אילוסטרציית בינה מלאכותית
עודכן: 23 בספטמבר 2026
חקירת הונאות הפורקס והקריפטו בטורקיה עברה לשלב המשפטי. לפי אנאדולו, 133 חשודים נשלחו לשופט בבקשת מעצר, 56 נוספים בבקשת פיקוח שיפוטי ו-24 שוחררו לאחר גביית עדות. הרשויות בטורקיה ממשיכות לטעון כי תשעה מהעצורים הם אזרחים ישראלים, אבל בישראל עדיין לא הצליחו לאמת כמה מהם אכן מחזיקים באזרחות ישראלית. מקורות בקהילה היהודית בטורקיה אמרו ל-ynet כי שמונה מתוך התשעה הם יהודים מקומיים, ולא ברור כמה מהם בעלי אזרחות כפולה.
השלב החדש: החשודים הועברו לבית המשפט
מבצע המעצרים החל ב-18 בספטמבר בפשיטות באיסטנבול ובמחוז מוגלה. אנאדולו דיווחה תחילה על 175 עצורים מתוך 239 חשודים, ובהמשך המספר עלה ל-201.
ב-21 בספטמבר הגיעה החקירה לשלב חדש. לפי העדכון של אנאדולו, 133 חשודים נשלחו לשופט בבקשת מעצר, 56 נוספים בבקשת פיקוח שיפוטי ו-24 שוחררו לאחר גביית עדות.
גם כאן יש אי-התאמה במספרים: כותרת דיווח נפרד של אנאדולו דיברה על 211 חשודים שהובאו לבית המשפט, בעוד הפירוט של ההחלטות בעניינם מסתכם ב-213. בשלב זה לא פורסם הסבר לפער של שני חשודים, ולכן נכון להציג את המספרים כפי שפורסמו ולא לאחד אותם באופן מלאכותי.
כך פעלה לפי החשד השיטה
לפי משרד המשפטים הטורקי, החברות שנבדקות פעלו במסווה של מוקדים טלפוניים והפיצו ברשתות החברתיות ובאינטרנט פרסומות להשקעות בפורקס ובמטבעות קריפטוגרפיים. הפרסומות פנו בעיקר לאזרחים זרים והבטיחו תשואות גבוהות.
על פי החשד, לאחר שקורבן השאיר פרטים, נציגים דוברי שפות שונות פנו אליו ושכנעו אותו להעביר כסף לפלטפורמות השקעה שהיו בשליטת הרשת. לאחר מכן הוצגו לו לכאורה רווחים פיקטיביים, במטרה לגרום לו להפקיד סכומים נוספים.
כאשר הקורבנות ביקשו למשוך את כספם, הם נדרשו לפי החשד לשלם סכומים נוספים בתירוצים כמו "חסימת חשבון", "מסים" או עמלות אחרות. הרשויות טוענות שהכספים הועברו בהמשך לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו מחוץ לטורקיה. הקורבנות היו בעיקר באירופה, במזרח הרחוק ובאפריקה.
כמה מהעצורים באמת ישראלים?
הרשויות הטורקיות ממשיכות לתאר תשעה מהעצורים כאזרחים ישראלים. אלא שבישראל התמונה פחות ברורה. ynet דיווח שמשרד החוץ עדיין אינו יודע בוודאות כמה מהעצורים מחזיקים באזרחות ישראלית, וביקש מטורקיה תשובה רשמית על זהותם ועל החשדות נגדם.
לפי מקורות בקהילה היהודית בטורקיה שצוטטו באותו דיווח, שמונה מתוך תשעת האנשים שהוצגו בתקשורת המקומית כישראלים הם יהודים מקומיים, ולא ברור כמה מהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית. משרד החוץ מסר כי הוא פועל לוודא שזכויותיהם של אזרחים ישראלים שנעצרו נשמרות.
הרשויות הטורקיות מצדן טוענות כי גורמים הקשורים לישראל היו דומיננטיים במבנה הבעלות והנהנים הסופיים של חלק מהחברות שנבדקות. אלה טענות של רשויות החקירה, והן עדיין לא נבחנו בהליך משפטי מלא.
ומה לגבי הטענה ל"רשת מוסד"?
כמה כלי תקשורת בטורקיה תיארו את הפרשה כ"רשת מוסד" ואף קשרו אותה למודיעין הישראלי. Jerusalem Post ציין שהקישור למוסד אינו מופיע בהודעה הרשמית של משרד המשפטים הטורקי. נכון לעכשיו לא הוצגה לציבור ראיה שמבססת קשר בין החשודים לבין המוסד.
ההבחנה הזו חשובה במיוחד על רקע המתיחות המדינית בין ישראל לטורקיה. אפשר לתאר את החשדות להונאה ואת הטענות על זיקה עסקית או ניהולית לישראלים; אין בסיס פומבי להפוך אותן לטענה מוכחת על פעילות מודיעינית.
266 מיליון דולר – אבל זה לא סכום ההונאה
אחד הנתונים שעלולים להטעות בדיווחים הוא סכום של כ-266 מיליון דולר. לפי משרד המשפטים וסוכנות אנאדולו, מדובר במחזור של כ-13 מיליארד לירות טורקיות בתוך שנתיים, בעסקאות שלפי הרשויות קשורות בעיקר להוצאות משרד ולתשלומי שכר של המערך.
כלומר, זה אינו בהכרח הסכום שנלקח מהקורבנות. בנפרד, DHA דיווחה כי לפי התביעה באיסטנבול, הרווח הבלתי חוקי שהופק לכאורה מהקורבנות ברחבי העולם עבר את רף 3 מיליארד הדולר. זהו נתון שמקורו בטענת התביעה בשלב החקירה, ולא בפסק דין.
רכוש, כלי רכב וחשבונות הוקפאו
לפי משרד הפנים הטורקי, הרשויות תפסו במסגרת המבצע רכוש בשווי של כ-1.5 מיליארד לירות טורקיות שנחשד כקשור להכנסות מפעילות פלילית. בנוסף נתפסו 80 כלי רכב ו-12 נכסי נדל"ן, והוטלו חסימות על חשבונות בנק, חשבונות קריפטו וחשבונות של חברות.
החקירה כוללת חשדות להונאה באמצעות מערכות מחשב ומוסדות פיננסיים, עבירות על חוקי שוק ההון, הקמת ארגון פשיעה, חברות בארגון והלבנת הון.
למה מוקדי טלפון הם כלי מרכזי בהונאות השקעה
הפרשה הטורקית מצטרפת לדפוס מוכר של הונאות השקעה בינלאומיות: פרסום דיגיטלי שמייצר לידים, מוקדים רב-לשוניים שמפעילים לחץ אישי על הקורבן, ומערכות מסחר שמציגות תשואות שאינן בהכרח אמיתיות. לאחר שהקורבן כבר העביר כסף, הלחץ עובר לשכנוע להגדיל את ההשקעה – ולעיתים לדרישת תשלומים נוספים דווקא כשהוא מנסה למשוך אותה.
החיבור בין מוקדי מכירות, מערכות דיגיטליות והעברות קריפטו גם מקשה על מעקב אחר הכסף כאשר הפעילות חוצה גבולות. זה חלק ממגמה רחבה יותר של פשיעה דיגיטלית שמנצלת מערכות טכנולוגיות מתקדמות; לאחרונה כתבנו גם על ניסוי שבו סוכן AI קיבל גישה לאינטרנט והצליח לפרוץ לשלוש חברות אמיתיות.
אחרי מה לעקוב
ההתפתחות הבאה היא החלטת בתי המשפט בבקשות המעצר שהגישה התביעה נגד 133 חשודים, והבהרה כמה מהם יישארו במעצר וכמה ישוחררו בתנאים. חשוב לעקוב גם אחרי השאלה אם יוגשו כתבי אישום ומה יהיו החשדות המיוחסים לכל אחד מהעצורים בנפרד.
בצד הישראלי, הנקודה המרכזית היא בירור רשמי של זהות בעלי האזרחות הישראלית. נכון ל-23 בספטמבר, טורקיה מדווחת על תשעה, אך ישראל עדיין לא אישרה את המספר. במקביל יש להמשיך להפריד בין שלושה נתונים כספיים שונים: מחזור פעילות של כ-266 מיליון דולר, נכסים שנתפסו בשווי כ-1.5 מיליארד לירות, וטענת התביעה לרווחים בלתי חוקיים של יותר מ-3 מיליארד דולר.
הזווית הישראלית
הקשר לישראל עדיין אינו ברור במלואו. טורקיה מציגה תשעה עצורים כאזרחים ישראלים וטוענת למעורבות של גורמים הקשורים לישראל בבעלות ובניהול של חלק מהמערך. משרד החוץ הישראלי, לעומת זאת, עדיין ממתין למידע רשמי שיבהיר מי מהעצורים אכן אזרח ישראלי ומה מיוחס לו.
הסוגיה הקונסולרית חשובה במיוחד משום שלפי ynet, אין כיום קונסול ישראלי שמוצב פיזית בטורקיה והטיפול נעשה מרחוק. במקביל, נכון להבחין בין החשדות הפליליים לבין הרטוריקה הפוליטית סביבם: גם אם יתברר שישראלים היו מעורבים בעבירות, הדבר כשלעצמו אינו מוכיח את הטענות בתקשורת הטורקית על קשר למוסד.
