יותר מחמש שנים וחצי לאחר שנחת על מאדים, הרכב הרובוטי פרסווירנס (Perseverance) של נאס״א קבע שיא חדש: ב־11 באוקטובר 2026 הגיע מד המרחק שלו ל־45.22 קילומטרים, ועבר את השיא שקבע Opportunity לאחר כמעט 15 שנות פעילות. השיא הושג ביום המאדימי ה־2,006 למשימה, בנסיעה של כ־91 מטרים בלבד — אבל מאחוריה מסתתרת קפיצת דרך במערכות ניווט אוטונומיות, שמאפשרות לרכב לחקור אזורים עתיקים יותר ויותר בלי להמתין להנחיה מפורטת מכדור הארץ בכל מטר. נאס״א, 12.10.2026.

עודכן: 13 באוקטובר 2026. נתוני המרחק נכונים ל־11 באוקטובר, כפי שפורסמו על ידי NASA/JPL. שיאים חדשים עשויים להיקבע כשהמשימה תמשיך.

צילום ראשי: מסלולו של Perseverance ממעוף הלוויין Mars Reconnaissance Orbiter, ביוני 2026. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/University of Arizona. לתמונה המקורית.

5 נקודות מרכזיות

• השיא החדש: 45.22 קילומטרים שנסע Perseverance על מאדים נכון ל־11 באוקטובר 2026.
• השיא הקודם: 45.16 קילומטרים של Opportunity, שפעל על מאדים בשנים 2004–2018.
• הניצחון הוא גם טכנולוגי: מעל 90% ממרחק הנסיעה של Perseverance נצבר תוך שימוש במערכת הניווט האוטונומית AutoNav.
• המטרה אינה מרוץ: הרכב מחפש רמזים לסביבות שבהן יכלו להתקיים חיים מיקרוביאליים בעבר הרחוק של מאדים.
• המשימה נמשכת: נאס״א אישרה את הארכת המשימה הראשונה, שאמורה להימשך בקירוב עד סוף 2028.

איך נקבע השיא?

ב־11 באוקטובר נסע Perseverance מרחק של 91.31 מטרים, וכך עבר את השיא שהחזיק Opportunity במשך שנים. מד המרחק של פרסווירנס הציג 28.10 מייל, שהם 45.22 קילומטרים, לעומת 28.06 מייל, או 45.16 קילומטרים, של קודמו. זהו שיא מצטבר למסע של רכב על פני גוף שמימי אחר, לא שיא מהירות של נסיעה אחת.

ההישג הושג לאחר כ־5.5 שנים של פעילות ממועד הנחיתה בפברואר 2021. Opportunity נחת ב־2004 והמשיך לפעול עד 2018. על פי נאס״א, פרסווירנס עבר את המרחק הזה בפרק זמן קצר בהרבה, למרות שטיפס על אזורים סלעיים מורכבים, עצר לאיסוף דגימות ושינה את יעדיו בהתאם לממצאים מדעיים.

למה הרכב החדש יכול לנסוע יותר בכוחות עצמו?

כדי לנווט על מאדים נדרש יותר ממנוע ומצלמות. הפרש הזמן בתקשורת בין מאדים לכדור הארץ אינו מאפשר הפעלה רציפה של הרכב כאילו היה מכונית בשלט רחוק: הוראה שנשלחת מכדור הארץ מגיעה אליו רק לאחר דקות, וגם התמונות החדשות אינן מתקבלות מיידית.

כאן נכנסת מערכת AutoNav, שמצלמת את הקרקע תוך כדי תנועה, בונה מפה תלת־ממדית של אבנים, שיפועים ומכשולים, ומחליטה היכן נכון להציב את הגלגלים. אנשים בנאס״א עדיין קובעים את היעדים ואת מגבלות הבטיחות, אך הרכב מסוגל לבחור לעצמו מסלול בין נקודות הביניים.

לפי נאס״א, יותר מ־90% מהמרחק המצטבר של Perseverance נסע תוך שימוש במערכת הניווט הזאת. במערכות הראשונות של Opportunity ו־Spirit השיעור היה כ־5%. בנאס״א מציינים שמערכת החישה הראשונה של Sojourner, הרכב שהגיע למאדים ב־1997, בחנה כ־20 נקודות בעת החלטה על המסלול; Perseverance מנתח מאות אלפי נקודות בכל תמונה. פירוט טכנולוגיית הניווט של נאס״א.

מהו המרחק הגדול ביותר שהוא יכול לעבור ביום?

לפי נתוני המשימה, במצבים נוחים פרסווירנס יכול לעבור עד כ־412 מטרים ביום מאדים אחד, שנמשך מעט יותר מ־24 שעות ו־39 דקות. בפועל הקצב משתנה מאוד: המדענים עוצרים ליד סלעים מעניינים, מצלמים ומנתחים נתונים, ולעיתים נדרשים לעקוף מכשולים או להמתין לתנאי תאורה טובים. לכן אין להסיק מהשיא החדש מה יהיה קצב הנסיעה בכל יום.

הצוות פועל גם לשיפור היכולת של הרכב להשוות את מיקומו למפות לוויין, כדי לצמצם טעויות מדידה מצטברות שעלולות לגרום לו לעצור מוקדם מדי. יתרון כזה חשוב במיוחד במשימה שבה כל יום נסיעה רחוק יותר יכול לפתוח גישה לאזור גיאולוגי חדש.

לאן הרכב נוסע עכשיו?

Perseverance חוקר אזורים סביב מכתש ג׳זרו (Jezero), שבו התקיים בעבר אגם, וסביב השוליים המערביים שלו. בעת שבירת השיא הוא נע באזור המכונה Lac de Charmes לעבר יעד ששמו Idubi, שבו מקווים החוקרים לזהות עדויות למערכות הידרותרמיות עתיקות — סביבות שבהן מים חמים נעו בתוך סלעים.

הסלעים באזור עשויים להיות בני מיליארדי שנים. על פני כדור הארץ תהליכים של סחיפה ולוחות טקטוניים מחקו ראיות רבות מן התקופה הקדומה הזאת; במאדים חלק מהסלעים נשמרו. ככל שהרכב יגיע למגוון גדול יותר של מחשופים גיאולוגיים, כך יהיה קל יותר להשוות בין ההיסטוריה של אזורים שונים בכוכב הלכת.

האם פרסווירנס כבר מצא חיים על מאדים?

לא. המכשירים שלו מצאו עד כה עדויות לתנאים שהיו עשויים להתאים לחיים, לרבות מים קדומים, מולקולות אורגניות וממצאים מסקרנים בסלע המכונה Cheyava Falls. נאס״א והחוקרים מדגישים שהנתונים אינם מוכיחים חיים בעבר: התגובות הכימיות שהתגלו יכולות בחלק מהמקרים להיווצר גם ללא יצורים חיים. המסקנה המדעית מחייבת בדיקות נוספות והכרעה בין הסברים שונים.

לרכב יש מערכת לקידוח סלעים ולאחסון דגימות. נכון לעדכון נאס״א, הוא אסף 29 דגימות סלע ורגולית מאז נחיתתו. השאלה אם וכיצד יוחזרו הדגימות לכדור הארץ תלויה בתכנון ובתקצוב של משימות עתידיות. עמוד המשימה הרשמי בנאס״א.

מי עוד נסע על הירח ועל מאדים?

הנתונים מתייחסים לסיכום נאס״א באוקטובר 2026; רכבים פעילים ימשיכו לצבור מרחק. טבלת השוואת הרכבים של נאס״א.

מקורות

• NASA/JPL, 12.10.2026 — שיא המרחק, AutoNav והארכת המשימה.
• NASA Science — עמוד המשימה, תצלומים והסבר מדעי.
• תמונת NASA/JPL מחללית במסלול סביב מאדים, יוני 2026.

אחרי מה לעקוב

הנסיעות הבאות במסלול Idubi והמשך חקר השוליים של מכתש ג׳זרו; איתור סלעים מסביבות הידרותרמיות קדומות; החלטות נאס״א על תוכנית איסוף הדגימות והחזרתן; והאם הגרסאות הבאות של הניווט האוטונומי יאפשרו להאריך את הנסיעה היומית בבטיחות.

הזווית הישראלית

לישראל יש חברות וגופי מחקר העוסקים ברובוטיקה, בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת וחישה מרחוק. מבחינה טכנולוגית, המשימה מדגימה את הערך של ניווט אוטונומי בסביבות שבהן אין תקשורת רציפה עם מפעיל אנושי — עיקרון שרלוונטי גם ליישומים אזרחיים של רובוטיקה. אין בכך טענה לגילוי ישראלי חדש או למעורבות ישראלית ישירה בשבירת השיא.