הדמוקרטית ממישיגן ניצחה בפער של כ־19 אלף קולות במדינה שבחרה בטראמפ. היא מביאה לסנאט ניסיון מה־CIA ומהפנטגון, ונוקטת עמדות נפרדות על הגנה אווירית לישראל ועל עסקאות נשק התקפי.

חמש נקודות על אליסה סלוטקין

• סלוטקין ניצחה את מייק רוג'רס בבחירות לסנאט במישיגן ב־2024. כהונתה נמשכת עד ינואר 2031.
• היא הייתה אנליסטית ב־CIA, שירתה בשלוש תקופות הצבה בעיראק ועבדה בבית הלבן ובפנטגון.
• במרץ 2025 נשאה את תגובת הדמוקרטים לנאום טראמפ בפני הקונגרס.
• הובילה צעדים נגד זיהום בכימיקלים עמידים ועוררה מחלוקת כשקראה לאנשי צבא לדחות פקודות בלתי חוקיות.
• תמכה בהמשך אספקת מערכות הגנה לישראל ובקידום החלטות שנועדו לעצור עסקאות מסוימות של ציוד התקפי.

בנובמבר 2024 בחרה מישיגן בדונלד טראמפ לנשיאות ובאליסה סלוטקין לסנאט. סלוטקין ניצחה את הרפובליקני מייק רוג'רס עם 48.6% מהקולות לעומת 48.3%, פער של 19,006 קולות. שניהם הגיעו למרוץ עם ניסיון בענייני ביטחון. התוצאה העניקה לדמוקרטים מושב במדינה שבה המועמדת שלהם לנשיאות הפסידה. במרץ 2025, כשהמפלגה בחרה בסלוטקין לשאת את התגובה הרשמית לנאום טראמפ בקונגרס, היא דיברה מוויאנדוט שבמישיגן והציבה במרכז את יוקר המחיה ואת מצבן של משפחות עובדות. הבחירה במקום התאימה לתוצאה של נובמבר: גם היא וגם טראמפ ניצחו בעיר. תוצאות הבחירות המאושרות · דיווח AP · התגובה לנאום טראמפ.

שלוש הצבות בעיראק ושש שנים בבית הנבחרים

סלוטקין גדלה במישיגן, למדה באוניברסיטת קורנל והשלימה תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה. כאנליסטית של ה־CIA הוצבה שלוש פעמים בעיראק ועבדה לצד הצבא האמריקאי. בהמשך מילאה תפקידי ביטחון לאומי בממשלי ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה, ובהם תפקיד בכיר בפנטגון שעסק במדיניות ביטחון בינלאומית. הניסיון שלה בממשלים משתי המפלגות הפך לחלק מרכזי בזהות הציבורית שבנתה כשהתמודדה לקונגרס. הביוגרפיה הרשמית · מדריך הקונגרס.

ב־2018 נבחרה לבית הנבחרים ונכנסה לתפקיד בינואר 2019. היא כיהנה שלוש כהונות לפני שעברה לסנאט. העבודה במחוזות תחרותיים במישיגן חייבה אותה לדבר גם עם בוחרים שרצו להשאיר את הבית הלבן בידי הרפובליקנים. מבחינת סלוטקין, ביטחון יכול להתחיל בשרשרת אספקה שתומכת בתעשייה או במים נקיים ליד בסיס צבאי. הבחירות לסנאט הראו שבוחרים באותה מדינה יכולים להכריע אחרת בשני המרוצים הפדרליים המרכזיים, גם כשהקמפיינים מתנהלים באותו זמן. הכהונה בבית הנבחרים.

המים של מישיגן והוויכוח על פקודות בלתי חוקיות

אחד החיבורים בין הרקע הביטחוני שלה לצורכי מישיגן הוא הטיפול בזיהום PFAS, משפחה של חומרים שמתפרקים באיטיות ועלולים להצטבר בסביבה. חומרי כיבוי שהיו בשימוש בבסיסים הם בין מקורות הזיהום. סלוטקין קידמה סעיפים בחוקי הביטחון השנתיים שנועדו להתמודד עם זיהום כזה, ופעלה גם לקידום אמצעים לניקוי ולהגנה על מי השתייה. במאי 2026 התנגדה להחלטת ממשל טראמפ לסגת מחלק מהמגבלות על החומרים במי השתייה. חוק ביטחון יכול לכוון את הטיפול בבסיסים. תקן מי שתייה מטיל חובות אחרות על מערכות המים האזרחיות. היא פועלת בשני המסלולים. עמדתה על מי השתייה והחקיקה הקודמת.

בחוק הביטחון לשנת הכספים 2026, שנחתם בדצמבר 2025, נכללו הוראות בנוגע לאספקת מים למשקי בית מסוימים שנפגעו מזיהום שמקורו בבסיסים, וכן דרישות דיווח על החקירה והניקוי. אחת השאלות שהחוק מבקש לברר היא כמה יעלה להשלים את הטיפול באתרים שכבר זוהו. בספטמבר 2026 הצטרפה סלוטקין להצעה נוספת, הקוראת לפנטגון להתחיל בפעולות ניקוי זמניות בלפחות מאה אתרים שעומדים בתנאים שהוגדרו. ההבחנה בין חוק להצעה חשובה לתושבים סמוך לבסיס: אספקת מי שתייה, בדיקת באר ותיקון מקיף של מקור הזיהום הם צעדים בעלי לוחות זמנים שונים. חוק הביטחון לשנת 2026 · הצעת הניקוי מספטמבר.

העימות הבולט שלה עם הממשל החל בנובמבר 2025, כשפרסמה עם חמישה מחוקקים דמוקרטים נוספים סרטון שבו קראו לאנשי צבא ומודיעין לדחות פקודות בלתי חוקיות. טראמפ גינה את הדברים ומשרד המשפטים פתח בחקירה. סלוטקין סירבה להתראיין מרצונה, וטענה באמצעות עורך דינה שיש לסגור את החקירה. בפברואר 2026 דיווחו AP ורויטרס שחבר מושבעים גדול לא אישר להגיש כתבי אישום נגד המחוקקים. המקרה הביא את המחלוקת על כפיפות הצבא לממשלה האזרחית לשאלה מעשית: מה מצופה מאיש שירות כאשר הוא מאמין שקיבל פקודה החורגת מהחוק. דיווח AP על החקירה · ההחלטה שלא לאשר כתבי אישום.

היא המשיכה לעסוק בסמכות הצבא גם במסגרת ועדת הכוחות המזוינים. ביוני 2026 הציעה תיקונים לחוק הביטחון לשנה הבאה שנועדו להגביל התערבות צבאית בלתי חוקית בבחירות. התיקונים לא התקבלו בוועדה. בספטמבר פנתה לראשי גופי אכיפה וביטחון וביקשה הבהרות על נוכחות כוחות בקלפיות. ההצעות והמכתבים מלמדים שהיא ניסתה להפוך את הוויכוח על הסרטון לדיון מוסדי על גבולות הפעולה של הממשל. התיקונים בוועדה · המכתבים לרשויות.

במדיניות ההגירה סלוטקין הציגה גם עמדה שקירבה אותה לרפובליקנים. בתחילת כהונתה הודיעה שתתמוך בחוק לייקן ריילי, כפי שעשתה בבית הנבחרים. החוק הרחיב את חובת המעצר הפדרלי בנסיבות מסוימות ביחס לאנשים ללא מעמד חוקי שנחשדו בעבירות המנויות בו, לרבות מקרים שבהם הוגש אישום וההליך טרם הסתיים. סלוטקין אמרה שהצעת החוק טעונה שיפור ושיש לטפל בגורמים שביסוד הבעיות במערכת ההגירה. העמדה עזרה להבהיר את ההבדל מבחינתה בין תמיכה באכיפה לבין ויכוח על סמכויות ועל הליך הוגן. הודעת סלוטקין · נוסח החוק.

הזווית הישראלית

באפריל 2026 הצביעה סלוטקין בעד העברת שתי החלטות למליאת הסנאט כדי לדון בחסימת העברות של פצצות במשקל אלף ליברות ודחפורים צבאיים לישראל. שני המהלכים נדחו. סלוטקין אמרה שתבחן העברות של נשק התקפי לפי נסיבות כל עסקה, וחזרה על תמיכתה באספקת אמצעי הגנה כמו כיפת ברזל. באוגוסט הובילה עם אדם שיף פנייה לנתניהו בדרישה להגן על אזרחים אמריקאים ולפעול נגד אלימות מתנחלים בגדה. באוקטובר הצטרפה לכריס קונס בקידום הצעת סנקציות שנגעה לפעילות התנחלות בגדה. ההצעה היא יוזמת חקיקה. הצבעות הנשק הן חלק נפרד מהרקורד שלה. הצבעות אפריל · המכתב מאוגוסט · הצעת אוקטובר.

במישיגן מתקיימים דיונים ערים על הקשר בין מדיניות החוץ של וושינגטון לבין הבחירות המקומיות. ההצעות של סלוטקין מאפשרות לזהות שלושה תחומים שבהם היא פועלת באופן שונה: אמצעי הגנה מפני ירי, ציוד שהיא מגדירה התקפי, וצעדים הנוגעים להתנחלויות ולאלימות בגדה. ההבחנה הזאת מסבירה כיצד הצבעה נגד העברת פריט מסוים יכולה להתקיים לצד תמיכה בשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. הדיון על ישראל בבחירות במישיגן.

אחרי מה לעקוב

בסנאט הבא כדאי לבחון אילו מרכיבים מעבודתה בוועדת הכוחות המזוינים יגיעו לנוסח מוסכם של חוקי הביטחון, במיוחד בנושאי זיהום ותשתיות במישיגן. בנוגע לישראל, סוג הציוד, תנאי השימוש בו והיכולת לפקח על העברתו יסייעו להבין את ההצבעות הבאות שלה. בתוך מישיגן יהיה אפשר לבחון גם איך היא עובדת עם הנציג הדמוקרטי השני של המדינה, עבדול אל־סייד, שמגיע לסנאט מרקע מקצועי וממסלול פוליטי שונים. הפרופיל של עבדול אל־סייד · מדריך הבחירות לסנאט.