אות רדיו שנמשך שבריר שנייה הגיע לכדור הארץ אחרי מסע של יותר מ־10.7 מיליארד שנה. חוקרים שזיהו אותו בטלסקופ הרדיו MeerKAT בדרום אפריקה כבר במרץ 2024 הצליחו כעת לאתר את הגלקסיה שממנה נפלט, בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב. התגלית שפורסמה בכתב העת Science ב־8 באוקטובר 2026 מציבה שיא מרחק חדש עבור פרץ רדיו מהיר (FRB) ומציעה רמז למקור האפשרי של התופעה המסתורית.
15 באוקטובר 2026 | ההכרזה המדעית התפרסמה ב־8 באוקטובר. חשוב לדייק: טלסקופ MeerKAT זיהה את האות עצמו ב־2024; ג'יימס וב זיהה את הגלקסיה המארחת ואישר את מרחקה.
בתמונה הראשית: תמונה מדעית אמיתית שצולמה בטלסקופ ג'יימס וב ובה מופיעה הגלקסיה המארחת והגדלה המסמנת את מיקום הפרץ FRB 20240304B. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI, Themiya Nanayakkara (USYD); עיבוד תמונה: Joseph DePasquale (STScI). מקור NASA וגילוי נאות על עיבוד התמונה.
5 נקודות מרכזיות
- 10.7 מיליארד שנה בדרכו לכדור הארץ: פרץ הרדיו FRB 20240304B הגיע מתקופה שבה היקום היה בן כשלושה מיליארד שנה בלבד.
- הזיהוי הראשון: 4 במרץ 2024, באמצעות טלסקופ MeerKAT בדרום אפריקה.
- תפקיד ג'יימס וב: צילום הגלקסיה המארחת וניתוח ספקטרום האור שאישר הסטה לאדום של 2.148.
- מקור אפשרי: הגלקסיה קטנה וצעירה, ובה נוצרים כוכבים רבים; ממצאים התומכים באפשרות שהפרץ נוצר בסביבת מגנטר — כוכב נייטרונים בעל שדה מגנטי קיצוני.
- המשמעות המדעית: פרצי רדיו מהירים יכולים לשמש בעתיד לחקר החומר שבין גלקסיות ולשחזור תהליכים ביקום הקדום.
מהו FRB 20240304B, ולמה הוא מסקרן כל כך?
FRB הם ראשי תיבות של Fast Radio Burst — פרץ רדיו מהיר. מדובר בפולס של גלי רדיו שמגיע ממקור אסטרונומי רחוק, נמשך בדרך כלל אלפיות שנייה, ועשוי לרכז בפרק זמן קצר אנרגיה עצומה. מאז גילוי פרצי הרדיו הראשונים ב־2007 זיהו אסטרונומים אלפי אירועים, אך עדיין אין הסבר יחיד שהוכח לגבי כל המקורות.
שמו של האירוע כולל את תאריך הזיהוי, 4 במרץ 2024. האות נאסף במערך טלסקופי הרדיו MeerKAT בדרום אפריקה, שמאפשר מיקום מדויק יחסית בשמיים. כבר אז היה ברור שזהו מקור מרוחק במיוחד, אך כדי למדוד את המרחק באופן אמין היה צורך למצוא את הגלקסיה שבה נוצר האירוע ולנתח את האור שלה.
איך ג'יימס וב הצליח למצוא גלקסיה שטלסקופים קרקעיים לא ראו?
למרות שהקואורדינטות של הפרץ היו ידועות, האסטרונומים לא הצליחו לזהות באתר שלו גלקסיה בבדיקות הקרקעיות. הצוות פנה לטלסקופ החלל James Webb, שמצלם באור תת־אדום ברגישות גבוהה. מצלמת NIRCam שלו זיהתה גלקסיה ננסית חלשה באזור, ומכשיר NIRSpec ניתח את האור שלה כדי למדוד את ההסחה לאדום (Redshift).
התוצאה הייתה z=2.148. המשמעות היא שאור הגלקסיה נפלט בתקופה שבה היקום היה צעיר בהרבה, לפני יותר מ־10.7 מיליארד שנה. זהו זמן מבט לאחור — הזמן שהאור והגלים בילו בדרכם, ולא בהכרח המרחק העכשווי של הגלקסיה בקואורדינטות של יקום מתפשט. NASA – הדיווח המדעי הרשמי מ־8 באוקטובר 2026.
גלקסיה קטנה וצעירה – רמז לשאלה מי יצר את האות
הגלקסיה שזוהתה קטנה יחסית, עשירה בתהליך יצירת כוכבים וענייה ביסודות כבדים ביחס לגלקסיות מפותחות רבות. סוג כזה של סביבה תומך באפשרות שפרצי רדיו מהירים קשורים לכוכבי נייטרונים צעירים. אחד ההסברים המובילים הוא מגנטר (Magnetar) — כוכב נייטרונים עם שדה מגנטי חזק במיוחד, שעלול לייצר התפרצויות אנרגיה קיצוניות.
עם זאת, החוקרים מדגישים שלא הוכח איזה עצם מסוים פלט את הפרץ הזה. התגלית מצמצמת אפשרויות ומרחיבה את מגוון הסביבות שבהן יודעים כיום למצוא FRB; היא אינה סוף המחקר בנושא. אוניברסיטת אוקספורד – סקירת ההשלכות.
המספרים של התגלית
| פרט | נתון |
|---|---|
| שם פרץ הרדיו | FRB 20240304B |
| תאריך קליטת האות | 4 במרץ 2024 |
| טלסקופ שקלט | MeerKAT, דרום אפריקה |
| טלסקופ שזיהה את הגלקסיה | James Webb, NASA/ESA/CSA |
| הסחה לאדום של הגלקסיה | 2.148 |
| משך מסע האור והאות | יותר מ־10.7 מיליארד שנה |
| גיל היקום בעת פליטת האור | כ־3 מיליארד שנה |
| פרסום המחקר | Science, 8 באוקטובר 2026 |
המקורות הם מצפה פריז ועמוד התמונה המדעית של NASA. אין מדובר ב״אות חייזרי״: לא נמצאה ראיה לשידור מכוון של תבונה מחוץ לכדור הארץ.
מה לומדים מגל רדיו שחצה את היקום?
במהלך המסע הארוך עובר הפרץ דרך ענני גז ופלזמה, שבהם אלקטרונים חופשיים משפיעים על קצב התפשטות מרכיבי האות. ניתוח השינויים יכול לספק רמזים לכמות החומר שבין הגלקסיות — חומר רגיל שקשה לעיתים לאתר באמצעים אחרים. ככל שיימצאו יותר פרצים במרחקים גדולים ויוכרו הגלקסיות שמהן הגיעו, יוכלו החוקרים לבנות מפה טובה יותר של החומר ביקום.
הסיפור הזה שונה מגילוי אות המימן הקדום באמצעות CHIME, שפרסמנו באתר: בשני המקרים משתמשים בגלי רדיו כדי לחקור את היקום הרחוק, אך כאן מדובר בהתפרצות קצרה ועוצמתית ממקור יחיד, ואילו במחקר CHIME מדובר במיפוי פליטת מימן.
למה נדרשו יותר משנתיים לפרסום התגלית?
קליטת האות ב־2024 הייתה רק הצעד הראשון. נדרשו תצפיות המשך, ניתוח ספקטרום, התאמת גלקסיה למיקום בשמיים, השוואות מדעיות והליך ביקורת עמיתים. הנתונים שצילם ג'יימס וב עובדו וצורפו למחקר שפורסם ב־8 באוקטובר 2026. לכן אין לומר שהטלסקופ ״קלט את הפרץ השבוע״; האות התקבל ב־2024 והזיהוי המדעי פורסם באוקטובר 2026.
מקורות
- NASA, 8.10.2026 – הודעת צוות המחקר וההסבר על האות.
- NASA – צילום מקורי של הגלקסיה והקרדיט המלא.
- מצפה פריז – תוצאות הספקטרום והמרחק.
- אוניברסיטת אוקספורד – השלכות אסטרופיזיקליות.
- אוניברסיטת קליפורניה סנטה קרוז – תרומת החוקרים לגילוי.