צלילה מודרכת לצד כרישים יכולה להשפיע על אנשים הרבה אחרי שהחופשה נגמרת. מחקר שהתפרסם ב־9 באוקטובר 2026 בכתב העת npj Ocean Sustainability מצא שהשתתפות בתוכנית תיירות אקולוגית בהוואי הייתה קשורה לסיכוי גבוה בכ־40% לעסוק בפעולות לשימור כרישים גם שנתיים לאחר הביקור, בהשוואה לתוצאה הצפויה ללא ההשתתפות. זהו ממצא מבטיח לתיירות שמטרתה לחזק את שמירת הטבע – אך לא הוכחה שכל מפגש מסחרי עם כרישים מיטיב עמם.

התוצאות התקבלו בניתוח מעקב והשוואה בין משתתפים בסיורי כרישים לבין קבוצת השוואה מהציבור הרחב, תוך התאמות להבדלים שהיו קיימים בין הקבוצות מראש. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר כמעט־ניסויי, לא בניסוי שבו אנשים הוגרלו לצלילה. לכן יש לפרש את ההבדל כהקשר סטטיסטי משמעותי ולא כהוכחה שכל תייר יהיה פעיל סביבתי בעקבות סיור.

תמונה ראשית: כריש שוחה בסביבתו הימית, צילום אילוסטרציה שאינו מתעד את תוכנית המחקר בהוואי. צילום: Rockwell branding agency / Unsplash.

חמש נקודות מרכזיות

• מה מצאו? משתתפי סיורי הכרישים בהוואי היו, לאחר התאמות סטטיסטיות, בעלי סיכוי גבוה בכ־40% לפעילות שימור לאחר שנתיים.
• מה נחשב לפעילות? בין היתר תרומות, חתימה על עצומות, הסברה ברשתות החברתיות ותמיכה במדיניות להגנה על כרישים.
• מה נבדק? התנהגות אנושית מדווחת – לא עלייה ישירה במספר הכרישים בים.
• למה זה חשוב? לפי IUCN, יותר משליש ממיני הכרישים והבטאים בעולם מצויים בסיכון להכחדה.
• מה התנאי להצלחה? תיירות שאינה פוגעת בבעלי החיים, מלווה בהדרכה מקצועית ותומכת בשימור ולא רק בצילום מרהיב.

איך בוצע המחקר בהוואי?

החוקרים בחנו תוכנית תיירות שבה מבקרים יוצאים אל הים לפגוש כרישים בסביבתם הטבעית. הם אספו שאלוני התנהגות ועמדות בזמן הביקור ובמעקב כעבור שנתיים, והשוו בין תיירים שהשתתפו בסיור לבין אנשים מן הציבור הרחב, שנדגמו באזור חוף וואיקיקי (Waikīkī). המחקר הובל בין השאר בידי כרמן דובשביץ ושותפיה באוניברסיטת סידני ובמוסדות מחקר נוספים.

מכיוון שאנשים הבוחרים מראש לשלם עבור מפגש עם כרישים עשויים להיות בעלי עניין סביבתי גדול מהממוצע, החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי בייסיאני והתאמות להבדלים דמוגרפיים ולהיסטוריה של פעילות שימור. כמו כן הובאה בחשבון נשירה מהמדידות לאורך זמן. לפי המאמר המדעי, ההשתתפות הייתה קשורה לסיכוי גבוה בכ־40% לפעולה למען שימור כרישים שנתיים לאחר הסיור, עם טווח אי־ודאות מדווח של 26%–55%.

המספר אינו אומר ש־40% מכלל התיירים הפכו לפעילים, וגם אינו אומר שמספר הכרישים בים גדל ב־40%. הוא מתאר שינוי יחסי בסבירות לפעולת שימור במודל של החוקרים.

איזו התנהגות השתנתה?

התוצאות התייחסו לפעולות שאפשר לבצע גם זמן רב אחרי שיורדים מהסירה: שיתוף מידע על כרישים ברשתות החברתיות, תרומה ליוזמות הגנה, חתימה על עצומות וקריאה לשינויים בחקיקה או בניהול הדיג. לפי הודעת המחקר, העליות הבולטות הופיעו בפעילויות בעלות חסם השתתפות נמוך יחסית, ולא בהכרח בהתנדבות ארוכת טווח או בשינוי מדיניות בפועל.

הדבר חשוב מפני שהצלחה של מיזם סביבתי אינה נמדדת רק בכמות האנשים שהתרגשו בזמן סיור. השאלה הרחבה יותר היא האם החוויה תורמת להתנהגות שנמשכת גם לאחר החזרה הביתה.

למה כרישים זקוקים להגנה?

הכרישים ממלאים תפקידים חשובים במערכות אקולוגיות ימיות כטורפים וכמווסתי מארג המזון, אולם קבוצות רבות נפגעות מדיג יתר, תפיסה כשלל לוואי, מסחר בחלקי גוף ופגיעה בבתי גידול. לפי דו״ח מקיף של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) מדצמבר 2024, יותר משליש ממיני הכרישים, הבטאים והכימרות המוערכים נמצאים בסיכון להכחדה.

במיפוי של אזורי מחיה חשובים שפורסם בינואר 2026 הדגיש IUCN את הצורך להגן על אזורי רבייה, נדידה ומחסה. מחקרים כאלה מזכירים שההתנהגות של תיירים היא רק רכיב קטן מהמאמץ: הגבלת דיג, אכיפת תקנות ושמירה על בתי גידול הן משימות מרכזיות.

מתי תיירות כרישים באמת יכולה לעזור?

תיירות אחראית עשויה ליצור תמריץ כלכלי לשמור על כרישים בחיים, להעסיק מדריכים ואנשי ים מקומיים, לממן פעילות הסברה ולהפוך בעלי חיים שמוצגים לעיתים כ״איום״ לנושא של סקרנות וכבוד. אבל התנאים חשובים לא פחות מן הכוונה: צפיפות של כלי שיט, רדיפה אחר בעלי חיים, האכלה לא מבוקרת ופגיעה בשונית עלולים לגרום נזק.

תיירות כרישים אינה מקשה אחת. יש הבדל בין צפייה מרחוק מסירה, צלילה עם מדריך, שנורקלינג במים פתוחים ומפגשים הכוללים האכלה יזומה. לכל פעילות דרישות בטיחות, רמת הפרעה אקולוגית וכללים מקומיים שונים, ולפעמים הנזק עולה על התועלת.

איך מזהים מפעיל תיירות אחראי?

גם מפעיל איכותי אינו מבטיח היעדר סיכון. יש להישמע להנחיות הצוות, לתנאי הים ולתקנות, ולהימנע מניסיון להתקרב לכרישים באופן עצמאי.

מה המחקר עדיין לא מוכיח?

הוא לא מדד השפעה ישירה על מספר בעלי החיים או על שיקום אוכלוסיות כרישים. הוא גם לא הקצה אנשים באקראי לסיור, ולכן ייתכן שחלק מההבדלים בין הקבוצות לא נמדדו ונשארו גם אחרי תיקון סטטיסטי. בנוסף, תוכנית אחת בהוואי אינה בהכרח מייצגת כל חוויית תיירות כרישים באזורים אחרים.

לכן המסקנה המדויקת היא שסיורים בעלי רכיב חינוכי ושימורי עשויים להיות קשורים לפעילות סביבתית גם בטווח ארוך, ולא שכל תוכנית שיווקית הנושאת את התווית ״אקולוגית״ מייצרת תוצאה סביבתית חיובית.

שימור סביבתי בעולם

תיירות אחראית משתלבת במאמץ רחב יותר לשמור על בתי גידול תחת לחץ. בכתבה שלנו על הגבולות הפלנטריים בחנו את סימני הלחץ על מערכות הטבע, ובמדריך על מקומות בעולם המצויים בסכנת שינוי אקלימי מפורטים אתרים ומערכות רגישות במיוחד.

שאלות נפוצות

האם תיירות כרישים מצילה כרישים?

היא עשויה לעודד פעולות שימור ולספק תמריץ כלכלי להגנה, אך ההשפעה תלויה בניהול, ברגולציה ובהתנהלות התיירים והמפעילים. המחקר החדש עסק בהתנהגות המשתתפים, לא בספירת כרישים.

למה אומרים ״סיכוי גבוה ב־40%״?

זהו אומדן יחסי מתוך מודל שהשווה משתתפים בסיור לקבוצת השוואה, אחרי התאמות שונות. הוא אינו שיעור האנשים שהצטרפו למיזם סביבתי.

מותר לשחות עם כרישים?

הדבר תלוי במקום, במין, בתנאי הים וברישוי. פעילויות כאלה דורשות מפעילים מקצועיים ומילוי הוראות בטיחות, ואין לנסות ליזום מגע עם כרישים ללא הדרכה.

האם כל הכרישים בסכנת הכחדה?

לא. רמת הסיכון משתנה מאוד בין המינים, אך חלק גדול ממיני הכרישים והבטאים נמצא תחת איום.

אחרי מה לעקוב

מחקרי מעקב נוספים שיבדקו שינויים בהתנהגות לאורך שנים ובאתרי תיירות שונים, לצד מדדים אקולוגיים כגון הפרעה לכרישים, מצב אוכלוסיות מקומיות וההכנסות שמגיעות בפועל לקהילות ולשמירת הטבע.

הזווית הישראלית

הים התיכון וים סוף הם מערכות אקולוגיות שונות מאוד מהמים סביב הוואי, אך השאלה זהה גם עבור תיירות טבע בישראל: כיצד מפתחים חוויה מרשימה בלי להפוך את חיות הבר לאטרקציה שפוגעת בהן? ניהול אחראי, מרחק מהחי הימי, אכיפה והסברה עשויים להיות חשובים יותר מהבטחה לצילום קרוב במיוחד.

עודכן: 14 באוקטובר 2026. הממצאים הם מתאם סטטיסטי במחקר מעקב כמעט־ניסויי, לא הוכחה סיבתית מוחלטת.