ביום ראשון, 27 בספטמבר, יצביעו אזרחי שווייץ על שתי יוזמות לשינוי החוקה: האחת מבקשת להקשיח את כללי הנייטרליות של המדינה ולהגביל סנקציות ושיתוף פעולה עם בריתות צבאיות; השנייה דורשת להגדיל משמעותית את הייצור המקומי של מזון. הסקרים האחרונים מצביעים על רוב נגד שתי ההצעות.

5 נקודות מרכזיות

• שני משאלים באותו יום: השווייצרים יצביעו ב־27 בספטמבר על יוזמת הנייטרליות ועל יוזמת המזון.
• נייטרליות מחמירה יותר: ההצעה מבקשת לקבוע בחוקה נייטרליות "נצחית וחמושה", להגביל שיתוף פעולה עם בריתות צבאיות ולאסור ברוב המקרים סנקציות נגד מדינות לוחמות.
• 70% מזון מקומי: יוזמת המזון רוצה שבתוך עשר שנים לפחות 70% מהמזון הנצרך בשווייץ ייוצר במדינה, לצד מעבר ליותר ייצור צמחי.
• הממשלה והפרלמנט מתנגדים לשתי היוזמות. בנייטרליות הם מזהירים מפגיעה בחופש הפעולה של שווייץ; ביוזמת המזון הם טוענים שהיעדים מרחיקי לכת וקשים ליישום בעשור.
• הסקרים נוטים בבירור ל"לא": בסקר SRG האחרון 63% התנגדו ליוזמת הנייטרליות ו־64% ליוזמת המזון. מכון gfs.bern מדגיש כי זו תמונת מצב, לא תחזית לתוצאה.

השאלה הגדולה: מה פירוש להיות מדינה נייטרלית ב־2026?

הנייטרליות היא אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם שווייץ. לפי ההסבר הרשמי של ממשלת שווייץ, היא מעוגנת בחוקה מאז 1848, מוכרת בזירה הבינלאומית ומאפשרת למדינה להישאר מחוץ לעימותים צבאיים ובה בעת לקיים קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים עם מדינות אחרות.

יוזמת "שמירה על הנייטרליות השווייצרית" מבקשת להפוך את העיקרון הזה למפורט ומחייב יותר. אם תתקבל, החוקה תקבע כי הנייטרליות השווייצרית היא "נצחית וחמושה". שווייץ לא תוכל להצטרף לברית צבאית או לברית הגנה, וגם שיתוף הפעולה עם ברית כזאת יוגבל למצב שבו המדינה מותקפת או מתקפה נגדה נמצאת בהכנה.

הסעיף שמעורר את הוויכוח החריף ביותר נוגע לסנקציות. לפי נוסח היוזמה, שווייץ לא תוכל להטיל סנקציות על מדינות לוחמות. החריגים הם סנקציות של האו"ם וצעדים שנועדו למנוע עקיפה של סנקציות. המשמעות היא צמצום ניכר של שיקול הדעת שמחזיקה כיום הממשלה בתחום מדיניות החוץ.

אוקראינה הפכה את הוויכוח מתיאורטי למעשי

הדיון קיבל תנופה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022. שווייץ אימצה אז חלק גדול מהסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה. תומכי היוזמה ראו בכך סימן לכך שהנייטרליות נשחקת; הממשלה טוענת מנגד כי הצטרפות לסנקציות אינה מבטלת את מעמדה הנייטרלי של שווייץ וכי עליה לשמור לעצמה יכולת להגיב להפרות של המשפט הבינלאומי.

גם שיתוף הפעולה הביטחוני נמצא במוקד. שווייץ אינה חברה בנאט"ו, אך היא משתפת פעולה עם מדינות ועם מסגרות ביטחוניות בינלאומיות. מתנגדי היוזמה טוענים שהנוסח החדש יקשה על שיתוף פעולה כזה עוד לפני מצב חירום. תומכיה טוענים כי דווקא כללים ברורים וקשיחים יחזקו את אמינותה של שווייץ כמדינה נייטרלית וכמתווכת.

הממשלה והפרלמנט ממליצים להצביע נגד. עמדת הממשלה, כפי שהוצגה לקראת ההצבעה, היא שהנייטרליות עצמה אינה עומדת למשאל: הוויכוח הוא על הדרך שבה היא תיושם בעתיד ועל מידת חופש הפעולה שייוותר לממשלה. גם רויטרס הצביעה על הפלישה לאוקראינה והסנקציות על רוסיה כרקע המרכזי לקמפיין.

המשאל השני: האם שווייץ יכולה לייצר הרבה יותר מהאוכל שלה?

באותו יום תעמוד להצבעה גם יוזמת המזון. כיום החקלאות השווייצרית מספקת מעט פחות ממחצית מצורכי המזון של המדינה. היוזמה מבקשת להעלות את השיעור הזה כך שלפחות 70% מהמזון הנצרך בשווייץ ייוצר בתוך המדינה.

כדי להגיע ליעד, היוזמה מבקשת לשנות גם את הרכב הייצור החקלאי: פחות מזון מן החי ויותר מזון מן הצומח, מתוך הנחה שכך ניתן להאכיל יותר אנשים באמצעות אותה כמות קרקע. היא כוללת גם יעדים סביבתיים, ובהם הגנה טובה יותר על מי השתייה, שמירה על פוריות הקרקע והמגוון הביולוגי והפחתת השימוש בחומרי הדברה ובדשנים. היעדים אמורים להיות מושגים בתוך עשר שנים.

גם במקרה הזה הממשלה והפרלמנט ממליצים להצביע נגד. הם מכירים בחשיבות של ביטחון מזון והגנה על הסביבה, אך טוענים שהיעדים שנקבעו מרחיקי לכת, שקשה יהיה לעמוד בהם בתוך עשור ושיישומם ידרוש התערבות ממשלתית רחבה בהרגלי הייצור והצריכה.

הסקרים: יתרון ברור למתנגדים בשתי ההצעות

הסקר השני של gfs.bern עבור SRG, שפורסם ב־16 בספטמבר, מצא כי 63% מבין המתכוונים להצביע התנגדו ליוזמת הנייטרליות, לעומת 34% שתמכו בה. ביוזמת המזון עמד שיעור המתנגדים על 64%, לעומת 33% תומכים.

ביוזמת הנייטרליות נראה שהעמדות כבר מגובשות יחסית: 83% מהמשיבים שמתכוונים להשתתף אמרו שעמדתם בעד או נגד כבר מוצקה. ביוזמת המזון הנתון נמוך יותר, 71%. שיעור ההשתתפות הצפוי בסקר עמד על 49%, מעט מעל הממוצע ארוך הטווח שמציג המכון.

סקר נפרד של Tamedia ו־20 Minuten, שעליו דיווחה רויטרס, מצא תמונה דומה ביוזמת הנייטרליות: 68% נגד ו־31% בעד. שני הסקרים נערכו לפני יום ההצבעה, ולכן אין לראות בהם תוצאה צפויה או תחזית ודאית.

למה לא מספיק רוב ארצי?

שתי ההצעות הן יוזמות לשינוי החוקה. בשיטה השווייצרית שינוי כזה דורש "רוב כפול": גם רוב בקרב כלל המצביעים וגם רוב של הקנטונים. לוח התוצאות הרשמי של שווייץ יציג ביום ההצבעה את התוצאות הארציות ואת חלוקת הקולות לפי קנטון.

הכלל הזה חשוב במיוחד ביוזמות חוקתיות: גם הצעה שמקבלת מעט יותר ממחצית הקולות בכל המדינה אינה נכנסת לתוקף אם אין לה רוב גם בקרב הקנטונים.

הזווית הישראלית

המשאל אינו עוסק בישראל, ואין לו השפעה ישירה על יחסי שתי המדינות. ההשלכה הרלוונטית היא רחבה יותר: אם יוזמת הנייטרליות תתקבל, יכולתה של ברן להצטרף בעתיד לסנקציות נגד מדינות המעורבות במלחמה תצטמצם משמעותית, למעט החריגים שקובעת היוזמה. שינוי כזה עשוי להיות רלוונטי גם למשברים עתידיים במזרח התיכון.

אחרי מה לעקוב

הנתון הראשון יהיה כמובן שיעור התמיכה הארצי בכל אחת מהיוזמות, אבל כדאי לעקוב גם אחרי מפת הקנטונים. ביוזמת הנייטרליות יהיה מעניין לראות עד כמה התמיכה מתרכזת בבוחרי מפלגת העם השווייצרית, SVP, והאם יופיעו פערים ברורים בין האזורים דוברי הגרמנית, הצרפתית והאיטלקית.

לפי אתר התוצאות הפדרלי, הנתונים יתחילו להתעדכן ביום ראשון, 27 בספטמבר, החל מהשעה 12:00 בצהריים לפי שעון שווייץ.