קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Wesley Tingey on Unsplash

לפי תחקיר רויטרס, משרד המשפטים האמריקאי שלח שבעה צווי חבר מושבעים גדול למזכיר המדינה של נבאדה. האחראי הדמוקרטי לבחירות טוען ללחץ פוליטי; הבית הלבן אומר שמטרתו לשמור על טוהר הבחירות.

עודכן: 15 באוקטובר 2026. האמור מבוסס על פרסומי המקורות המפורטים בסוף הכתבה.

5 נקודות מרכזיות

• **שבעה צווים:** משרד המשפטים שלח למשרד מזכיר המדינה של נבאדה דרישות למסירת מידע בין 16 ביוני ל־2 בספטמבר 2026.
• **האחראי לבחירות:** סיסקו אגילר, דמוקרט המתמודד לבחירה מחדש, עומד בראש ניהול הבחירות במדינה.
• **טענת אגילר:** לדבריו, מדובר בלחץ פוליטי שנועד לפגוע בתפקודו ובסיכוייו; משרד המשפטים אינו מאשר או מפרט צווי חבר מושבעים גדול.
• **המתמודד מולו:** הרפובליקני ג'ים מרצ'נט תומך בחקירה וממשיך לטעון להונאות נרחבות ללא ראיות מבוססות.
• **הוויכוח:** הממשל מציג את הדרישות כבקרת טוהר הבחירות, בעוד אנשי מדינה ומומחים חוששים מפגיעה באוטונומיה שלהן.

מה חושף תחקיר רויטרס?

משרד המשפטים של ארצות הברית שלח שבעה צווי חבר מושבעים גדול למשרדו של סיסקו אגילר, מזכיר המדינה הדמוקרטי של נבאדה, בין אמצע יוני לתחילת ספטמבר 2026. כך עולה מתחקיר שפרסמה סוכנות רויטרס ב־15 באוקטובר, המבוסס בין היתר על מסמכים פומביים וראיונות. הצווים דרשו מידע על רישום בוחרים ועל פעילות הבחירות במדינה, ובאו בתקופה שבה הממשל הפדרלי מנהל מאבק משפטי נרחב לקבלת רשימות בוחרים ממדינות שונות.

מי הוא סיסקו אגילר ולמה תפקידו חשוב?

מזכיר המדינה בנבאדה משמש גם כפקיד הבחירות הבכיר. הוא מפקח על הליכי בחירות ועל אישור תוצאות במערכת שבה ניתנות למשרד המדינה סמכויות ניהול משמעותיות. אגילר, שנבחר ב־2022, מתמודד שוב ב־2026 מול ג'ים מרצ'נט הרפובליקני. מאחר שמדובר גם במשרה שתפקח על בחירות עתידיות, המאבק אינו נוגע רק למערכת הבחירות הנוכחית אלא גם למנגנון הניהול שלה.

מה טוען הממשל הפדרלי?

הממשל מסביר את פעילותו בצורך לוודא את אמינות רישומי הבוחרים ולאכוף את האיסור על הצבעה שלא כחוק. הנשיא דונלד טראמפ העלה טענות על רישום נרחב של לא־אזרחים להצבעה. ואולם, לפי רויטרס, אין ראיות פומביות לטענה בדבר הונאה רחבה בנבאדה. משרד המשפטים מסר שאינו מאשר או מגיב לצווי חבר מושבעים גדול ולא התייחס לטענה שהמניע פוליטי. הבית הלבן אמר שמטרתו היא שמירה על ביטחון הבחירות.

מה אומר אגילר ומה ידוע על הרשימות?

אגילר טוען שהצווים מעמיסים עבודה רבה על משרדו, גוזלים זמן מן הניהול השוטף ונועדו להחליש אותו פוליטית. סביב רשימת שמות שסיפק הממשל התגלעה מחלוקת עובדתית: במחוזות נבאדה לא נמצאה הוכחה שהאנשים שסומנו אינם אזרחים; מנגד, המשרד לביטחון המולדת טען בהמשך כי זיהה לפחות 2,000 אנשים שאינם אזרחים ברשימה הראשונית. רויטרס ציינה שהרשויות חלוקות על איכות הנתונים והראיות. אין להסיק מעצם הופעת אדם ברשימה כי הצביע בניגוד לחוק.

מחלוקת על סמכויות פדרליות ומדינתיות

בחירות בארצות הברית מנוהלות בעיקר בידי המדינות, בעוד לממשל הפדרלי סמכויות אכיפה ורגולציה מוגדרות. הדרישה להעביר מאגרי מידע נרחבים מעוררת גם שאלות של פרטיות וגבולות סמכות. רויטרס דיווחה שהממשל תבע מדינות רבות כדי לקבל מידע על בוחרים, וכי היו לו הפסדים בבתי המשפט. עדיין אין לראות במחלוקת משפטית הוכחה למניע פסול של מי מהצדדים.

קישורים ומקורות

רויטרס – תחקיר 15.10.2026. לקריאה נוספת: מתי מגיעות תוצאות בחירות האמצע בשעון ישראל והמשמעות של שינוי הרוב בקונגרס.

אחרי מה לעקוב

צעדים משפטיים נוספים, תוצאות הטיפול בצווי מסירת המידע, פרסומים פומביים חדשים על איכות הרשימות וההליך בנבאדה.

הזווית הישראלית

מעבר לשאלת זהות נבחרי הציבור, המקרה מלמד כיצד חלוקת סמכויות בין ממשל מרכזי לרשויות מקומיות מעצבת את ניהול הבחירות בארה״ב. ההקשר מועיל לקוראים בישראל המבקשים להבין את מוסדות המשטר האמריקאי.