דונלד טראמפ תיאר את ההסדר שנחתם על 17 שדות נפט בוונצואלה כעסקת ענק היסטורית. אלא שתחקיר חדש של רויטרס, שהתפרסם ב־30 באוקטובר 2026, מעלה שאלות קשות לגבי היכולת להגדיל את ההפקה ממאות אלפי חביות ביום ליותר ממיליון. לצד מתקנים מוזנחים, מחסור בציוד ובעלי מקצוע וחובות אפשריים לקבלנים, יש שאלות על שקיפות העסקה ועל חלקה של ממשלת ארה״ב בה.

חברת North American Blue Energy Partners, או NABEP, דוחה את הטענות שהיעדים אינם ישימים וטוענת שכבר השקיעה מיליארד דולר ומרחיבה במהירות את הפעילות. לכן הסיפור אינו על כישלון שכבר נקבע, אלא על הפער בין היעד שהוצג לציבור לבין המציאות בשטח.

תמונה ראשית: צילום המחשה של מתקן להפקת נפט; אינו מתעד את שדות NABEP בוונצואלה. צילום: Nils Huenerfuerst / Unsplash.

חמש נקודות מרכזיות

• 17 שדות נפט: NABEP קיבלה שליטה תפעולית על שלושה שדות שהיו בידה קודם ועל 14 נוספים שנוספו באוקטובר.
• יעד הייצור: מעבר מכ־224 אלף חביות ביום באמצע אוקטובר ליותר ממיליון – יעד שהחברה אומרת שבכוונתה להשיג.
• הסדר עם ארה״ב: לוושינגטון הוענקו לפי רויטרס 35% בחברת האם וזכות לקנות 20% מהתפוקה במחיר עלות.
• המכשולים: חוסר בכוח אדם מיומן, מתקנים שדורשים תיקון, מחסור במתקני קידוח ובעיות מימון ותשלום לספקים.
• שאלת העתודות: טראמפ נקב ב־64 מיליארד חביות, אך מומחה שצוטט ברויטרס מעריך שרק כ־10 מיליארד מהן עשויות להיות ניתנות לפיתוח במהלך תקופת ההסדר.

מהי NABEP ומה קיבלה בוונצואלה?

החברה, שמובלת בידי איש העסקים הוונצואלי אלחנדרו בטנקורט, פעלה במספר פרויקטים כבר ב־2024. בראשית אוקטובר נוספו להסדריה 14 שדות נפט נוספים, והפעילות התרחבה לאזורים באגן אורינוקו ולחלקים ממפרץ מרקאיבו. ההסדר כולל יעדי תפוקה והטבות משמעותיות לארצות הברית, ולכן הוא מושך תשומת לב מדינית וכלכלית.

בניגוד לשם המוכר של חברות נפט רב־לאומיות גדולות, NABEP אינה חברה ציבורית גדולה בעלת היסטוריה ארוכה של הפעלת מערך קידוחים בהיקף הזה. היא נשענת גם על קבלנים מקומיים לרכישת ציוד, גיוס עובדים ותפעול. ההבדל הזה אינו מוכיח שהיא לא תצליח, אבל הוא הופך את יכולת הביצוע ומקורות המימון לשאלות מרכזיות.

למה קשה להגדיל הפקה במאות אחוזים?

שדה נפט ותיק אינו מאגר שאפשר לפתוח בו ברז. הפקת נפט תלויה במשאבות, קידוחים מתפקדים, צנרת, חשמל, טיפול במים, מתקני אחסון, הובלה וספקים שיודעים לתפעל אותם. רויטרס שוחחה עם 15 עובדים, קבלנים ומומחים, שחלקם תיארו פיגורים בתשלומים, קשיים בגיוס וציוד חסר. החברה השיבה שהיא משדרגת מערכות, קולטת עובדים ומשלמת חשבוניות במסגרת מערכת תשלומים חדשה.

לדברי בכיר בחברת הנפט הממלכתית PDVSA, הגעה ליעד של מיליון חביות ביום עשויה לקחת שש עד שבע שנים. ברויטרס צוטט גם הנתון שלפיו כ־80% מכ־4,000 בארות לא פעילות באגן מרקאיבו זקוקות לתיקון. לכן נתוני העתודות התיאורטיים אינם שקולים לכמות נפט שתגיע לשוק בשנה הקרובה.

מה עומד מאחורי המספר של 64 מיליארד חביות?

טראמפ הדגיש את היקף העתודות בשדות, אבל יש הבדל בין נפט המצוי מתחת לאדמה לבין כמות שאפשר להפיק באופן כלכלי ובטכנולוגיה זמינה. מומחה האנרגיה פרנסיסקו מונאלדי מאוניברסיטת רייס העריך לרויטרס שכ־10 מיליארד חביות עשויות להיות בנות פיתוח במהלך 25 השנים המותרות להסדר, וגם זאת בתנאים מיטביים. מדובר בהערכת מומחה, לא בספירה פיזית סופית.

מחיר הנפט, זמינות מימון, קצב התקנת מתקנים ואופי ההסדרה המשפטית יכולים לשנות את מה שמשתלם להפיק. לכן עצם ההכרזה על 64 מיליארד חביות אינה תחזית לתפוקה, להכנסות או לתרומה מיידית להיצע העולמי.

למה מעורבות ארצות הברית מעוררת ביקורת?

לפי תנאי העסקה שעליהם דיווחה רויטרס, ארצות הברית מחזיקה חלק בחברת האם ובזכות לרכוש חלק מהנפט במחיר עלות. משלוח ראשון של מיליון חביות הגיע לטקסס, וגורמים אמריקאיים תיארו אותו כמשלוח ללא תשלום. הפער בין ההצגה הפוליטית לבין ההסברים שנתנה החברה לגבי תנאי המסירה מעלה שאלות על שקיפות.

גם עברו העסקי של בטנקורט עלה בתחקיר: הוא עמד בעבר במוקד חקירות הלבנת הון בארה״ב ובשווייץ, אך לא הוגש נגדו כתב אישום באף מדינה לפי רויטרס. החברה טוענת שהיא פועלת כחוק ומקדמת השקעות רבות. יש להבחין בין חקירה לבין אשמה שהוכחה בבית משפט.

מה אומרת מריה קורינה מצ׳אדו?

מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה, מריה קורינה מצ׳אדו, ששבה לאחרונה לארצה, אמרה לעיתונאים שלא ראתה את חוזה NABEP וכי היא חוששת מחוסר שקיפות. היא אינה דוחה באופן גורף השקעה זרה בנפט, אלא דורשת לדעת מהם התנאים ומי נהנה מהם. הדילמה שלה משקפת את השאלה הרחבה יותר: האם ההכנסות החדשות ישמשו לשיקום הכלכלה או ירוכזו בידי מעטים?

לרקע על דמותה ועל התפתחויות פוליטיות בוונצואלה קראו את כתבת הפרופיל על מצ׳אדו ואת הכתבה על האפשרות לבחירות בוונצואלה ב־2027.

הזווית הישראלית: האם העסקה תשפיע על מחירי הנפט?

אם לאורך שנים תגיע תוספת גדולה ויציבה של נפט מוונצואלה לשוק, הדבר עשוי להשפיע על היצע הנפט ועל מאזן הכוחות בין מפיקות. אבל נכון לעכשיו אין בסיס לטעון שהנפט החדש כבר הביא לירידה משמעותית במחיר חבית. שוק הנפט מושפע גם מהלחימה במזרח התיכון, מסנקציות, מתפוקת אופ״ק+ ומחירי הובלה.

לפרטים על ההבדל בין שוק הנפט הגולמי למחירי בנזין, דיזל ודלק מטוסים ראו את מדריך מחירי הנפט בעולם. הישראלים שעוקבים אחרי מחיר הדלק או שוקי המניות צריכים לזכור שזהו פרויקט רב־שנתי ולא שינוי אספקה שמתחולל ביום אחד.

החשבון מאחורי יעד של מיליון חביות ביום

אפשר להעריך את גודל האתגר בלי לנבא מחיר נפט: מעבר מתפוקה של כ־224 אלף חביות ביום ליעד של יותר ממיליון דורש תוספת יומית של לפחות 776 אלף חביות. זו תוספת של יותר מפי שלושה מהתפוקה ההתחלתית, בדרך לייצור כולל של יותר מפי ארבעה. ההבחנה בין שיעור הגידול לבין המכפיל הסופי חשובה כשקוראים כותרות על "הגדלה פי ארבעה".

אם החברה תגדיל תפוקה באתר אחד, אין פירוש הדבר שכל יתר השדות גדלו באותו קצב. בארות ותיקות דורשות שיקום, שדות חדשים דורשים קידוח והקמת צנרת, וכל שלב נשען על אספקת חשמל, אנשי מקצוע וכסף. חלק מההשקעות יתחילו להניב רק לאחר שנים. משקיע שבוחן את ההשפעה על השוק העולמי צריך לשאול לא רק מהו היעד, אלא גם מתי התפוקה הנוספת תימכר ותגיע לקונים.

איך מודדים התקדמות בעסקת נפט כזו?

דוח רבעוני שמציג תפוקה לפי שדה, הוצאות הון, אסדות פעילות וזמינות תשתיות יהיה שימושי יותר מהודעה כללית על סכום השקעה מצטבר. לחברה יש גם אינטרס להציג הצלחה ולהשיג מימון; לצד זאת, קבלנים שמתארים קשיים אינם בהכרח מכירים את כל פעילותה. לכן חשוב להצליב מקורות ולייחס לכל צד את טענותיו.

למה שקיפות חוזית חשובה גם לציבור בוונצואלה?

כאשר ממשלה מעניקה זכויות במשאב טבע חשוב, שאלות של תמלוגים, מסים, רישוי ופיקוח קובעות כמה מההכנסות יגיעו לתקציב הציבורי. גם פרויקט שמגדיל את התפוקה לא בהכרח משפר באופן מיידי שכר, שירותים ציבוריים או השקעות בתשתיות. נדרש מידע על חלק המדינה בהכנסות ועל אופן השימוש בו.

זו הסיבה שהתייחסותה של מריה קורינה מצ׳אדו לשקיפות ההסכם היא עניין כלכלי ולא רק מחלוקת פוליטית. תחקיר רויטרס מדגיש את שאלות המימון והתפעול; את הצלחת ההסדר יהיה נכון למדוד גם במבחן ההשפעה על הציבור ולא רק במספר החביות שמציגים למשקיעים.

שאלות נפוצות

האם NABEP כבר מפיקה מיליון חביות ביום?

לא. היעד גבוה בהרבה מתפוקת החברה כפי שדווחה באמצע אוקטובר, והוא כרוך בהשקעות ובהרחבת תשתיות.

האם טראמפ העניק לחברה את כל הנפט של ונצואלה?

לא. הדיווח עוסק בזכויות מוגדרות ב־17 שדות ובחלק של ארה״ב בחברת האם ובתפוקה, לא בבעלות על כל משאבי המדינה.

האם העסקה כבר הוזילה את הנפט?

אי אפשר לקבוע קשר כזה על בסיס המידע הקיים. כל שינוי משמעותי בהיצע יתברר לאורך זמן.

אחרי מה לעקוב?

למספר הקידוחים שנפתחים בפועל, היקף ההשקעות המאומת, גיוס העובדים, תשלומים לקבלנים וקצב הפקה מדווח. יש לבחון גם אם תנאי ההסדר יפורסמו לציבור ומה תהיה עמדת הגורמים הפוליטיים בוונצואלה.

מקור: תחקיר רויטרס מ־30 באוקטובר 2026. הנתונים הכספיים והתפעוליים מבוססים על ראיונות והצהרות החברה, ואינם דוח מבוקר.