סוזן קולינס שרדה כבר חמש מערכות בחירות לסנאט האמריקני, גם כשמיין נטתה לדמוקרטים בבחירות לנשיאות. אבל ב־3 בנובמבר 2026, לאחר כמעט 30 שנה בוושינגטון, הסנאטורית הרפובליקנית עומדת בפני אחד המבחנים הקשים בקריירה שלה: טרוי ג'קסון, חוטב עצים לשעבר ונשיא הסנאט של מיין לשעבר, מנסה לנצח אותה במדינה שבה הבוחרים מעריכים עצמאות פוליטית – אבל רבים מהם מאוכזבים מהממשל של דונלד טראמפ ומיוקר המחיה.

מיין אינה מדינה גדולה, אך למושב הזה עשויה להיות השפעה מכרעת על הרוב בסנאט. קולינס מבקשת כהונה שישית וטוענת שהוותק והבכירות שלה מאפשרים לה להשיג תקציבים למיין ולהשפיע על מדיניות פדרלית. ג'קסון מציג את עצמו כנציג עובדים וקהילות כפריות וטוען שהשפעתה של קולינס לא מנעה את התייקרות החיים ולא בלמה החלטות מרכזיות של טראמפ.

הסיפור הפוליטי כאן חריג גם בגלל זהות המועמד הדמוקרטי: ג'קסון נכנס למרוץ רק ביולי, אחרי שזוכה הפריימריז גרהם פלטנר פרש. בסקרי הסיום הוא מוביל ברוב המדידות, אך יש גם סקר שמעניק יתרון לקולינס. כל תוצאות הסקרים, מועדי עבודת השדה וטעות הדגימה מופיעים בסוף הכתבה.

5 דברים שצריך לדעת על המרוץ במיין

• המושב: קולינס מכהנת בסנאט מאז 1997 ומתמודדת על כהונה שישית; היא עומדת בראש ועדת ההקצבות של הסנאט.
• היריב: טרוי ג'קסון הדמוקרטי גדל בצפון מיין, עבד כחוטב עצים וכיהן כנשיא הסנאט של המדינה. הוא נבחר למועמד חלופי רק בסוף יולי.
• המחלוקת המרכזית: יוקר מחיה, בריאות, זכויות הפלה, מלחמת המכסים עם קנדה, מחירי האנרגיה והיחס לטראמפ.
• החשיבות הארצית: מיין היא אחד המושבים הרפובליקניים שהדמוקרטים מקווים להעביר לצד שלהם. כל מושב קריטי למאבק על הרוב בסנאט.
• סקרי הסיום: רוב המדידות מסוף אוקטובר ותחילת נובמבר מציבות את ג'קסון ביתרון, אבל התוצאות אינן זהות, וההכרעה תלויה בהצבעה ובספירת הקולות.

כיצד הפכה מיין לאחת מזירות הבחירות החשובות בארה"ב?

מצביעי מיין תמכו במועמדים הדמוקרטים לנשיאות בכל מערכת בחירות מאז 1992, וב־2024 הצביע רוב המדינה לקמלה האריס. ובכל זאת, קולינס ניצחה שוב ושוב הודות לתדמית מתונה ועצמאית, קשר עמוק למדינה והיכולת למשוך בוחרים ממפלגות שונות. היא ניצחה גם ב־2020, כשג'ו ביידן ניצח במדינה בבחירות לנשיאות. לכן מרוץ 2026 הוא מבחן לשאלה האם הזהות המקומית של קולינס תמשיך לגבור על האקלים הפוליטי הארצי.

הדמוקרטים צריכים רווח נטו של ארבעה מושבים כדי להשיג 51 מתוך 100 המושבים בסנאט. במצב של 50–50, לסגן הנשיא הרפובליקני קול מכריע. משום כך, גם תזוזה של מושב אחד במיין יכולה לשנות את התמונה הארצית. המדריך שלנו למרוץ על השליטה בסנאט.

סוזן קולינס מול טרוי ג'קסון: שני סיפורים פוליטיים שונים

קולינס נבחרה לראשונה לסנאט ב־1996. ג'קסון הגיע לזירה הארצית לאחר שנים בפוליטיקה של מיין, עם מסרים על זכויות עובדים והפריפריה הכפרית. ההבדל ביניהם הוא גם ההבדל בין כוח והשפעה בוושינגטון לבין הבטחה לייצוג מסוג אחר.

קולינס: כמעט 30 שנה בסנאט

סוזן קולינס, בת 73, היא אחת החברות הוותיקות בסנאט. היא נבחרה לראשונה ב-1996 ונבחרה מחדש ב-2002, 2008, 2014 ו-2020.

כיום היא יו"ר ועדת ההקצבות של הסנאט – אחת הוועדות המרכזיות בקונגרס, שאחראית על החלק בתקציב הפדרלי שמאושר מדי שנה. לפי אתר הוועדה הרשמי, קולינס עומדת בראשה מטעם הרוב הרפובליקני.

זה גם אחד הנכסים המרכזיים שלה בקמפיין: ותק, קשרים בוושינגטון ויכולת להצביע על תקציבים שהביאה למיין.

היא כבר ניצחה פעם כשהמדינה הצביעה אחרת לנשיאות

הבחירות של 2020 מסבירות למה קשה לנתח את מיין רק לפי צבע מפלגתי.

ב-2020 ג'ו ביידן ניצח במיין לנשיאות, בעוד קולינס קיבלה יותר מ-50% מהקולות במרוץ לסנאט ונבחרה מחדש כבר בסיבוב הראשון. התוצאה משקפת פיצול הצבעה אצל חלק מהבוחרים במדינה.

בקמפיין הנוכחי קולינס מדגישה את עצמאותה בנושאים מסוימים, במיוחד כאשר מדובר במדיניות שיש לה השפעה ישירה על כלכלת מיין.

ואז הגיעה המלחמה המסחרית עם קנדה

מיין חולקת גבול ארוך עם קנדה, והכלכלה המקומית תלויה בסחר דו-צדדי בתחומים כמו עץ, תיירות, מזון ומוצרים ימיים.

בעקבות ההסלמה במלחמת המכסים בין ממשל טראמפ לקנדה, קולינס יצאה נגד חלק ממדיניות הנשיא וקראה לצמצם את הפגיעה בענפים מקומיים. בדיווח רויטרס מ־17 בספטמבר תואר כיצד מדינות גבול כמו מיין ומישיגן סופגות חלק ניכר מההשפעה של העימות המסחרי, וכי קולינס מנסה לבדל את עצמה מהבית הלבן בנושא הזה. לכתבת Reuters.

ג'קסון משתמש בנושא כדי לטעון שהוותק והבכירות של קולינס לא מנעו ממדיניות הממשל לפגוע בכלכלה המקומית.

מי הוא טרוי ג'קסון?

ג'קסון הוא כמעט ההפך מהמסלול הפוליטי של קולינס.

הוא נולד וגדל באלגאש שבצפון מיין, במשפחה של חוטבי עצים, ועבד בעצמו בענף. בהמשך נכנס לפוליטיקה, כיהן בבית הנבחרים של מיין ובסנאט של המדינה, ולבסוף עמד בראש הסנאט המקומי.

הקו הפוליטי שלו מתמקד בשכר, איגודים מקצועיים, שירותי בריאות, דיור ועלויות המחיה. הוא מציג את עצמו כנציג של עובדים ואזורים כפריים שלא מרגישים שהצמיחה הכלכלית מגיעה אליהם.

הוא בכלל לא היה אמור להיות המועמד

הדרך של ג'קסון אל המרוץ לסנאט הייתה חריגה.

גרהם פלטנר זכה בפריימריז הדמוקרטיים, אך פרש ביולי. לאחר מכן התכנסה המפלגה הדמוקרטית במיין כדי לבחור מועמד חלופי, וב-25 ביולי נבחר ג'קסון בכנס מפלגתי בבנגור. Reuters דיווחה על בחירתו כמועמד החלופי.

כתוצאה מכך, ג'קסון נכנס למרוץ הכללי רק קצת יותר משלושה חודשים לפני יום הבחירות.

בריאות: אחד ההבדלים הברורים בין השניים

מיין היא מדינה בעלת אוכלוסייה מבוגרת יחסית וקהילות כפריות רבות, ולכן עלויות הביטוח והתרופות, הנגישות לרופאים והיכולת להחזיק בתי חולים קטנים הן סוגיות מרכזיות במערכת הבחירות.

ג'קסון מדגיש את הצורך להרחיב נגישות לשירותי בריאות ולהוזיל את העלויות למשפחות עובדות. קולינס מציגה את עבודתה בתחום הבריאות ואת מאמציה לחזק את מערך הבריאות הכפרי, ומתנגדת להצעות לשינוי כולל של שיטת הביטוח הציבורית. מאחורי העימות נמצאת שאלה מקומית מאוד: מי יספק פתרון מעשי לתושבים המתגוררים הרחק מבתי חולים גדולים?

וגם ההפלות חוזרות למרכז

קולינס מזוהה לאורך השנים כרפובליקנית שתומכת בזכויות הפלה, אבל הדמוקרטים ממשיכים להעלות את הצבעתה ב-2018 בעד מינוי ברט קוואנו לבית המשפט העליון. קוואנו היה מאוחר יותר חלק מהרוב שביטל את Roe v. Wade.

גם לג'קסון יש היסטוריה מורכבת בנושא: בתחילת הקריירה שלו החזיק בעמדות שמרניות יותר, ובהמשך שינה את עמדתו ותמך בהרחבת זכויות הפלה במיין.

לכן שני הקמפיינים צפויים להתמודד לא רק עם עמדותיהם כיום, אלא גם עם החלטות שקיבלו בעבר.

העימותים והקמפיין: מה עומד מאחורי המתיחות בין המועמדים?

במהלך הקמפיין התחדדה המחלוקת בין קולינס לג'קסון על יחסה של הסנאטורית לטראמפ, על המלחמה באיראן ועל היכולת לבלום מכסים הפוגעים בסחר עם קנדה. ג'קסון טוען שקולינס לא ניצלה די את כוחה כדי לעצור החלטות של הממשל; קולינס מדגישה מקרים שבהם התנגדה לממשל או הצליחה להשיג הקלות ותקציבים עבור מיין. Press Herald – סקירת הקמפיין והסקר האחרון.

בעימות האחרון ב־15 באוקטובר בבנגור התפתח עימות מילולי חריף בעקבות הפרעה של מפגין מהקהל. קולינס ייחסה את המפגין למחנהו של ג'קסון, ג'קסון הגיב בכעס, ובעלי בריתה של קולינס השתמשו באירוע כדי לתקוף את סגנונו. לפי דיווח AP, המפגין עצמו הכחיש שהיה קשור לקמפיין ג'קסון. הפרשה משקפת את המאבק על תדמית ושיקול דעת, אך אינה מחליפה דיון במדיניות. AP – דיווח על האירוע.

מה מיוחד בשיטת ההצבעה של מיין?

מיין משתמשת ב-Ranked Choice Voting, הצבעה בדירוג העדפות, בבחירות הפדרליות. אף שבמרוץ הנוכחי מופיעים בפתק שני מועמדים מפלגתיים מרכזיים, גם אפשרות כתיבת שם מועמד יכולה להשפיע על הצורך בספירה מדורגת אם איש אינו מגיע לרוב בסבב הראשון. AP – נהלי יום הבחירות במיין.

הבוחר יכול לדרג מועמדים לפי סדר העדפה. אם אף אחד אינו מקבל יותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון, המועמד עם מספר הקולות הנמוך ביותר מודח והקולות שלו מועברים לפי הבחירה הבאה שסימנו המצביעים. התהליך נמשך עד שנותר מועמד עם רוב. הסבר רשמי של מדינת מיין.

ב-2020 לא היה צורך בסיבובים נוספים במרוץ לסנאט משום שקולינס עברה כבר בספירה הראשונה את רף 50%.

למה מיין חשובה למאבק הארצי?

הרפובליקנים מחזיקים כיום בסנאט ברוב של 53 מול 47 דמוקרטים ועצמאים שמצביעים איתם. לכן הדמוקרטים זקוקים לרווח נטו של ארבעה מושבים כדי להגיע לרוב של 51 בלי להסתמך על שובר שוויון.

מיין היא אחד המושבים הרפובליקניים שהדמוקרטים מנסים להפוך, לצד מרוצים נוספים שכבר סקרנו. אפשר לקרוא גם על המרוץ לסנאט בניו המפשייר ועל המרוץ לסנאט באוהיו.

לתמונה הרחבה יותר של המאבק על החדר העליון: הסנאט על הקצה – המרוצים המרכזיים של בחירות 2026.

שני קמפיינים עם מסר כמעט הפוך

קולינס מבקשת מהבוחרים להסתכל על מה שהיא צברה: ותק, בכירות, שליטה בוועדת ההקצבות וקשרים בשתי המפלגות.

ג'קסון מבקש מהם להסתכל דווקא על משך הזמן הזה ולשאול האם אחרי כמעט שלושה עשורים בוושינגטון החיים במיין הפכו נוחים וזולים יותר.

כך נוצרת הבחירה המרכזית במרוץ: ותק והשפעה מוסדית מול מועמד שמציג את עצמו כנציג של עובדים ואזורים כפריים ומציע שינוי בכיוון הכלכלי.

אחרי מה לעקוב

בליל 3–4 בנובמבר יש לעקוב אחרי שיעורי ההצבעה ביישובים הכפריים בצפון מיין לעומת אזורי החוף והערים, התנהגות המצביעים הבלתי מזוהים עם מפלגה, והפער בין הצבעה מוקדמת להצבעה ביום הבחירות. אם אף מועמד לא יעבור את רף הרוב הדרוש בספירה הראשונה, ייתכן שהכרעת המרוץ תתעכב בגלל ספירת ההעדפות. לפי AP הקלפיות נסגרות ב־20:00 שעון החוף המזרחי, כלומר 03:00 לפנות בוקר של 4 בנובמבר בישראל. AP – לוח הזמנים לספירה.

הזווית הישראלית

עבור מי שעוקב מישראל אחרי בחירות האמצע, מיין מעניינת כחלק מהמאבק הרחב על הרכב הסנאט ועל יכולתו של הממשל להעביר מינויים וחקיקה.

הסנאט מאשר שופטים פדרליים, מינויים בכירים ושגרירים, ולכן גם מושב במדינה קטנה יחסית יכול לקבל משמעות כאשר הפער בין המפלגות בחדר אינו גדול.

סקרי הסיום במיין: ג'קסון מוביל ברוב המדידות, אבל אין הכרעה

בסקרי הסיום שנערכו בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר, ג'קסון מוביל ברוב המכונים, לעיתים בפער של כמה נקודות ולעיתים בפער רחב יותר. עם זאת, גם קולינס מקבלת יתרון בחלק מהמדידות, ויש לה רקורד של ניצחון לאחר שסקרים קודמים החמיצו את עוצמת התמיכה בה. ממוצע RealClearPolling עמד לפני הבחירות על כ־49.9% לג'קסון מול 46.6% לקולינס, אך זהו ממוצע של מדידות שונות, לא סקר נוסף.

הערת מתודולוגיה: ברשימה להלן מצוין בנפרד מתי פורסם כל סקר ומתי בוצעו הראיונות, וככל שהנתון זמין — אוכלוסיית המשיבים וטעות הדגימה. אחוזי התמיכה הם תוצאות סקרים, לא תוצאות קלפי. טעות הדגימה אינה כוללת את כל מקורות השגיאה האפשריים, למשל חוסר היענות והנחות על מי יצביע בפועל.

• Rasmussen Reports – פורסם ב־2 בנובמברג'קסון 49% · קולינס 46%שדה: 27 באוקטובר–2 בנובמבר | 896 מצביעים צפויים | ±3 נקודותהמדידה שפרסומה הוא המאוחר ביותר ומסתיימת ב־2 בנובמבר; הפער קטן מטעות הדגימה.
• Atlas/Pollstergraph – פורסם ב־2 בנובמברג'קסון 53.1% · קולינס 44%שדה: 28 באוקטובר–1 בנובמבר | 967 מצביעים צפויים | ±3 נקודותהסקר מציג יתרון דמוקרטי רחב יחסית; אין להסיק שהוא מוכיח שינוי בהעדפות מאז סקרים של מכונים אחרים.
• NYT/Press Herald/Siena – פורסם ב־1 בנובמברג'קסון 51% · קולינס 45%שדה: 27 באוקטובר–1 בנובמבר | 714 מצביעים צפויים | ±4.7 נקודות לפי Sienaבמדידת ספטמבר של אותו מכון קולינס הובילה 49%–46%; נתון זה מצביע על שינוי בין המדידות של אותו מכון, אך לא קובע את תוצאת הבחירות.
• Survey 160 – פורסם ב־2 בנובמברג'קסון 50% · קולינס 47%שדה: 27 באוקטובר–1 בנובמבר | 1,322 מצביעים צפויים | ±4.1 נקודות לפי השקלולבמדגם הרשומים של אותו סקר (1,334 משיבים) הנתון היה 49%–47%; אלה אינן שתי מדידות נפרדות.
• אוניברסיטת ניו המפשייר – פורסם ב־1 בנובמברג'קסון 54% · קולינס 45%שדה: 27–31 באוקטובר | 1,654 מצביעים צפויים | ±2.4 נקודותלמרות יתרונו של ג'קסון, רוב המשיבים שענו על שאלת הציפיות העריכו שקולינס תנצח; ציפיות אינן כוונת הצבעה.
• YouGov – פורסם ב־1 בנובמברג'קסון 52% · קולינס 47%שדה: 26–29 באוקטובר | 1,503 מצביעים צפויים | ±4 נקודותתוצאה נוספת של יתרון דמוקרטי; הראיונות הסתיימו לפני מדידות הסיום המאוחרות יותר.
• Emerson College – שדה 31 באוקטובר–1 בנובמברקולינס 51% · ג'קסון 49%600 מצביעים צפויים | טעות דגימה של כ־±4 נקודות לפי מאגרי הסקריםמדידה חריגה לעומת רוב סקרי הסיום, שמופיעה במאגרי הסקרים; בדיקת דוח המקור המלא לא הושלמה, ולכן יש להתייחס אליה בזהירות.
• Marist – פורסם ב־27 באוקטובר (לרקע)ג'קסון 49% · קולינס 47%שדה: 22–25 באוקטובר | בסיס 1,449 מצביעים רשומים; אומדן מצביעים צפויים | ±6.6 נקודות לצפוייםלא לערבב את גודל מדגם הרשומים עם טעות הדגימה של תת־הקבוצה הצפויה.
• Trafalgar – פורסם ב־25 באוקטובר (לרקע)קולינס 47% · ג'קסון 46.5%שדה: 21–23 באוקטובר | 1,077 מצביעים צפויים | ±2.9 נקודותמדידה קודמת, בפער של חצי נקודה ובתוך טעות הדגימה.

מה אפשר ללמוד מהתמונה הכוללת? מיין היא הזדמנות ממשית לדמוקרטים להחליף מושב רפובליקני, אך ההפרש בין המכונים, הגיוס הפוליטי המסיבי, הרגלי ההצבעה העצמאיים של המדינה והניסיון של קולינס מלמדים שלא נכון להכריז על ניצחון לפני ספירת הקולות. לכל סקרי הסנאט במדינות המפתח · למועדי התוצאות בשעון ישראל.

עדכון אחרון: 3 בנובמבר 2026, לפני פתיחת הקלפיות בארה"ב. סקרים ומודלים עשויים להתעדכן. נתונים שפורסמו ב־2 בנובמבר אינם בהכרח מבוססים על ראיונות שבוצעו באותו יום.