיימת שלנו: למה יותר צעירים חולים בסרטן?. ההבדל בין מחקר בסיסי מבטיח לבין שינוי בהמלצות רפואיות חשוב במיוחד בתחום שבו הכותרות עלולות ליצור גם פחד מיותר וגם תקוות שווא.

אחרי מה לעקוב?

למחקרים שיבחנו אם דפוסי ה-RNA והסביבה התאית מנבאים חזרת מחלה או תגובה לטיפול, לניסויים שיכוונו למנגנונים שאותרו ולהמלצות סקר שיתבססו על ראיות קליניות. נכון לעכשיו, מדובר במחקר מעבדה ורקמה מתקדם, לא בהוכחה לטיפול חדש.

מקור: Nature Medicine, מחקר מקורי שפורסם ב-29 באוקטובר 2026. המידע בכתבה אינו תחליף לייעוץ רפואי.