הסנאטור הרפובליקני מצפון דקוטה בנה קריירה סביב תעשיית האנרגיה. עכשיו הוא רוצה להשתמש בנתוני פליטות כדי להגן על היצרנים האמריקאים בשוק העולמי.
חמש נקודות
- קריימר היה רגולטור של תשתיות בצפון דקוטה לפני שנבחר לקונגרס.
- ב-2018 ניצח את הסנאטורית הדמוקרטית היידי הייטקמפ וב-2024 נבחר לכהונה שנייה.
- יוזמה משותפת שלו עם כריס קונס הניעה מחקר פדרלי להשוואת פליטות בייצור תעשייתי.
- קריימר מתנגד לדרישות דיווח אקלים מסוימות מחברות, ותומך באיסוף נתונים ממשלתי בענפי תעשייה.
- בספטמבר 2026 התנגד לקידום דרישה לדוח אמריקאי על זכויות אדם בישראל.
לקווין קריימר יש תשובה משלו לוויכוח על מכסי פחמן. כשאירופה בודקת כמה זיהום כרוך בייצור הסחורות שהיא מייבאת, הוא רוצה שבידי ארצות הברית יהיו נתונים משלה על פלדה, מלט ודשנים. לשיטתו, במקומות שבהם מפעל אמריקאי פולט פחות ממתחרה בחו״ל, המדידה יכולה להעניק לו יתרון. את הטיעון הזה מקדם רפובליקני מצפון דקוטה, מדינה שבה קידוח נפט, גידול חיטה והובלת סחורות תלויים כולם בהחלטות שוושינגטון מקבלת על אנרגיה וסחר.
מן הרגולציה המקומית לסנאט
קריימר נולד ב-1961 ברולה. בתחילת שנות התשעים עמד בראש המפלגה הרפובליקנית בצפון דקוטה, ובהמשך ניהל את תחומי התיירות והפיתוח הכלכלי במדינה. מ-2003 עד 2012 כיהן בנציבות השירותים הציבוריים המדינתית, שמפקחת על תשתיות. זו הייתה תקופה שבה הפקת הנפט ממאגר באקן שינתה את מערב המדינה. רישיונות, תעריפים ותוואי הולכה היו שאלות מעשיות של פיתוח מקומי הרבה לפני שהפכו לסעיפי ויכוח בקונגרס.
ב-2013 עבר לבית הנבחרים כנציג היחיד של המדינה. חמש שנים אחר כך ניצח את היידי הייטקמפ, דמוקרטית שניסתה לשמור על מושב במדינה רפובליקנית ונאלצה להגן על החלטותיה בסנאט בפני מצביעים שהעדיפו את טראמפ. ב-2024 ניצח את קתרינה כריסטיאנסן, שטענה בקמפיין כי הסנאטור התרחק מן הסוגיות המקומיות. הניצחון הבטיח לו כהונה שנייה, והמושב עומד לבחירה מחדש ב-2030. לקראת הסנאט הבא, האתגר שלו הוא לשמור על השפעה על חקיקה ועל תקציבי תשתיות תחת הרוב הדמוקרטי שנבחר בנובמבר 2026.
הקשר שלו לטראמפ היה נכס בשני הקמפיינים, אבל מפת התמריצים שלו בקונגרס רחבה יותר. קריימר חבר בוועדות העוסקות בסביבה ובתשתיות וגם בכוחות המזוינים, שני מקומות שבהם פרטים טכניים יכולים להפוך לכסף שמגיע למדינה. בצפון דקוטה זה עשוי להיות עניין של נתיבי שינוע ושל כללים לפרויקטים תעשייתיים, או של השקעות בבסיסי חיל האוויר. בסנאט שבו סדר היום עובר לידי הדמוקרטים, חלק מהעבודה ייעשה כבר בדיוני הוועדות, עוד לפני שהצעה מגיעה להצבעה במליאה.
מדידת פחמן כעניין של סחר
את הצעת PROVE IT גיבש קריימר עם כריס קונס, דמוקרט מדלאוור. הרעיון הוא למדוד את כמות גזי החממה הנפלטת בייצור יחידה של מוצר ולהשוות תוצאות בין מדינות. בינואר 2026 נחתם חוק תקציבי האנרגיה והמים ובו הוראה ברוח ההצעה. משרד האנרגיה, בהתייעצות עם המעבדה הלאומית לטכנולוגיות אנרגיה, נדרש לבצע מחקר השוואתי. זהו שלב איסוף הנתונים. החלטות על מכס או על שימוש בנתונים במשא ומתן מסחרי יידרשו בנפרד.
מבחינת מפעל, ההבדל חשוב. שתי טונות פלדה עשויות להגיע לשוק באותו מחיר ולשאת טביעת פחמן שונה מאוד, לפי הדלק, שיטת הייצור ומקור החשמל. הרשות שקובעת מה ייכלל במדידה יכולה אפוא להשפיע על המחיר הסופי. האירופים מפעילים מנגנון התאמת פחמן בגבול. קריימר טוען שאומדנים אמריקאיים יאפשרו ליצרנים להתמודד עם ההנחות שבבסיס המנגנון. מבחן ההצעה יהיה באיכות המדידה, בשקיפות המתודולוגיה וביכולתם של עסקים להשתמש בתוצאות מול רשויות הסחר בחו״ל.
לצד היוזמה הזאת, קריימר והנציג הרפובליקני קווין הרן התנגדו לכלל של רשות ניירות הערך האמריקאית בעניין גילוי מידע על אקלים. ההבחנה ביניהם עוברת בשאלה מי משלם על הדיווח ומי משתמש בו. קריימר רואה תועלת מסחרית במחקר פדרלי על מוצרים ומתנגד לנטל של כללי גילוי מסוימים על חברות. בעיני משקיע המעוניין להעריך את החשיפה של תאגיד לסיכוני אקלים, ממוצע ענפי ומידע על חברה יחידה עונים על שאלות שונות. המתח הזה ילווה את קריימר בכל דיון חדש על תקני דיווח.
המחקר גם יבחן טענה שעולה תדיר בדיוני הסחר, ולפיה העברת ייצור לחו״ל עלולה להגדיל את הפליטות בעולם גם כשהנתונים המקומיים משתפרים. עד שיהיו תוצאות, קשה לדעת באילו מוצרים ההשוואה תסייע לארצות הברית ובאילו היא תחשוף חולשה. גם בין שני מפעלים אמריקאיים המייצרים אותה סחורה יכולים להיות פערים גדולים. אם הנתונים יהיו ארציים בלבד, יצרן בעל טכנולוגיה נקייה יותר עלול להתקשות להוכיח את היתרון שלו. מכאן חשיבות הפרטים שמשרד האנרגיה יצטרך לקבוע בהמשך.
מה הקשר לחקלאים?
מחירי הדלק והדשנים משפיעים על הוצאות החקלאים, והמדיניות המסחרית משפיעה גם על הכנסותיהם. יצרן דשנים מקומי עשוי ליהנות מהגנה מפני יבוא מתחרה, בעוד שמגדל חיטה יכול לשלם יותר על חומרי גלם או להיפגע מתגובת סחר בשוק היצוא. זהו אחד המקומות שבהם סדר העדיפויות של קריימר עומד למבחן. כיסוי ענף האנרגיה של צפון דקוטה מספר רק חלק מן הסיפור. גם עלות שינוע, זמינות דשנים וביקוש לתוצרת חקלאית קובעים איך מדיניות התעשייה מורגשת מחוץ למפעל.
התשובה שהציעה כריסטיאנסן בקמפיין התמקדה בפתרון בעיות מקומיות ובניסיון שלה בהנדסה חקלאית. קריימר ביקש מהבוחרים למדוד אותו לפי קידום רישיונות והסרת רגולציה, וכן לפי מדיניות האנרגיה והחקלאות שקידם במסגרת מפלגתו. שני הצדדים דיברו על כלכלה מקומית. הוויכוח היה על מידת התלות של המדינה בהחלטות ממשל טראמפ ועל הערך של נציג שיכול לעבוד עם מחוקקים ממדינות בעלות אינטרסים שונים.
הזווית הישראלית
בספטמבר 2026 הצביע קריימר נגד הוצאת החלטה 852 מהוועדה כדי להביאה לדיון במליאה. ההחלטה ביקשה מידע על נוהלי זכויות האדם של ישראל לפי חוק סיוע החוץ האמריקאי. המהלך נדחה, 51 נגד 47. זו הייתה הצבעה על קידום דרישת פיקוח, והסוגיה הפרידה באותו יום בין קריימר לבין שותפו לחקיקת הפליטות קונס, שהצביע בעד. אפשר לקרוא את עמדת קריימר גם לצד קולו נגד קידום החלטה באפריל 2026 שהתנגדה לעסקה צבאית מסוימת עם ישראל. כל אחת מן ההצבעות נגעה לכלי אחר שבאמצעותו הקונגרס יכול להשפיע על מדיניות החוץ.
אחרי מה לעקוב
האות הראשון יהיה פרסום נתוני המחקר, ובפרט ההנחות על מקור החשמל, תשומות ואיסוף המידע מיצרנים זרים. אחר כך כדאי לעקוב אחר הדיונים עם שותפות הסחר והצבעות התקציב של הסנאט החדש. בצפון דקוטה ייבחנו ההחלטות לפי ההשפעה שלהן על חוזי יצוא, עלויות ייצור ותשתיות להולכת אנרגיה.
מקורות
- הביוגרפיה בקונגרס
- AP על בחירות 2024
- המחקר בחוק התקציב
- עמדות קריימר בענייני כלכלה
- הצבעת ספטמבר על ישראל
- הצבעת אפריל