וורן באפט, האיש שהפך חברת טקסטיל כושלת לאחד התאגידים הגדולים בעולם, משלים שלב נוסף בפרישה ההדרגתית שלו מברקשייר האת'וויי. בגיל 96 הוא עוזב את תפקיד יו"ר החברה, הופך ליו"ר אמריטוס ונשאר חבר בדירקטוריון. בנו, הווארד באפט, יחליף אותו כיו"ר, בעוד גרג אייבל ממשיך לנהל את ברקשייר כמנכ"ל.
5 דברים שצריך לדעת
- באפט עוזב את תפקיד יו"ר ברקשייר האת'וויי, שבו החזיק מאז 1970, ויקבל את התואר Chairman Emeritus.
- הוא לא נעלם מהחברה: באפט יישאר חבר בדירקטוריון וימשיך, לפי ברקשייר, להעניק את שיקול דעתו וניסיונו.
- בנו הווארד באפט, חבר דירקטוריון מאז 1993, יהפוך ליו"ר החדש.
- גרג אייבל כבר משמש כמנכ"ל מאז 1 בינואר 2026 ואחראי לניהול השוטף ולהקצאת ההון.
- ברקשייר שווה כיום בערך טריליון דולר ומחזיקה בעשרות חברות בתחומי ביטוח, רכבות, אנרגיה, תעשייה ומוצרי צריכה.
"הזמן תמיד מנצח"
באפט בחר להודיע על השלב האחרון במעבר במכתב קצר לבעלי המניות. הוא כתב כי חגג לאחרונה את יום הולדתו ה־96 וכי אחרי יותר מ־60 שנה בברקשייר הוא עדיין רואה בעבודה בחברה "את העבודה הטובה בעולם".
אבל המשפט שהגדיר את המכתב היה פשוט יותר: "Father Time always wins" – הזמן תמיד מנצח. באפט הוסיף כי הזמן היה נדיב אליו, ואפשר לו להגיע לנקודה שבה הוא בטוח בעתידה של ברקשייר גם בלעדיו בתפקיד ניהולי.
זו אינה פרישה פתאומית. במאי 2025 הודיע באפט כי יפנה את תפקיד המנכ"ל, וב־1 בינואר 2026 עבר התפקיד רשמית לגרג אייבל. עד היום באפט נשאר יו"ר והמשיך להיות הסמל הציבורי של החברה. כעת גם התפקיד הזה עובר לדור הבא.
גרג אייבל מנהל, הווארד באפט שומר על התרבות
מבנה ההנהגה החדש של ברקשייר חריג במכוון.
גרג אייבל הוא המנכ"ל והאיש שמנהל את החברה בפועל. הווארד באפט, בנו של וורן, יהיה יו"ר הדירקטוריון – אבל אינו אמור להפוך למנכ"ל בפועל או לנהל את תיק ההשקעות.
באפט הסביר במכתבו את החלוקה במשפט חד: גרג מנהל את החברה; הווארד ישמור על התרבות והערכים שלה. לדבריו, התרבות הזאת שווה יותר מכל נתון שמופיע במאזן.
הבחירה בהווארד אינה חדשה. הוא חבר בדירקטוריון ברקשייר כבר 33 שנה, ובאפט דיבר בעבר על רצונו שבן משפחה ישמש בעתיד כיו"ר לא־ביצועי כדי להגן על אופייה של החברה ולמנוע שינוי קיצוני אחרי מותו.
מבחינת בעלי המניות, המבנה הזה נועד להפריד בין שלוש פונקציות שבמשך עשרות שנים היו מרוכזות אצל אדם אחד: ניהול החברה, הקצאת ההון ושמירה על התרבות הארגונית.
מחברת טקסטיל לתאגיד של טריליון דולר
קשה להבין את המשמעות של הפרישה בלי לחזור לברקשייר של שנות ה־60.
כאשר באפט השתלט עליה, Berkshire Hathaway הייתה בעיקר חברת טקסטיל מניו אינגלנד. עסקי הטקסטיל עצמם הלכו ודעכו, אבל באפט השתמש בחברה ככלי לרכישת עסקים והשקעות.
במקום לבנות קונצרן שבו המטה המרכזי מנהל כל פרט, הוא יצר מודל כמעט הפוך: חברות־בנות מקבלות עצמאות גדולה מאוד, כל עוד המנהלים שלהן עומדים בסטנדרטים שהנהלת ברקשייר מצפה להם.
עם השנים נכנסו תחת ברקשייר חברת הביטוח GEICO, חברת הרכבות BNSF, Berkshire Hathaway Energy, יצרניות תעשייתיות, חברות בנייה, חנויות ורשתות כמו Dairy Queen ו־See's Candies. החברה מחזיקה גם תיק מניות גדול, שבו בולטות לאורך השנים השקעות כמו Apple, American Express, Coca-Cola ובשנים האחרונות גם Alphabet.
התוצאה היא חברה שמבחינות רבות נראית כמו חתך רוחב של הכלכלה האמריקנית.
הסגנון של באפט היה פשוט יותר מהמיתוס
הכינוי "האורקל מאומהה" הפך את באפט לדמות כמעט מיתולוגית בעולם ההשקעות, אבל הגישה שלו הייתה הרבה פחות מסתורית.
הוא העדיף חברות שקל להבין, עם יתרון תחרותי לאורך זמן, הנהלה שהוא סומך עליה ויכולת לייצר מזומנים במשך שנים. לעיתים הוא היה מוכן לחכות זמן רב עד שמצא מחיר שנראה לו מתאים.
הוא גם הפך את הסבלנות לעיקרון עסקי. ברקשייר כמעט אף פעם אינה נאלצת למכור נכס בגלל לחץ קצר־טווח, והיא החזיקה בחלק מהשקעותיה הגדולות במשך עשרות שנים.
הגישה הזו השפיעה הרבה מעבר לתיק המניות של ברקשייר. מכתבי בעלי המניות השנתיים של באפט, יחד עם הופעותיו באסיפה השנתית באומהה, הפכו לחומר קריאה קבוע עבור מנהלי חברות ומשקיעים ברחבי העולם.
ברקשייר כבר התחילה להשתנות
המעבר לעידן שאחרי באפט אינו מחכה להודעה של היום.
מאז שאייבל נכנס לתפקיד המנכ"ל, החברה כבר ביצעה כמה צעדים שמראים כיצד היא עשויה להיראות תחתיו. ברקשייר השקיעה סכומים גדולים יותר ב־Alphabet, רכשה את חברת הבנייה Taylor Morrison והחלה להשתמש שוב בחלק מערימת המזומנים העצומה שלה.
בסוף יוני החזיקה ברקשייר כ־364.7 מיליארד דולר במזומן ובנכסים דומים. אייבל עצמו אמר החודש כי הוא רואה הזדמנות גדולה בתחום האנרגיה בעקבות הזינוק הצפוי בביקוש לחשמל של מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.
התוצאות האחרונות גם לא מצביעות על משבר ניהולי. ברבעון השני עלה הרווח התפעולי של החברה ב־16% ל־12.98 מיליארד דולר, והרווח הנקי יותר מהוכפל ל־25.67 מיליארד דולר.
המבחן הגדול של גרג אייבל
אייבל אינו נדרש רק לנהל חברה גדולה. הוא מקבל חברה שבה במשך עשרות שנים זהותו של המנכ"ל הייתה כמעט זהה לזהות המותג.
האתגר הראשון שלו הוא הקצאת הון. לברקשייר יש סכומי מזומנים עצומים, והחלטה על רכישה של עשרות מיליארדי דולרים יכולה לשנות את התשואה של החברה לשנים.
האתגר השני הוא המבנה. באסיפת בעלי המניות במאי הבהיר אייבל כי אין בכוונתו לפרק את ברקשייר לחלקים, וכי הוא מאמין שהמבנה המבוזר שלה ממשיך לעבוד.
והאתגר השלישי הוא אמון. לבאפט היה חופש פעולה חריג משום שבעלי המניות הכירו אותו במשך עשרות שנים והיו מוכנים לקבל גם תקופות ארוכות שבהן הוא בחר כמעט לא לעשות דבר. אייבל יצטרך לבנות לעצמו את אותו מרחב.
ומה קורה לכסף של באפט?
הפרישה מהתפקיד אינה משנה את התוכנית של באפט לגבי הונו.
מאז 2006 הוא תרם מניות בשווי של כ־66 מיליארד דולר. ביולי האחרון הודיע כי בכוונתו להעביר את יתרת מניות ברקשייר שבבעלותו לארבע קרנות משפחתיות עד סוף 2034, ככל שהנסיבות יאפשרו זאת.
לאחר התרומה האחרונה נותרו בידיו 188,290 מניות Class A ו־1,162 מניות Class B של ברקשייר.
המשמעות היא שהשינוי הגדול ביותר בעשור הקרוב בברקשייר לא יהיה רק המעבר הניהולי, אלא גם העברה הדרגתית של החזקת המייסד לצדקה.
זו עדיין לא פרידה מוחלטת
חשוב לדייק במילה "פרישה".
באפט כבר אינו מנכ"ל, ומעכשיו גם אינו יו"ר פעיל. אבל הוא נשאר דירקטור ובעל מניות משמעותי, וברקשייר אומרת במפורש שהוא ימשיך לספק לדירקטוריון את שיקול דעתו וניסיונו.
לכן החברה אינה נכנסת ביום אחד לעידן ללא באפט. מדובר במעבר הדרגתי שנבנה במשך שנים: סמכויות הניהול עברו לאייבל, האחריות על התרבות הארגונית עוברת להווארד, ובאפט עצמו נסוג מהתפקידים הרשמיים בלי להיעלם מהחדר.
השלב שבו ברקשייר תצטרך לפעול לגמרי בלעדיו עוד יגיע. אבל אחרי ההודעה של היום, המבנה שאמור להחליף אותו כבר נמצא כמעט כולו במקום.
אחרי מה לעקוב
הנתון המעניין ביותר יהיה האופן שבו אייבל משתמש במאות מיליארדי הדולרים שברקשייר יכולה להקצות. רכישה גדולה, הרחבה נוספת של תיק המניות או שינוי במדיניות רכישת המניות העצמית יבהירו עד כמה עידן אייבל שונה מתקופת באפט.
כדאי לעקוב גם אחר תפקידו בפועל של הווארד באפט. על הנייר הוא יו"ר שאמור לשמור על התרבות, לא לנהל את החברה. רק עם הזמן יתברר עד כמה הוא יהיה מעורב בהחלטות אסטרטגיות.
הזווית הישראלית
לברקשייר יש קשר ישיר לישראל כבר כמעט שני עשורים. ב־2006 רכשה החברה את השליטה בישקר, במה שהיה אחד המהלכים הבינלאומיים הגדולים והבולטים של באפט וההשקעה המשמעותית הראשונה שלו מחוץ לארצות הברית.
מבחינת השוק הישראלי, המעבר מאדם שהיה מזוהה אישית עם עסקת ישקר להנהלה החדשה מעניין בעיקר בשאלה אחת: האם ברקשייר של אייבל תמשיך לחפש השקעות ורכישות גדולות מחוץ לארצות הברית באותו אופן.
ההשקעות האחרונות ביפן והגישה של אייבל ל־Alphabet ולתחום האנרגיה מצביעות לפחות בשלב הזה על חברה שאינה מתכוונת להפוך פנימה או להיות שמרנית יותר רק משום שבאפט יצא מהתפקידים המרכזיים.
מקורות
- Berkshire Hathaway – הודעת הפרישה
- Berkshire Hathaway – הדוח השנתי
- Reuters – באפט הופך ליו"ר אמריטוס
- Reuters – גרג אייבל, אנרגיה ו-AI
