ארבעה מטוסים נחטפו, מגדלי התאומים קרסו ו-2,977 בני אדם נרצחו בתוך פחות משעתיים. 11 בספטמבר 2001 הוביל למלחמות באפגניסטן ובעיראק, שינה את הטיסות, המעקב והביטחון בעולם – והותיר אלפי מחלצים ותושבים עם מחלות שממשיכות לגבות קורבנות גם היום. 25 שנה אחרי, אלה 11 נקודות שמסבירות מה קרה באותו יום ומה השתנה בעקבותיו.
1. הכול התרחש בתוך פחות משעתיים
ב-8:46 בבוקר, שעון ניו יורק, פגע מטוס אמריקן איירליינס 11 בקומות 93 עד 99 של המגדל הצפוני במרכז הסחר העולמי. בתחילה רבים חשבו שמדובר בתאונה.
17 דקות אחר כך, ב-9:03, פגע יונייטד איירליינס 175 במגדל הדרומי. מאותו רגע כבר היה ברור שמדובר במתקפה מתוכננת.
ב-9:37 התרסק אמריקן איירליינס 77 אל תוך הפנטגון. ב-9:59 קרס המגדל הדרומי. ב-10:03 התרסק יונייטד 93 בשדה ליד שנקסוויל שבפנסילבניה, אחרי שנוסעים ואנשי צוות ניסו להשתלט בחזרה על המטוס. ב-10:28 קרס גם המגדל הצפוני.
פחות משעתיים עברו מהרגע שבו המטוס הראשון פגע במגדל ועד לקריסת שני המגדלים.
2. 2,977 בני אדם נרצחו
בפיגועים נהרגו 2,977 בני אדם מ-90 מדינות, לא כולל 19 החוטפים. 2,753 נהרגו בניו יורק, 184 בפנטגון ובמטוס שפגע בו, ו-40 נוסעים ואנשי צוות נהרגו בטיסה 93.
בין ההרוגים היו 343 אנשי מכבי האש של ניו יורק, 23 שוטרי משטרת ניו יורק ו-37 אנשי משטרת רשות הנמלים. מאות אנשי הצלה נכנסו לבניינים בזמן שאלפי אנשים ניסו לצאת מהם.
בין 16,400 ל-18 אלף בני אדם שהו במתחם מרכז הסחר העולמי כשהחלה המתקפה. רובם הצליחו להתפנות.
3. זו היתה מתקפה של אל-קאעידה
19 החוטפים השתייכו לאל-קאעידה, ארגון הטרור שהנהיג אוסאמה בן לאדן. 15 מהם היו אזרחי סעודיה, שניים מאיחוד האמירויות, אחד ממצרים ואחד מלבנון. חלק מהמתכננים והטייסים עברו הכשרה ושהו במשך חודשים בארצות הברית לפני הפיגועים.
המתקפה המחישה עד כמה ארגון לא-מדינתי, שפעל באמצעות רשת בינלאומית של פעילים, בסיסים ומחנות אימונים, מסוגל לבצע פיגוע רחב היקף בתוך ארצות הברית.
4. פחות מחודש אחר כך החלה מלחמה שנמשכה 20 שנה
ב-7 באוקטובר 2001 פתחה ארצות הברית, יחד עם בעלות בריתה, במבצע "חירות מתמשכת" באפגניסטן. המטרה היתה להפיל את משטר הטליבאן, שנתן מקלט לאל-קאעידה, ולפגוע בארגון ובבן לאדן.
הטליבאן הודח במהירות, אבל המלחמה נמשכה והפכה למלחמת גרילה ולניסיון ממושך להקים ולייצב משטר אפגני חדש.
כעבור 20 שנה נסוגו הכוחות האמריקניים מאפגניסטן, ובאוגוסט 2021 חזר הטליבאן לשלטון.
5. גם מלחמת עיראק נולדה באווירה שיצר 11 בספטמבר
במרץ 2003 פלשו ארצות הברית ובעלות בריתה לעיראק. ממשל ג'ורג' בוש הציג את המלחמה כחלק מתפיסת הביטחון שהתפתחה לאחר 11 בספטמבר – שלפיה יש לפעול גם נגד איומים פוטנציאליים לפני שיגיעו לשטח ארצות הברית.
עם זאת, חשוב להבחין בין שתי המלחמות: ועדת החקירה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר קבעה שלא נמצאו ראיות לכך שעיראק של סדאם חוסיין שיתפה פעולה עם אל-קאעידה בביצוע הפיגועים נגד ארצות הברית.
המלחמה בעיראק, הכיבוש והכאוס שבאו אחריה השפיעו על מאזן הכוחות במזרח התיכון והיו חלק מרכזי מהמדיניות האמריקנית בעידן שלאחר הפיגועים.
6. נאט"ו הפעילה לראשונה את סעיף ההגנה ההדדית
יום לאחר הפיגועים החליטה נאט"ו להפעיל את סעיף 5 באמנה שלה: התקפה על חברה אחת בברית תיחשב התקפה על כולן.
זו היתה הפעם הראשונה מאז הקמת נאט"ו ב-1949 שבה הופעל הסעיף, ועד היום זו הפעם היחידה שבה נעשה בו שימוש.
11 בספטמבר הרחיב את ההתייחסות לטרור הבינלאומי מנושא של משטרה ומודיעין גם לסוגיה מרכזית של ביטחון בין-לאומי.
7. מאז, טיסה במטוס נראית אחרת לגמרי
עד 2001 האחריות לבדיקת נוסעים בשדות התעופה בארצות הברית היתה ברובה בידיים פרטיות. בעקבות הפיגועים הוקמה ה-TSA, והממשל הפדרלי קיבל אחריות ישירה על מערך הבידוק.
מאז נוספו בדיקות מחמירות יותר לנוסעים ולמטען, רשימות נוסעים ומעקב מודיעיני, הגנה משופרת על תא הטייס, אנשי אבטחה סמויים והגבלות חדשות על מה שמותר להעלות למטוס.
חלק גדול מהליכי האבטחה המקובלים כיום בשדות תעופה התפתח בעקבות השינויים שנעשו אחרי 11 בספטמבר.
8. סמכויות המעקב של המדינה התרחבו
ב-26 באוקטובר 2001 חתם הנשיא בוש על חוק הפטריוט. החוק הרחיב את יכולות החקירה, איסוף המידע והמעקב של רשויות הביטחון והקל על שיתוף מידע בין גופי מודיעין ואכיפת חוק.
ב-2003 הוקם גם המשרד לביטחון המולדת, שאיחד 22 גופים וסוכנויות תחת משרד ממשלתי אחד.
הצעדים האלה הרחיבו משמעותית את יכולות המדינה לאתר ולעקוב אחר איומי טרור, ובמקביל עוררו ויכוח מתמשך על הגבול שבין ביטחון, פרטיות וזכויות אזרח.
9. לפיגועים היה גם מחיר חברתי
בתוך שעות החלו בארצות הברית תקיפות ואיומים נגד מוסלמים, ערבים, סיקים ואנשים שנתפסו בטעות כמוסלמים או כמזרח תיכוניים.
לפי משרד המשפטים האמריקני, מספר אירועי השנאה האנטי-מוסלמיים שדווחו ב-2001 זינק בכ-1,600% לעומת השנה הקודמת – מ-28 אירועים ב-2000 ל-481 ב-2001.
החשש מפיגועי טרור לווה גם בעלייה באפליה, באלימות ובהתנכלויות נגד קהילות שנתפסו כמזוהות עם המזרח התיכון או האסלאם.
10. עבור המחלצים, 11 בספטמבר לא הסתיים כשהעשן התפזר
קריסת המגדלים הפכה בטון, זכוכית, מתכות, חומרי בנייה, אבק וחומרים אחרים לענן סמיך שכיסה את דרום מנהטן. אלפי כבאים, שוטרים, אנשי רפואה, עובדי פינוי ומתנדבים נשמו את החומר הזה במשך שעות, ימים ולעיתים חודשים.
נכון לסוף יוני 2026, יותר מ-145 אלף בני אדם רשומים בתוכנית הבריאות הפדרלית של מרכז הסחר העולמי. כ-97,800 מהם – 67.3% מהמשתתפים – הוכרו כבעלי לפחות מחלה אחת הקשורה לחשיפה ל-11 בספטמבר.
במהלך שנות התוכנית נרשמו יותר מ-57 אלף אישורים הקשורים לסרטן, יותר מ-42 אלף לסינוסיטיס כרונית, כ-39 אלף לרפלוקס, יותר מ-23 אלף לאסתמה ויותר מ-18 אלף ל-PTSD. לאדם אחד יכולים להיות כמה אבחונים, ולכן אין לחבר את המספרים האלה זה לזה.
11. אצל אנשי ה-FDNY מתו מאז יותר אנשים ממחלות הקשורות ל-11 בספטמבר מאשר ביום הפיגוע עצמו
343 אנשי FDNY נהרגו ב-11 בספטמבר עצמו. נכון לספטמבר 2026, יותר מ-600 אנשי המחלקה מתו מאז מסיבוכים בריאותיים שיוחסו לחשיפה שלהם באזור מרכז הסחר העולמי.
השנה נוספו לקיר ההנצחה של המחלקה 36 שמות נוספים.
דו"ח רפואי שפרסמה ניו יורק לקראת יום השנה ה-25 מצא כי 10,562 אנשי FDNY מוכרים כיום כבעלי לפחות מחלה גופנית אחת הקשורה ל-11 בספטמבר. 4,257 מהם מחזיקים באישור הקשור לסרטן, ו-4,496 במחלה נפשית מוכרת.
הנתונים האלה ממחישים שהשלכות הבריאות של הפיגועים נמשכות גם רבע מאה לאחר האירוע.
25 שנה אחרי
11 בספטמבר זכור בעיקר באמצעות התמונות שהפכו לחלק מהזיכרון הקולקטיבי – המטוסים שפגעו במגדלים, הרחובות שכוסו באבק, וכוחות ההצלה שנכנסו למתחם בזמן שאלפים ניסו לצאת ממנו.
ההשפעה של אותו בוקר היתה רחבה בהרבה. הפיגועים הובילו למלחמה באפגניסטן, השפיעו על הדרך שבה ארצות הברית יצאה למלחמה בעיראק, שינו את מדיניות הביטחון והמעקב, את האבטחה בשדות התעופה ואת היחסים בין ביטחון לזכויות אזרח.
במקביל, ההשלכות הרפואיות ממשיכות להתגלות בקרב מחלצים, שוטרים, כבאים, עובדי פינוי ותושבים שנחשפו לאבק ולחומרים הרעילים באזור מרכז הסחר העולמי.
25 שנה אחרי, 11 בספטמבר עדיין נוכח במדיניות, במערכות הביטחון ובבריאותם של מי שהיו באזור האסון.