הרשויות בטורקיה עצרו 201 בני אדם במסגרת חקירה רחבת היקף נגד רשת בינלאומית החשודה בהונאות השקעה באמצעות מוקדי טלפון, פורקס וקריפטו. לפי דיווח עדכני של DHA, בין העצורים 45 אזרחים זרים – ובהם תשעה ישראלים. התביעה באיסטנבול טוענת כי ישראלים היו מעורבים בניהול הרשת, אך בשלב זה מדובר בחשדות ובהליכי חקירה בלבד.
5 נקודות מרכזיות
- מספר העצורים עלה ל-201, לאחר שבדיווחים הראשונים נמסרו מספרים של 174, 175 ובהמשך 191 עצורים.
- לפי DHA, 45 מהעצורים הם אזרחים זרים מ-20 מדינות, ובהם תשעה ישראלים.
- לפי הרשויות בטורקיה, הרשת הפעילה עשרות מוקדי טלפון שהציעו השקעות בפורקס ובקריפטו בהבטחה לתשואות גבוהות.
- משרד המשפטים הטורקי דיווח על מחזור עסקאות של כ-13 מיליארד לירות – כ-266 מיליון דולר – שנקשר, לפי הרשויות, להוצאות משרד ולתשלומי שכר. DHA דיווחה בנפרד כי התביעה מעריכה את הרווח הבלתי חוקי מהקורבנות ביותר מ-3 מיליארד דולר.
- במבצע השתתפו התביעה באיסטנבול, משטרת טורקיה, שירות המודיעין MIT, הרשות לחקירות פיננסיות MASAK ויחידות אינטרפול.
המספר העדכני: 201 עצורים
מבצע המעצרים החל ביום שישי, 18 בספטמבר, בפשיטות באיסטנבול ובמחוז מוגלה. משרד המשפטים הטורקי דיווח תחילה על 175 עצורים מתוך 239 חשודים, בעקבות פשיטות על 286 כתובות, 42 מוקדי טלפון ו-28 חברות.
בהמשך עודכנו המספרים. סוכנות DHA דיווחה בשבת כי החקירה מתנהלת בשלב העדכני נגד 248 חשודים וכי 201 מהם נעצרו. מתוך העצורים, 45 הם אזרחים זרים מ-20 מדינות. תשעה מהם אזרחים ישראלים, 11 פקיסטנים, והיתר מגיעים בין השאר מסוריה, ירדן, אוקראינה, תאילנד, אינדונזיה, מרוקו ומדינות נוספות.
הבדלים בין מספרי החשודים והכתובות בדיווחים נובעים ככל הנראה מעדכונים בשלבים שונים של המבצע. DHA דיווחה בשלב מוקדם יותר על 191 עצורים ועל 328 כתובות שנבדקו במסגרת ארבע חקירות שונות.
כך פעלה לפי החשד השיטה
לפי משרד המשפטים הטורקי, החברות שנבדקות פעלו במסווה של מוקדים טלפוניים והפיצו ברשתות החברתיות ובאינטרנט פרסומות להשקעות בפורקס ובמטבעות קריפטוגרפיים. הפרסומות פנו בעיקר לאזרחים זרים והבטיחו תשואות גבוהות.
על פי החשד, לאחר שקורבן השאיר פרטים, נציגים דוברי שפות שונות פנו אליו ושכנעו אותו להעביר כסף לפלטפורמות השקעה שהיו בשליטת הרשת. לאחר מכן הוצגו לו לכאורה רווחים פיקטיביים, במטרה לגרום לו להפקיד סכומים נוספים.
כאשר הקורבנות ביקשו למשוך את כספם, הם נדרשו לפי החשד לשלם סכומים נוספים בתירוצים כמו "חסימת חשבון", "מסים" או עמלות אחרות. הרשויות טוענות שהכספים הועברו בהמשך לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו מחוץ לטורקיה. הקורבנות היו בעיקר באירופה, במזרח הרחוק ובאפריקה.
מה ידוע על הקשר הישראלי
הרשויות הטורקיות מתארות את הפרשה כ"רשת המקושרת לישראל". לפי הודעת שר המשפטים אקין גורלק, בדיקות של MASAK, יחידות המודיעין והמשטרה ותלונות שהתקבלו דרך אינטרפול הצביעו על כך שגורמים הקשורים לישראל היו דומיננטיים במבנה הבעלות ובמבנה הנהנים הסופיים של החברות שנבדקות.
בדיווח מפורט יותר של DHA נטען כי חלק מהארגון נוהל על ידי חשודים בעלי אזרחות ישראלית, וכי מנהלים במדינות שונות היו אחראים על הקמת חברות, גיוס עובדים, הנהלת חשבונות ותפעול מוקדי המכירות.
DHA פרסמה גם את שמות תשעת האזרחים הישראלים שנעצרו. בָּעוֹלָם אינו מפרסם בשלב זה את שמותיהם, משום שמדובר בחשודים שלא הורשעו וההליך נגדם נמצא בראשיתו.
266 מיליון דולר – אבל זה לא סכום ההונאה
אחד הנתונים שעלולים להטעות בדיווחים הוא סכום של כ-266 מיליון דולר. לפי משרד המשפטים וסוכנות אנאדולו, מדובר במחזור של כ-13 מיליארד לירות טורקיות בתוך שנתיים, בעסקאות שלפי הרשויות קשורות בעיקר להוצאות משרד ולתשלומי שכר של המערך.
כלומר, זה אינו בהכרח הסכום שנלקח מהקורבנות. בנפרד, DHA דיווחה כי לפי התביעה באיסטנבול, הרווח הבלתי חוקי שהופק לכאורה מהקורבנות ברחבי העולם עבר את רף 3 מיליארד הדולר. זהו נתון שמקורו בטענת התביעה בשלב החקירה, ולא בפסק דין.
רכוש, כלי רכב וחשבונות הוקפאו
לפי משרד הפנים הטורקי, הרשויות תפסו במסגרת המבצע רכוש בשווי של כ-1.5 מיליארד לירות טורקיות שנחשד כקשור להכנסות מפעילות פלילית. בנוסף נתפסו 80 כלי רכב ו-12 נכסי נדל"ן, והוטלו חסימות על חשבונות בנק, חשבונות קריפטו וחשבונות של חברות.
החקירה כוללת חשדות להונאה באמצעות מערכות מחשב ומוסדות פיננסיים, עבירות על חוקי שוק ההון, הקמת ארגון פשיעה, חברות בארגון והלבנת הון.
למה מוקדי טלפון הם כלי מרכזי בהונאות השקעה
הפרשה הטורקית מצטרפת לדפוס מוכר של הונאות השקעה בינלאומיות: פרסום דיגיטלי שמייצר לידים, מוקדים רב-לשוניים שמפעילים לחץ אישי על הקורבן, ומערכות מסחר שמציגות תשואות שאינן בהכרח אמיתיות. לאחר שהקורבן כבר העביר כסף, הלחץ עובר לשכנוע להגדיל את ההשקעה – ולעיתים לדרישת תשלומים נוספים דווקא כשהוא מנסה למשוך אותה.
החיבור בין מוקדי מכירות, מערכות דיגיטליות והעברות קריפטו גם מקשה על מעקב אחר הכסף כאשר הפעילות חוצה גבולות. זה חלק ממגמה רחבה יותר של פשיעה דיגיטלית שמנצלת מערכות טכנולוגיות מתקדמות; לאחרונה כתבנו גם על ניסוי שבו סוכן AI קיבל גישה לאינטרנט והצליח לפרוץ לשלוש חברות אמיתיות.
אחרי מה לעקוב
השלב הבא יהיה ההחלטה אילו מהעצורים יובאו להמשך הליכים משפטיים, כמה ישוחררו והאם יוגשו כתבי אישום. מאחר שהקורבנות, החשבונות והכספים נמצאים לפי החשד במדינות שונות, ייתכן שהחקירה תתרחב גם מחוץ לטורקיה.
נקודה נוספת שכדאי לעקוב אחריה היא ההיקף הכספי: נכון לעכשיו קיימים כמה נתונים שונים – מחזור תפעולי של כ-266 מיליון דולר, רכוש שנתפס בשווי כ-1.5 מיליארד לירות, וטענת תביעה לרווח בלתי חוקי של יותר מ-3 מיליארד דולר. אלה אינם נתונים חלופיים לאותו הדבר ולכן חשוב להמשיך להפריד ביניהם.
הזווית הישראלית
עצם מעצרם של תשעה אזרחים ישראלים הופך את החקירה לרלוונטית ישירות גם בישראל. מעבר לכך, הטענה הטורקית היא שגורמים ישראלים לא רק עבדו במוקדים אלא היו מעורבים בבעלות ובניהול של חלקים מהרשת. בשלב זה זו גרסת רשויות החקירה בטורקיה, והיא טרם נבחנה בבית משפט.
ככל שהחקירה תתקדם יהיה חשוב לראות אם הרשויות בטורקיה יבקשו סיוע משפטי ממדינות נוספות, אם יתפתחו חקירות מקבילות מחוץ למדינה, ואם יפורסם מידע נוסף על מבנה הבעלות והזרמת הכספים.
