עובדים, מורים, גמלאים ונציגי איגודים יצאו היום, 24 בספטמבר, להפגנות בקרקאס ובמוקדים נוספים בוונצואלה בדרישה לשכר גבוה יותר, כיבוד הסכמים קיבוציים והשבת זכויות עובדים. בבירה צעדו מפגינים לעבר משרד העבודה, כשכוחות משטרה נפרסו לאורך המסלול. תיעודים ברשתות החברתיות הראו מפגינים מתקדמים מול מחסומים משטרתיים, אך בשלב זה אין בידינו אימות עצמאי מלא לטענה שלפיה הם "פרצו" מחסום שהציבה המשטרה.
עודכן: 24 בספטמבר 2026
5 נקודות מרכזיות
- המחאה תוכננה מראש ל-24 בספטמבר כחלק מיום מחאה ארצי של ארגוני עובדים ומורים.
- בקרקאס היעד היה משרד העבודה. המפגינים דרשו שכר שמאפשר קיום, כיבוד הסכמים קיבוציים והשבת זכויות שנשחקו בשנים האחרונות.
- המחאה היא קודם כל חברתית וכלכלית. היא אינה זהה להפגנות האופוזיציה נגד השלטון, אף שהמשבר הכלכלי והפוליטי בוונצואלה כרוכים זה בזה.
- הפגנות על תנאי החיים מתרחבות. לפי נתוני Observatorio Venezolano de Conflictividad Social שפורסמו היום, באוגוסט נרשמו 652 מחאות ברחבי המדינה — עלייה של 288% לעומת אוגוסט אשתקד.
- השכר נשאר במרכז המשבר. הממשלה משלימה חלק מהכנסות עובדי הציבור באמצעות תשלומים ובונוסים, אך ארגוני העובדים דורשים שהשיפור ייכנס לשכר הבסיס ולזכויות הסוציאליות.
מה קרה היום בקרקאס
איגודי מורים וארגוני עובדים קראו מראש להפגנות ברחבי 24 המדינות של ונצואלה. בקרקאס נקבעה צעדה לעבר משרד העבודה, שם ביקשו נציגי העובדים להציג את דרישותיהם לרשויות.
המחאה מתמקדת בשכר, בהסכמים קיבוציים ובזכויות סוציאליות. הארגונים טוענים כי זכויות שנקבעו בחוק ובהסכמי העבודה נשחקו לאורך שנות המשבר וכי תשלומים שאינם חלק משכר הבסיס אינם מספקים פתרון ארוך טווח.
בסרטונים שהופצו במהלך היום נראו מפגינים מתקדמים מול נוכחות משטרתית. בחלק מהפרסומים נטען כי המפגינים הצליחו לעבור מחסום שהוצב בדרכם למשרד העבודה. נכון לעדכון הזה, אנחנו מתייחסים לפרט הזה בזהירות: עצם הצעדה והמחאה מאומתות, אבל לא מצאנו עדיין דיווח עצמאי חזק מספיק שמאפשר לקבוע בוודאות כיצד בדיוק התנהל העימות במחסום.
זו לא הפגנה בודדת
המחאה של היום מגיעה אחרי חודשים של התארגנויות של עובדי ציבור. כבר במאי הגיעו מורים, עובדים, גמלאים ופנסיונרים למשרד החינוך בקרקאס כדי למסור מסמך דרישות, וביוני ארגוני המורים קראו לשביתה ארצית במחאה על השכר ותנאי העבודה.
התמונה הרחבה משמעותית יותר. לפי נתוני Observatorio Venezolano de Conflictividad Social שפורסמו ב-24 בספטמבר, בחודש אוגוסט לבדו תועדו 652 הפגנות ברחבי ונצואלה — ממוצע של כ-22 ביום ועלייה של 288% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. הדרישות הבולטות נגעו לתנאי חיים, שירותים בסיסיים, שכר, זכויות עובדים וצדק.
למה העובדים יוצאים לרחובות
ונצואלה יצאה מהשלב הקיצוני ביותר של ההיפר-אינפלציה שאפיינה את העשור הקודם, אבל עבור חלק גדול מהציבור השאלה המרכזית נשארה כוח הקנייה. העלייה במחירים והפער בין שכר בסיס לבין יוקר המחיה ממשיכים להכביד במיוחד על עובדי ציבור, מורים וגמלאים.
הממשלה משתמשת בשנים האחרונות במערכת של תשלומים משלימים ובונוסים. בספטמבר, למשל, הועבר לעובדים "Ingreso Integral" בסך 126 אלף בוליבר — כ-150 דולר לפי שער הבנק המרכזי במועד התשלום. אלא שהוויכוח של האיגודים אינו רק על הסכום: הם דורשים ששכר הבסיס עצמו יעלה, משום שהוא משפיע גם על פנסיות, הטבות וחישובים של זכויות עבודה.
האם המחאה הופכת לפוליטית?
חשוב להבחין בין כמה זרמי מחאה שפועלים בוונצואלה במקביל. הצעדה לעבר משרד העבודה אורגנה סביב דרישות של עובדים ואיגודים ולא כאירוע של מפלגות האופוזיציה.
עם זאת, באותו יום התקיימה בקרקאס גם מחאה נפרדת בכיכר ונצואלה שבה דרשו מפגינים לאפשר את חזרתה למדינה של מנהיגת האופוזיציה מריה קורינה מצ'אדו ולקבוע מועד לבחירות חופשיות. העובדה שמחאות חברתיות ופוליטיות מתקיימות במקביל אינה הופכת אותן לאותה מחאה, אבל היא מצביעה על הלחץ שמצטבר על השלטון מכמה כיוונים.
הרקע: ממשלה שמנסה להציג התאוששות
המחאות מתקיימות בזמן שהממשלה בראשות דלסי רודריגס מנסה להציג תמונה של התייצבות כלכלית ושינוי. בנאומה בעצרת הכללית של האו"ם השבוע דיברה רודריגס על רפורמות כלכליות ופוליטיות, אך סוגיות כמו לוח זמנים לבחירות, אסירים פוליטיים והיקף המשבר בשכר נותרו במוקד הוויכוח הפנימי במדינה.
עבור העובדים שיצאו לרחובות היום, המבחן פשוט יותר: האם השינוי שעליו מדברת הממשלה מגיע גם לתלוש השכר וליכולת לשלם על מזון, תחבורה ושירותים בסיסיים.
אחרי מה לעקוב
הנקודה החשובה תהיה האם יום המחאה יישאר אירוע חד-פעמי או יהפוך לסבב חדש של הפגנות ושביתות. כדאי לעקוב גם אחרי תגובת משרד העבודה, אחרי האפשרות לפתיחת משא ומתן עם האיגודים ואחרי היקף ההפגנות מחוץ לקרקאס.
הזווית הישראלית
ההתפתחויות בוונצואלה מעניינות בישראל בעיקר דרך השינויים הרחבים יותר במדיניות החוץ והאנרגיה שלה. כל התייצבות או טלטלה פוליטית וכלכלית במדינה שמחזיקה בעתודות נפט מהגדולות בעולם עשויה להשפיע גם על היחסים עם ארצות הברית ועל שוק האנרגיה הבינלאומי.
מקורות
- El Diario — קריאת איגודי המורים והעובדים למחאה הארצית ב-24 בספטמבר
- Runrun.es — נתוני OVCS על 652 מחאות באוגוסט
- El Diario — תשלום Ingreso Integral לעובדים בספטמבר
- Monitoreamos — המחאה הפוליטית הנפרדת בכיכר ונצואלה
