בחירות האמצע בארה״ב 2026

פול לפייג׳: המושל לשעבר שהחזיר לרפובליקנים את מיין 2

מילדות בעוני בלואיסטון ועד הקונגרס: מסלולו של פול לפייג׳, הניצחון על מתיו דאנלאפ והאתגרים במחוז הכפרי של מיין

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
מגדלור ונוף חופי במיין – אילוסטרציה למרוץ במחוז השני לבית הנבחרים

נקודות מרכזיות

  1. פול לפייג׳ ניצח בחישוב ההעדפות שהושלם ב-12 בנובמבר.
  2. התוצאה שפרסמה המדינה: 170,890 קולות ללפייג׳ ו-165,432 לדאנלאפ.
  3. המושל לשעבר יחליף את הדמוקרט ג׳ארד גולדן, שפרש מהמרוץ.
  4. לפייג׳ כיהן כמושל מיין בשנים 2011–2019 וכראש העיר ווטרוויל.
  5. הכהונה החדשה בבית הנבחרים תתחיל ב-3 בינואר 2027.
פרסומת

נבדק ועודכן ב-21 בנובמבר 2026.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

פול לפייג׳ מגיע לבית הנבחרים בוושינגטון אחרי שתי כהונות כמושל מיין, שנים בניהול עסקים וקמפיין שהחזיר לרפובליקנים מושב דמוקרטי. הוא ניצח את מתיו דאנלאפ במחוז השני של מיין, שהתפנה בעקבות החלטתו של ג׳ארד גולדן שלא להתמודד מחדש. הניצחון מעניק למפלגתו הישג במחוז כפרי גדול, שבו הזיקה למועמד המקומי יכולה להיות חשובה לא פחות מן ההזדהות עם המפלגה הארצית.

לפי התוצאה שפרסמה מזכירות המדינה של מיין עם השלמת חישוב ההעדפות ב-12 בנובמבר 2026, לפייג׳ קיבל 170,890 קולות ודאנלאפ 165,432. הפער הוא 5,458 קולות, ולפייג׳ קיבל כ-50.8% מן הקולות שנותרו בחישוב המכריע. הודעת המדינה הבהירה בעת פרסומה כי ההליך הרשמי של מסירת מניין הקולות למושלת נפרד מחישוב ההעדפות עצמו. לפייג׳ הוא הנבחר לקדנציה הבאה; תחילת הכהונה בקונגרס החדש היא ב-3 בינואר 2027.

מי הוא פול לפייג׳?

לפייג׳ גדל בלואיסטון, עיר בעלת מורשת צרפתית-קנדית בולטת. על פי הביוגרפיה שמפרסם הקמפיין שלו, הוא היה הבן הבכור במשפחה בת 18 ילדים, עזב את הבית בגיל 11 לאחר אלימות במשפחה וחי תקופה ללא בית קבוע. צרפתית הייתה השפה שבה גדל, ואנגלית הייתה עבורו שפה שנייה. את סיפור הילדות הוא מציג כחוויה שעיצבה את תפיסתו על עבודה, תלות בממשלה ואפשרות להתקדם מתוך מצוקה.

הדרך ללימודים אקדמיים עברה, לפי אותו תיאור, בעזרתו של פיטר סנואו, איש ציבור מקומי שסייע לאפשר לו להיבחן בצרפתית לקראת קבלתו להאסון. לפייג׳ השלים לימודי מנהל עסקים בהאסון ובהמשך תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת מיין. השילוב בין סיפור אישי חריג להכשרה עסקית נעשה חלק קבוע מן הדמות הציבורית שלו, הרבה לפני שנבחר לתפקיד ברמה המדינתית.

מניהול חנויות לראשות העיר והממשלה

לפני כניסתו לצמרת הפוליטית עבד לפייג׳ בענפי הייצור והמסחר וניהל את רשת חנויות ההנחות Marden’s. הקמפיין שלו מדגיש את הניסיון בניהול חברות ובטיפול בעסקים שנקלעו לקשיים. צריך להבחין בין התפקידים שבהם החזיק לבין הערכת הקמפיין את הצלחתו: הטענה שאותה שיטת ניהול יכולה לתקן גם את וושינגטון היא מסר פוליטי, שאותו יצטרך לבסס באמצעות עבודתו בקונגרס.

התחנה השלטונית המרכזית הראשונה שלו הייתה ראשות העיר ווטרוויל. משם עבר לבחירות למושל, וב-5 בינואר 2011 הושבע לתפקיד. הוא נבחר לקדנציה נוספת ב-2014 וכיהן עד 2019. הרקורד הזה מבדיל אותו ממועמד חדש שמגיע לוושינגטון ללא ניסיון: תושבי מיין מכירים את סגנונו, את העדפות התקציב שלו ואת המחלוקות שעוררה כהונתו, ויכלו לבחון אותן לפני שהעניקו לו תפקיד חדש.

מה הוא מבקש לקדם בוושינגטון?

באתר הקמפיין מציג לפייג׳ סדר יום של חיזוק אכיפת הגבול, תמיכה בתעסוקה במיין, צמיחה וצמצום הוצאה ממשלתית שהוא מגדיר כבזבזנית. הוא קושר בין ריסון הוצאות לבין הורדת האינפלציה ומציג את ניסיונו העסקי כיתרון בטיפול בכלכלה. אלה כיווני מדיניות רחבים; לא כל הבטחת קמפיין מלווה בנוסח חקיקה, בתקציב מפורט או בלוח זמנים לביצוע.

המעבר ממושל לחבר בבית הנבחרים גם משנה את הכלים שבידיו. כמושל הוא עמד בראש הרשות המבצעת של מדינה; בוושינגטון הוא יהיה אחד מ-435 חברי בית הנבחרים. קידום יוזמות ידרוש עבודת ועדות, חיבור למחוקקים אחרים והסכמות עם הסנאט והממשל. הבחינה המעשית של ההבטחות תהיה אפוא בהצעות שיגיש, בהצבעות תקציב ובפשרות שיסכים לקבל כדי להשיג תוצאה עבור המחוז.

הרקורד במערכת הבריאות

אחת המחלוקות המרכזיות מתקופת כהונתו כמושל נגעה להרחבת Medicaid, תוכנית הביטוח הציבורי לבעלי הכנסה נמוכה. לפייג׳ הטיל וטו על ניסיונות חקיקה להרחיב אותה. אחרי שבוחרי מיין אישרו הרחבה במשאל עם ב-2017, הוא דרש מקור תקציבי לחלקה של המדינה במימון והתנגד למנגנוני מימון שונים שהוצעו. זהו רקע מהותי לבחינת הבטחותיו על ריסון הוצאות: בתחום הבריאות, הוויכוח עוסק גם בשאלה מי יהיה זכאי לביטוח וכיצד תמומן הזכאות. תיעוד המחלוקת ב-Maine Public מאפשר לקרוא את עמדתו דרך החלטות קודמות, לצד ההתחייבויות החדשות לקראת הקונגרס.

למה המחוז השני של מיין חשוב?

המחוז משתרע על יותר מ-27 אלף מייל רבוע, ולפי מזכירות המדינה הוא הגדול ביותר ממזרח לנהר המיסיסיפי. הוא כולל שטחים נרחבים בצפון מיין ובמזרחה, לצד ערים וקהילות שמפוזרות על פני מרחקים גדולים. עבור נציגו, שאלות של תחבורה, זמינות שירותים וגישה למשרדי ממשל הן חלק מן העבודה היומיומית, לצד המאבקים המפלגתיים שמושכים תשומת לב ארצית.

התוצאה גם מזכירה שמאזן ארצי מורכב ממאות התמודדויות מקומיות. המושב הוחזק בידי גולדן הדמוקרטי, אך פרישתו פתחה תחרות חדשה בין שני מועמדים בעלי מסלולים שונים. חילופי המפלגות במחוז אינם מוכיחים לבדם שכל בוחר שינה עמדה אידאולוגית: ייתכנו הבדלים בהשתתפות, בהערכת המועמדים ובנושאים שקיבלו עדיפות. את משמעות השינוי נכון לקרוא דרך המחוז והמועמדים, ולא רק דרך צבע המפה.

מי היה היריב, מתיו דאנלאפ?

דאנלאפ הגיע למרוץ עם ניסיון רב בשירות הציבורי של מיין, ובכלל זה תפקידי מזכיר המדינה ומבקר המדינה. אוניברסיטת מיין מציינת שסיים בה לימודי היסטוריה ובהמשך תואר מתקדם באנגלית. זה היה מפגש בין שני פוליטיקאים מוכרים, ולא התמודדות של מושל לשעבר מול דמות חסרת ניסיון. דאנלאפ הודה בהפסד כבר ב-5 בנובמבר, עוד לפני השלמת הליך ההעדפות שנדרש על פי כללי הבחירות.

הודאת מועמד בהפסד מסיימת בדרך כלל את המאבק הפוליטי מצדו, אך אינה מחליפה את חובות רשות הבחירות. במקרה הזה המדינה המשיכה לאסוף ולחשב את הנתונים עד לפרסום תוצאת הסבב המכריע. ההפרדה חשובה להבנת ציר הזמן: אפשר היה לדעת שדאנלאפ מקבל את הפסדו, ובאותה עת להמתין לסיום התהליך המנהלי. שני הדברים התקיימו במקביל ואינם סותרים זה את זה.

איך עבדה הצבעת ההעדפות במרוץ הזה?

בנתוני הבחירה הראשונה שפורסמו לאחר יום הבחירות נרשמו ללפייג׳ 170,263 קולות ולדאנלאפ 164,845. לצדם היו הצבעות למועמדי כתיבה עצמית ואלפי פתקים ללא בחירה ראשונה. מכיוון שלא התקיים רוב לפי המניין ששימש לבחינת הרף, נדרש חישוב נוסף. בסופו לפייג׳ נשאר המוביל והשיג את הרוב הדרוש. זה היה חישוב של ההצבעות שכבר נמסרו, ללא יום הצבעה נוסף.

לכן ההשוואה בין האחוזים הראשונים לאחוזים בסוף צריכה להביא בחשבון גם את הקולות שנכללו בכל שלב. העלייה באחוז התמיכה אינה שקולה בהכרח להצטרפות של אלפי מצביעים חדשים. המניין הסופי שפורסם מאפשר להציג את ההכרעה בלי להמשיך למחזר את נתוני ליל הבחירות כאילו המרוץ עדיין פתוח. גם הקביעה שהמושב עבר לרפובליקנים נשענת על ההכרעה, ולא רק על יתרון זמני בספירה.

אחרי מה לעקוב?

השלב הבא הוא היערכותו של לפייג׳ לתפקיד: פתיחת לשכות, גיוס צוות וקבלת שיבוץ לוועדות. לאחר תחילת הכהונה יהיה אפשר להשוות בין סדר היום שהציג בקמפיין לבין ההצבעות בפועל, במיוחד בהחלטות הנוגעות להוצאות פדרליות ולשירותים בקהילות מרוחקות. ניסיון של שמונה שנים כמושל מקנה היכרות עם השלטון, אך כוחו כחבר חדש בבית הנבחרים ייבנה גם באמצעות שיתופי פעולה.

הזווית הישראלית

לפייג׳ יצטרף לבית הנבחרים שמצביע על תקציבי סיוע וביטחון ומפקח על מדיניות החוץ של הממשל. עם זאת, מצע כלכלי מקומי או השתייכות לרפובליקנים אינם תחליף לעמדה מפורטת בנושא ישראל. ההצבעות על חבילות סיוע, תנאיהן והתקציב הכולל יהיו מדד שימושי יותר מהסקת עמדה אוטומטית מתוצאת הבחירות במיין.

צילום ראשי: חופי מדינת מיין – אילוסטרציה למרוץ לבית הנבחרים, אינה תיעוד של אירוע בחירות. צילום: Julie Haider / Unsplash.

לסיקור המלא: הבחירות לבית הנבחרים | בחירות ארצות הברית 2026.

מקורות

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

מה שווה לעקוב אחריו?

  • הקמת לשכות המחוז, השיבוץ לוועדות והצבעותיו הראשונות בנושאי אנרגיה, תקציב ובריאות.

מקורות

  • מזכירות המדינה של מיין - תוצאות חישוב ההעדפות
  • www3.maine.gov
  • איגוד המושלים - פול לפייג׳
  • nga.org
  • אתר לפייג׳ - ביוגרפיה ומדיניות
  • lepageforcongress.com
  • אוניברסיטת מיין - מתיו דאנלאפ
  • umaine.edu
  • Maine Public - הודאת דאנלאפ בהפסד
  • mainepublic.org
  • Maine Public - הרחבת Medicaid בכהונת לפייג׳
  • mainepublic.org