לא כל הדינוזאורים היו טורפים ענקיים או אוכלי עלים. מאובן של דינוזאור קטן שחי בצפון אמריקה סמוך לסוף עידן הקרטיקון מציג התאמה יוצאת דופן: מנגנון לסת שכנראה איפשר לו למעוך פירות ולהפריד את בשר הפרי מן הגלעין. החוקרים העניקו למין החדש את השם Infernogallus jamesi – ״תרנגולת הגיהינום״ – ומציעים שהוא אחת הראיות הברורות הראשונות לדינוזאור שהתמחה באכילת פירות.
המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications וצוותו כלל חוקרים מאוניברסיטת סטוני ברוק, המוזיאון המלכותי של אונטריו וסקר הגיאולוגיה של דקוטה הצפונית. הודעת האוניברסיטה פורסמה ב־28 באוקטובר 2026. מדובר בהסקה אנטומית ממבנה גולגולת ומשרירים, לא בשרידי פירות שנמצאו בקיבת המאובן. המאמר מתאר התאמה של גולגולת ולסת לעיבוד מזון רך, שמזכירה את מנגנון הלעיסה של תוכים אוכלי פירות.
שחזור אמנותי של הדינוזאור Infernogallus jamesi, לא צילום מאובן. יצירה: Connor Ashbridge / Wikimedia Commons, רישיון CC BY 4.0; גרסה מוקטנת של המקור.
חמישה דברים שצריך לדעת
- שם המין: Infernogallus jamesi – מין חדש בקבוצת האובירפטורוזאורים.
- גודל: בערך כגודל תרנגול הודו ומשקל משוער של כ־12 קילוגרם.
- איפה נמצא? בתצורת הל קריק בצפון אמריקה, אזור שבו נמצאו גם מאובני טירנוזאורוס וטריצרטופס.
- מה מיוחד בו? סידור שרירי הלסת מאפשר, לפי השחזור, תנועה קדימה ואחורה לעיבוד מזון רך.
- המסקנה: ייתכן שדינוזאורים מסוימים פיתחו התמחות בפירות של צמחים פורחים.
מה בעצם נמצאו החוקרים?
לרשות הצוות עמדו גולגולת כמעט שלמה וחלק משלד של בעל חיים שחי בשלהי הקרטיקון, סמוך להכחדת הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה. זו אחת הגולגולות השלמות ביותר שנמצאו מקבוצת הקנאגנתידים, משפחה של דינוזאורים מנוצים וחסרי שיניים. היכולת לשחזר את צורת הגולגולת ואזורי חיבור השרירים אפשרה להציע מה בדיוק הם היו מסוגלים ללעוס.
החוקרים בחנו את מבנה עצמות החך והלסת באמצעות סריקות CT. הם מצאו מערכת שיכלה לאפשר תנועה אורכית יחסית של המקור, ולא רק נשיכה אנכית. הדמיון המפתיע הוא לציפורים מודרניות מסוימות, למשל תוכים שניזונים מפירות ומפעילים לחץ כדי לעבד את חלקיהם הרכים.
למה השם ״תרנגולת הגיהינום״?
השם איננו קשור למזג רע של בעל החיים, אלא למקום שבו נמצאו השרידים: תצורת Hell Creek – ״נחל הגיהינום״ – המשתרעת בכמה מדינות בארה״ב. אוניברסיטת סטוני ברוק מדגישה שהמין היה בערך בגודל תרנגול הודו. למרות הכינוי המשעשע, הוא היה חלק מעולם עשיר של דינוזאורים שהתקיים במקביל לענקים כמו T. rex.
גודלו הקטן יחסית חשוב. במשך שנים שולטות בדמיון הציבורי תמונות של דינוזאורים עצומי ממדים, אך המערכת האקולוגית של הקרטיקון כללה גם מינים קטנים שהתמחו במזונות ובבתי גידול שונים.
איך דינוזאור טורף הפך לאוכל פירות?
אבותיהם הרחוקים של האובירפטורוזאורים נמצאים בענף האבולוציוני של התרופודים – הקבוצה שממנה התפתחו גם הטורפים המוכרים. עם הזמן מינים שונים התאימו את עצמם לתזונה צמחית. החוקרים טוענים שהופעת פירות בשרניים ונפוצים יותר יצרה נישה חדשה: בעלי חיים המסוגלים ללעוס אותם, לא רק לבלוע זרעים או לקטוף עלים.
לפי המאמר המדעי, זו דוגמה אפשרית להתאמה אבולוציונית לצמחי פריחה. אבל עדיין אי אפשר לקבוע שכל קרוביו אכלו רק פירות, או שהוא מעולם לא אכל מזון אחר. מדובר במודל סביר על בסיס צורתו ותפקודו המשוער של המקור.
למה הגילוי חשוב?
עד היום היה קשה במיוחד להראות קשר ישיר בין התפתחות הפירות של הצמחים הפורחים לבין התפצלות קבוצות של דינוזאורים בעלי תזונה צמחית. הגולגולת של Infernogallus מספקת בסיס להשערה ממוקדת: אולי עליית הפירות בסוף הקרטיקון שינתה לא רק את הצומח אלא גם את תפריטי בעלי החיים הגדולים יחסית לאותה תקופה.
המחקר גם מלמד על ערכו של מאובן שמור היטב. כאשר ניתן לשחזר את שרירי הלסת ואת מכניקת התנועה, אפשר לבחון שאלות על מזון ועל התנהגות בלי למצוא שרידי ארוחה ממשיים.
הזווית הישראלית
הגילוי מצטרף לסדרה ארוכה של חדשות מאובנים שממחישות כי סיפור האבולוציה של הדינוזאורים ממשיך להשתנות. בבָּעוֹלָם סיקרנו גם ממצא של דיפלודוקוס באירופה ודינוזאור טורף שהתגלה באנגליה. הממצא החדש מזכיר שגם מאובנים קטנים יכולים לשנות את ההבנה של מערכת אקולוגית שלמה.
אחרי מה לעקוב
האם מאובנים נוספים יחזקו את השחזור של שרירי הלסת, האם יימצאו ראיות ישירות יותר לתפריט, והאם אותו דפוס התפתח באופן עצמאי במינים אחרים. התיאור המדעי פורסם באוקטובר 2026; השחזור התזונתי עדיין פתוח לבדיקה מחקרית.
