קרדיט לתמונה הראשית: UK House of Commons / Wikimedia Commons. דיוקן רשמי של אנדי ברנהאם מ־13.7.2026. https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Official_portrait_of_Andy_Burnham_MP.jpg

ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם הציב היום (רביעי, 14 באוקטובר 2026) קו אדום מול מפלגת הירוקים. במהלך שאלות לראש הממשלה בבית הנבחרים הוא גינה את החלטת ועידת הירוקים, שהגדירה את הציונות כגזענות, וכינה אותה אנטישמית. לדבריו, מפלגת הלייבור לא תוכל לשתף פעולה עם מפלגה שממשיכה להחזיק בעמדה הזאת. ההתבטאות מחריפה את העימות בין שתי מפלגות המתחרות גם על מצביעי השמאל, ובאה ימים אחדים אחרי שהלייבור גברה בלונדון על מנהיג הירוקים זאק פולנסקי.

עודכן: 14 באוקטובר 2026. מדובר בעמדה שהציג ברנהאם כל עוד ההחלטה נותרת מדיניות הירוקים — ולא בהודעה על פירוק קואליציה קיימת או על תוצאות בחירות עתידיות.

צילום ראשי: דיוקנו הרשמי של אנדי ברנהאם, יולי 2026. UK House of Commons / Wikimedia Commons, ברישיון CC BY 3.0. הגרסה הוקטנה לצורכי פרסום; אינה תצלום מן הדיון היום.

5 נקודות מרכזיות

• הגינוי: ברנהאם תיאר את החלטת הירוקים מ־4 באוקטובר כפסולה וכאנטישמית; זהו אפיון של ראש הממשלה, לא קביעה משפטית.
• הקו האדום: לדבריו, לא ייתכן שיתוף פעולה מפלגתי עם הירוקים כל עוד הם מחזיקים בהחלטה.
• מה הוחלט בירוקים: 1,022 חברים הצביעו בעד הגדרת הציונות כגזענות ותמיכה במדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל שטח פלסטין ההיסטורית; 813 התנגדו.
• משבר פנימי: ארבעה מחמשת חברי הפרלמנט של הירוקים התנגדו להחלטה, בעוד מנהיגם זאק פולנסקי לא השתתף בהצבעה ופועל לשינוי הנוסח.
• משמעות פוליטית: ההכרזה מגבילה כרגע את האפשרות להסכם לייבור–ירוקים, אך אינה קובעת מה יקרה אם מדיניות הירוקים תשתנה.

מה בדיוק אמר אנדי ברנהאם בפרלמנט?

הנושא עלה בשעת השאלות לראש הממשלה (PMQs), כאשר חברת הפרלמנט השמרנית הרייט בולדווין (Harriett Baldwin) דרשה ממנו להבהיר אם הלייבור תוכל להגיע להסכם עם הירוקים במקרה של פרלמנט ללא רוב ברור. בתשובתו גינה ברנהאם את החלטת ועידת הירוקים באופן חד־משמעי, תיאר אותה כאנטישמית ואמר שמפלגתו לא תוכל לתמוך בשותפות עם מפלגה המחזיקה בעמדה שאומצה.

בתמצית דבריו: ״זו החלטה שגויה ואנטישמית, ולא נוכל לתמוך בשותפות עם מפלגה שמחזיקה בה״. זהו תרגום מתומצת של שני חלקי תשובתו, לא ציטוט מילולי רציף. ITV, 14 באוקטובר; Politics.co.uk, דיווח על חילופי הדברים.

הדברים מסמנים שינוי בטון בהשוואה לשבוע שעבר. בביקור בברלין ב־8 באוקטובר קרא ברנהאם להנהגת הירוקים לבטל את ההחלטה, אך סירב להתחייב מראש בשאלה אם ייתכנו הסכמים פוליטיים בעתיד. הפעם הוא הציב תנאי מפורש: כל עוד העמדה נשארת בתוקף, אין מבחינתו בסיס לשותפות. דיווח ITV.

מה החליטו הירוקים — ולמה פרצה סערה?

בוועידת מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס בברייטון, ב־4 באוקטובר, אומצה החלטה תחת הכותרת באנגלית “Zionism is Racism”. במסמך נקבע שהציונות, לפי הגדרתה בהצעה, תטופל במפלגה כמו צורות אחרות של גזענות. הוא כולל גם תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל שטח פלסטין ההיסטורית, עם שוויון זכויות לתושביה. ההחלטה אושרה ברוב של 1,022 מול 813.

תומכי ההחלטה טוענים שהביקורת מופנית לאידאולוגיה ולפרקטיקה פוליטית ולא ליהודים בשל יהדותם. מנגד, ארגונים יהודיים ופוליטיקאים בריטים טוענים שהגדרה גורפת של הציונות כגזענות, לצד מדיניות מדינה אחת, פוגעת במימוש ההגדרה העצמית היהודית ועלולה להוביל להדרה של יהודים המזהים עצמם כציונים. הקביעה שההחלטה אנטישמית היא עמדתם של ברנהאם ומבקרי ההחלטה; המחלוקת הציבורית אינה זהה להכרעה משפטית.

לתוכן המלא, להסתייגויות שבתוך נוסח ההחלטה, להצבעה ולמחלוקת סביב זכויות חברי המפלגה היהודים ראו את הכתבה המעמיקה שלנו: הירוקים בבריטניה קבעו ״ציונות היא גזענות״ — מה הוחלט ולמה המפלגה מפולגת.

מה אומר מנהיג הירוקים זאק פולנסקי?

פולנסקי, שהוא יהודי, לא השתתף בהצבעה בוועידה משום שעזב אותה כדי לנהל את קמפיין הבחירות שלו בלונדון. הוא אמר שהיה מתנגד לנוסח שהתקבל, אף שהוא מזדהה עם חלקים מן הביקורת על הציונות כפי שהיא הוגדרה בהצעה. לפי דיווחי פייננשל טיימס וAP, הוא מבקש לשנות את הנוסח כדי שלא יחסום פתרון של שתי מדינות. מנגד, סגן מנהיג הירוקים מות'ין עלי (Mothin Ali) מגן על החלטת הוועידה.

המחלוקת אינה רק עם הלייבור. ארבעה מחמשת חברי הפרלמנט של הירוקים הביעו התנגדות להחלטה, וכך גם המנהיגה לשעבר קרוליין לוקאס. כמה מבכירי המפלגה ופעילים יהודים ביקרו את האופן שבו נוהל הדיון ואת תגובת פולנסקי. לכן גם אם ירצה לשנות את המדיניות, אין מדובר בהחלטה אישית בלבד של המנהיג — עליו להתמודד עם החלטה שהתקבלה בהצבעת חברים ועם חילוקי דעות בהנהגה. Politics.co.uk; FT על המחלוקת הפנימית.

למה העימות הזה חשוב דווקא עכשיו?

הצהרת ברנהאם מגיעה פחות משבוע לאחר בחירות המשנה בהולבורן וסנט פנקראס שבלונדון, במחוז שיוצג בעבר בידי קיר סטארמר. מועמדת הלייבור סגאל עבדי־וואלי ניצחה עם 12,292 קולות (45.2%), לעומת 8,928 (32.8%) לפולנסקי, שהתמודד אישית. הירוקים הגדילו משמעותית את חלקם לעומת הבחירות הכלליות ב־2024, אך לא כבשו את המושב. רויטרס, 9 באוקטובר.

התוצאה מדגישה את המתח בין המפלגות: ברנהאם מבקש לבסס את הלייבור ככתובת גם לבוחרים מהשמאל, ואילו הירוקים פונים לחלק מהקהל הזה עם אג'נדה סביבתית, כלכלית ופרו־פלסטינית. אין בסיס לקבוע מתוצאת מחוז אחד כמה מצביעים בחרו כך דווקא בשל ההחלטה על ציונות. לקריאה נוספת: הסיקור שלנו על בחירות הביניים בבריטניה והקרב בין הלייבור לירוקים.

האם זה סוגר את הדלת לקואליציה בין הלייבור לירוקים?

במצב הנוכחי, זו העמדה שהציג ראש הממשלה. הוא שלל תמיכה בשותפות פוליטית עם מפלגה שממשיכה להחזיק בהחלטה הנוכחית. אבל מאחר שההתבטאות הותנתה במדיניות הירוקים, אין לפרש אותה כהתחייבות נצחית שלא יהיה קשר בין המפלגות בכל מצב, או כהכרזה על פיזור של שיתופי פעולה שכבר קיימים בשלטון המקומי.

השאלה עשויה לקבל משמעות אם בעתיד יידרשו מפלגות להסכמי תמיכה או לשותפויות בשל חלוקת המושבים בבית הנבחרים. ברמה המקומית קיימים גם הסדרי עבודה בין מפלגות, ולכן אמירה כזאת מחייבת הבהרה מעשית באשר לגופים ולמסגרות שעליהם היא חלה. נכון להיום לא הוצג הסכם קואליציוני חדש, ולא ניתן לדעת אילו תוצאות יהיו לבחירות עתידיות. FT על ההשלכות האפשריות לשיתופי פעולה.

מי הוא אנדי ברנהאם?

ברנהאם הוא פוליטיקאי ותיק ממפלגת הלייבור, שכיהן בעבר בתפקידי שר בממשלה הבריטית ובהמשך כראש עיריית המטרופולין מנצ'סטר רבתי. מאז יולי 2026 הוא מכהן כראש ממשלת בריטניה ומנהיג הלייבור, לאחר שהחליף את קיר סטארמר. בעמדותיו המדיניות הוא מדגיש תמיכה בפתרון שתי המדינות ומתנגד להחלטת הירוקים שתומכת במדינה אחת. ITV; רויטרס.

אחרי מה לעקוב

השאלה המעשית הראשונה היא אם הירוקים ייזמו הצבעה חדשה או שינוי של ההחלטה, ומה יהיה הנוסח החלופי. יש לעקוב גם אחר עמדתו של פולנסקי, תגובת נבחרי הירוקים שהתנגדו להחלטה והבהרות מצד הלייבור באשר לשיתופי פעולה במועצות מקומיות. בלי שינוי פורמלי במדיניות הירוקים, אין בסיס להניח שהאיסור הפוליטי שעליו הכריז ברנהאם הוסר.

הזווית הישראלית

העימות בבריטניה נוגע ישירות לשאלה כיצד מפלגות מערביות מתייחסות לציונות, לקיומה של ישראל ולרעיון המדינה הפלסטינית. ההבחנה המרכזית היא בין ביקורת על ממשלות ישראל, על המלחמה ועל המדיניות בשטחים, לבין אימוץ עמדה גורפת כלפי הציונות ותמיכה במודל מדינה אחת. ברנהאם מביע תמיכה בפתרון שתי המדינות ובמקביל מציב גבול לשיתוף פעולה עם הירוקים בשל החלטתם. מבחינת ישראל והקהילות היהודיות בבריטניה, יש חשיבות לא רק להצהרות אלא גם לשאלה אם נוסח המדיניות ישונה ואם ייקבעו כללים שיגנו על חברי מפלגה יהודים מפני הפליה.

מקורות: ITV, 14.10.2026 · Politics.co.uk, 14.10.2026 · Financial Times, 14.10.2026 · Reuters, 9.10.2026.