לפחות 11 אזרחים אוגנדים שגויסו להילחם לצד צבא רוסיה באוקראינה נהרגו, ו-16 נוספים שלא אותרו נחשבים ככל הנראה למתים. כך עולה ממכתב של שגרירות אוגנדה במוסקבה למשרד החוץ בקמפלה, שפרטיו פורסמו ב-29 באוקטובר 2026 בסוכנות רויטרס. המכתב עצמו נושא את התאריך 17 באוקטובר; הפרטים פורסמו גם בתקשורת האוגנדית ב-27–28 באוקטובר, ורויטרס אימתה אותם ופרסמה דיווח ב-29 באוקטובר. הפרשה מעלה שאלות על האופן שבו מגיעים אזרחים מאפריקה לשדות הקרב ועל יכולתן של מדינות מוצאם לעקוב אחר גורלם. דיווח רויטרס.
לפי רויטרס, השגרירות קיבלה את המידע ממשרד החוץ הרוסי באמצעות מסמך דיפלומטי רשמי. גורם במשרד החוץ האוגנדי אישר את אותנטיות המכתב. עם זאת, לא פורסמו פירוט מלא של נסיבות מותם של האנשים או לוחות זמנים מדויקים של כל מקרה.
תמונת אילוסטרציה; אינה תיעוד של האירוע המסוקר.
5 דברים שצריך לדעת
- 27 אזרחים: זהו מספר המתים והנעדרים שנחשבים למתים במכתב שנחשף.
- 11 הרוגים: מותם תואר במסמך כמאומת.
- 16 נוספים: גופותיהם לא אותרו, וגם לא נמצאו ברשימות שבויי המלחמה שנבדקו.
- מקור המידע: שגרירות אוגנדה במוסקבה, על סמך פנייה דיפלומטית ממשרד החוץ הרוסי.
- מה לא ידוע: לא ניתן לקבוע מהמסמך לבדו באילו תנאים גויס כל אדם או כיצד נהרג.
איך הגיעו אזרחים מאוגנדה לצבא רוסיה?
בשנים האחרונות הופיעו דיווחים על גברים ממדינות אפריקה שהגיעו לרוסיה בעקבות הצעות עבודה ומצאו את עצמם קשורים למאמץ המלחמתי. בחלק מהמקרים עלו טענות על הטעיה, לחץ או תנאים שלא הובהרו מראש. חשוב להבחין בין התופעה הכללית לבין הרשימה המוזכרת במכתב: אין כיום מידע פומבי שמוכיח שכל 27 האוגנדים גויסו באמצעות מרמה.
הפיתוי הכלכלי עשוי להיות משמעותי עבור צעירים שמתקשים למצוא תעסוקה במדינות מוצאם. במקביל, המלחמה הארוכה מגדילה את הצורך של הצדדים בכוח אדם, והקושי לעקוב אחר אזרחים שנוסעים למדינה אחרת מסבך את הטיפול הדיפלומטי במשפחות.
מה משמעות ההבדל בין הרוג לנעדר?
אישור רשמי למוות מאפשר לרשויות ולמשפחות להתחיל בהליכים של בירור, זיהוי והחזרת שרידים אם הדבר אפשרי. במקרה של אדם שנעדר בשטח מלחמה, המידע עלול להיות חלקי מאוד. לכן המספר 27 אינו שקול ל-27 מקרי מוות שכל פרטיהם אומתו; המסמך מבחין במפורש בין 11 שמות שאושרו לבין 16 שמעמדם מוסק מהיעדר מידע על מקום הימצאם.
למה מדובר בבעיה רחבה יותר מאוגנדה?
רויטרס דיווחה גם על טענות דומות בדבר גיוס אזרחים מקניה, גאנה ודרום אפריקה. אלה מדינות שונות, ואין להסיק שכל המקרים התרחשו באותו מסלול. ואולם השילוב של תיווך עבודה בינלאומי, מלחמה וקשיי פיקוח מייצר סוגיה דיפלומטית שחוצה את גבולות אוקראינה ורוסיה.
הזווית הישראלית
המלחמה באוקראינה אינה מתנהלת רק בידי אזרחי שתי המדינות: היא מערבת ציוד, מימון ולעיתים גם כוח אדם שמגיע ממדינות אחרות. ההשלכות הבינלאומיות מתוארות בהרחבה במדריך המתעדכן על מלחמת רוסיה–אוקראינה.
אחרי מה לעקוב?
פרסום שמות ופרטי מקרים בידי הרשויות, בקשות להחזרת גופות, בירור תנאי הגיוס ושאלה אם ממשלת אוגנדה תפרסם אזהרות או צעדי פיקוח חדשים. עד שתוצג חקירה מפורטת, אין לייחס לכל אחד מהאנשים נסיבות גיוס שלא אומתו.
מקור: Reuters, 29 באוקטובר 2026 – המסמך הדיפלומטי והאימות האוגנדי.
